פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

מה פירוש בהמלצות אבחון פסיכולוגי שיש להימנע מסביבה אנטיסיבית רגשית למה הכוונה?

שלום רב.
ילדה שלי בגיל2.8 שנה התחילה גן(לםני חודש בערך).עד אז גדלה בבית.הסתגלות לגן הולכת קשה מאוד. היא בוכה ימים,בוקר לפני הכן,אחרי כש באים לאסוף אותה מגן ומסתובבת כל היום עם בכי ,בלי מצב רווח,עצובה. רזתה מאוד,אין תאבון,מתלוננת על כאבי בטן....
בתקופה זו היא ייתה חולה פעמים עם וירוסים....מאוד קשה לה


מה דעתכם? האם צריך טיפול פסיכולוגי? פיזיאולוגי,אולי לעשות לה בדיקות כי היא רזתה.?

תודה מראש

יש לי ילד בן שנתיים ו- 3 חודשים ואני עכשיו בהריון ונמצאת בשמירת הריון בבית חולים ויש סיכוי שזה יימשך עד ללידה (אני בשבוע 28)
מי שנמצא עם הילד זה גן עד רבע ל- 4 (עד עכשיו הוא היה חצי יום והוספנו עוד שעות כי לא הייתה ברירה אז זה די חדש לו) ולסירוגין אחותי , גיסתי , בעלי אוסף אותו מדי ערב בסביבות 7 והוא מכין אותו בבוקר גם לגן ומטפל בכל סידורי השינה ואוכל בוקר ערב
השאלה שלי - מה הריחוק שלי ממנו עושה לו מבחינה ריגשית ופסיכילוגית
אנו נפגשים לשעה קלה כמעט מדי יום לפעמים קצת פחות משעה
איך נוהגים במצב כזה ? שאני בבית חולים והוא רחוק
מה עלי לעשות איתו במפגש , לאמר לו
והאם זה משאיר בו איזהשהוא נזק ריגשי או נפשי התקופה הזה
אודה לתשובה

אנחנו הורים לשלושה: בת ארבע וחצי, בן שנתיים וחצי ותינוקת בת ארבעה חודשים. הבן שלנו ילד מתוק, אנרגטי ושובב - הבעיה איתו היא בעצם מאז שנולד הוא לא ישן טוב בלילה ומתעורר מספר פעמים בצעקות מחרישות אזניים. הדבר היחיד שמרגיע אותו זה בקבוק תמ"ל.
שתי הבנות שלנו ישנות כמעט מגיל אפס שנת לילה רציפה של 10 שעות בלילה והוא רחוק מזה כל כך. הבעיה מתחילה משעת ההשכבה, החל מהשעה שמונה בערב או אפילו קצת לפני אנחנו משכיבים את הגדולים במיטה (התינוקת נרדמת כבר בשבע בערב) ומנסים להקריא סיפור או סתם להכניס אותם לאווירת שינה - הגדולה נרדמת די מהר והבן משתולל, זורק כריות, בובות מוריד את הסדינים וצועק (והכל מבחינתו באווירה של צחוק - צועק וצוחק ומנסה להעיר את אחותו הגדולה). אנחנו נאלצים להוציא אותו מהחדר ומידי פעם מחזירים אותו ומקווים שיירדם.
בסופו של דבר הוא נרדם לא לפני השעה 10 בלילה ואח"כ מתעורר עוד לפחות פעמיים עד הבוקר. הוא לעיתים מגיע אלינו למיטה בלילה ואנחנו נאלצים להעביר אותו למיטה שלו- והכל נעשה בצרחות כמובן. הוא לא מוכן להישאר בלי אחד מאיתנו לידו עד שנרדם.
אנחנו די מותשים ודי מיואשים ולא יודעים האם מדובר בבעיה שאפשר לטפל. האם מומלץ להפריד בינו לאחות הגדולה? (התינוקת ישנה בחדר לבד)

שלום,

הבת שלי בת 9 יש לה עולם מאוד מפותח היא יכולה לשחק לבד במשך שעות יחד עם זה משחקת עם חברים ואוהבת חברה. העניין הוא שכאשר היא משחקת לבד היא מדברת עם עצמה או עם הבובות האם זה נורמלי לגיל זה ? האם אני צריכה לאפשר לה להמשיך או להפסיק את זה. יש מסביבי המעירים לי על כך ואומרים שהיא די גדולה בשביל לדבר לדומם. אודה לתשובתך.

דינה

לבני, בן כמעט 8, יש בעיה לשלוט בכעסים שלו. אנו נתקלים איתו במצבים שהוא לא מצליח לשלוט בעצמו כשהוא מתוסכל או כועס, ומוציא את זה בהתפרצויות מאוד קשות של צעקות, צרחות, בכי בלטי נשלט ואף אלימות כלפי מי שבסביבתו. הוא ילד גבוה וחזק מאוד פיזית, ולכן לפעמים הוא מסוגל לפגוע מאוד בילדים אחרים, גם בלי להתכוון. קשה מאוד להרגיע אותו במקרים כאלה, וכאנחנו רוצים להרחיק אותו, גם לנו קשה להחזיק אותו בכוח. זה גורם למצבים לא נעימים עם משפחה וחברים, ילדים מתרחקים ממנו, מה שגורם לו להיות מתוסכל עוד יותר.
אני רוצה לציין שהוא סובל מ- ADHD ומטופל באדרל (במינון לא גבוה). הוא נמצא במעקב אצל פסיכולוג שמלווה אותו בעניין הקשב וריכוז.
מה עושים במצבים כאלה? איך מתייחסים? הפסיכולוג אמר לנו לתת לו את הספייס שלו כשהוא בהתקף כזה, אך זה לא תמיד אפשרי (אם אנחנו לא בבית שלנו) וזה גם לא תמיד עוזר.
אנחנו אובדי עצות. האם הפסיכולוג שמטפל בהפרעת הקשב מספיק כדי לעזור לנו גם בנושא הזה, או שאנחנו צריכים לפנות למומחה אחר? אולי בכלל הכדורים מחריפים את המצב?
אשמח לעצות ממומחים בנושא.
תודה,
אמא

בני בן שנתיים ו-9 מתחיל לבכות כשלא מקבל דבר מסויים. הבכי יכול להמשך גם שעתיים. לא מתרצה מכלום, גם אם קיבל מה שרצה. זורק את המוצץ, החיתול שמחזיק ביד, כל מה שקרוב אליו, ובנוסף גם מכה את עצמו או נושך את אצבעותיו.
מתקשה לבטא את עצמו , עדיין לא מדבר ברור ולא תמיד מבינים אותו. אני מבינה שנובע מתוסכל, אבל אני מודאגת ומתוסכלת שהבכי נמשך המון זמן ומלווה בהכאה עצמית שלו.
אני משתדלת להתעלם מהבכי, לעיתים פונה אליו כדי להסיח את דעתו אך זה מתגבר יותר.
אודה לתשובה.

שלום,

בני בן 10 חודשיים ובספטמבר נכנס לגן לראשונה, אחרי שבילה איתי חופשת לידה ארוכה.
מאז שנכנס לגן פיתח הרגלים אשר לא היו לו איתי בבית.
כגון: החזקת השמיכה לאורך כל היום, גם כאשר לא במיטה. הגננות מאפשרות לו ללכת עם השמיכה ולגרור אותה לאורך כל משטח הפעילות בגן. דבר נוסף, שמתי לב שתמיד לא משנה באיזה שעה לוקחת אותו, הוא נמצא עם מוצץ בפיו. בבית, הוא קיבל מוצץ אך ורק במהלך שינה.
ברור לי שכאשר נכנסים לגן, מחקים גם את הילדים האחרים. אך, בכל זאת זאת ההרגלים החדשים האלה מפריעים לי וההערות לגננות לא ממש עוזרות.
האם נראה לכם שיכולה לעשות משהו בנדון? או שמדובר במלחמה מתישה מראש, הרי גם ככה בגן הם עושים כל העולה לרוחם...

שלום רב,

יש לי ילדה בכורה בת 4 וחצי. עקשנית ,אין לילה שהיא ישנה רצוץ גם שהיתה יותר קטנה. כל לילה הא מתעוררת כמה פעמים בלילה ונרדמת יחסית מאוחר. היא מתעוררת ובאה אלינו למיטה עד שלנו כבר נמאס ודיברתנו איתנו הרבה פעמים שלא נוח לא ואין לנו מקום וזה מיטה של אמא ושל אבא ולך ש מיטה משלך וחדר יפה וכ"ו.. וזה לא עוזר והיינו מעבירים אותה בלילה למיטה שלנו שהיא היתה באה אלינו וזה היה בצרחות שלה ובבכי של נפסק. או שהיא קמה באמצע הלילה רוצה שניפתח לה טלוזיה ואם אנו לא מסכימים עושה רעש ובוכה ומעירה את כל הבית ולא מעניין אותה שישנים או שרוצה לבוא למיטה שלנו ואנו לא מסכימים. לאחרונה אנחנו סוגרים את הדלת עם מפתח שלא תוכל להיכנס לחדר שלנו והיא באה מספר פעמיים רואה סגור בוכה וחוזרת לחדר שלה. האם אנו מתנהגים היטב? ומה לעשות עם הלילות שאנו עוברים ומתעוררים מספר פעמיים בגללה וזה תמיד היה ככה.
והילדה מאוד עקשנית אם היא רוצה משהו ואנו לא מסכימים ולא נותנים אז הא נכנסת להתקף פאניקה בוכה צורחת שוכבת על הריצפה יכול להיות יותר משעה שהיא לא נרגעת. ולא מקשיבה בקולינו.
אנא עיזרו לנו בדחיפות.

בתודה מראש ושנה טובה

שלום, בני בן שנה וחודשיים. לאחרונה הכל גן חדש שאותו מאוד אוהב, הקליטה הייתה קלה יחסית. במהלך הימים הראשונים לגן טסתי לשבוע לחו"ל ובימים אלו היה לבני התקף אסטמה חריף והוא הובל לבית חולים באמבולנס וקיבל במיון אדרנלין ובטנזול וגם טיפול מונע של פלקוטייד. מאז אירוע זה הכל התבלגן. השינה שהייתה רציפה התחלפה בהתעוררויות כל שעתיים (בני ישן לילות שלמים ויודע להרדם לבד) מאז המקרה הוא מכה את פניו כאשר הוא עצבני ומושך בשערו. תמיד הוא היה עצמאי ושיחק המון לבד ועכשיו צריך לשבת לשחק איתו אחרת מתעצבן וצורח וזורק הכל בעצבים ומתחיל להשתולל. בנוסף רוצה המון ידיים ולרוב לא מוכן לשבת בעגלה, הוא מקשיח את גופו עד כדי כך שהוא כמעט וקופץ לנו מהידיים

אנחנו שומרים על הכלבה של גיסתי למשך חודש. בתי בת השלוש מכירה את הכלבה היטב ומאוד שמחה שהיא אצלנו עכשיו. אני מקפידה לומר לה כל יום שזה זמני ושהיא תחזור לבית שלה עוד מעט, אבל אני חוששת שהפרדה תהיה יותר קשה ממה שחשבתי. איך עלי להכין אותה ואיך להתמודד עם הפרידה?
תודה רבה!

שלום וברכה,
איני יודעת אם הגעתי למקום הנכון, מקווה שלפחות תדעו לאן להפנות אותי.
ביתי הבכורה (מתוך 5) בת 11. בגיל 4 וחצי אני ואביה המגרשנו ואני נשאתי כשנה אחר כך. מאז גיל מאוד צעיר בכל פעם שישבה על כיסא פלסטיק, היא התנועעה בצורה אובססיבית על הכסא. בהתחלה התעלמנו, בגיל יותר מאוחר הפננו אותה לעשות זאת בחדרה. המצב רק מחמיר עם השנים. כיום במשך כל היום בכיתה היא נעה באובססיביות על קצה הכסא. התגובות קשות מצד המורה והחברות וזה גם מפריע לה אך היא טוענת שלא מסוגלת להפסיק למרות שמאוד רוצה. היא מבקשת עזרה. כשאני שואלת אותה מה היא מרגישה כשהיא עושה זאת היא טוענת שזה עוזר לה לריכוז ועושה לה כיף באיבר המין. יש לציין שהיא עושה זאת עד כאב וכל הרגליים שלה מאוד אדומות וכואבןת. פרט לכך היא ילדה מקסימה ואהובה. מה עושים???

יש לי ילד בן 3.5 שנמצא בגן עיריה חדש. לגן הוא הגיע עם ילד שהיה איתו בגן הקודם (הילד גדול ממנו ביותר מחצי שנה), בהתחלה שמחנו שיהיו ביחד, אך לצערי נוכחתי לגלות שהילד הגדול משפיל באופן יום יומי את הילד שלי, אומר לו שהוא לא חבר שלו, שהוא לא רוצה לשחק איתו ודואג לטרפד לו קשרים חברתיים עם ילדים חדשים. הוא בעצם מנסה "להאדיר" ולהגדיל את עצמו על חשבון הילד שלי. כשאנו שואלים את הילד שלנו עם מי הוא אוהב לשחק - הוא נוקט בשם של אותו הילד, אבל הוא גם מספר לנו שאותו ילד מתייחס אליו לא יפה ואומר לו כל הזמן שהוא לא חבר שלו. היום כשבאנו לקחת את הילד שלנו מהגן הוא חשף את איבר מינו בפני הילדים בגן, ולאחר תשאול הבנו שהוא עשה זאת כמה פעמים, מבחינתי זאת קריאת מצוקה!
דיברנו עם הגננת שאמרה שתפקח עין אבל אני לא שקטה ואני נמצאת במצב של מצוקה בגלל עצם המחשבה שפוגעים בבן שלי ורומסים את כבודו העצמי. האם כדאי להוציא אותו מהגן הזה? מה כדאי לנו לעשות?

שלום רב,
אני נוהגת לשיר לילדיי שירי ערש שקטים לפני השינה ובני בן החמש מאוד מתרגש ודומע בזמן שאני שרה. הדבר הדליק אצלי נורה שהילד שלי רגיש יתר על המידה ואני לא רוצה שהוא יהיה כזה, אני רוצה שהוא יהיה חזק מבחינה רגשית. אודה לעצה בנושא.

בתי בת 5. שנה אחרונה בגן. הרבה ילדים חדשים וקטנים ממנה בהרבה (גן רב גילאים 3-6).. היא היחידה בגילה. ובנוסף לכל השינוי יש גם גננת חדשה.. היא בודדה, חווה אלימות מצד הצעירים, ננשכה והרביצו לה. לא מוכנה להחזיר בטענה שאסור להרביץ בגן.. אני מודאגת. היא עצבנית וכועסת. היא מאוננת הרבה. היא מתנדנדת על הכיסא ואינה יכולה להפסיק. ובימים האחרונים אף משתמשת בידיה לחיכוך.. שאלתי אם מישהו עשה לה משהו לא נעים(מיני) והשיבה בשלילה להצקה מהסוג המיני ואמרה שמציקים לה. האם להעביר אותה גן (אני שואלת בחשש- לאן להעביר עכשיו ?...)? הגננת החדשה אומרת שהכל בשליטה.. ואחרי החגים היא תהיה בסדר. האם להאמין לגננת ?