פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

היי, רציתי לברר האם נהוג עדיין לעשות מין טקס גמילה לילד שמגיע לגן ללא טיטול - כלומר לציין שהוא ללא טיטול ויש לו תחתונים, לספר היכן הוא עושה את צרכיו ,לשיר לו שיר א ילדים ימחאו כפיים, ואולי שיספר קצת על החוויה- על הסיר שיש לו בבית, על התותונים מה צבעם,אולי להראות חלק קטן מהם, תודה

בתי בת 3.10 ממוצצת אצבע מגיל 3-4 חודשים, אנחנו מדברים איתה על כך ומבקשים שלא תכניס את האצבע לפה, - זה לא כל כך עוזר במיוחד בשינה, כיצד ניתן לגמול מזה, האם זה נכון למרוח משחה חריפה, האם זה הגיל לגמילה מאצבע?תודה

שלום,
בני בן שנתיים וחצי, נמצא בגן במשך שנה ולאור שינויים בגן יש לי התלבטות האם כדאי להשאיר אותו באותו הגן או לחפש גן מתאים יותר.
הוא נכנס למסגרת של גן בהיותו בן שנה וחצי והקליטה לא היתה פשוטה עבורו וארכה כארבעה חודשים (שכללו מחלות מרובות בין היתר). הוא לא הראה סימנים מובהקים של חרדה כמו אי הירדמות או התפרצויות זעם אך היו לא מעט קשיים לאכול בגן, ולטעמי הקושי העיקרי נבע מהיותו ילד בן 25 ילדים שרובם גדולים ממנו. במהלך השנה הוא השתלב מאוד יפה בגן, הפך ל"מותק" של הגן וניכר כי הוא מתפתח ולומד שם.
כאשר השנה הזו הגיעה נוכחנו לדעת שבגן נשארו רק 9 ילדים, כאשר רק 4 מהם מעל גיל שנתיים. מאז הילדה הכי גדולה בגן עזבה כך שהוא הכי גדול בגן ויש עוד שני ילדים בגילאי שנתיים וחודש וכל השאר קטנים מהם (הכי קטן בן שנה וחצי). הכניסה השנה לגן לא היתה קשה (מלבד בכי קצר בבוקר שהוא עניין שבשגרה אצלו) ונראה שהוא נהנה בגן.
אולם, אנחנו בהתלבטות קשה האם להשאירו בגן.
בעד להשאירו בגן:
[*]יקנה לו ביטחון להיות הילד הכי גדול בגן. זאת במיוחד לאור כך שהוא ילד שמבחינה חברתית יש לו עוד מה ללמוד- למשל,הוא לא עומד על שלו בעת משחק גם אם משחק עם קטנים ממנו. לא מתמודד לבדו כאשר מרביצים לו.
[*]עדיף שישאר בסביבה המוכרת והבטוחה מבחינתו.
[*]אנחנו צפויים לילדה נוספת בפברואר, כך שיהיה מעבר אחד שיכול להקשות עליו השנה
נגד להשאירו בגן:
[*]נראה לנו שאין לו מספיקים ילדים בני גילו שהוא יוכל להיות איתם באינטראקציה, לשחק איתם, ללמד וללמוד מהם- ישנם כמה גנים בסביבה בהם הגיל הוא שנתיים עד שלוש.
[*]המסגרת של הגן השנה לא תכין אותו לקראת מעבר לגן עירייה בשנה הבאה- יש יותר חוויה של פעוטון מאשר גן.

אשמח מאוד להבין האם השיקולים שלנו נכונים. האם יש עוד פרמטרים שלא חשבנו עליהם? האם יש משהו שנראה שניכר לעשותו בהינתן המצב שלנו? איך מקבלים החלטה?

עוד אציין, שקיבלנו החלטה שאם מעבירם רצוי שזה יהיה אחרי החגים כי אז לא תהיה קליטה "כפולה" (עכשיו ואחרי החגים).
תודה רבה!

שלום, ביתי בת שנתיים ועברה קבוצה בגן. מכירה את רב הילדים אבל הגננת והסייעת חדשות. בבקרים בוכה כשאני עוזבת אותה ובהמשך היום לעיתים משחקת ושמחה ולעיתים עצובה ורוצה להיות רק עם המטפלת שהיא מכירה (שעברה מהקבוצה הקודמת).
היא מאד נצמדת לדברים ואנשים שהיא מכירה. לדוגמא לא מוכנה להפרד מהמטפלת הזו ושילדים אחרים יהיו איתה. המצב השתפר משבוע שעבר (שהתחיל הגן) אבל עדיין קשה לה להסתגל.
אציין שילדתי לפני 3 חודשים ובבית הכל בסדר על פניו מבחינת קבלתה את התינוקת החדשה. אוהבת אותה ומטפלת בה.
היא ילדה חכמה מאד, יש לה קליטה מהירה והבנה נכונה של סיטואציות (הגננות אמרו לא רק אני :) )
יש לי מס' שאלות:
1. האם התגובה שלה נורמלית לגילה?
2. כמה זמן הסתגלות נחשב הגיוני?
3. כיצד אנו בתור הורים יכולים לחזק לה את הביטחון ולשחרר אותה מהתלות החזקה מאד באנשים שהיא כבר מכירה (אם פגשנו חברים היא תמשיך לדבר עליהם ולהיזכר בהם פתאום לפני השינה) ?
4. האם העובדה שהיא מכירה את הילדים לא אמורה להעניק לה מספיק בטחון בגיל הזה?

סליחה על האורך...
תודה מראש

בני הבכור בן 7.5 בכיתה ב'. הוא ילד טוב ותלמיד ממושמע ומושלם כמו שכל אמא היתה רוצה. הבעיה מתחילה כשאנחנו נמצאים בבית. הוא תמיד מנסה לומר את המילה האחרונה ובכל תחום. אני מרגישה שכל בקשה שלי אליו נגררת לחילופי תנאים כמו:"אני אכנס למקלחת אחרי שתסתיים התוכנית בטלויזיה" או "לא בא לי לאכול" או "אני אוכל רק מול הטלויזיה" גם כשאני באה לקראתו ומתגמשת הוא מנסה עוד ועוד למשוך את חוט הסבלנות שלי אם בדרך של השטתות וריקודים או בדיחה שפתאום נזכר בה או קסם שהוא חייב עכשיו עכשיו להראות לי. הילד הזה חכם ווורבלי ומפולפל מאוד. אני לא רוצה לעצור אצלו את התכונות האלה אבל הוא מצליח לגרום לי לצאת מהכלים ורק אז מתוך כעס ותסכול ניגש לעשות את מה שנדרש ממנו.
לעומת זאת בכל מה שנוגע להכנת שיעורים או קריאת ספר והכנת מערכת שעות הוא ניגש למשימות אלה ללא כל היסוס וברצון רב.
אני קרועה בתחושות שלי כי אני באמת משתדלת לפנות לו זמן ולהקדיש תשומת לב. יש לו אחות קטנה בת כמעט שנתיים ואני לא חושבת שהוא מקנא בה יותר מידי. והוא גם דואג לה ואוהב אותה מאוד.
השאלה שלי היא איך אני פותרת את משחקי הכוחות המתישים האלה שגורמים לי ולבעלי לאיים בעונשים כל הזמן ולהרגיש מותשים ועצבניים כל יום?

נכדי בן 6, מבקש כל בוקר מאז שהתחיל את כיתה א כריך עם פסטרמה. גם הבוקר בתי הכינה לו את זה. הוא החליט שאינו רוצה את הכריך הזה, אבל לא הסכים לומר מה הוא כן רוצה. הוא "ניתקע" עם זה ועיכב את היציאה לבית הספר ברבע שעה. הוא הגיע לבית ספר לא מרוצה. המנהלת שפגשה אותו, שאלה מה קורה ואמרה, נמצא לו משהו לאכול בחדר המורים.
בתי סיפרה לי על כך ושאלה מה ניתן לעשות כדי שהוא ייצא מהמצב התקוע.
הצעתי להציג את השאלה בפורום
תודה
יונה

שלום,
אנו הורים לילד בן שנתיים וארבעה חודשים. בסך הכל, הילד הינו ילד רגיל. קצת מרדן ועם עיכוב בדיבור, אך חייכן ושובב. הבעיה היא שקנינו לו מיטת ילדים במקום מיטת התינוק. הוא אוהב אותה אבל כעת הוא מסוגל לרדת מהמיטה והוא מעדיף להיות איתנו בסלון במקום לישון. ניסינו להחשיך את הסלון וללכת לישון בעצמנו, אך זה לא עוזר. הוא יורד מהמיטה והולך לישון בסלון. אנו מנסים להחזירו למיטתו בחדרו אך זה מלווה בצרחות ופתיחת דלת חדרו שוב וחזרה לסלון.
מה לעשות???
תודה!!

שלום, ביתי בת 4, מאד נבונה, בעלי ואני מרבים לריב ולא מסתדרים, לפני כחודש נגמר לנו מועד השכירות והחלטנו בעלי ואני לגור בנפרד כל אחד בבית הוריו, על מנת להחליט מה אנו עושים עם הזוגיות שלנו. בעלי לוקח את הילדה לישון איתו אחת ליומיים, הילדה מאד מבולבלת, האם זה רצוי שהילדה תנדוד מבית לבית?וכיצד עלינו לנהוג בסוגיה זו. אגב, אנו הולכים ליעוץ זוגי. תודה מראש

שלום רב,
בני בן 3 עתיד לעבור ניתוח של כפתורים.
האם צריך לדבר על הניתוח עם הילד?
האם צריך להכין אותו לקראת הניתוח?
מה אפשר להגיד לו כדי שלא יפחד?
תודה, אלה

בני בכיתה ב', ילד חכם ושובב מאוד. בענין שיעורי בית הוא כל הזמן רוצה עוד 5 דקות, לראות קצת טלביזיה, לשחק קצת, להיות במחשב קצת, כך הוא ממשיך וממשיך עד הערב, כשכבר אין לי כוח להתעסק איתו (יש לי גם תינוקת בת שנה). הוא לא מתקשה בהכנת השיעורים, היות וכשהוא עושה אז אין לו קושי מסויים, אני לא רוצה לוותר ולהגיד טוב אל תעשה, (כי ניסיתי והוא לא עושה ובבוקר לפני שהמורה נכנסת לכיתה הוא מכין או מצליח להתחמק מזה) דיברתי עם המורה מספר פעמים (הבעיה עוד מכיתה א וזו אותה מורה שמשתפת פעולה אך הוא כאמור מצליח להתחמק). מה לעשות - האם לתת עונשים? שהוא יהיה אחראי בלעדי לשיעורים? ניסיתי את כל השיטות וזה לא עבד - אחרי תכנית אחת, מיד לאחר הצהרון, נתתי עונש - הוא פשוט סוחב וסוחב וסוחב כשאני צועקת עליו .

שמי רונית ואני אמא לילד בן 9וחצי שנמצא בכיתה ג' (נשאר שנה בגן) הילד היה בגן שפתי במשך שנתיים ועלה לכיתה א' רגילה .יש לו בעיית קשב וריכוז ומקבל ריטלין .
תמיד היו לו בעיות חברתיות למרות שהיה בסדנא של מיומנות חברתית באופן פרטי וגם שנה שעברה בבית ספר .לפי מה ששמתי לב הבעיה בילד שלי כבר לא יודעת מה לעשות .
דוגמא אתמול ילד מהכיתה דיבר איתו והוא פשוט לא הגיב ולא הסתכל עליו .
אני עושה הכל כדי לעזור לו כמו שחיה טיפולת,חוג משחקי כדור (שהתחיל ממש עכשיו ),מקבל הוראה מתקנת לעזרה בלימודים ומהבית ספר גם מקבל הוראה מתקנת ואחרי החגים יקבל שוב את המיומנות חברתית .אני ממש לא יודעת איך לעזור אשמח לתגובה מהירה .חשוב לציין שעם מבוגרים אין לו בכלל בעיה ומאוד חברותי .

שלום, בתי בת 3.5 נכנסה השנה לגן חדש, היא גם נמצאת בצהרון של הגן עד 16:30
הילדה לדעתי במשבר רציני, בצהרון בקושי אוכלת ולטענתה לא אוהבת את הנשים שעובדות שם (הסייעת והגננת של הגן הולכות ב-14:00) ומתלוננת על זה שהיא עייפה-לא ישנים שם, רק שמים מזרון למי שרוצה לישון.. כל היום מדברת על זה שהיא לא רוצה ללכת לגן, ובוכה בכי תמרורים מהרגע שפותחת את העיניים בבוקר מדברת רק על זה...וגם בלילה לפני השינה שואלת אם הגן נגמר כבר.. הסברנו לה שכל אחד צריך ללכת בבוקר וכל הילדים הולכים
אנחנו לא יודעים אם כדאי להעביר אותה לצהרון פרטי (שהבת הגדולה הייתה שם ומאוד אהבה) או שלתת לה עוד זמן להסתגלות, מה דעתך? אנחנו פשוט לא רגילים לראות את הילדה במצב נפשי כזה, מילדה שמחה שמחכה בבוקר ללכת לגן היא הפכה לילדה שבוכה כל הזמן ורוצה שנישאר איתה בבית
תודה

שלום רב, ביתי האמצעית בת 4 והחלה גן טרום חובה (גן ערייה ) . להפתעתי ההסתגלות עוברת עליה באופן מאד מאד קשה- בכי בבוקר ולאחר מכן לפי דיווח הגננת בכי בכל מעבר (מהמפגש לחצר, מהחצר חזרה פנימה וכו') היא לא מצליחה למצוא את עצמה בגן לא חברתית , לא לימודית וכלל...
נתונים חשובים, אני בבית עם תינוק בן 4 ח' ואחיה הגדול חוזר הביתה אחרי בי"ס ולא בצהרון. היא כן בגן עם יול"א ולכן אוספת אותה ב16:15
נתון נוסף- היא הילדה שהכי הכי לא צפיתי שיהיה לה קשה , עד היום הייתה ילדה סתגלתנית עם המון בטחון פנימי והמון שמחת חיים. אם היו שואלים אותי שבוע לפני תחילת הגן אם יהיה לה קשה הייתי אומרת שלא.
מבחינתי הילדה השתנתה 180 מעלות.
כמה זמן אני צריכה להתעקש על הגן הזה? האם כדאי בכלל להעביר אותה? האם יעזור שאני יעביר אותה לגן ללא יול"א ואאסוף אותה ב14:00?
ומה אני עושה כדיי להקל עליה??? מרגיש לי שהיא במצוקה נוראית.
תודה מראש

שלום,

בתי (בת שנה ו-10 חודשים) מתחילה גן חדש בו 2 קבוצות: האחת, מגיל שנה ו-3 חודשים עד שנתיים; והשניה, מגיל שנתיים וחודש ועד 3. הגן שייך איתה לקבוצת "הקטנים".
אני בטוחה שאני לא האמא הראשונה (ולא האחרונה) המצויה בלבטים בעניין זה.
בתי בוגרת ומפותחת (שכלית) לגילה.
יש לה זכרון טוב; היא מבינה כל מה שאומרים לה; מדברת וגם במשפטים קצרים... מזהה ויודעת לקרוא בשמם של כלי תחבורה, כלי נגינה, בעלי חיים, ירקות ופירות, יודעת מילים של שירים ומדקלמת חלק מהם בע"פ (אף שלא כל אחד יבין משום שהשפה לא תמיד בהירה כמו במקרה בו היא רק אומרת מה היא רוצה). מסוגלת לשבת ולהקשיב לסיפור גם 15-20 דקות. מסוגלת לשבת בהצגה בקשב ושיתוף פעולה 30-40 דקות.
סופרת עד 10. מזהה צורות. מרכיבה פאזלים. אוהבת לצייר ומכירה צבעים שונים.
מכירה סיפורים ומסוגלת לענות על שאלות מרכזיות לגבי הסיפור. "מטפלת" בבובות. אוהבת בגן את האיזור של הגדולים -- עם המטבח העגלות והבובות וכו'. בעוד בקבוצת הקטנים לא ברור לי מה תעשה.

מאידך, אם תהיה בקבוצת הגדולים אני חוששת שתהיה הכי קטנה ותרגיש מאוימת או מתוסכלת. אין לי דרך להשוות בינה לביניהם מבחינה התפתחותית (הרי ייתכן שהיא מקבילה למישהו בגיל שנתיים ו-3 חודשים למשל). אני לא רוצה שישעמם לה בקבוצת הקטנים וששם פחות אולי משקיעים בתכנים כי הגן אומר לעצמו "מה כבר ילד בן שנה ו-5 מבין..."

מה כדאי לי אם כן לעשות? להשאיר אותה עם הקטנים (שם מתוך 15 ילדים יש רק אותה ועוד שניים בני שנתיים והיתר שנה ו-7 ומטה) או להעבירה לגדולים שם יהיו גם בני 3 או כמעט 3...??

תודה!

שלום רב,
ביתי בת שנתיים ושבעה חודשים. לפני כחודש שמתי לב שהיא התחילה לכסוס ציפורניים.
ממה נובע? איך עליי לנהוג?
תודה.