פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום, בתי בת 5, ילדה מקסימה. באופן כללי היא מסתדרת טוב הן בגן, הן בבית.
היא עדיין עם בקבוק. עד לפני כשנה, איפשרנו לה את זה בלי להתערב מתוך הנחה שהיא תבקש להפסיק (היא יזמה את כל שאר הגמילות שלה). לפני כשנה התחלנו לטפטף לה מידי פעם שהיא כבר גדולה ושהגיע זמן להיגמל. בתחילה היא לא כל-כך התייחסה לעניין. היום כאשר אנו משוחחים איתה על הנושא, היא אומרת חד משמעית שאינה רוצה להיגמל, היא מאוד אוהבת את הבקבוק. מה עושים? תודה, אמא

שלום רב
לא קיבלתי התייחסות לשאלה מיום 25/09/2011
אודה להתייחסותכם

שלום,
עברנו לבית חדש וכעבור שבועיים בתי בת ה-11 החלה לבטא קושי הכרוך בהסתגלות לבית החדש ובעיקר לגובה (אנחנו גרים בקומה 20). בעיקר היא מוטרדת מהשעות בהם היא לבד בבית. לדבריה, המחשבה על המגורים בגובה כזה מלחיצים אותה ובעקבות החשש עולים במוחה מחשבות "שליליות" כהגדרתה. כך סיפרה שהיא חושבת על אנשים שהתאבדו בקפיצה לגובה וזה עושה לה רע. אציין שהיא איננה ילדה חרדתית בהגדרה, היא מאד אמיצה, מאז ומעולם חיפשה אתגרים, עלתה על כל מתקן גבוה אפשרי בטיולים ביורו ווולד דיסני, חולמת על ריחוף וצניחה וכדומה. היא באה לבקש פתרונות להתמודדות עם המחשבות הללו כי "הן מעצבנות אותה" ואכן נתתי לה כמה, אך איני מרגישה שעזרתי לה מספיק. בשיחה בנושא תפיסה עצמית היא אמרה שחייה כייפיים, שהיא חשה אהודה ואהודה, מוצלחת ומצליחה ומעולם לא חשבה אחרת.
אודה על התייחסותך להנ"ל
תודה, אנה

שלום,
יש לי בן מתוק בן 4.5 חודשים. הבעיה איתו שהוא לא מוכן שאף אחד יחזיק אותו חוץ ממני מאבא שלו ומאמא שלי. כאשר מישהו אחר לוקח אותו הוא נותן לו דקה ואז מתחיל לבכות בכי היסטרי.. גם אם שהה עם האדם הזה מספר שעות .
בעוד חודש וחצי הוא עתיד להיכנס לגן ואני נורא חוששת מכך.
כיצד ניתן להתרגל להחזקה ע"י אחרים?


תודה
שהם

צהריים טובים ,

בתי בתהליך גמילה , בת שנה ו11 חודשים. התהליך התחיל ביוזמת ילדתנו .
מוכנה לעשות את צרכיה רק בסיר , ניסינו ישבנון גם לא עזר
נראה שנרתעת מהשירותים גם בבית וגם בגן.
בבית אנחנו מאפשרים לה לעשות בסיר אבל בגן יש רק שירותים קטנים לילדים .
נוצר מצב שמתאפקת בגן עד שבורח לה.
חשוב לי לציין שהתופעה עם הרתיעה מהשירותים התחילה באופן לא ברור מס ימים לאחר שהתחלנו את התהליך ולאחר שכן עשתה מספר פעמים בשירותי הגן .
מה ניתן לעשות בנושא?
תודה אורית

שלום,
בני בן 5 נמצא בגן חובה, ילד רגיש בבוקר הפרידה בעת הכניסה לגן קשה לו אני נותנת לו חיבוק ונשיקה ויום טוב. הוא אוהב לשחק עם חברה מהגן וטוען שהוא מעוניין לשחק איתה אני מסבירה לו שהיא תגיע מאוחר יותר,
איך אני יכולה לגרום לו להיכנס יפה לגן ?
ביום מסוים שמעתי מאמא של ידלה מהגן שהסייעת אמרה לילדה שהוא אוהב לשחק איתה שבני ישמח שהיא תבוא בשעה מוקדמת יותר והוא לא יבכה , בעיקרון זו אימרה שלא נראית לי הגיונית, איך אני אמורה להתייחס ולגרום לו להיכנס יותר יפה

תודה רבה
גלית

שלום רב,
אני אמא לילדה בת שנתיים ו 7 חודשים.
השנה היא חזרה לאותו הגן שהייתה בו בשנה שעברה הפעם לשכבה הבוגרת (אני חייבת לציין שמאוד הייתי מרוצה מהגן והצוות) וכבר מתחילת השנה הגננת שיבחה אותה על כך שפתאום היא נפתחה והיא ממש מעורבת בגן ועם הילדים. היום, בערך חודש אחרי תחילת השנה הגננת התחילה להתלונן בפניי על התנהגות שונה אצל הילדה ,על כך שהיא לא רוצה לקחת חלק בריכוז או בפעילות של הגן, מבקשת לצאת החוצה,
צועקת, מתחבאת לה מתחת לשולחנות טוענת הרבה פעמים שהיא צריכה פיפי וכששולחים אותה לעשות היא פתאום טוענת שאין לה ובכללי מתנהגת לא יפה.
משיחתי עם הגננת, היא טוענת שזאת הפעם הראשונה שהיא נתקלת בכזו התנהגות (גננת של 30 שנה) וזה נראה כאילו היא אינה יודעת איך להתמודד עם ההתנהגות שלה.
בנוסף מאוד מפריע לי שהיא מדברת על ההתנהגות של הילדה שהיא עדה ושומעת ועוד משתפת אותה בזה שהיא מספרת לי שהיא מתנהגת לא יפה, אני לא חושבת שזה תורם לשיפור ההתנהגות של הילדה ואפילו קצת פוגע או להיפך, נותן לה תשומת לב על התנהגות שלילית, האם אני טועה? אני חושבת שהתנהגות הגננת במקרה הזה מקצינה את התנהגות הילדה ואף גורמת לה להימשך....
שאלתי היא מה אני אומרה להגיד לגננת ואיך להתנהג עם הילדה ועם הגננת?
ובנוסף, מה זה אומר על הילדה שלי? יש לה הפרעת התנהגות?
אשמח לתשובה מהירה.
בתודה מראש,
טל

הורים לשני ילדים בן 7 ובן 3 שנים ושלושה חודשים מתלבטים אם לצאת לחופשת בת שבוע לארה"ב בלבד עם רק מאחד הילדיםבני בן 7 ולהשאיר אצל הוריי ילד בן 3 ו3 חודשים?
להלן הסיבות :1.בני הבכור מאד מבקש להצטרף איתנו
2. יהיה יותר קל לסבתא וסבא לשמור על ילד אחד ולא שני ילדים
3.כמו כן בעבר טיילנו בפלורידה עם בני בן 3 וחצי והיה לילד סיוט- גטלג פחד שלו מהטיסות הארוכות חשש מהפארקים באורלנדו .

רציתי לציין שבני הקטן נכנס לגן טרום טרום חובה וקשה ויש לו עדיין קשיי הסתגלות ולכן חשבנו לצאת בתקופה החג ולגלוש למספר ימים של הגן כדי לא לצור לא לו משבר גדול יותר ...

שלום רב,
יש לי ילדה מקסימה שרוצה להתחבר עם ילדים אחרים ונפגעת מהם בכל פעם מחדש.
בכל פעם היא יוצרת קשרי חברות חיוביים עם ילדה מהגן ונעשית תלויה לחלוטין בילדה היא הולכת אחריה ומחקה אותה ולאחר זמן מה הילדה ממש שולטת בה לחלוטין וגם פוגעת בה בכל פעם מחדש, היא נעשית ממורמרת ולעיתים מדברת לילדים לא מוכרים לא יפה 'לכו מפה','לכו לבית שלכם', היא נעשית חסרת בטחון ואפילו ליד ילד בן שנה שעובר לידה היא בוכה בטענה שקיבלה מכה.
יש לציין ששבועיים לאחר שנולדה, אחותי ילדה בת. שתינו גרות קרוב והן היו נפגשות לעתים קרובות, בגיל שנה היו במשפחתון ביחד ובדיעבד זה רק הזיק לה כי היא היתה תלותית לחלוטין בבת דודתה עד כדי כדי שליטה מוחלטת,בת הדודה התנהגה אליה כאל ילדה קטנה וניסתה להאכיל אותה, לתת לה לשתות ולומר לה מה לעשות, היא גם היתה אלימה כלפיה.
בהתחלה הייתי מתערבת ומתנגדת למצב ומנסה להסביר לילדתי שהיא לא חייבת לעשות מה שאחרים עושים ושהיא צריכה לדאוג לעצמה, לעשות מה שהיא רוצה ושאם מרביצים לה היא יכולה להגן על עצמה וזה כלל לא עזר.
היום אני לא מתערבת רק מנסה להנחות את ילדתי בבית תוך כדי סיפורים על ילדים דמיוניים שמתמודדים עם המצבים האלו, שזה לא נעים שנצמדים לילד אחד, שאפשר לשחק עם כמה ילדים, שלא תמיד צריך לוותר או לעשות הכל ביחד.
היום אני ואחותי לא נפגשות והבנות נפגשות אצל ההורים שלי רק לעיתים רחוקות ללא נוכחותנו, חשוב לי לציין שאני כל הזמן מפגישה אותה עם חברים ומקווה שהיא תלמד להתמודד בעקבות הסיפורים מהבית אך זה לא קורה וכל פעם היא נפגעת מחדש וכבר ממש קשה לי שהיא סובלת...
גם בבית לעתים היא רוצה להית איתי ואז היא אומרת לאביה לך מפה ולהיפך, אנחנו מסבירים שאפשר לשחק עם אמא ואבא ביחד ולא צריך כל פעם לבחור אחד מאיתנו. גם אני וגם בעלי שקטים יחסית ומבחינה חברתית מעולם לא רצינו להיות במרכז העניינים כי זה לא היה האופי שלנו.
בזמן האחרון היא החלה לנסות להרביץ לילדים קטנים וחלשים ממנה, בני חצי שנה מתוך תסכול פנימי, אני מונעת ממנה להרביץ להם ומסבירה לה שהם קטנים, עדינים וצריך לשמור עליהם, כעת אני בחודש שמיני .
מחכה לתשובה בקוצר רוח....

שלום רב לכל חברי הפורום: אני אמא לילד בן שנתיים ותשעה חודשים אשר יש לו בעייה בהגיית אותיות מסויימות ולכן החלטתי לקחת אותו לקלינאית תקשורת.
אתמול היתה פגישתנו הראשונה ומהסתכלות ראשונית בילד הקלינאית הבחינה שחוץ מבעיית הדיבור המשפטים שהילד יוצר הם חסרי פועל ודלים יחסית לילד בגילו.
יחד עם זאת הבחינה הקלינאית תקשורת שהילד אימפולסיבי-דבר שהכניס אותי ללחץ אטומי יותר מעצם הידיעה על בעיית הדיבור מחשש שהדבר מעיד על בעיית קשב וריכוז בעתיד.
סוכם עם הקלינאית שאשב עם הילד לפחות שעה ביום(דבר שהמעטתי לעשות ).
שאלתי היא כזו האם כיום יש דרכים להפיג את האימפולסיביות על ידי עזרה חיצונית(ולא על ידי תרופות).
חבר הציע טיפול על ידי בעלי חיים(מצידי להביא בעל חיים לבית) או על ידי רפסולוגיה או כל דבר אחר
אשמח לתשובות בתודה מראש עינב
עוד דבר ששכחתי להוסיף הוא שהקלינאית תקשורת התרשמה מהילד שהוא בעל קליטה מהירה ושבכל פעם שעסקו במשהו חדש הילד הבין מהר את מה שהיא ביקשה ממנו

אמרתי לבנות דודתי (בגילאי: |הדגש| בקרוב הקטנה תהיה בת 9, ואחותה הגדולה בת 12 וחצי|סדגש|) שאני צריכה שיבואו איתי לקניון כדי לבחור מתנה לילדה בכיתה ד'. אבא שלהן נתן לי אוקיי.
התכנון שלי הוא להביא לכל אחת מהן 400 ש"ח, ולומר להן לבחור מתנה לכבוד ראש השנה (אותו הן חוגגות אצלנו) גם לילדה הלא קיימת (בכיתה ד' כאילו) וגם לאחותה הלא קיימת (כאילו בת 13).
ואז פשוט הן כבר ייבחרו מתנות, כאשר בסוף אני אומרת להן שזה בשביל עצמן ולא קיימת ילדה בכיתה ד'.


1. האם ההפתעה בסדר ?

2. מתי עלי לגלות להן שהן קונות למעשה לעצמן האם רק אחרי שהן סיימו לקנות או כבר כשנגיע לקניון ?

3. ולאיזה כיווני מתנה כדאי לכוון אותן ?

4. האם כדאי לכוון אותן לקנות שמלה/מעיל לחורף לכל אחת מהן ?

5. מהו כיוון המתנה שכדאי לי לכוון אותן בקניון ?

6. אם הייתם צריכים לקנות מתנה לבנות הדודות שלכם בגילאים (9 + 13), איזה מתנות הייתם קונים להם ?

שלום רב
בני עידו בן שנה ושלושה חודשים.
עידו אינו לוקח מוצץ ואין אף צעצוע או משהו המרגיע אותו בשעות הקשות\
חשוב לציין כי עידו אינו ישן במיטתו טוב מגיל לידה.
ניסינו הכל, סדנאות שינה, לתת לו לבכות ואת כל השיטות שרק ניתן לעלות על הדעת.
הכי חשוב הוא ברגע שעידו נכנס למיטתו הוא בוכה ללא הפסקה ולעיתים גם מקיא, מה שגורם לנו להוציא אותו, להתייאש ולקחתו למיטתנו.
אנו אובדי עצות, לא מצליחים להכניס אותו לשגרת שינה .
נציין כי עידו אינו ילדנו היחיד, ובתנו הבכורה ישנה מצויין החל מגיל 3 חודשים..

נשמח לקבל עצה או אף הפנייה לייעוץ כלשהו,

ביתי בת השנתיים בגמילה מחיתול.והדרך הקלה להשאיר אותה בלי בגדים למשך כמה דקות .כרגע אני מנסה לסיים לה שוב והיא נלחמת ובוכה כאילו שאני מכאיבה לה
היא לא רגישה למגע כי בדקנו את זה שהייתה קטנה יותר אותה הייתה בוכה שהינו גוזזים לה ציפורנים כולל שנת צהרים שניסינו ולא עזר
האם יש לכם טיפ שיעזור לי ולה להתלבש בלי כל הסרטים שאנחנו עוברות ?
תודה מראש

שלום
יש לי ילדה בת שנה ו9 חודשים
יש תופעה אחת שמתקיימת ב3 חודשים האחרונים
כל פעם כשהיא על מתקנים בגן השעשועים , וילד אחר נגיד עולה בבמדרגות לידה , היא מתחילה לצרוח עליו , מעצבן אותה שעולים ביחד אתה . מישהו עולה אתה על מגלשה , היא צורחת עליו. אני מסבירה לה שזה מגרש המשחקים וכל הילדים משחקים ביחד , וגם ילדים אחרים רוצים להתגלש ולשחק במתכנים.בעבר מאוד אהבה להתחלק עם הילדים , הייתה מציעה להם את מה שיש לה , בזמן אחרון זה לא קורה בכלל.
חוץ מזה היא בגן הילדים מגיל 8 חודשים ןנורא נהנית שם ומשחקת עם ילדים גם

האם אני אמורה לדאוג מהצרחות האלו שלה , מחוסר רצון שלה שילדים אחרים ישחקו אתה ביחד על מתקנים ובגן השעשועים?

שלום רב,
אחיינית שלי בת השנה וארבעה חודשים עד היום הייתה בבית עם מטפלת במהלך היום. מתחילת החודש היא תהיי באחריותי במהלך היום לזמן מוגבל של חודש.
הבנתי שעם המטפלת היא נרדמת לאחר שזאת משאירה אותה במיטה, נותנת לה להירגע לבד עד שהיא נרדמת. לפי מה שלמדתי בקורס פסיכולוגיה באוניברסיטה אסור לתינוק לבכות ללא מענה מצד הורה או כל מטפל שהוא.
שאלתי היא: האם, למרות שזה ישבור את ליבי, להמשיך להשכיב אותה לישון ככה, או שמע לנסות לשנות את ההרגל ההרגעה העצמית הזאת?? זה יכול לבלבל אותה?
תודה רבה!