פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום שלומי,
אין שום בעיה בכך שילדה בת 12 וילדה בת 8 לנות ביחד ויש להן מחשב ואינטרנט. ילדה שמאוננת - זה יכול להיות קשור לכל מיני דברים, לא בהכרח לחשיפה באינטרנט ולא בהכרח יש הוכחה לזה שגם אם יש חשיפה כזו זה נעשה על ידי אחותה, וגם אם יש חשיפה כזו על ידי אחותה ודאי שהפיתרון הוא לא ההפרדה בחדר אלא בדיקה מדוע בכלל אחותה גם היא נחשפת לתכנים כאלה, זה מה שלא תקין כאן, לא החדר המשותף.
גם עצם האוננות היא לא בהכרח בעייתית, אוננות היא דבר טבעי אם עושים אותו בפרטיות כמובן. הייתי מתחילה מלדבר עם ההורים על כך שהילדה מאוננת ליד אנשים וכדאי להעיר לה שזהו דבר שעושים בפרטיות. אם זה כבר נעשה ובכל זאת היא נוהגת לאונן הרבה וליד אנשים כדאי להמליץ להם לפנות איתה לטיפול.
אני חושבת שקצת הרחקת לכת במסקנות שלך, שהם מסתברות בלבד ולא בטוח שהן רלוונטיות לנושא.

אמנם, לא דיברתי על אוננות, אבל הסקת נכון. מדי פעם זה קורה אבל כואב הלב עליה היא לא יודעת מה המשמעות של זה כלפי מבוגרים. אני מתעלם וההורים שלה רואים אותי מתעלם, אבל הם מעירים לה ואני מרחם עליה.
הם כבר עושים את מה שאת אומרת (מעירים לה). ואם אגיד להם, הם בטח יגבירו את הלחץ עליה, ולא הייתי רוצה שלחץ יופעל עליה בגללי. הייתי מעדיף עולם בו כולם תמימים כמוה, מאשר עולמנו המסוכן במבוגרים. כמובן, שזה לא מציאותי, אבל אם זו היתה הבת שלי (ואני אוהב אותה כאילו היא הבת שלי, ואין לי ילדים עדיין עקב עקרות), לא הייתי מעיר לה, אלא הייתי שומר עליה שאף אחד לא יתעסק איתה ואם מישהו היה חושף אותה לתכנים לא ראויים או מעיר לה (ובכך חושף אותה לתכנים לא ראויים) הייתי פשוט שובר לו את הראש כדי להבין מאיפה הסטיה שלו מגיעה (זה כמובן מטאפורה כי אין לא אלים, אבל המשמעות מובנת).

אני לא רוצה להעיר, ושואף לא לדבר כי חשוב לי לשמור על קשר ולא להזכיר דברים לא נעימים שבסוף ייגרמו להוריה למבוכה שאז אולי הם עלולים להרחיק אותי ממנה כשמאוד חשוב לי לראות אותה. יש לה אופי הכי מדהים, וכבר ראיתי שהם מוותרת גם על זה (אוננות) כדי לדבר איתי כי אני נותן לה לבטא את עצמה (מדבר איתה על הבית ספר, על הכיתה) ונותן לה בטחון עצמי ובגלל זה היא מתלהבת ממני. ולכן, אני יודע שאני חשוב בשבילה והיא מבקשת לראות אותי ואני שמח לראות אותה עד שלפעמים נדמה שיש ביננו קשר אב ובת (גם זה יכול לסכן את הקשר מפני שכפי שאת יודעת הורה יכול גם לקנא שהבת שלו אוהבת אחרים על פניו, והיתה כבר שאלה בפורום על אמא שמקנא בשכנה שלה שאהובה על בנה).
מכל הסיבות האלה, אני מעדיף לא לדבר עם ההורים על החששות שלי שמא אחותה הגדולה חושפת אותה לתכנים לא ראויים. החשש הזה שלי הוא מפני שהקלות היא מאוד קלה, הרי היום יש גוגל, ומילת חיפוש סקס תוביל לנערה בת 12 וחצי למקומות שמסקרנים אותה. הנגישות הקלה לפורנו מובילה אותי לחשוש שהקטנה נחשפת לתכנים לא ראויים עקב אחותה הגדולה, זה עדיין לא נראה לי מסקנה מסתברת (למרות שהיא כן מסקנה מסתברת). זו תחושת בטן שיש לי ואני דואג לשלומה של הקטנה ומכאן החשש שלי.
האם זה בסדר שמהסיבות שכתבתי (פחד מניתוק הקשר) אני לא מדבר על ההורים על זה או שאין לי שום סיבה מוצדקת לדבר איתם על זה וכדאי ש"אטפל" (אבליג/אשלים/אמחק את החשש שלי) בעצמי בחשש שלי ?

אודה לתשובה איך להתייחס למצב הדברים שכתבתי.

שלום שלומי,
אם הם מעירים לה וזה לא עוזר זה סימן שהאוננות של הילדה מעידה על מצוקה ריגשית. ולכן כדאי לייעץ להורים לפנות לטיפול.

עם היועצת של הבית ספר, היא קראה להם שהיא ועוד 3 תלמידות מפריעות ממה שהם סיפרו לי, ואני מניחה שכבר דיברו איתם. אז הם כבר בייעוץ עם יועצת בית ספר.

תודה, בכל אופן, וסליחה על השימוש בכינוי נקבה בהודעה החדשה שפתחתי, למען האמת מה שכתבתי על החשד מביך אותי מאוד כאן בפורום (מביך אותי להשתתף כאן בפורום עם הבעיות שהצגתי ואני מעדיף לשכוח מהקטע הזה).
בכל אופן, אשמח לתשובות ולמענה מפורט לגבי מה שביקשתי.

שנה טובה וסליחה.

והכי מקובלת בכיתה והכי כריזמטית. היא סיפרה "סוד" לי שבן בכיתה ביקש ממנה חברות. אבא שלה לא מסכים לזה בגיל כל כך צעיר. אחותה אדישה.
אוהבים אותה כי היא באמת מקסימה וכריזמטית, עם בטחון עצמי גבוה (בטוחה שאוהבים אותם, ולי אישית נראה לי שיש לי תרומה בתחושה שלה שאוהבים אותה).

שנה טובה.

שלום לך,
אני לא מבינה לאיזה מענה מפורט אתה מתכוון, לפי דעתי קיבלת מענה מפורט מאוד. החשדות הם לא רלוונטים, מהסיבות שהסברתי בתשובתי הראשונה. כן חשוב לדעתי להפנות אותן לטיפול פסיכולוגי, גם אם הם בקשר עם היועצת, הקשר עם היועצת הוא בנושא אחר, והיא אינה פסיכולוגית. מעבר לזה אין משהו מפורט יותר להגיד.
גם העובדה שהילדה נראית שמחה ומאושרת לא סותרת את זה שהאוננות המורבה מעדידה על מצוקה.

שלום יעל,
הילד שך כנראה מרגיש בודד ופגיע, ולכן הוא בוכה. כדאי לעוזר לו להתחבר כדי שירגיש כמה שיותר מהר יותר בנוח. כדאי לך ליצור קשר עם אימהות אחרות ולתאם ביקורים אחה"צ של ילדים אצלכם כל פעם ילד אחד ולהפאשר לו להלכיר ילדים מהגן בתנאים נוחים ולא מאיימים כדי שירגיש יותר נוח.

שלום לך
מתול מה שכתבת אכן נשמע שיש סיבה אמיתית לדאגתך. יחד עם זאת יכולותך מוגבלות. אתה יכול לנסות לשוחח עם ההורים פעם או פעמיים ולהציע להם לפנות עם הילדה לטיפול. מטפל טוב יקח בחשבון גם את המריבות בינהן ויערב אותם בטיפול. הרי בסך הכל הם רוצים לטובתה. אם הם לא ירצו אל תתעקש.
אתה יכול להציע לאחותך לשוחח עם היועצת או המחנכת בבית הספר.
בטח גם לך מאד לא פשוט... שתף את ההורים בהרגשות שלך אולי יוכלו להקשיב לזה יותר מאשר לביקורת על התנהלותם עם אחותך.
מקווה שדברים ישתפרו...

שלום לך.
נסי שלא לחוש קנאה כלפי גיסתך. ההפך. יופי שהילד מצא דמות משמעותית נוספת. אל תרחיקי בינהם. את אמא שלו. את לא בתחרות על התפקיד. תזרמי... פתרון הבעייה לא קשור אליה.
במקביל שווה לבדוק מה קורה בינך ובינו. מה המקום שהוא מקבל בהשוואה לאחיו התאום.
הורות לתאומים היא מאד מורכבת. אם את חשה שיש בעיה במערכת היחסים בינכם פני לאיש מקצוע למתמחה בהורות לתאומים ל2-3 פגישות הכוונה לבדוק לעומק מה קורה שם.
נסי לספק לו זמן איכות בלעדי איתך בנוכחות ושלא בנוכחות אחיו. לא חייבים לצאת מהבית או להרחיק את האח פשוט להיכנס איתו למיטה לחצי שעה, מקלחת נפרדת וכו'.
תבדקי עם עצמך מה קורה לך בנוכחותו. מה הוא עושה לך רגשית? ואז תקשיבי טוב לקל הזה.תראי מה זה עושה לך...
מקווה שחווית הנואשות תעלם...

בהצלחה

ליאת

שלום לך
העובדה שהצחוק הזה בא לידי ביטוי סביב תחומי למידה מספרת לנו משהו שחשוב להקשיב לו. נראה שיש משהו קשה, מביך, מלחיץ או משהו אחר. אל תתייחסי לצחוק כשמחה או הנאה אלא כאל ביטוי רגשי של משהו אחר.מה דעתך?

שלום רב
אני לא יודעת איך להגדיר את הצחוק הממושך שלה לכל דבר.וחשוב לי לציין לך שלא רק בתחומי הלמידה,כמעט בכל דבר שעושה יש צחוקים וחיוכים ממושכים.
קשה לי להתמודד איתה כשהיא צוחקת כל הזמן,אני מנסה כל הזמן להזכיר לה שלא צוחקים על כל דבר ששומעים,לפעמים צריך רק להקשיב.
למשל כשאנחנו יושבות לקרוא משהו וכשמופנית אליה שאלה ואין לה תשובה היא מחייכת ואומרת אחרי שנותנים לה את התשובה "אה נכון אני יודעת אבל שכחתי.."

שוב שלום לך. את מתארת שוב מצב שמחייכת במצב שלא יודעת. זה צחוק של מצוקה מבוכה ולא של הנאה. חשוב להבין את זה. העובדה שאומרת שידעה רק שכחה מחזקת את מה שאמרתי. היא עושה הכל כדי לא להודות שלא יודעת. יש לכך סיבה. יכול להיות שזה קשור לתפיסה הסובייקטיבית שלה בנוגע לתגובה שלכם ולציפיות שלכם ממנה. אני מאד ממליצה להיפגש עם איש מקצוע ולנסות להבין מה קורה בחיבור ביניכם שמעורר בה התנהגויות של צחוק לא מותאם ושקרנות. בינתיים , אם קשה להתייחס לצחוק כביטוי מצוקה אני מציעה להתעלם ממנו.

אני מודה לך מאוד
תודההה

שלום משה,
אוננות אצל ילדים היא דבר טבעי. במובן הזה זה לא נכון להגיד לו שזה לא יפה, כי זה עלול לגרום אצלו לתחושה שמין זה דבר מבייש ומלוכלך. כן חשוב להגיד לו שעושים את זה בפרטיות ולא ליד אנשים. אם הוא מרבה לעשות זאת, מדי יום מספר פעמים ולמרות שאתם מציינים שלא עושים זאת ליד אנשים הוא ממשיך לעשות את זה, כדאי לבדוק יותר לעומק מה הבעיה ולפנות לטיפול.

שלום גילה,
אתם יכולים לעיין בעמודת שלאות נפוצות בתשובה העוסקת בפחדי ילדים.

שלום סיוון,
יכולות להיות המון סיבות. קודם כל חשוב לנסות לתת לו כלים אחרים לפתור בעיות, להבין מה מציק לו, באיזה מצבים הוא נהיה אלים ואיך אפשר לפתור אותם אחרת. מאחר ונולד לו אח חשוב לתת לו זמן איכות גם לבד עם אחד ההורים ולדבר איתו גם על השמחה וגם על הקשיים והקנאה על כך שנולד לו אח ולתת להם לגיטימציה. אם כל זה לא עוזר צריך לפנות לייעוץ כדי לבדוק יותר לעומק.

שלום צביקה,
כן צריך טיפול, לדעתי הדרכת הורים. חשוב להפסיק את התופעה ובזמן אחרת היא עלולה להתקבע.

שלום גלית,
בכל לא בטוח שהפעוט ירגיש שאת נוטשת אותו. זו יכולה להיות ההרגשה שלך, לא בטוח שהי אגם שלו ובאותה עוצמה.
את יכולה להסביר ו שביום שבת הוא יישן אצל אבא, ואחר כך את תבואי לקחת אותו, וגם תדברי איתו בטלפון (בתאום עם האב כמובן).
את יכולה להגיד שלו שגם הדובי שלו, או משחק אחר יבוא איתו לשם, ואחר כך גם יחזור איתו.
חשוב שתעשי זאת בצורה עניינית, בלי יותר מדי דרמה או ריגשי אשמה. הילד הולך לאבא שלו, לא לאדם זר וחשוב שאת תהיי רגועה כדי שגם הילד יהיה.

שלום מירי,
לגבי עוד בדיקות רפואיות זה לא הפורום המתאים לענות לך. אבל בהחלט ייתכן שהשינה המוגזמת מעידה על מצוקה ריגשית ועל כך כדאי לפנות לייעוץ מסודר אצל פסיכולוג או פסיכותרפיסט שעובד עם ילדים.

שלום לך,
עד לעניין העונש - פעלת נכון וברגישות. העונש ממש מיותר והוא כנראה גם לא יעזור. אני מבינה שאת מזועזעת, אבל עונשים בדרך כלל לא פותרים את הבעיות אבל כן גורמים נזק והשפלה לילד.
ילדים שגונבים עושים זאת בדרך כלל עקב מצוקה ריגשית. חשוב במקרה כזה להבין ולברר מה המצוקה ולא להעניש את הילד על כך שהוא במצוקה.
אפשר לנסות לדובב את הילדה דרך משחק או ציור כדי לנסות להבין טוב יותר מה מציק לה. (למשל לשאול אותה אם הייתה פיה שמגשימה 3 משאלות מה הייתה מבקשת, למשל לבקש ממנה לצייר משפחה ולספר עליה סיפור, וכו').
מדובר בסך הכל בילדה קטנה, שלא ממש הולכת להיות פושעת, או שלא מבדילה בין טוב לרע. היא מבדילה טוב מאוד והתגובה המפוחדת שלה כשגילית את הגניבה מעידה על כך. בכל זאת היא כנראה כועסת על משהו (קריעת הספר) או מרגישה שמשהו חשוב נגזל ממנה (תשומת לב שהייתה קודם יותר? ) ואפשר לטפל בזה בקלות, זה קורה להרבה ילדים, ואין צורך להיות מאוד מודאגים.
אם אתם לא מצליחים להבין לבד אפשר לפנות לגורם מקצועי לצורך התייעצות.

שלום לימור,
נראה לי שכדאי שתפנו לפסיכיאטר כדי לבדוק ממה הדבר נובע וכיצד יש לטפל בו.

שלום גלית,
אני חושבת שאת דווקא צריכה לרדת מהעניין ולתת למורה לטפל בו. יכול להיות שהילדה מתחזקת את הקשר איתך דרך הדבר הזה כי היא למדה שזה מאוד חשוב לך. אני לא יודעת באיזה עוד אופנים בא לידי ביטוי הקשר ביניכן. האם אתם גם משחקות יחד, האם יש התעניינות בחוויה שלה מעבר לעניין הזה? אם לא, או לא מספיק כדאי מאוד לחזק את ההתייחסויות האחרות שמניתי ולהתייחס כמה שפחות לעניין הלימודים. כי ייתכן שאין לה אינטרס לשפר את עניין הלימודים עם זו הדרך לקבל ממך תשומת לב.