פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

הייי.....
אז ככה הבת שלי בת שנה ו-8 חודשים עברה השנה לפעוטון מהתינוקיה עם מטפלות חדשות וכמות ילדים גדולה יותר .... הפרידה בהתחלה הייתה קשה אך הדרגתית בשבוע הראשון היה בכי היסטרי ברגע שעזבתי היום כבר הרבה פחותת ואני רואה את החיבור למטפלות בקיצור בגן הכל עובר חלק... הבעיה היא בביתתת ובבתים של אחרים
כל ביקור מלווה בבכי היסטרי הדבקות לבעלי בעיקר היא זורקת את עצמה אם אנחנו זזים ממנה כשאנחנו הולכים לחמי וחמתי מראש היא מתחיללה ללבכות ואומרת שהיא לא רוצה ללכת ויש לציין שהיא רואה אותם הרבה וכיף לה איתם .....
היא ילדה מאוד חכמה מדברת כבר יודעת צבעים צורות לספור ממש הכלל
העניין הוא שלפעמים אני ובעלי חסרי אונים לא יודעים איך להתנהג כשהיא היסטרית או כשהיא לא משחררת אותנו אנחנו מנסים חלדבר אליה להסביר לה שאנחנו איתה ולא הולכים לשום מקום וזה פשוט לא עוזר ... גם הפחד מזרים התגבר ואנחנו מרגישים חסרי אונים
חשבנו ללכת להתייעצות מה גם שהיא ילדה מאוד רגישה ואני פוחדת שאנחנו לא נוהגים כראוייי..... אשמח לתגובה , תודה רבה!

שלום,
בתי בת 4.8 החלה בחודשים האחרונים לגעת בפות שלה בתדירות גבוהה.
זה בא לידי ביטוי בעיקר כשהידיים שלה פנויות (טלויזיה, מחשב וכו').
הגננת בגן העירה שהתדירות גדולה ומתבצעת גם בזמן מפגש. עם שמלות יש יותר חופשיות אבל קורה גם עם מכנסיים.
הסברתי לבתי שבאיברים הפרטיים שלה היא יכולה לגעת כשהיא בחדר וזה לא יפה שאנשים אחרים יראו אותה נוגעת.
אני לא בטוחה שזה עוזר...
מה מומלץ להגיד לה על מנת שהיא תבין ולא תעשה בכוונה?
איך כדאי לגננת לפעול כשזה קורה בגן ?

שלום.
בני בן 5 ותשעה חודשים, ילד נבון מקסים מתוק...עד שהוא חוטף התקף של זעם בלתי נשלט, הוא משתולל בלי הכרה לא מוכן להקשיב. לדוגמה: משחק עם אחותו שגם זה קשה לו המשחק המשותף, הוא לא מוכן לוותר לא מוכן שייגעו לו בדברים, תמיד מנקה את הדברים לאחר מכן או ישר מסדר. או להחליף חולצה שנרטבה לו הוא לא יילך לבדו צריך שייקחו אותו ויעשו איתו את ההחלפה. ארוחת ערב או כל ארוחה שהיא זה סיפור בפני עצמו, לא יודע מה הוא רוצה ותמיד שואל באובססיה מה אני אוכלת ולא יאכל עד שאני יאכל. בקיצור המון תיסכולים של זעם ונקיון יש לו לבני המתוק. הוא גם רגיש לחלב ולבוטנים, יכול להיות שזה קשור לענין הזה מרגיש שונה! ליבי יוצא אליו, כי בדרך כלל אני לא צועקת משתדלת, ובעלי אומר לי תכעסי עליו תרימי את הקול שיבין! לא יודעת מה הדרך כבר, רוצה בטובתו כמו כל אמא, אך מהי הדרך???

שלום, סמי סיגל, נשואה, יש לי שלושה ילדים. בן בן 14 ותאומים בני 10 (בן ובת) מאז שנולד התאום הבן , הבכור, לא רק שאינו מתייחס אליו בכלל, לא משחק איתו לא מדבר איתו ואפילו אפשר לומר מפגין שנאה, יורד עליו ומעליב אותו., בעוד שעם התאומה הוא ביחסים טובים מאד.
מאז שהיה קטן ניסינו כל דרך אפשרית לשוחח עם הבן הגדול, אך שום דבר אינו עוזר.
הבן הדחוי, ילד טוב, רגיש מאד מיתר אחיו, ואני מאדד חוששת שמה שקורה בין אחיו ישפיע עליו,בעתיד. אני זקוק ה לעזרתך.
תודה רבה,
סיגל

שלום רב,
בני בן 5.5, עלה לגן חובה. כבר בשנה שעברה בגן הוא עם עוד קבוצת בנים, התפרעו והשתוללו כולל אלימות פיזית הן לבנים והן לבנות. אני ניסיתי להלחם בזה ככל שיכולתי אך דווקא לא קיבלתי גיבוי מהגננות שכן לא פעלו נכון עם הילדים. השנה בני עלה לגן חובה ודיברנו אין ספור על הגן החדש, על ההתנהגות, על משמעת ועל כיתה א'. התחילה השנה עם אותה קבוצת בנים משתוללים כמי שמזכירה את השנה הקודמת. הילדים דורכים על ספרים, מרביצים, רצים, צועקים, זורקים חפצים אחד על השני ולאוויר. לגננות מאוד קשה להשתלט. למרות שבני לא משתתף באלימות הפיזית ולא המילולית הוא משתולל ולא מקשיב לגננות. אני הכנתי לו לוח התנהגות טובה בבית. על כל 6 מדבקות טובות הוא מקבל הפתעה. קודם כל רציתי לדעת מה דעתך על השיטה? דבר שני והכי חשוב הוא שהשיטה אינה עובדת אצלנו. אתמול הוא אמנם התנהג יפה בגן אך אצל חבר הוא התנהג בצורה מבישה. (השלכת אוכל אחד על השני והשפרצת מים). לא נתתי לו מדבקה כי מאוד כעסתי. הבהרתי לו עד כמה חשובה לי ההתנהגות בבתים של אחרים אך נראה שלא ממש אכפת לו. הבן שלי ילד מדהים עם נשמה מאוד רגישה, אני אוהבת אותו מאוד והוא יודע את זה ומרגיש את זה. נולד לנו תינוק לפני כשנה ואני בטוחה שיש קשר כי היחס אליו נפגע באופן טבעי. אני חושבת שהוא נגרר אחרי אחרים. אני אשמח לדעת כיצד להתנהג איתו. אולי בכלל לא צריך לעניין אותי מה קורה בגן כי אני אחראית רק בבית וכאן יחסית הכל רגוע. המון תודה.

שלום לך,

הכנסתי את בתי, בת העשרה חודשים לגן לפני שבועיים (עד אז היא הייתה בבית).
השבוע הראשון היה שבוע הסתגלות ורק בימים האחרונים אנו משאירים אותה בגן עד 15:30 בערך.
בשבוע האחרון, אנו הבחנו אצל הילדה בחרדה אשר נראית כחרדת נפילה.
כאשר אנו מרימים את הילדה, היא לעיתים תופסת אותנו חזק, אף אם הציפורניים, כמו מחשש שהיא תיפול. אנו מנסים לשחק איתה ולהקפיץ אותה באוויר (דבר שהיא מאוד נהנתה ממנו לפני כן) והיא מתחילה לבכות.

האם זהו שלב נורמלי בהתפתחות? ממה הפחד הפתאומי הזה יכול לנבוע?

תודה

בן ה-4.8 ילד מקסים, חכם ונבון מאוד, שמח ורגיש.
נכנס לפני שבועיים לראשונה לגן מועצה.
הסתגלות קשה מאוד.
מאז שהתחיל הגן הוא מאוד אגרסיבי בעיקר בשעות אחה"צ, מרביץ לנו כשכועס, לאחיו בצעיר בן 2.8 ובימים האחרונים סיפרה לי הסייעת שאפילו הרביץ לה (שאותה הוא מאוד מאוד אוהב ומתחבר אליה).
אני רואה שכשהוא כועס הדבר הראשון שהוא עושה זה להרים יד ולתת מכה.
לא מצליחה להעלים את התופעה הזו, זה לא נעים כלי הורים/ילדים אחרים, לא מתאים בכלל.
אני מסבירה לו שככה לא מתנהגים ומסבירה לו את ההשלכות שעלולות להיות - ילדים לא יירצו לשחק איתו, הסייעת לא תרצה שיתקרב אליה ועוד.
איך אני יכולה למגר את התופעה הזו??
כשאני שמה אותו בחדר להרגע הוא מיד יוצא ומבטיח שלא יעשה זאת שוב ויתנצל. מיותר לציין שזה קורה שוב.
לא יודעת מה לעשות.
אשמח לעצות...

ילדה בת 4 במסגרת גן שיקומי התחלתי גמילה בקיץ איתה ובבית הכל מעולה
שחזרה לגן בשבוע הראשון פיספסה בלי הפסקה ועכשיו היא מתאפקת ולא עושה למרות שמושיבים אותה באסלה וגם שהיא מבקשת לשבת לא יוצא לה .
בסופו של דבר בורח לה או בהסעה חזרה הביתה או בגן
ובבית הכל הולך מצויין
בשיחה שהיתה לי עםפ הגננת היא הציעה לתת לה בגן תחתון חיתול הזה ושתחזור הביתה עם תחתונים אני לא בעד כלל כי אני מודאגת מכך שזה בעצם יבלבל אותה
בקיצור לא יודעת מה לעשות ?
זה פתרון שאמור להקל על הצוות הגן ולא על הילדה

בני בן 11 ילד פעיל מאוד בזמן האחרון הוא אינו מוכן לישון בלילה וטוען שכשמגיע הלילה הוא ניהיה עצוב מזה שהוא צריך ללכת לישון ובלילה הוא מתעורר ואינו מוכן להרדם הוא ממש משליט טרור הוא לא נותן לי לישון עד לפני חודשיים הוא היה נרדם כרגיל הוא פעיל במשך היום חברתית אוכל לא מראה סימנים של דיכאון או פחד הוא מבלה בנעימים אחרי הצהרים בלימודים הוא תלמיד טוב אף פעם לא היתה בעיה התנהגותית ואני גם לא רואה שינויים בהתנהגות היום יומית יש לציין שאני עוקבת אחרי בני בכל זמני היום אני יודעת היכן הוא נמצא ועם מי הוא לא עבר טראומה או משהו בסגנון שיכול לפתח בעיה ואל כן אני שואלת האם הבעיה חולפת או צריכה טיפול והאם אולי הוא פשוט מפונק וזוכה ליותר תשומת לב ככה והאם אולי לא לתת משקל לדפוס התנהגות זה?ואיך להתנהג

שלום רב.
בני בן שנתיים ו-5 חודשים, ילד מקסים.
יש לו ספר "פילים בכל הצבעים" של אמי רובינגר,
ובאופן קבוע הוא משייך את הצבעים אלינו, למשפחה:
הוא - פיל אדום.
אבא - פיל לבן.
אמא - פיל כחול.
אני מאוד סקרנית לדעת מה זה אומר, למה הוא בחר את הצבעים האלה לכל אחת מן הדמויות המצויינות לעיל?

תודה.
אושרת.

שלום
הילדה בת השנתיים וחצי גמולה כבר חצי שנה. עד מחצית אוגוסט היתה בגן יחד עם עוד 15 ילדים ושתי מטפלות ואף פעם לא פספסה פיפי בתחתונים ואם בכל זאת פספסה, הרי שזה היה אירוע נדיר מאוד.
מתחילת ספטמבר עלתה לכיתת הבוגרים באותו הגן (מכירה את המטפלות). כיתת הבוגרים מונה 31 ילדים (לו רק ידעתי זאת מראש) ומידי יום מפספסת פעמיים בגן. המטפלות מנמקות את זה בכך שלא רוצה להפסיד את המשחק שמא יקחו לה...
ואני מתלבטת האם הלחץ הזה הוא לא מעמסה גדולה מידי בשבילה? והאם בגיל שנתיים וחצי עדיף להיות בקבוצה קטנה יותר? (אני חייבת לציין שהמטפלות מקסימות והילדה שמחה ונהנית, יחד עם זאת כל בוקר אומרת שלא רוצה ללכת לגן ובימים האחרונים אף מתקשה להיפרד דבר שלא קרה מ-ע-ו-ל-ם!
תודה

יש לי שאלה בקשר לבת שלי היא בכיתה ג ועברה לבית ספר חדש , בהתחלה שידרה שהכל בסדר ,היום היא משדרת ואומרת שהיא לא אוהבת את המקום , כיצד אוכל לעזור לה ?

שלום,
בני בן 5 ו10 חודשים, אח בכור לבתי בת שנתיים וחודשיים.
הוא ילד מאוד חכם ורגיש, בעל ביטחון עצמי גבוה. הבעיה היא שההתנהגות שלו הורסת לו את הכל, הוא מרביץ לילדים בגן ולגננות בצהרון, יורק, לא משתתף במפגשים,
עושה מה שבראש שלו.
אני נותנת לו עונשים אבל זה לא עוזר בכלל, אני בקשר רצוף עם הגננת לגבי הטיפול שלו
הגננת המליצה לי לפנות דרך קופת חולים לאבחון התנהגותית ע"י מאבחנת מקצועית,
הבעיה שזה לוקח די הרבה זמן, אז החלטנו לפנות פרטי.
שאלתי היא: לאיזה גורם מקצועי מומלץ לי לפנות? באיזור ירושלים?
תודה רבה ושנה טובה!

בני בכיתה א' , תלמיד בסה"כ חכם, עושה את העבודות בכיתה ומכין שיעורי בית, אך לצערי, לעיתים מפריע למהלך השיעור. היום קבל פתק מהמורה שהוא פיטפט ולא הפסיק, למרות שהיא ביקשה ממנו להפסיק - איזה עונש כדאי לתת לו? איך הכי טוב כדאי להגיב, על מנת שיבין לא לעשות זאת. (אגב - עשיתי איתו המון שיחות על חשיבות הלימודים לעתיד שלו). תודה

שלום,

בתי בת 5, בגן חובה. אינטילגנטית מאוד, ודברנית לא קטנה...
מדברת על כל נושא שבעולם חוץ מאשר מה שעובר עליה בגן. הדו שיח ביננו עובד כך: איך עבר עליך היום בגן? - בסדר. מה עשיתם היום? לא זוכרת. היה לך כיף? נהנית? - כן.
כמה שאני מנסה לדובב אותה, לספר לה על היום שלי ולגרום לה לספר על שלה, זה לא עובד.
הגננת אומרת שהיא מקסימה בגן, משתתפת ונהנית. אבל אני צריכה לבוא לאסיפת הורים כדי לשמוע על מבצעים שקורים בגן, על סדר היום ועל תכני הלימוד, אחרת לא אדע כלום.
האם יש דרך לדובב אותה כדי שתרצה לשתף?

תודה מראש
רעות.