פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

הילד שלי בן 2 וחצי והוא פיתח תופעת התנהגות חדשה, כאשר הוא רוצה משהו הוא דורש ממש וכשאני לא מבינה הוא מתעצבן ומתחיל לבכות בכי בלתי נסבל עד שאני ממש מפחדת לעצבן אותו
פשוט מרגישה שהוא שולט בי ואני חסרת אונים
מה עושים? נותנים לו לבכות?

בני בן 7 וחצי ולא מצליח לסיים דבר אחד בעיתו.
לאחרונה חברה טובה ייעצה ואמרה שאולי ייתכן ויש לו הפרעת קשב וריכוז..
מפחיד אותי לחשוב על זה כי אני לא מאוד יודעת הרבה בנושא ואני רק מתחילה לחקור את הנושא הזה אצל ילדים

אבל אשמח לדעת מה הסימפטומים אצל ילדים?
ובכלל לקבל מידע מאנשים שמבינים בזה קצת יותר מבורה כמוני...

שלום רב,

ביתי בת שנה ועשר יש לה מין קטע כזה כאשר היא רואה ילדות ואפילו נערות זרות ( לא תינוקות ) ברחוב , בגינה או בכל מקום היא פשוט מושיטה להן יד ורוצה ללכת איתן יחד
יש לציין כי היא עושה זאת רק עם בנות ולא עם בנים .
האם לדבר יש משמעות פסיכולוגית כלשהי ?
כיצד עליי לנהוג בעניין

שלום בני בן 7 וחצי לאחרונה מצאתי אצלו תמונות מעיתונים של נשים ערומות!
האם זה נורמלי, אם להגיב או להיתעלם????
האם יש אפשרות שהוא מאונן בגיל הזה?

אודה מאוד על תשובה מידית!

שלום,

הבן שלי כמעט בן 4, גמול מגיל שנתיים וחצי. לפני מספר ימים גילינו באמצע הלילה שהוא עשה קקי בתחתונים (לא יודעת אם זה לפני השינה או במהלכה). כששאלתי אותו מדוע עשה זאת הוא אמר שעשה את זה בכוונה. הגבתי בקשיחות.. אתמול בלילה שוב זה חזר על עצמו (קקי ופיפי) והפעם הייתי יותר רכה.. (עם זאת הדגשתי ש"מזל שיש לנו עוד מזרון...כי אחרת מה היינו עושים...- אני כותבת זאת כי בעלי אומר שהילד יכנס לחרדה עמוקה יותר מכך)
רקע - הוא בן אמצעי לאח בכור, לאחיו יש רגישיות שונות למזון ואנו עסוקים בכך המון..מעניקים לעניין המון תשומת לב. לפני חמישה חודשים נולד לו אח קטן.עם זאת הוא מקבל המון אהבה ואכפתיות (אם כי כמעט ואין זמן איכות איתי לבד - אני בדרך כלל מתנהלת עם שלושתם יחד). כאשר אחיו הקטן נולד הוא היה עדין ואמפטי אליו. כשהיה בן שלושה שבועות החל לפגוע בו, תחילה "פגיעה עדינה", תוך כדי הסתרת מעשיו והיום הפגיעות מוחצנות יותר ויותר אגרסביות. בהתחלה הגבנו יחסית בעדינות והיום אני צועקת עליו, שולחת אותו לחדר, לפעמים גם מאיימת (בקיצור אמא קשוחה במקרים מעין אלו, אם יש קשר לקקי).
אני חייבת לציין שהוא בסך הכל ילד שמח, אך בזמן האחרון,נוטה לבכות לעיתים קרובות מאז הלידה - בהתחלה זה היה בלי סיבה ועכשיו זה על כל סיבה - הוא יוזם מריבות (מכות) עם אחיו הגדול שמסתיימות בבכי גדול מצד שניהם...(מצד שני הם חברים טובים מאוד)
יש לציין שביום חמישי האחרון הסתבר לנו שהוא סובל גם מרגישות למזון (צליאק).. שמעתי על מקרים רבים שילדים עם צליאק לא מטופל נוטים לבכות יותר (לדעתי הצליאק התפרץ לו בעקבות הלידה - כי בדצמבר האחרון הבדיקות דם היו שליליות)
סליחה על כל המלל - מה עושים??

שלום רב

בני בן ה 2 ושמונה חודשים מתחיל גן חדש ב 1.9 .
בעלי הפתיע אותי עם זוג כרטיסים לבולגריה מה 4.9 עד עד ל 7.9
השאלה שהיא היא כזו האם התחלה של גן חדש והתמודדות עם חופשה יהוו טראומה לילד
יש לציין שבגן הקודם הילד השתלב בצורה מהירה הוא ילד חברמן שמחפש חברה וכל יום שואל אותי מתי הוא מתחיל את הגן החדש. במהלך החופשה הילד אמור לשהות אצל הורי ששם מרגיש בבית .
האם כדי לדחות את החופשה ואם כן כמה זמן משוער לוקח לילד להרגיש יציב ולא מעורער אודה לכם מאוד על תשובתכם
בתודה מראש עדן

היי
יש לי תאומים בני 8 (בן ובת )ובת נוספת בת 6 וחצי
הבת בת 6 וחצי בתקופה האחרונה מתנהגת כול הזמן בדווקה היא מקללת אף על פי שבבית היא לא שומעת קללות, כול דבר שהיא עושה היא עושה דווקה זורקת את הנעליים שלה , לא רוצה ליתקלח, וכאשר אני מבקשת ממנה לסדר את בדברים שלה היא לא מוכנה לעשות את מה שאני מבקשת ממנה וכמובן ברוב יאוש אני עוספת את הבלגן שהיא משאירה אחריה, מתחצפת בדיבור שלה, כול הזמן היא אומרת לי "סתמי" כשאני מבקשת ממנה לעשות משהוא או שהיא כול הזמן אומרת "חרא" וכול הזמן רוצה להיות רק איתי ולא עם אף אחד אחר גם לא עם אבא שלה,
לאומת זואת התאומים ילדים מאוד ממושמעים ומאוד סלחנים למה שהיא עושה גם להם כאשר הם רבים והיא מרביצה להם ,
יש סיתואציות שהיא ממש מוציאה אותי מדעתי ואני מאוד כועסת אלייה ואז אני אומרת לה תפסיקי כבר ליתנהג ככה ובמצבים מאוד קיצוניים אני אומרת לה שתמותי כבר מרוב כעס,
אני יודעת שזה לא בסדר בכלל ומאוד כועסת על עצמי על כך, אבל המצב לגמרי יוצא משליטה לפעמים, כמובן שאני לא מרביצה לה, ומאוד משתדלת ליתיחס אלייה יותר ולרצות את כול מה שהיא מבקשת ממני למרות שזה לא תמיד עונה לרצונות שלה. ואני מרגישה שאני עושה עבורה יותר מאשר לתאומים שאני מרגישה שזה גם לא בסדר. מה ניתן לעשות ואיך ניתן לפתור בעיה זו ?

אני גננת במקצועי ולאחרונה עברתי לידה שקטה (עובר מת) בשבוע מתקדם מאוד.
אני חוששת משאלות הילדים בגן לקראת שנת הלימודים שבפתח.
הילדים ראו אותי בזמן הריוני, שכפי שציינתי היה בחודש מתקדם, וכעת אני צופה שיהיו שאלות כמו "מה נולד לך?" "מה שמו או שמה?"
כיצד אני אמורה להתמודד עם שאלות אלו כלפי הילדים שבגן?
בברכה

הבן שלי בן שנתיים וחצי, מדבר יפה לגילו אם כי לא תמיד ניתן להבין אותו.
בשבועות האחרונים הוא החל לפתע לגמגם. לא כל הזמן אבל הוא נתקע הרבה במשפטים כמו למשל אם הוא רוצה להגיד "אני גם רוצה" אז הוא יתקע כמה פעמים במילה "אני" ויחזור עליה מלא פעמים עד שישלים את המשפט. יש לציין שילדתי לפני שבועיים והוא השני בן 4 ילדים. האם יש קשר? מה אפשר לעשות והאם עלי לדאוג???

שלום לכולם,מאחר ואני מודעת לחשיבותו של השלב האורלי על פי תורתו של פרויד וחשיבוות סיפוק צרכיו של הפעוט,רציתי לשאול:
כיצד אני יכולה לדעת האם צרכיו בני בן השנה וחצי סופק דיו או סופק יתר על המידה?
מהם הסימנים לכך?
אשמח לתשובה מכול אנשי המקצוע!!!
ציפי.

אנחנו 3 בני משפחה [ אני אח] [אחות] ו [אמא] אנחנו בזמן האחרון רבים הרבה כלומר:

[אני: אח] :לא רוצה ללמוד.....ואמא מאוד כועסת על זה שאני לא לומד...

[אחותי ואמא] הם בזמן האחרון רבות הרבה כגון: האחותי מתחצפת ואמא מנסה להרגיע אותה ואחותי מתנגדת "לא החפת לה בכלל"

ואני לא יודע מה לעשות בגלל זה פניתי לכאן אני אשמח לקבל תגובה לגבי הנושא:

בתודה : אוראל

אני פונה אליכם מאחר והילדה שלי שהינה כמעט בת שש וחצי , השנה תתחיל כיתה א'. דורשת תשומת לב בלתי פוסקת כמעט, וגם אז בלי שום התראה מוקדמת היא מתעצבנת, בגלל שהבגדים שהכנתי לה לא לטעמה, לא שמרו לה פרוסת חלה וכו', הסיבות מגוונות מאוד ובד":כ לא חוזרות על עצמן. התעלמות מהצווחות הנוראיות שהיא משמיעה מביאות אותה להרביץ, להרוס את הבית, לברוח לכביש, להוציא את חגורת הבטיחות אם אנחנו בנסיעה וכיוצא בזה. כך שלא ניתן להתעלם מכך. יש לה אחות ואח גדולים וגם סבלנותם כלפיה פקעה לחלוטין. אחרי שההתקפים הללו הרסו את טיול הבר מצווה של הבן, הוא פיתח אליה שנאה של ממש, וקשה שלא להאשים אותו. היא סוחטת מאיתנו כל כך הרבה כוחות שבעלי פשוט מבקש שאחפש לה מסגרות כך שתשעה בבית כמה שפחות, מה עושים?

שלום,

בתי בת 3.5 והיא עושה פיפי במיטה רק כאשר היא ישנה לבד בחדרה. כאשר היא ישנה איתנו במיטה היא לא עושה. למה זה , ואיך מונעים?

בנוסף, שבוע הבא היא הולכת בפעם הראשונה לגן עירוני (עד כה היתה בגן פרטי) ואני רוצה להכין אותה ,. איך עושים זאת?


תודה רבה על העזרה,
שירן.

שלום רב,

בננו בן כמעט תשע, ילד מקסים וחכם, חברותי מאוד ומצליח בלימודים. הבעיה כפי שאנו ההורים רואים אותה הינה חוסר יכולתו לקבל גבולות שמעמידים לו. במשך זמן רב חשבנו שבעיה הינה חוסר יכולתנו להעמיד גבולות והשקענו אנרגיה בטיפול משפחתי, הדרכה הורית סדנת אדלר וכו'.
לאחרונה אנו חשים שישנה החמרה, הקצנה בתגובות שלו, קושי גדול לקבל לא או הצבת גבולות, תגובות אימפולסיביות ועוד.
אנו מתלבטים מה הדרך שבה יש לנקוט: האם כדאי לערוך אבחון, האם כדאי לפנות לפסיכולוגית בי"ס, האם טיפול CBT יסייע? האפשרויות אינסופיות, נשמח לשמוע את דעתכן.

ההורים אוהבים

שלום.
התייעצתי בעבר לגבי ביתי בת השנתיים ועשרה חודשים, לפני כשבועיים נולדה לה אחות חדשה, היא מקבלת את זה כצפוי עם התקפי זעם שהולכים ופוחתים.
מבחינת הגן היא הייתה עד עכשיו בפעוטון שהיא מאוד אוהבת מגיל חצי שנה עד 3, רצינו מאוד להעלות אותה עם החברים שלה לגן הבוגרים, אך בגלל שאנחנו לא מאותו ישוב לא מאפשרים לנו. אנחנו לא רוצים לרשום אותה בישוב שלנו כי אנחנו לא חושבים שהוא מתאים וטוב בשבילה ובשבילנו. אז כרגע אין לנו הרבה אפשרויות ואנחנו לא יודעים מה כדאי לעשות, אם להשאיר אותה בפעוטון הנוכחי שרוב הילדים הם בסביבות גיל שנה ויש עוד 4 ילדים בוגרים סביב גיל שנתיים + - 3 חודשים, או להשאיר אותה בבית עם אמא שלה והתינוקת ולהשקיע בחוגים אחה"צ, ביקורים תכופים בספרייה ופגישות אחה"צ עם ילדים אחרים בני גילה, או לרשום אותה בישוב שלנו שאנחנו לא סומכים ולא מעוניינים בשיטת החינוך שנמצאת פה.
כמובן שאנחנו רוצים את טובת הילדה ולכן ההתלבטות היא קשה מאוד.
מבקשים את עזרתכם..
תודה מראש