פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב,

בננו בן 3 וחצי,
מזה מספר חודשים נגמל מהרטבת הלילה.
כבר תקופה די ארוכה שהוא הפסיק "לפספס" בלילות- מתעורר בבוקר והולך לשירותים.
בימים האחרונים שינינו את שגרת טקס ההליכה לישון-
במקום שנשב לידו עד שיירדם הרגלנו טקס שבו אנחנו מנשקים ומחבקים ואז הוא נרדם לבדו בחדר.
שמנו לב כי מאז הטקס החדש- בננו חזר להרטיב בלילה מספר פעמים,
על אף שחזרנו להעיר אותו לשירותים...
אנו מוטרדים מעט, האם עלינו להמשיך בשגרה זו?
האם עדיף להפסיק לתקופה מסויימת, (עד שיהיה מוכן יותר להפרדות בלילה) ולהשרות עליו את תחושת הבטחון בזכותה נגמל לחלוטין בלילה מהרטבה?

תודה !

שלום ,
יש לי ילד בן שנה שמאז שנולד הוא בוכה כל הזמן , מדובר בילד ערני שלא ישן כמעט במהלך היום וגם בלילה קם לסירוגין כל שעה , שעה וחצי .
ניסינו לשבת לשחק איתו בכל הצעצועים ההתפתחותיים לגילו וזה לא מעניין אותו , ניסינו להעזר בטלוויזיה (למרות ההמלצות נגד..) וגם זה לא הואיל ולא עניין אותו .
הוא בוכה בלי הפסקה ורוצה שירימו אותו כל הזמן וגם על הידיים הבכי לא פוסק
רפואית אין לו שום בעיה - לטענת הרופא הילד פיקח ומצליח ל"עבוד" עלינו מגיל כזה...
אנחנו עייפים מותשים ולא מסוגלים יותר עם היבבות הזו
בבקשה עזרה , אני מוכנה לנסות הכל כדאי שיהיה קצת שקט בבית .
תודה רבה רבה

שלום

בני בן השנתיים וחצי פשוט מסרב לאכול.
בהתחלה זה היה לא לאכול בשר, אח"כ לא לאכול גבינות ועכשיו זה לא לאכול כלום
ניסיתי (וזו אולי טעות) לשחד אותו שאם יאכל יקבל חטיף או משהו כזה אבל זה לא עוזר, הוא מעדיף לוותר על החטיף או על תכנית הטלויזיה והעיקר לא לאכול.
אני מבשלת המון ומנסה לגוון וזורקת הכל, מבחינתו הוא יכול לאכול דובונים או במבה
ברור לי שחלק מהבעיה זו אני שאני לחוצה שיאכל אבל מצד שני אני לא מסוגלת לשחרר כי אז ישאר רעב. מיום חמישי הוא אכל כל כך מעט שאני לא יודעת אם הגיע ל500 קלוריות ביום.
באופן כללי הוא ילד פעלתן, סקרן, ערני, חכם מאוד ואני מפחדת שכל ה"דווקא" עם האוכל ייקח אותו אחורה.

מה לעשות כי אני ובעלי אובדי עצות
בתודה מראש
מ

שלום,
יש לי ילדה בת שלוש גמולה מזה מספר חודשים, בלילה עדיין ישנה עם טיטול, בשנת הצהרים כשישנה אז ללא טיטול, אבל קקי היא לא מוכנה לעשות בסיר או בשירותים רק בטיטול..דברנו איתה והסברנו לה אבל היא מתעקשת שהיא צריכה בטיטול, כאילו משהו מרתיע אותה.
היא נכנסת לגן עירוני ושם הבנתי שיש בעיות עם הנושא, כלומר הילדה גמולה אך לא גמולה מקקי..
מה עליי לעשות?

שלום, אנו חיים בחו"ל ושנת הלימודים במדינה בה אנו נמצאים התחילה לפני שבוע. בני בגן טרום חובה, ויש לו בעיה לא חדשה: הוא נוטה להתאפק הרבה מאוד זמן עם פיפי, והוא מתבייש ש"יראו" אותו, תמיד (גם בבית) שומר על פרטיות וסוגר דלתות וכולי. בגן של בני יש מחיצה בשירותים ולא דלת לכל תא. הבן שלי, שנמצא שש שעות בגן כל יום, פשוט מתאפק כל הזמן הזה. אתמול הוא אמר לי שהוא לא יכול היה להתרכז בסוף הגן בכלום מרוב שהיה צריך פיפי. שאלתי אותו: יש לך פתרון? הוא אמר: הפתרון זה להתאפק. דיברתי על זה עם הגננת כבר כשהתחיל הגן (כי אני מכירה את הבעיה), אך היא אומרת שמציעה לו וטוען שלא צריך.
האמת שגם עם קקי הוא מתאפק, מאז שהוא התחיל ללכת לגן, בגין 2.5, לא עשה בגן קקי מעולם, גם לא כשהיה עם חיתול. אבל זה לא נורא כי אין לו בעיות, הוא עושה בבית והכל בסדר, מעולם לא ברח לו ולא סובל מכאבי בטן או עצירויות.
אבל פיפי, שש שעות התאפקות ביום, ויש סיכוי גם שכדי שלא יצטרך הוא לא שותה הרבה, הוא ילד מחוכם ויודע שאם ישתה יצטרך פיפי. אני חוששת לבריאותו, מצד שני אין לי שליטה על הדרך שבה מעוצב הגן.
לאבא של בני יש בעיה שנקראת "שלפוחית ביישנית", והוא סובל מתופעות די דומות. האם יכול להיות שגם בני כבר סובל מזה? מה לעשות?
תודה רבה! נורא עוזר לי הפורום, גם היכולת לשאול וגם לקרוא שאלות של אחרים, בעיקר כי אני לא נמצאת בארץ ואין פה שירות של פסיכולוגית חינוכית בגן וכולי...

אני לא מצליח להירדם כשצריך(בלילה),כשמגיע הבוקר אני מרגיש פתאום יותר עייף ואני נירדם.אבל אז בהמהלך היום אני מאוד לא ערני כזה...
אני מקווה שתדעו להגיב לי מה לעשות..

ילדתי עולה לכיתה א . בעלת קשיים ביצירת קשרים חברתיים(בעלת ביטחון עצמי רב ויוזמת ומנסה אך לא מצליחה לאורך זמן)כל מפגש חברתי(לא משנה עם איזה ילדים)נגמר בזה שלא משחקים איתה. או שהיא מוצאת את עצמה לבד.המצב כבר כמה שנים כך ולמרות ניסיונותי לא משתפר)ואילו ילדתי הקטנה בת 4 מצליחה ליצור קשרים חברתיים היטב. מתחברת בקלות רבה עם ילדים שלא מכירה והילדים מאוד אוהבים את חברתה. שאלתי היא:כאשר אני רואה את ילדתי הגדולה בצד דחויה ליבי נקרע ואני מוצאת את עצמי כועסת בלב על הילדים שלא משתפים אותה. כנ"ל גם כלפי ביתי הקטנה. לדוגמא היום היינו עם חברה ויש לה 2 בנות באותם גילאים.הקטנה בתוך מספר דקות התחברה אל שניהם ושיחקה איתם כל הערב ואילו הגדולה אחרי מספר דקות שיחקה לבד(כי הם לא רוצים לשחק איתה) אני בליבי כעסתי על ילדתי הקטנה שמצטרפת לילדים שמנדים את אחותה. ניסיתי לדבר איתה והיא אמרה שהיא לא רוצה לשחק איתה רק עם הילדות החדשות.אז בתמורה כעסתי עליה והיא לא קיבלה ממתק.אני חושבת שלא פעלתי נכון.. אני לא יכולה להכריח לשחק איתה.
מה דעתך?
האם יש באיזור השפלה מקום שיכול לשפר אצל ביתי את בעיית יצירת הקשרים החברתיים ושמירה עליהם לאורך זמן?
האם בכיתה א זה יכול להשתפר או להיות גרוע יותר?

בני בן השנתיים אינו מחבק. כשהיה יותר קטן חשבתי שאולי הוא עוד לא למד לעשות זאת, אבל היום ברור לי שהוא מסוגל לעשות זאת אבל פשוט לא מעונין ואני לא מבינה למה. גם כשמחבקים אותו הוא מנסה להשתחרר ולברוח.
הוא ילד חמוד ופעלתן, עצמאי ועקשן, בעל דעה עצמאית, לפעמים בוחן את הגבולות, במיוחד לאחרונה (ואומרים לי שזה עניין של גיל).
לפעמים כשהוא במצוקה כל שהיא יבקש שנרים אותו על הידיים. לפעמים כשהוא במצב רוח טוב או תוך כדי משחק יבוא וישים ראש עלי או על מישהו מבני הבית, אבל רק לשניה ומיד הוא בתזוזה.
הוא ילד חמישי במשפחה, מקבל המון חום ואהבה מכל בני הבית ( ואנחנו כן מתחבקים בבית) אבל לא נותן חיבוקים (גם לא נשיקות).
מה יכולה להיות הסיבה לכך? האם זה נורמאלי?
מאד קשה לי לא לקבל ממנו חיבוקים, אבל אם אוכל להיות בטוחה שזה נורמאלי וזה פשוט ענין של אופי, יהיה לי יותר קל לקבל את זה.

לפני כשבועיים כמו כל שבת הלכתי עם בני בן ה 5 לבקר את סבא וסבתא בני 80. אלא שברגע שנכנסתי התברר לי שיש צורך דחוף להזמין אמבולנס לסבא.
אכן אובחן אצל סבא שטף דם בגזע המוח והוא עדיין מאושפז.
כבר ביום הראשון בני ביקש לבקר את סבא בבית החולים אך דחינו את בקשתו בגלל המראה הקשה שהוא עלול להיחשף אליו. אך גם כעת לאחר שבועיים הוא לא מתייאש ועדיין מבקש.
סבא עדיין מחובר למכשירים ומוזן דרך זונדה באף ועיניו חבושות.

אתמול הוא אף הציע לאחי ( דוד שלו) " אם תקח אותי לסבא אני יתן לך 1000 שקל".

איך עלינו כהורים להסביר לילד כי לא ראוי שיבקר את סבא כעת? איך להסביר לילד את מצבו של סבא?

שלום, יש לי ילד שן שנה וחצי. הבעיה שלי היא שהוא נורא אגרסיבי כשהוא רוצה משהו ולא מקבל, הוא יכול להשתטח על הרצפה ולפרוץ בבכי לא פרופורציונלי או להכות ולזרוק חפצים באגרסיביות. כמו כן מצבי הרוח שלו משתנים ממש מהר, שנייה אחת הוא שמח ושנייה אח"כ כועס. לפעמים ללא סיבה הוא יכול פתאום לתת מכה. חשוב לי לציין שאני ובעלי נמצאים נמצאים בהליך גירושים והרבה פעמים אנחנו רבים לידו וזאת גם יכולה להיות הסיבה אבל זה לפעמים ממש מרגיש כאילו יש לו מן פיצול אישיות קטן. הוא גם מכה ילדים אחרים ללא סיבה. מה עליי לעשות? זה ממש מדאיג אותי

הי,

אני גרושה כמעט שנה, מעולם לא חשפתי את הילדים לגבר כזה או אחר מה גם שלא ממש חיפשתי. לפני כשבועיים הכרתי משהו והיות והילדים מרבית הזמן אצלי הוא מגיע אליי לפעמים בערב המאוחר כשהילדים ישנים.
לצערי במהלך אותם שבועיים הילד התעורר וראה אותו כמובן שרק שוחחנו קרי הוא לא נחשף למעשה זוגי כזה או אחר אבל הוא שאל אותי "אמא למה כל פעם שאנחנו איתך את מביאה חבר" זה קרע אותי ראשית כי זה לא נכון אבל בתחושה שלו הפעמים שהוא נחשף זה כל הזמן וגם חוסר האונים שלי למול התשובה הנכונה וההולמת . אשמח להתייחסות של משהי/משהו שחווה סיטואצייה דומה והמלצה לגורם מקצועי שניתן להתייעץ עימו בנושא

המון תודה,
לי

שלום רב, בני בן 9 חודשים וכבר רואים עליו שהוא עקשן, הוא יודע לזחול יפה וכאשר אני מזמינה אותו לכיסא אוכל לאכול הוא לא זז הוא עומד במקומו צועק ובוכה, הוא מחכה שיבואו לקחת אותו. אני לא מוותרת לו ויושבת לידו בריצפה וקוראת לו. מה אני צריכה לעשות האמת זה מייאש, עוד מעט הוא נכנס למערכת חינוכית ושם הוא יצטרך ללמוד לבוא כמו כולם.
יש לכן עצות????

בני בן שנתיים וחמש, אני מרגישה שיש לו בעיות חברתיות ומאד עצוב לי. אני לא בן אדם חברותי בעצמי, אין לי חברות,מכמה סיבות ואני די בסדר עם זה, אבל לא רציתי שגם לבני לא יהיו חברים, אני יודעת שזה חשוב. הוא מאד נבון, לעתים אני חושבת שהוא מחונן, הוא מדבר בשפה גבוהה ומדהימה לבני גילו, ולעתים אני חושבת שלכן אין לו שפה משותפת איתם. מצד שני, גם כשילדים בני 6 ומעלה משחקים איתו, הוא ישר פונה לפן אלים, דוחף אותם או מושך להם בשיער, הוא גם נכנס למין ויברציות כאלה ומשתולל כאילו מהתרגשות שבחבר. אני לא יודעת איך להסביר את זה , אבל נראה שהוא לא יודע כיצד לנהוג עם ילדים אחרים. מה עושים במקרה כזה? האם הוא צריך אחר הצהריים (הוו בגן עד 16:00) להיפגש עם חברים, ילדים? האם אני צריכה להיות איתו אחד על אחד?יש דגשים שאני צריכה לשים אליהם לב?

הבת שלי בת חמש ושמונה חודשים - ילדה יחידה מפונקת מושקעת מאוד
הבעיה איתה שהיא משחקת עם ילדים אחרים רגישה מאוד כל דבר יכול לגרום לה לבכות בקלות

איך להתמודד איתה???????????????????????

יש לי שתי בנות בנות 5 ו2.8, הקטנה בת השנתיים ושמונה חוד' בזמן השינה מסרבת לישון לבד תוך הבעת פחד גדול, הוצאתי את מנורת הלילה ממנה מפחדת, הדלקתי אור גדול במסדרון ובכל זאת יוצאת אליי בריצה מהחדר רועדת ומבקשת כי נישן או נשב לידה, ניסיתי לקחת אותה לישון ללא מילים, ניסיתי להמתין שתרגע ואז לצאת, לדבר ולשאול מה מפריע וכלום לא עזר, מה עושים?