פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

אני צריכה עיצה במצב שאני נתקלת בו שוב ושוב .. לבני בן ה3.6 יש חבר גדול ממנו בשנה ובכל פעם שהם משחקים החבר "מאיים" עליו שאם לא יעשו ככה אז הוא ילך הביתה , אם בני לא יתן את מה שרוצה הוא ילך הביתה , אם לא יתנהג ככה וככה אז הוא ילך הביתה.. בני שכמובן מאוד לא רוצה שהוא ילך הביתה ממש פועל לפיו כמו בובה ובסוף גם הרבה פעמים הוא אומר לו גם להתנצל על כל מיני מעשים (שיגעת לי את הראש תבקש סליחה ומיני כאלו..) ובני כמובן מתנצל . אני יודעת שאיני אמורה להתערב בין אינטראקציה בין הילדים אך המצב הזה כבר ממש חורה לי , מצד אחד אני לא רוצה להמריד את הילד אך אני רוצה להעביר לו מסר ברור שהוא יכול לעמוד על שלו גם במחיר שהחבר ילך , מה עלי לעשות ? בנוסף הוא נורא נפגע מכל מיני אמירות של ילדים ( לי יש ככה ולך אין .. שלי יותר טוב ..יותר גדול .. אתה קטן ..וכו) , ופונה אלי מתוסכל - "אמא הוא אמר לי שככה וככה " ואני לא יודעת מה לענות כדי להקטין את התיסכול , הרבה פעמים אני אומרת "אז הוא אמר ..אז מה " אך זה לא פותר את המצב , אשמח מאוד לתגובה ועצה .

תודה ,
גילי.

שלום.
יש לי ילדה בת 7.5 שבזמן האחרון שמתי לב עושה מניפולציות על ההורים, עלינו.
ברגע שהיא רוצה להשיג משהו (לצאת מוויכוח ביני לבינה או ביני לבין אבא שלה, כאשר אנחנו מסבירים לה משהו שעשתה לא בסדר וכו') היא מתחילה כל פעם באותו סיפור והוא:
כאשר היא הייתה קטנה אהבנו אותה יותר, וברגע שנולדה לה אחות (אחות שלה בת 3,5 ויש להם יחסים טובים בגדול), הפסקנו לאהוב אותה. עכשיו אנחנו אוהבים רק את אחותה לדבריה ופחות אותה.
כאשר בפעם הראושנה היא אמרה את זה בבכי, זה השפיע עלינו מאוד והסברנו לה שזה לא נכון. אנחנו אוהבים את שתיהן באותה מידה, ונכון היא גדלה, אבל זה לא אומר שלא אוהבים אותה.
לפעמים אני מגיעה מעבודה וישר ניגשת אליה, אבל היא בתוך הטלוויזיה ומסרבת לתת לי חיבוק ולדבר. זה נורא מרגיז אותי. אני כן מנסה לתת לה תשמות לב, אבל היא לא מקבלת את זה, אלא רק מתי שהיא רוצה - וזה מאוחר בלילה, כשצריך כבר ללכת לישון.
בקצרה, שמתי לב שהיא ראתה שהאמירה שלה שאנחנו אוהבים את אחותה יותר כן השפיעה עלינו, והתחלנו "לרחם" עליה... ולכן .... כל פעם שהיא מתנהגת לא יפה, היא משתמשת בסיפור הזה.
האם כל פעם אני צריכה להסביר לה את אותו הדבר, שזה לא נכון, אנחנו אוהבים אותה באותה מידה, הרי ברור לי שזאת מניפולציה?
האם כאשר אני מנסה לתת לה תשומת לב והיא אינה רוצה (בגלל שהיא רואה סרט או משהו), אלא רק מאוחר בלילה זה בסדר, ומה עושים עם זה?
אודה על תשובתכם.

ביתי בת ה- 8 ו- 9 חודשים החלה להראות סימני התפתחות מוקדמת, ובחצי השנה האחרונה היא נמצאת מעקב רפואי בעניין. לאחרונה עברה בדיקות דם וצילום כף יד אשר הראו התפתחות מוקדמת משמעותית, וככל הנראה תצטרך לקבל טיפול תרופתי. ביתי ילדה חכמה מאד (מחוננת) ובאמת מאד בוגרת לגילה (הדבר אף נאמר לי רבות ע"י מורותייה השונות). בשל כך היא גם מבקשת מאד לדעת כל הזמן מה היו תוצאות הבדיקות ולשם מה היא נבדקת. מאד קשה לי להסביר לה את נושא ההתפתחות המוקדמת, והצורך למנוע הופעת ווסת בתוך כשנה, והיא לא מבינה מדוע עליה לקבל טיפול שיעצור את ההתפתחות בשלב הזה. אתמול אמרתי לה שבתוצאות צילום כף היד שנערך לה עולה כי גיל העצמות מתאים לגיל 11, והיא לקחה את זה מאד קשה. אמרה שהגוף שלה לא מתאים לה, ושהיא שונה מכולם וכל היום היתה בהרגשה נוראית וראיתי שקשה לה מאד עם כל מה שקורה, ובבוקר הבחנו שברח לה פיפי במיטה, וכשהתעוררה מיד דיברה איתי נושא ההתפתחות שוב. אני מאד מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות, מה להסביר ומה לא להסביר לה, איך להסביר, ובעיקר איך לעזור לה. אודה לעזרתכם הדחופה !

שלום רב,

יש לי בן, בן 12 ובן 5 וחצי, אתמול לאחר חזרתו של בני הגדול מבית הספר, לאחר מנוחה קצרה ולפני הכניסה למקלחת שיחק עם בני הקטן ב 5 וחצי בחדר, לאחר תזכורת לגדול שיכנס להתקלח בא אליי הבן הקטן ואמר לי שהוא שם את הפה שלו לו על הבולבול של הגדול וזה היה מגעיל. כמובן שקראתי מייד לבן הגדול וביקשתי שיסביר פשר הדבר, הוא ילד מאוד סגור ולקבל ממנו תשובה ישירה זה מאוד קשה גם בגלל הפחד להודות וגם בגלל שהוא ילד מאוד מופנם. יש לציין שאנחנו משפחה מסורתית ואין פה חשיפה יתר על המידה לתכנים אסורים יש טלויזיה יש מחשב אבל בפיקוח.

אבקש עזרה ראשונית באיך לטפל בסיטואציה מבלי לגרום נזק גם לגדול וגם לקטן.

תודה
שירה

שלום,
יש לי ילד בן 3 ותאומים בני חצי שנה. בני נכנס לגן חדש של העירייה, לפני כן היה בגן פרטי במשך שנה.
בני, החל מהיום הראשון בגן נושך כל יום ילד אחר בגן. כאשר אני שואלת אותו איך היה בגן הוא עונה שלא כיף ושהוא משחק לבד. הגננת אומרת שהוא נושך כאשר לוקחים לו משהו כמו משחק.
השאלה שלי היא מה עלי לעשות??
כמו כן, הגננת חדשה (שנה ראשונה שלה) וחסרת כל ניסיון, רק סיימה את התואר שלה, מה כדאי לייעץ לה? היא פתוחה לקבלת ביקורת.
בנוסף, אני מאד חוששת שיצא לו שם של "נשכן" ושינדו אותו או ידחו אותו הן מצד ההורים והן מצד הגננת שכך מכירה אותו לראשונה.

אשמח לתשובה

ילדה בת תשע וחצי שמסתובבת כל היום ברחוב, בקושי אוכלת, משקרת לי שהיא עושה שיעורי בית, מסתובבת עם ילדים קטנים, ומביאה ילדים הביתה, אני לא מסכימה, אבל לא רוצה לגרש אותם .

בערב היא נזכרת בשיעורים, לא יודעת, ובבוקר מעתיקה מילדים .

מה עושים ?

הבן שלי בן ארבע וחצי. מאז יום שישי ,לאחר החזרה לגן קורים איתו דברים לא מוסברים. הוא עושה קקי בתחתונים, רץ בכל הבית שכואב לו הטוסיק ולבסוף הוא עושה קקי על הרצפה ומחזיק את הקקי בידיים ומורח אותו על הקיר ועל האסלה.ההתנהגות שלו מפחידה אותי כי אני לא מכירה את אבא שלו (אני חד הורית). גילינו תולעים בישבן ולכן הוא מטופל מאתמול בורמוקס אבל עדיין משהו איתו נראה לי לא נורמלי ואני ממש פוחדת כי נאמר לי פעם על אבא שלו שמשהו לא יציב איתו נפשית. אני לא יודעת כמה זה נכון אבל אני פוחדת שמהו עם הבן שלו גם איננו יציב.
האם אפשר להגיד לי משהו מההתנהגות הזאת המוזרה????????

שלום,

יש לי אחיין בן 17 אשר הוא ילד ביישן ורגיש. לפני כשנתיים הכיר בחורה כבת גילו והיחסים ביניהם אינם בריאים. אף הם הגיעו לאלימות אחד עם השני. בחופש הגדול הוא היה הרחק מהבית והם לא נפגשו והוא עצמו הבטיח שלא ייפגש עימה יותר, אך כשהתחילו הלימודים שוב אותו סרט. גם המורים מודאגים לגביו..

איך אפשר לסייע לו?

תודה

שלום רב,
יש לי ילדה בכיתה ג' שזו הפעם השנייה השבוע שאביה מוצא אותה ערומה בחדר.
אחרי ארוחת הצהריים והכנת שיעורי הבית היא נכנסת לחדרה לשחק, באותם הפעמים היה שקט מחשיד ולכן הוא קרא לה בשמה והיא לא ענתה כשהוא חפש בחדר הוא מצא אותה מתחת למיטה ערומה.
בשני המקרים הוא בקש ממנה להתלבש והיום המשיך כסדרו.
לפני כחודש כשאחרה לצאת מהמקלחת מצאתי אותה ישובה על רצפת המקלחת עם ראש הטוש בין רגליה – כמובן שלא כעסתי רק ציינתי שאני מבינה שנעים לה אבל שהיא צריכה להתחשב ולא לבזבז מים.... פשוט זה מה שיצא לי ולא נהלנו שיחה אחרי.
הילדה חברותית ונחשבת לתלמידה טובה וחרוצה.
נושא המיניות לא עולה אצלנו לשיחה ואני מאמינה שהיא מתחילה לגלות את גופה.
אין לי מושג על מה לדבר. מה אומרים? האם יש ספר שיכול לעזור לנו ההורים ואפילו לה?
האם לדאוג שנחשפה למשהו? אצלנו הם ( היא הבכורה יש לנו ילד בן 6) צופים בטלוויזיה ומשחקים במחשב בסלון.
אשמח ללמוד.

שלום

אני אמא לבת שנתיים ו3 חודשים. ב 1.09 היא נכנסה לגן. לפני זה היתה אצל מטפלת. ילדה שלי חכמה ותמיד מחפשת דרכים להתקשר עם אנשים וילדים(לא ביישנית). חשבתי שגן יעשה את העבודה.
יומיים ראשונים בגן היו מצויינים. והחל מיום ראשון - קתסטרופה. יום ראשון לא רצתה להפרד בכלל והתחילה לבכות אז גננת לקחה אותה על הידיים ואמרה לי שכדאי שאלך והלכתי שהיא בוכה. ואז החל מיום שני שינתי את הנוהל אז אני נשארת איתה וכשהיא כבר משחקת אז אני הולכת בלי שהיא תראה אותי. גננת אחר כך אומרת שהיא בוכה ואז נרגעת וכל היום מתנהל בסדר. היא אוכלת שם וישנה(קצת בוכה לפני שינה) ומשחקת - לפי דברי גננת.

שאלה שלי באיזה דרך לבחור, האם להפרד ממנה כשהיא בוכה ולהסביר שאני הולכת לעבודה וכל הילדים הולכים לגן. או לברוח מהגן?

תודה רבה

ביתי בת שנתיים התחילה גן חדש 01.09.11 ילדה חברותית מאוד כל בוקר שאני לוקחת אותה לגן היא נורא בוכה וגם במשך היום.
נורא קשה לה השבוע אנחנו עוברים דירה והיא גם עוברת למיטה חדשה לצערי המון שינויים בו זמנית כשהיא מגיעה מהגן היא אומרת שהיה לה כיף בגן.
איך אני יכולה להקל שהיה לה יותר קל
בקשר למעבר הדירה אני לוקחת אותה לבית החדש מדי יום אנחנו משחקות שם והמיטה החדשה שם והיא קופצת ומשחקת מה עוד אני יכולה לעשות??
תודה מראש
מירל

שלום. יש לי ילד בן 2.4. לאחרונה, כלומר מזה כחצי שנה, הוא מאוד מאוד דבוק אלי, במובן זה שכל הזמן רוצה "חיבוק", לשבת עלי, להיות איתי, להירדם כשאני לידו. הוא לא תמיד היה כזה דבוק. למשל בגיל של חרדת הנטישה הוא בכלל לא היה כזה, לא בכה כשהלכתי ונשאר עם המטפלת. כעת הוא לראשונה בחייו בגן, אחרי שהיה עם מטפלת בבית במשרה חלקית, ואיתי. אחרי שהייתי איתו כמה ימים בגן, כל פעם שעה-שעתיים, עזבתי פעם ראשונה אתמול. היו צרחות היסטריות, אך חתכתי מייד, מהר. הכנתי אותו מראש שאני אעזוב היום. אחרי שעה הגננות צילצלו שהוא בפאניקה, והגעתי והיה בהיסטריה של בכי. אמרו שאי אפשר היה להרגיע אותו. כעת הן אמרו לי שוב לבוא איתו לגן ולהיות איתו. לדבריהן יש ילדים שזה לוקח להם חודש, ובחודש הזה האמא באה איתם כל יום לשעה. אני די בבעיה, והשיטה נראית לי מוזרה ובטח לא מתאימה לאנשים עובדים. יש איזו עצה להקל ולקצר את התהליך? מצד אחד, אני מכירה אותו, הוא דבוק וקשור אלי מאוד, ולא יירגע איתן כי עוד לא מכיר אותן בכלל. אולי אחרי חודש הוא יותר יכיר אותן, אבל לדעתי גם אז הוא יצרח, ואני בכלל חושבת שזה מבלבל להיות חודש עם ילד בגן. מה לעשות?

שלום רב

בני הוא בן 4, ילד חכם מאוד רגיש בצורה מאוד קיצונית וקצת פחדן...

תמיד התייחסי לזה כנכון ותמכתי בו בפחדים, והאמת שתמיד יודע להתמודד איתם,
כשפחד ממגלשות או כשפחד מבלונים התמודד עם זה ועבר לו

כיום יש לו פחד מרעשים ומהרוח
דבר שגורם לו להביע את הפחד
הוא אומר שמפחד
שואל למה יש רוח, הפחד מרעשים מטריד אותו וגורם לו להימנע מללכת למקום עם הרעש
אני יודעת שפחד מרעשים הם דבר טבעי, אך הגננת שואלת אותי אולי כדאי ללכת לייעוץ שהדבר לא ייגבר ויפריע לו בעתיד

אשמח לתשובתכם
סיוון

אני צריכה עצה במצב שאני נתקלת בו שוב ושוב .. לבני בן ה3.6 יש חבר גדול ממנו בשנה ובכל פעם שהם משחקים החבר "מאיים" עליו שאם לא יעשו ככה אז הוא ילך הביתה , אם בני לא יתן את מה שרוצה הוא ילך הביתה , אם לא יתנהג ככה וככה אז הוא ילך הביתה.. בני שכמובן מאוד לא רוצה שהוא ילך הביתה ממש פועל לפיו כמו בובה ובסוף גם הרבה פעמים הוא אומר לו גם להתנצל על כל מיני מעשים (שיגעת לי את הראש תבקש סליחה ומיני כאלו..) ובני כמובן מתנצל . אני יודעת שאיני אמורה להתערב בין אינטראקציה בין הילדים אך המצב הזה כבר ממש חורה לי , מצד אחד אני לא רוצה להמריד את הילד אך אני רוצה להעביר לו מסר ברור שהוא יכול לעמוד על שלו גם במחיר שהחבר ילך , מה עלי לעשות ? בנוסף הוא נורא נפגע מכל מיני אמירות של ילדים ( לי יש ככה ולך אין .. שלי יותר טוב ..יותר גדול .. אתה קטן ..וכו) , ופונה אלי מתוסכל - "אמא הוא אמר לי שככה וככה " ואני לא יודעת מה לענות כדי להקטין את התיסכול , הרבה פעמים אני אומרת "אז הוא אמר ..אז מה " אך זה לא פותר את המצב , אשמח מאוד לתגובה ועצה .

תודה ,
גילי.

בוקר טוב
יש לי שתי שאלות
1. בני בן שלוש וחצי, מתעקש בבוקר על בגד מסוים שהוא רוצה ללבוש, גם אם הוא מלוכלך או רטוב, הגישה שלי אומרת שזה בחירה שלו ואין לי בעיה שייקח אחריות וילבש מה שהוא רוצה גם אם זה אומר ללכת רטוב או מלוכלך לגן, לעומת זאת בעלי חושב שהוא לא צריך לקבל את הבגד שהוא רוצה, אני תוהה מה נכון יותר כי אני מרגישה שההחלטה שלי מתקבלת מהסבל שחוויתי בתור ילדה שלא הרשו לי ללבוש מה שאני רוצה..

2. בני יוצר קשר עם אנשים בקלות, לעיתים כשאנחנו בתור לאנשהוא או במרפאה וכולי הוא יכול מהר מאוד להסיר את הגבולות החיצוניים עם האנשים שמולינו ולשחק איתם באופן פיזי, להתקרב אילהם מאוד ולהרגיש מאוד בנוח, אני לא מרגישה עם זה בנוח כי תמיד אני חושבת האם זה נוח לאנשים האלה, ואז אני מלמדת אותו שיש גבול בין אנשים שצריך לשמור עליו, ואתמול אחד המבוגרים העיר לי שאולי זה מוקדם מידי ללמד כזה ערך, ושהוא עדיין ילד ואולי כדאי שהוא ילמד את זה בעצמו, אז תהיתי מה כדאי.

תודה רבה !!!