פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום.
ביתי בת 2 וחצי. בתקופה האחרונה היא מתנהגת שלא כהרגלה, היא רגישה מאוד ועוברת בצורה קיצונית משמחה לבכי ועצבות. היא כל רגע שואלת אם היא מתנהגת יפה, נלחצת שקורה לה משהו(כאב ,מכה ) ומיד מתחילה לבכות בפאניקה נוראית ולא מוכנה להגיד כלום.
יש לציין שאנו מצפים ללידה נוספת בחודש הקרוב וביתי מדעת לכך.

תודה מראש

שלום
בני בן 4 עושה פיפי בשירותים מזה שנה, אך קקי מוכן רק בטיטול.
ניסינו הכל - מדבקיות, טבלאות, ישיבות סרק על האסלה עם סיפורים, הבטחות לפרסים ומתנות, ישבנונים מכל הסוגים, ניילונים נדבקים על האסלה - וכלום.
הוא עושה קקי בישיבה ליד האסלה, אחרי הקקי מוריד לעצמו את הטיטול וזורק את הקקי לשירותים. אפילו לפעמים מנקה עם המברשת את האסלה. הוא אומר שהוא לא מוכן לשבת בשירותים כי הוא מפחד כשהקקי יוצא החוצה.
אציין שהוא ילד מבריק.
מה עושים?

שלום לכם,
שמי טל ואני אם לילד בן שנה ו-4. ילד מקסים,אוהב, שובב במקצת וחברותי.
כל יום אנו מקלחים את הילד ונותנים לו לאכול בקבוק כאשר הוא שוכב לידנו בסלון. מנהג זה קיים מאז שהוא קטן. בהתחלה היינו מאכילים אותו עלינו וכאשר גדל עבר לשכב לידנ ולהחזיק את הבקבוק לבד. כאשר היה קטן יותר הוא היה נרדם במהלך האוכל והיינו מעבירים אותו למיטה. לפעמים הוא לא היה נרדם ם הבקבוק וכאשר היה מסיים היינו שמים אותו במיטה. לפעמים הוא היה ישר הולך לישון ולפעמים היה צורח במיטה עד שנרדם (לפעמים כאשר לא עמדנו בזה היינו ניגשים ומרדימים אותו בעזרת טפיחות על הגב).
כבר תקופה מאוד ארוכה שהוא לא נרדם עם הבקבוק ובכל שעה שהיא שהוא צריך ללכת לישון יש בבית לפחות 10 דקות של צרחות. הילד פשוט עומד במיטה וצורח ולא מוכן לישון. כמובן שאנחנו בודקים שהכל בסדר אבל כשרואים שכאשר נשארים איתו בחדר הוא רגו וברגע שיוצאים הוא מתחיל לצרוח עד הירדמות אנחנו נותנים לו פרקי זמן שלא ניגשים אליו.
האם זוהי תופעה מוכרת? מה עושים? ממשיכים עם הצרחות האלו שמרדימות אותו???
דרך אגב כאשר המשפחה הקרובה שלנו מגיעה לשמור עליו הם לא חווים זאת. הוא הולך לישון בלי בעיה.
אשמח לתגובה. תודה

הילד שלי בן שנתיים מגיל שנה וקצת הוא מתנהג באלימות, מרביץ לילדים מושך בשיער דוחף אותם וכדומה..
שייכתי את זה בהתחלה לזה שהוא לא מדבר טוב אבל זה כבר עובר כל גבול
הוא בנוסף התחיל להרביץ גם לי ולבעלי.. משהו לא מוצא חן בעיניו אז הוא נותן מכה

אני כבר ממש מתסוכלת ולא יודעת איך להתמודד עם זה
כל דרך שניסיתי איתו מטובה ועד רעה לא מצליחה לי
אני בוכה מזה ללא הספקה ומתביישת לצאת איתו מהבית

אני יודעת שזה נשמע מוגזם, אבל זה קורה לעיתים קרובות מידי, הוא בדרך כלל ילד מקסים וחכם אבל ההתנהגות שלו לא ברורה לי בכלל

אשמח לעזרה

תודה מראש

יש לי ילדה בת 5 ושמונה חודשים, לפני מספר חודשים התגלו קשיים של הילדה בגן, בעיה חוזרת ונשנית של חוסר שליטה, דיברתי עם הגננת והיא המליצה על אבחון, עשינו לילדה אבחון במכון להתפתחות הילד, ושם אמרו לנו שהבעיה היא התנהגותית נטו, הופננו גם לפסיכולוגית של הגן ואיתה אנו נפגשים אחת לשבועיים. אף קיימנו שיחה עם האחראית על הגנים בעירייה, והיא המליצה על כח עזר אישי לילדה במהלך שעות היום בגן. היתה תקופה של הפוגה ואז שוב חזרה התופעה. הגננת לא מצליחה להרגיע את הילדה ומבקשת שנבוא לקחת אותה, דיברתי מספר פעמים על הנושא עם הילדה והיא אמרה לי שהיא לא התכוונה שיקרה משהו רע ושזה "היצר הרע" ששולט בה. לאן עלי לפנות??

הבן שלי בן 4.5 מאוד רגיש וממושמע, יחסית לגילו יש לו אינטליגנציה רגשית מפותחת ביותר ומשמעת עצמית גבוהה ובדרך כלל אנחנו לא נתקלים בבעיות משמעת מיוחדות מצידו.
לפעמים, בתדירות של פעם בשבוע שבועיים - הוא נתקל באירוע שמצברח לו את המצב רוח - אם מתוך הערה ביקורתית מצידנו או מצד שחפץ או חוברת צביעה התלכלך קלות - הוא נתקף "התקף התפרצות שקט" - הוא לא צועק, לא מרביץ ולא אומר כלום - רק לוקח לעצמו איזה חפץ שהוא מאוד אוהב כגון חוברת צביעה, או משחק אלקטרוני או כדור - ומשחית אותו באופן מוחלט ומציג בפנינו את התוצאה המוגמרת בהתרסה.
עד עכשיו התגובות שלנו לא יציבות במקרה כזה - מצד אחד אנחנו מאוד עצובים בשבילו על החפץ או המתנה שהוא השחית, ולפעמים אנחנו מגיבים באיפוק, ולפעמים באופן חריג יחסית אליו בצעקה או עונש מתמשך - אבל הוא לעולם לא מתנגד לעונש ומקבל אותו כמו הפרס הכי גדול בעולם - "כבוד עצמי" - הוא לא ממצמץ משום תגובה שנגיב למקרה השחתה כזה.
מה הדרך הנכונה לנהוג ? כיצד נוכל לגרום לו להמנע בעתיד מהתפרצויות שקטות כאלה?
תודה.

יש לי ילד בן שנתיים וחצי, ילד מקסים, חברותי רוב הזמן, לא נחשב לילד אלים, הוא התחיל גמילה מחיתול לפני 3 שבועות, ואני בהריון בחודש שביעי. לאחרונה בגן הוא ללא כל סיבה מתנפל על ילדים, מרביץ או נושך. מספיק שילד עבר לידו או שהוא רצה איזה צעצוע שיש לילד אחר, הוא מגיב באלימות. אני מאוד מתוסכלת, אני לא יודעת ממה זה נובע, ואיך לעצור את ההתנהגות הזו. הגננת אומרת שהיא ממש חוששת שהילדים פשוט לא ירצו לשחק איתו יותר בגלל ההתנהגות הזו.
הוא באמת ילד טוב, רגיש, וכן יודע לשחק יפה עם ילדים. לא מבינה מדוע פתאום יש לו התפרצויות אלימות כאלה.
לאחרונה הוא גם מנסה להכות אותי, אני מניחה שמאותה הסיבה.
מה ניתן לעשות? איך לדבר אליו? להעניש אותו? לכעוס, לצעוק?

אשמח לעזרה בנושא
תודה

ישל לי ילדה בת 5.5 ילדה חכמה במיוחד ומקסימה בעבר היו לה פחדים והתגבר עליהם בזכות העצות שלך עכשי יש לי שאלה כשהילדה שומעת מנגינה עצובה ושיר שמתנגן ברקע היא ניגשת אלי מחבקת אותי אומרת אמא אני אוהבת אותך כל הזמן שיש שיר עצוב או מנגינה יש לה לפעמים דמעות בעיניים ואז אני מחבקת אותה חיבוק קצר ואימהי כעצתך מנשקת אותה ואומרת לה לכי ללשחק או משהו אחר האם זה בסדר ומה זה אומר הרגש הכל כך חזק למוזיקה? ולמילים של השירים

שלום רב!
בני בן שנתיים , ילד מאוד פיקח מדבר ומודע לדברים שהוא עושה.
בשבוע האחרון הגננת ביקשה ממני לנסות לגמול אותו מהחיתול, דיברנו איתו והסברנו לו שזורקים את החיתול לפח ופיפי וקקי עושים רק בסיר.
אך מה שלמעשה קורה שהוא בכלל לא מבקש ללכת לשירותים ומפספס על בסיס קבוע (וזה לא מרגש אותו במיוחד- גם שהוא רטוב הוא לא בא ואומר)
ולגבי קקי הוא יושב יפה בסיר ועושה לבד!(רק שאני שמה אותו)
שאלתי היא האם הילד עדיין לא בשל לגמילה (היות והוא כלל לא משתף פעולה...)
או שזוהי הדרך? מה עושים?????????
לתשובתכם אודה
תודה.

ההיי
הילדה שלי בת ארבע וחצי מפחדת מאוד בזמן נסיעה באוטו אפילו נסיעה קצרה נסיעות ארוכות אני נוסעת כשהיא ישנה מה עושים


....................??????????? זה התחיל בזמן האחרון














....

בני בן ה-3 וארבעה חודשים סיגל לעצמו לאחרונה תנועה שבה הוא נוגע באוזניים , ממש חופן את האוזניים משני צדיו לשנייה ומשחרר , הדבר התחיל ממש בימים האחרונים ויש לציין שזה הלך והתגברוהוא עושה את זה ממש המון (כמו תנועה אובססיבית ) , יש לציין שאני נמצאת בחודשי השישי להריון ויכול להיות שהדבר משפיע עליו וגם לאחרונה הוא לא רוצה ללכת לגן ומאוד קשה לו בבוקר וגם חוזר מצוברח מה שגורם לנו לחשד שאולי עובר עליו משהו בגן (לא רוצה לישון יותר ומנסים להכריח לישון), רציתי לשאול אם התנועה הזו היא משהו שחולף מעצמו? האם יש צורך לטפל ? האם זה נובע מתוך חרדה מסויימת ומה יכולות להיות הסיבות?
אשמח מאוד לתשובה.

אני אמא לילדה יחידה בת 3.5. נסינו הכל !!! על מנת לגמול אותה מחיתולים ודבר לא צלח. היא מעולם לא עשתה פיפי או קאקי בשרותים או בסיר (טוב, אולי פעם אחת). היא מסרבת להיפרד מן החיתול. לאחרונה הסברתי לה שבקרוב היא תהיה בגן חדש (עירוני) ושם לא מחליפים חיתולים וכל הילדים באים בלי חיתול ועושים פיפי וקקי בשרותים.היא אמרה שכן יהיה שם חיתולים או שהיא לא רוצה ללכת לגן החדש או שלה אין קקי רק פיפי. אני רוצה את עזרתך ותמיכתך איך לגמול אותה. חשבתי שיום אחד בקרוב (יש עוד חודשיים לגן העירוני) אני אסביר לה שוב בקצרה ... ושלאמא ואבא אין בעיה שהיא תפספס ותירטב ופשוט להוריד את החיתול. לפני כן, ללכת איתה לחנות שתבחר את התחתונים הכי יפים שהיא רוצה וכן שניכנס לחנות צעצועים ושתבחר כמה פרסים שהיא רוצה ונשים הכל בשקית וכל פעם שהיא תעשה בשרותים או בסיר היא תבחר פרס אחד מהשקית. מה עוד כדאי לעשות להגיד, מה דעתך?
תודה

בני בן 15 סובל מחרדות חברתיות וגם פוחד להיות בלילה לבד . הוא מאוד רוצה שנקנה לו כלב., ובטוח שכלב יעזור לו להתמודד עם החרדות. הבעיה שאנחנו ממש נגד כלב ולא ממש בטוחים שנחזיק מעמד עם המטלות וכל מה שמתלווה לכך.
האם כל זה פתרון יעיל לבעיה או שעדיף לוותר ולא לנסות בכלל .
תודה רבה מראש.

אני גרוש מאירופאית 3 שנים כשיש לנו שתי בנות,בנות 5 ו-7 הם גרות בחו"ל עם אימם
אני בקשר יום יומי בטל' וביקורים בחו"ל, ותמיכה מלאה בבנות.
בקיץ הם באות אלי לראשונה בלי אימם .איך להסביר להן שיש להן אחות בת 10 חודשים ואבא שגר עם אישה חדשה לחיים.

שלום רב,
יש לי ילדה בת 4.4 מדהימה חכמה רגישה ובוגרת ילדה יפה וטובה..אהובה כלכך.
בשיחות קודמות עם הגננת היא אמרה כי הילדה שתלטנית ורכושנית כלפי ילדה אחת מהגן
והמליצה להפגיש אותה עם עוד חברים אחרים בשעות אחה"צ..ושאולי זה נורמלי כי יש כזה שלב בהתפתחות שילד רוצה להיות חבר של מישהו מסויים עד שלומד לשחרר ולהפתח..
יש לציין שזהו גן חדש אליו נכנסה וזו השנה הראשונה שלה שם..וכן הגננת הזו ידועה כמנוסה וטובה וגם כקשה יותר משאר הגננות באזורינו - מה שדוקא הערכתי כשבחרתי בגן ספציפי זה - כי לדעתי משמעת וערכים הם חשובים מאד בגילאים האלה..בתי צפויה להיות שם גם בשנה הבאה.לכן גם כן שמעתי בעצתה של הגננת וכן הערכתי את הביקורת שלה...
היום הגננת שלה קראה לי לשיחה ואמרה לי שהילדה עדין מאד שתלטנית ממקום מאד לא טוב, היא מעליבה ופוגעת - לא יודעת לפרגן אלא להיפך נוטה לעקוץ..אם חברה לא תרצה לשחק איתה או לא תקשיב לה היא תעליב אותה ואף תמריד את הסובבים נגדה..ושהיא מרבה להלשין ..הגננת אמרה שהיא מדברת איתה ואם צריך גם מעמידה אותה בפינה אבל הילדה חוזרת להתנהגות הזו שוב ושוב למרות ההערות של הגננת..
גם בבית יש מקרים דומים בהם הילדה לא יודעת לפרגן או כן מלשינה על אחיה הגדול אך לא חשבתי שזה כלכך נורא כמו שמתארת הגננת.
לא נעים לשמוע כאלה דברים על הבת היקרה שלך ואף מדאיג כי כל אמא רוצה שהבת שלה תהיה ילדה טובה ושיהיה לה הכי טוב בעולם..ואני לא יודעת מה לחשוב...מה לא בסדר עם הבת שלי?? אנחנו משפחת מאד נורמלית , היא לא רואה בבית את הדברים האלה שהיא עושה בגן..האם הגננת באמת מגזימה קצת?? הגננת אומרת לי שמדאיג אותה העניין שהיא לא משתנה..כלומר היא אמרה שראתה כבר התנהגויות כאלה אבל לקראת סוף שנה הצליחה לעצב את הילדים ואילו עם הבת שלי זה לא קורה. ושבעתיד כל המצב יכול לחזור אליה והיא עלולה להיות המנודה.בעלי אומרת שאני לוקחת את הדברים של הגננת יותר מדי קשה..אני דואגת לבת שלי - לא רוצה שתהיה ללא חברים ושינדו אותה..
אני לא יודעת מה לחשוב.
אנא עצתכם..