פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב,
בתי בת שש וחצי. לפני כחודשיים בערך התחילה להתלונן על "כאב גרון" שנמשך מספר שניות עד דקות ואז נעלם כלא היה, באותו הזמן היא בוכה בהיסטריה. פניתי לרופאת משפחה, נעשו בדיקות דם מקיפות שהראו שהכל בסדר, אבל הילדה ממשיכה להתלונן. לאחר מספר שיחות עימה, היא אמרה שזה כואב לה כשהיא מרגישה שמשהו רע יכול לקרות, או שהיא חושבת על דברים רעים, או שהיא נלחצת ממשהו. מספר פעמים שזה קרה לה ישבתי לידה שוחחתי עימה והסחתי את דעתה והיא פשוט שכחה מזה. או שהיו פעמים שהיא נרגעה רק כשישבתי לידה וחיבקתי אותה. חשוב לי לציין שהיא מאוד היסטרית מטבעה והתקף של כאב גרון שכזה נמשך לא יותר ממספר דקות?
האם מדובר בהתקף חרדה? ואם כן מה עלי לעשות בנדון?
תודה רבה, קרן

אנחנו משפחה, 4 נפשות , ילדה בת 10.5 וילד בן 7.5
לילד מספר התנהגויות שמוציאות אותנו מדעתינו :
1. הוא עושה פיפי מחוץ לשירותים. לא מנסה אפילו לכוון.
2. לא מנגב את הטוסיק לאחר שהוא עושה את צרכיו בשרותים.
3. משקר במצח נחושה בלי להיות מתוחכם יותר מדי.
ניסינו לדבר, לבקש, להעניש. הכל. כלום לא עוזר. מה עושים?
תודה

שלום
בני בן 10 חודשים.,תינוק מפותח וחברותי. אנחנו מבלים המון בגינה ציבורית ועולה שאלה מה לעשות כאשר הוא חוטף צעצועים וכאשר חוטפים לו? עד עכישו לא התערבתי וכאשר לקחו לו צעצוע מהיד לא עשיתי כלום ולהפך.אני מאמינה שהוא צריך להתסדר ואני תמיד שם לצידו- כמובן שזה קורה עם בני גילו, במצב בו יש ילדים גדולים יותר ( בני שלוש+) שחוטפים לו צעצוע אני עוזרת לו ולהפך הם גם לא מוכנים שהוא יקח משלהם.
אשמח לתגובה והסבר מה נכון לעשות.
תודה עדי

שלום,
אני אמא ל 3 ילדים, הגדולה בת 6 וחצי ותאומים, בן ובת, בני 4 וחצי.הבת הגדולה היתה גם כן תאומה ובמהלך החודש הרביעי התאום שלה הפסיק להתפתח. לאחרונה היא כל הזמן אומרת שגם היא היתה תאומה (אנחנו לא סיפרנו לה כלום) ויכול להיות שזה בגלל קנאה לאחיה התאומים. בכל פעם שהנושא עולה אנחנו מנסים לעבור לנושא אחר מבלי להגיב להערות שלה.
השאלה שלי היא האם לספר לה שבאמת היא היתה גם כן תאומה מבלי להכנס ליותר מדי פרטים? יש לציין שבעלי מתנגד לספר לה, אבל אני חוששת שאם נמשוך את זה יותר מדי בסופו של דבר היא תכעס עלינו שלא סיפרנו לה על כך.
אודה על תשובתכם

שלום, הבן שלי בן 6.5 (תאום לאחות) עולה לכיתה ב'.
בחודשים האחרונים הוא מפספס הרבה ולא ניגש לשרותים.
הוא מתאפק עד שפשוט מאבד את השליטה ועושה במכנסיים.
מביחנה פזיולוגית אין כל בעיה.
יש לנו גם תינוקת בת כשנה ואני לא כל כך מקשרת את התופעה לזה.
למרות כל ההסברים על חוסר הנעימות והריח ועל כך שלא יהיה נעים להתקרב אליו זה לא עוזר. על ללכת להתפנות מחוץ לבית כמעט ואין על מה לדבר. לא מוכן... גם בבית לעיתים זה קורה לו.
יש כמה ימי רגיעה ושוב...
מה עושים :-( ????

רציתי להתייעץ לגבי שאלה עקרונית.
ישנה מסגרת חינוכית בלתי פורמלית לילדי כיתות א'-ג' בשעות שאחרי בית הספר ובחופשים.
בשנה האחרונה התנהלה המסגרת עם 64 ילדים.
בשנה הבאה יהיו 90 ילדים, ולכן קיימות שתי חלופות:
חלופה א': ילדי א'-ג' יחולקו לשתי קבוצות שוות, שבכל קבוצה יהיה מספר ילדים זהה מכל שכבה.
2חלופה ב': ילדי כיתה א' (40 ילדים) יהיו בקבוצה אחת ובקבוצה השנייה יהיו ילדי כיתות ב'-ג' (60 ילדים).

איזו חלופה עדיפה לילדים, מבחר חברתי רחב לכל ילד משכבת הגיל שלו או מבחר חברתי רב שכבתי ?
תודה רבה מראש

שלום רב,
בתי בת ה-7 לנה אמש אצל חברה בפעם הראשונה. בבוקר סיפרה לי כי הקיצה מוקדם כאשר כל בני הבית ישנו, והלכה לסלון. בדרך לסלון נמצא חדר השינה של הורי החברה. היא ראתה את אביה שוכב פרקדן על גבו בערום ואת איבר מינו מזדקר אלעל!!!
אני הייתי מזועזעת!!! ניסיתי לא להראות לה זאת ורק אמרתי לה שהיא לא הייתה אמורה לראות זאת ואיברים פרטיים יש להצניע. מאז סיפרה זאת לאחותה הקטנה ולחברה אחרת.
אינני יודעת כיצד לנהוג (גם כלפיה וגם מבחינתי). אני כעוסה מאד ולא מבינה איך ישנים בעירום עם דלת פתוחה, חדר ליד ילדות קטנות (גם כלפי הבת שלו). ילדה רכה לא אמורה להחשף לאיבר מין זכרי של איש בן 40!
אני מרגישה שכביכול נכשלתי בתפקידי כאמא, ומאד כועסת על זוג ההורים האידיוטים שנוהגים כך.
מה עליי לעשות (בעיקר בהתנהלות מולה).
בתודה מראש,
אמא במצוקה.

בני בן השנה ו 8 חודשים חובט בראשו בשתי ידיו כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה או סתם כך (אני חושבת בגלל שהוא רוצה לקבל תשומת לב) ... אני אומרת לא.. ואת האמת ההתנהגות הזאת מפחידה. help

הבת בת 11. יש לה חברה שאנחנו מאוד לא אוהבים. למה ?
לחברה הזו אין כמעט חברות. היא כל הזמן מתקשרת לבת. אנחנו מנסים לצמצם את המ' ומשך השיחות. אבל לא יכולים כי בצהרים היא לבד בבית.
החברה הזו מתייחסת לבת כמו מאהבת. אומרת לה כל הזמן שהיא אוהבת אותה. נוגעת בה הרבה (נגיעות של הצקה).
מעבר לך, הילה אימפולסיבית מאוד ומעבירה לבת את חוסר השקט והשלווה שלה. הבת היתה תמיד ילדה רגועה מאוד. הפכה למציקנית לאחותה, חסרת שקט וכמו החברה יושבת הרבה מול המחשב.
אנחנו מרגישים שקשה לנו. החוסר שקט בבית והחוסר שלווה של הבת.
הן נמצאות במשך הבוקר ביחד בבית הספר (החברה הזו משתלטת על הזמן של הבת ומונעת ממנה זמן עם חברות אחרות.
אחר הצהרים זה בעיקר טלפונים. מעט מאוד מפגשים.
מה הכי נכון לעשות ? אנחנו דיי מורטים את השערות...

שלום הבן שלי בן שלוש וחצי, בזמן האחרון נראה כאילו חווה סוג של משבר, כל דבר מעצבן אותו, מתנגד לדברים, עכשיו גם הוא רוצה ללבוש לגן בגדים ארוכים ולא מוכן להוריד את הגרביים, האם ידוע על מקרים כאלה ומה התגובה הנכונה, מה אפשר לעשות כדי לעזור לו להתגבר על הקשיים ולהכיל את מה שהוא עובר ? מה הקטע עם הגרביים והחולצה הארוכה ?
תדוה

בני בן 7 ילד חברותי מאוד ופתוח, לאחרונה גילה צורת התנהגות בעיתית:
ע"מ לזכות בתשומת לב של חברים חדשים / בוגרים ממנו / מקובלים ממנו, הוא רב עם החברים הישנים והטובים שלו, מוכן להעליב אותם (עלימות מילולית ופיזית) ואפילו יוצר נגדם קנוניה. ניראה הסברים שלנו לא ממש עוזרים, והוא ממשיך בהתנהגות דומה.
איך אפשר להעביר לו את המסר שזוהי התנהגות אינה הולמת? אודה לכל עצה.

שלום
בני הגדול בן שנתיים ושבע ונמצא בגן
לפני מספר חודשים התגלה כי אחת המטפלות בגן הרביצה לאחד הילדים(תועד במצלמה נסתרת) .לפי הסימנים שבני הראה אני מסיקה שכנראה היא הרביצה גם לו
למשל-שאלתי אותו -מי נתן לך סתירה ? והוא אמר את שם המטפלת המכה..
בבית, במשך התקופה ההיא הוא היה נותן לי ,לבעלי ,ולסבתות סתירות בפנים כל הזמן ולא הבנו למה הוא עושה זאת-כשבועיים אח"כ המטפלת נתפסה...
בדיעבד אני מסתכלת בתמונות ורואה איזושהי עצבות בעיניים שלו...
היום הוא כבר לא מכה ...
הסיפור הזה לא מרפה ממני ואני ממש מתוסכלת מכך שלא הייתי שם להגן עליו ולא עליתי על זה בזמן.אני לא יודעת אם ההתעללות בגן השאירה בו משקעים כלשהם או טראומות ...
אני כל הזמן חושבת על כך ולא מוצאת מנוח ...
מה עושים?
תודה

הילדה שלי בת 5.5 כשחברה מגיעה אלינו הביתה היא למדה שאם היא מחזיקה משחק והילדה השנייה רוצה אז היא נילחמת ואומרת שזה שלה וזה דבר שלא היה לה פעם התחילה להיות רכושנית כלפי הדברים שלה אז אני מסבירה לה שאם היא מארחת חברה אז היא צריכה לשתף אותה במשחקים ז היא אומרת אמא למה שאני נמצאת אצל חברות הם גם עושות לי ככה איך גם מסבירים לה שכביכול היא לא יוצאת לוזרית כשאני אומרת לה לשתף ולתת משחקים ? {ככה היא הרגישה כשאמרתי לה לתת משחק והיא בכתה)

בני בן כמעט חמש. יש לו אח בן שנתיים וחצי, שבו הוא מקנא בלי להסתיר את זה, אפילו אומר את זה לעתים, שואל את מי אנו אוהבים יותר, מבקש "חיבוקי" כמו אחיו וכולי וכולי. בכל מקרה, יש לו התנגדות לגדול, לפתח עצמאות. למשל: אפילו שמגיל שנתיים יודע לבד לנעול נעליים וללבוש מכנסיים לבד, הוא מבקש שיעשו לו. הוא מבקש גם שננגב לו את הטוסיק, למרות שהתחלנו לסרב, זה נהיה ל"תבדקו אם ניגבתי מספיק" (הוא גם די אסטיניסט, אוהב להיות נקי). הוא גם לא נורא רוצה להתפתח בדברים כמו ללמוד לטפס על מתקנים, או לרכב על אופניים, או ללמוד לשחות. אם מציעים לו הוא מסרב. אני חוששת לפעמים שהקנאה שלו באחיו הקטן ממש עוצרת את ההתפתחות שלו. אנו מנסים לתת לו תשומת לב אישית, והוא מקבל ממש הרבה אחד על אחד גם איתי וגם עם אביו, וגם כשאנו עם שניהם הוא תופס הרבה מקום, האמת יותר מקום מאחיו. מתייחסים אליו, משחקים איתו, מדברים איתו. אני לא יודעת מה עוד לעשות כדי לעודד אותו לגדול, מכל הבחינות, לרצות להיות עצמאי בדברים של יום יום, להתנסות בדברים חדשים של ילדים גדולים. אנו נוטים ללחוץ עליו, להגיד שיותר לא מנגבים לו את הטוסיק, להגיד שלא נועלים לו יותר נעליים וכולי, השאלה אם זה נכון, איכשהו לדחוק אותו כל הזמן לפינה ולהכריח אותו להיות עצמאי בלי שזה יבוא ממנו, שזה הדבר הטבעי, שילד ירצה לפתח את עצמאותו, לא? להמשיך לדחוק אותו, או לוותר ולחכות שאולי זה יבוא לבד?