פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

ביתי בת 3 , ילדה נבונה ופקחית בכל התחומים.השבוע הגננת העירה את תשומת ליבי לבעיה מסוימת של הילדה בגן, היא טוענת שההתפתחות הרגשית של הילדה לא מפותחת. היא טוענת שכאשר היא בחברה והיא רוצה משהו קשה לה להביע את עצמה, היא מתעצבנת ,כועסת , מרביצה או בוכה. לדוגמה הילדים בגן רקדו אחד עם השני והדס (ביתי) רצתה לרקוד עם ילדה שכבר רקדה עם ילד אחר, היא כנראה לא ידעה להסביר את עצמה או לבקש אז היא פשוט עמדה בצד ובכתה, או שהיא רוצה משחק מילד אחר היא פשוט חוטפת. יש לציין שהדיבור שלה ברור ורהוט והיא משחקת ומתמודדת בצורה יפה אחד על אחד עם ילדים או משוחחת עם הגננת ויודעת לבקש דברים שרוצה. בבית כלל לא הבחנתי בבעיה רק התעלמות מצידה לפעמים שקוראים בשמה או מבקשים ממנה משהו (אין לי מושג אם זה קשור אחד לשני) . אני מבינה שהגיל קטן ויש דברים שעוד ישתנו וישתפרו אבל האם יש משהו שביכולתי לאבחן , לעזור , לגלות בכדי לעזור לה להתמודד טוב יותר? תודה מראש וסליחה על האורך

שלום לך
יש לי 2 ילדים אחת בת 6.5 ואחד בן 5 שנים.
בתי בת 6.5 שנים היא גמולה מגיל שנתיים.
במשך שנה בערך מרטיבה מידי פעם בלילה.
היתה תקופה שהיא הפסיקה.
היא בכיתא א ובשבוע האחרון היא התחילה להרטיב גם ביום.
דבר זה לא הייה ליפני זה.
רק שתידעי שהיא עושה לי ליפעמים צרות ולא מקשיבה לי לכלום.
יש לי הרגשה של דבקה אבל אני לא בתוח ביחס לזה.
היתה תקופה שהיא ישנה עם תחתון לילה ,ולאחר הימים האחרונים החזרנו לה את זה.
אישתי עובדת גם בשעות הערב אבל זה לאחר שהילדים נירדמים.
אני נישאר איתם בבית ואז מתחיל ליפעמים איתה ערב לא נעים.
היא לא מקשיבה לי לכלום,אני מתעצבן והיא הולכת לישון בוכה.
האם יש לזה קשר?????????
אודה לך על תגובה מהירה לאיימיל בלבד.
שי שקדי

שלום,
בעוד ארבעה חודשים יוולד אח חדש לתינוק בן 11 חודשי. מה ניתן לעשות על מנת לצמצם את הקנאה והסבל של הבן הגדול. האם שינוי כמו מיקום מיטה יכול להוות צעד לא נכון עבורו? איך ניתן לקרב בין שני האחים

שלום,

יש לי בן מקסים בן 3 וחצי.
בסביבות גיל 2 - 10 חודשים גמלנו אותו. הגמילה עברה בצורה חלקה למדי ותוך מספר ימים כבר לא היו פספוסים. יש לציין כי ילדתי כ- 3 חודשים קודם לכן ולכן גם חיכינו מעט - רצינו שיתחיל להסתגל למצב החדש בבית ואח"כ לגמול אותו.
עם עשיית קקי תמיד היה לו יותר קשה והוא עד היום עושה בעיקר בבית או בבית הסבא-סבתא. פיפי היה עושה בלי בעיה.
בחודשיים אחרי הגמילה התחיל גן חדש. עד אז היה במען משפחתון עם 10 ילדים בו הוא היה מגיל שנה. מאד אהב את הגננת והיא הייתה לו ממש אמא שניה.
בספטמבר נכנס לגן חדש ובו 30 ילדים ו- 4 אנשי צוות !
ידענו שיש לנו ילד מופנם ורגיש יחסית וצפינו למשבר. היה לו מאד קשה בהתחלה. במשך חודשיים היה צמוד לגננת וכמעט ולא שיחק או השתתף בפעילויות בגן. לאט לאט רכש חברים חדשים והתחיל להשתחרר. כעת הגננת אומרת שממש השתחרר לגמרי משחק ומששתף כמו כולם.
אבל יש לנו בעיה עם הפיפי. עד לפני כחודש תמיד היה בורח לו לפחות פעם ביום וכן בשנת הצהריים.
כעת הגענו למצב שהחזרנו את הטיטול בשנת הצהריים ונראה לנו שהוא מתאפק עד אז כי פשוט לא עושה פיפי בשירותים בכלל. הגננת מנסה לקחת אותו כמה פעמים ביום - היא אומרת שהיא עומדת לצדו לפעמים אפילו 10 דקות והוא פשוט לא מצליח לעשות ! יוצא זרזיפים לפעמים.
כשאני מביאה אותו בבוקר לגן ואוספת אחה"צ אנחנו הולכים יחד לשירותים והוא עושה המון פיפי בלי בעיה.
ברור לי שמדבור בלחץ פסיכולוגי - השאלה איך פותרים את זה ? ניסינו להתעלם אבל הוא פשוט מתאפק או מרטיב בתחתונים, ניסינו שיטת מדבקות וסמיילים וזה גם לא עוזר (בבית זה דווקא עוזר והפסיק לברוח לו בבית).
הבעיה היא שהוא כבר בכזה לחץ מכל הסיפור שבכל פעם שאני באה לאסוף אחה"צ דבר ראשון שהוא אומר לי "אמא תראי - לא ברח לי פיפי".

תודה

היום בגן נתבשרתי מהגננת בעזרת מכתב שהבת שלי ועוד ילד אחד שיחקו בחול והכניסו לאיבר מינם מה זה? מה ההשלכות? מה עושים? איך מתמודדים? איך מדברים וניגשים לילדה?

בבקשה עזרה

תודה רבה

בשבוע האחרון הבחנתי שבני בן ה-10, נלחץ בכל פעם שאני נכנסת לחדר וכאילו סוגר את העמוד שהוא צופה בו באינטרנט. בדקתי בהיסטוריה וגיליתי שהוא נכנס לאתרי פורנו. רציתי לשאול איך לפנות אליו? מה להסביר? האם כשיגלה שאני יודעת, הוא יפסיק לשתף אותי בדברים אחרים? איך לעשות זאת בצורה עדינה ולא פוגעת?
תודה

ביתי בת ה5 לא אוהבת שום דבר שנוגע לשחור אם זה אנשים או חיות, אתמול סיפרתי סיפור ובספר היו שלוש חיות אחד צהוב אחד לבן ואחד שחור וביתי אמרה לי אמא כל החיות יפים חוץ מהכלב השחור . כמו כן יש לי חברה ממוצא אתיופי שהיא לא אוהבת ביגלל צבע עורה .מה עליי חעשות? במשפחתנו אין גזענים ואני פוחדת שביתי תיהיה אשמח לתשובה ותודה.

שלום שמי ליאת כהן מאשדוד בת 33 אמא ל 2 ילדים בן 9 ובת 6
בני בן ה 9 הוא ילד מקסים מנומס ממושמע עם שמחת חיים ומוצלח בלימודים.
בני עבר סוג של טראומה לפני שנתיים, כשחזר הביתה מחבר ולא היה אף אחד בבית, (הסבתא בדיוק יצאה להחזיר אותו והלכה בדרך אחרת) הוא בכה וצרח בקולי קולות בחדר המדרגות.
עד היום הוא חייב לוודא שאנו יודעים בדיוק מתי הוא חוזר והוא מסוגל לומר זאת 5-6 פעמים.
הוא לא רוצה חוגים, אומר שזה לא מעניין אותו תמיד מוצא סיבות לא לצאת עם חברים.
כל השיחות שלי איתו וכל הניסיונות לפתור את הבעיה לא מצליחות.
לפני שהוא הולך לביהס הוא מנופף לי ושולח נשיקות באויר 5 פעמים. ומוודא שאני מחזירה לו.
יש לציין שהוא היה הולך חופשי לפני כן לחברים ומבלה בפארק ליד הבית ללא דאגות.
הוא חרד לכל מיני מצבים, תמיד חושב אל מה אם....אולי אני לא יאהב, אולי יקרה משהו...
אני לא אצליח...וכאלה...
אני אשמח אם תתנו לי כמה טיפים טובים שיוכלו לעזור ולהחזיר לו את הביטחון האבוד.
ואיך בתור הורים אנו אמורים להגיב?

תודה מחכה לתשובתכם....
ליאת

שלום
יש לי ילד בן שנתיים וחצי ואני עתידה ללדת בימים הקרובים.
בשבועיים האחרונים בני מתעורר כל שעה בערך ומבקש את נוכחותינו עימו. בחלק מהמצבים מספיק לשהות איתו וללטף אותו שתי דק והוא חוזר לישון. אך ישנם גם מצבים בהם הוא ממש מתקשה להירדם חזרה ופורץ בצרחות כאשר אנו עוזבים את החדר. באותם מצבים, הוא מבקש שנישן לידו או שהוא יבוא למיטתינו או אפילו לשמוע ברקע שירים או סיפור מטייפ.
גם ההירדמות בתחילת הלילה הפכה יותר קשה, אבל עוד נסבלת, הוא אמנם נרדם לבד, אבל בניגוד לעבר, הוא קורא לנו המון לפני שהוא אכן מצליח לישון.
אינני יודעת מה לעשות, אנחנו כבר מותשים מהלילות הלבנים וגם מאוד חרדים לבאות, שהרי נראה שהרגלי השינה החדשים של בנינו הפכו להיות גרועים יותר מאלה של תינוק שזה עתה הגיע מבית יולדות.
אשמח לשמוע את חוות דעתכם
תודה
ליאת

שלום וערב טוב,
בני בן החמש מתקשה ללכת לישון, בדר"כ סיום היום והמעבר לשינה ( עד כמה שאנו מנסים לעבור בהדרגה וברכות) כרוך בבכי ובמחאה רבה.
מאז שהוא תינוק הוא ישן איתנו חצי לילה, המעבר למיטת נוער היה מורכב וכלל בכי והקאות מס' ימים ברציפות עד להבאתנו למצב שבירה ודחיית רעיון המעבר.
בני נבון ולעיתים אף "מתחכם" לדוג' אמש כשבקשתי ממנו לישון הוא ציין כי אינו עייף וגם כשאני לא עייפה אני נשארת ערה......
אודה על התייחסותכן,

שלום,
בתי בת ה3 נגמלה מחיתולים לפני כמעט שנה. בהתחלה הגמילה עברה די חלק , לפני מספר חודשים בתי חזרה להרטיב בתחתונים בצורה משמעותית- מספר פעמים ביום כאשר בגן היא לא מפספסת.
ניסינו הכל- להתעלם, לכעוס, ציירנו חיוך כאשר נשארה יבשה , קנינו תחתונים עם דמויות אהובות וכלום.
כאשר רוצה היא נשארת יבשה יומיים שלושה ואז חוזרת להרטיב כאילו כלום.
כאשר היא רוצה היא יכולה אך נראה שהיא לא רוצה
מה לעשות?

שלום
יש לי שאלה בנוגע להדלקת גפרורים, שתי בנותי בנות 10 ו- 7 ילדות עצמאיות שנשארות בבית לבד מדי פעם בצהרים. היום בעלי שהיה איתן בבית אחה"צ השאיר אותן לבד ונסע להביא את הבן מהגן, בזמן הזה הן הדליקו מס' גפרורים מעל הכיור רק כדי לראות איך זה עובד. כרגע אני נמצאת בחו"ל למס' ימים. השאלה שלי היא מה עושים אם זה והאם זה קשור לנסיעה שלי.

היי,
אנחנו הורים בני 30+ לשני ילדים, הקטנה בת 1.7 שנים
בני בני 5.5 אינטלגנט מאוד (למרות ההמלצות לא עשיתי לו מבחן מחוננות) ללא בעיות התנהכות מיוחדות, וללא בעיות חברתיות., שפה עשירה התחיל לדבר מאוד מוקדם
החל מגיל צעיר (שנה פלוס) הילד משחק משחקי תפקידים שרובם נשיים, כמו למשל, נכנס לדמות הגננת כולל התנהגות ודיבור בלשון נקבה. בהתחלה זה היה מאוד נחמד ומבדר והוסבר לי כי זה משחק תפקידים ברמה גבוהה מאוד ובדכ" היה גורר גם את חבריו למשחקים אלו.
לאחרונה, החל להגיד שהיה ורצה להיות בת, היה רוצה חצאית, מצייר (מאוד מוכשר בציור) דמיות עם אלמנטים נשיים (כמו לב עם צמות).אציין כי הילד הוא מנהיג חברתי אוהב דם משחקי בנים ויש לו דמויות חיקוי גבריות בלי סוף.
איו לנו בעיה עם הזהות המינית של הילד בעתיד מה שמטריד אותנו זה האם יש לו בעיה בזהות המגדרית כרגע, בנוסף לחרדות שהחלו בשנה האחרונה, בעיקר בלילות, והגננת אומרת שהוא כל הזמן מחפש חיזוקים ומנסה להיות "בסדר" כאילו שהוא מרגיש לא בסדר תחום אחר.

בכל מקרה אנחנו לא מעודדים את התופעה אך גם לא מחזקים אותה.

לאן לפנות מה לעשות? בעלי כבר חושש שיש בעיה אצלו באהבהות .... :)
תודה מראש

שלום
יש לי ילד בן שנתיים וחצי ואני עתידה ללדת בימים הקרובים.
בשבועיים האחרונים בני מתעורר כל שעה בערך ומבקש את נוכחותינו עימו. בחלק מהמצבים מספיק לשהות איתו וללטף אותו שתי דק והוא חוזר לישון. אך ישנם גם מצבים בהם הוא ממש מתקשה להירדם חזרה ופורץ בצרחות כאשר אנו עוזבים את החדר. באותם מצבים, הוא מבקש שנישן לידו או שהוא יבוא למיטתינו או אפילו לשמוע ברקע שירים או סיפור מטייפ.
גם ההירדמות בתחילת הלילה הפכה יותר קשה, אבל עוד נסבלת, הוא אמנם נרדם לבד, אבל בניגוד לעבר, הוא קורא לנו המון לפני שהוא אכן מצליח לישון.
אינני יודעת מה לעשות, אנחנו כבר מותשים מהלילות הלבנים וגם מאוד חרדים לבאות, שהרי נראה שהרגלי השינה החדשים של בנינו הפכו להיות גרועים יותר מאלה של תינוק שזה עתה הגיע מבית יולדות.
אשמח לשמוע את חוות דעתכם
תודה
ליאת

שלום שמי נעמה והילד שלי מפחד מהצגות לילדים, פעם אחת שהוא היה ממש צעיר הינו בהצגה והוא נהנה מאוד עכשיו הוא בן 3 והוא ממש מפחד להיכנס להצגה נכנסו להצגה אחרי שהכנו אותו מראש סיפרנו על ההצגה דיברנו הוא מאוד היתרגש ורצה , התישבנו באולם ,רק התחילו לדבר הוא צעק "החוצה ,אני רוצה לצאת החוצה" יצאתי איתו ובחוץ הוא הסביר לי שהרעש חזק לו, וזה עושה לו סחרחורת באוזן . חשוב להדגיש שלסרט עם אמא שלי בקולנוע הוא הלך כמה פעמים ולא היתה שום בעיה להפך הוא נהנה מאוד.

מעבר לזה הוא צועק הרבה, לא עשיתי לו עדיין בדיקת שמיעה . ואני גם לא יודעת אם זה קשור.

איך אפשר לעזור לו להיתגבר על הפחד מהצגות?
איך אפשר להפסיק את הצעקות האלה?

הוא ילד חכם מאוד ולרוב הבקשות שלנו הוא מתיחס,ומבין את ההשלכות כשהוא צועק/מתנהג לא יפה


אשמח מאוד לתגובה,עזרה
תודה רבה נעמה.