פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

בעלי נעצר והוכנס לכלא לתקופה ארוכה. יש לנו 3 ילדים קטנים (הגדול בן 10 והקטנה בת 5).
הילדים חושבים שאבא בחול ומדברים איתו על בסיס יומיומי בטלפון.
האם יש צורך לספר לילדים שאבא בכלא?
אם כן - איך עושים את זה?

שלום
יש לי ילד בן 5 והבעיה שלי היא שהוא נגרר אחרי כל ילד שעושה משהו לא טוב לדוגמא: הוא יודע שאסור לחסוף את הגוף (אחרי שיחות בבית) אבל אם נהיה למטה והוא יראה ילד אחר חוסף את גופו אז הוא ישר מוריד את המכנסיים ומראה לכולם למרות שיוע שאסור אני לא יודעת איך לפנות אלי כי אני מדברת איתו הרבה אבל אין עם מי לדבר

אבקש עזרה דחופה, אנחנו זוג הורים פרודים לילדה בת ארבע. האב נמצא במעצר במהלך החודשיים האחרונים .וכרגע מתאפשרים ביקורים. אבקש לציין שהאב ובתו מאוד קשורים אחד לשניה ומתראים מידי יון ביומו למעט החודשיים האחרונים. רציתי עצה דחופה לגבי מתן הסבר לילדה והכנתה לקראת הביקור עד היום נאמר לילדה שאביה בחו"ל ואח"כ בצבא.האב לא מעוניין שהאם תבןא לביקור ורוצה לשלוח את הילדה עם הסבתא ואני לא מוכנה ורוצה לשלוח את הילדה עם חברה טובה שלי.
מה לעשות? מה להסביר לילה. האם אני בתור האם צריכה להיות נוכחת למרות סירוב האב.?
אנא עזרתכם בהכוונה .

אני אם לשני בנים הגדול בן 6.5 והקטן בן 5. לפני זמן מה נכנסתי לחדרם ראיתי את הגדול שוכב על בטנו ,על המיטה ,כשמכנסיו מופשלים ואחיו הקטן מעליו, נוגע בישבנו של הדגול עם איבר מינו.
האם זוהי התנהגות תקינה לגילאים האלו? ואם הדבר חוזר על עצמו (גם אחרי הסברים) מה עושים?

שלום

יש לי ילדה בת שנתיים ו-7 חודשים מאוד בוגרת ומבינה עניין.
ביום שישי האחרון 10.4 התחלנו בגמילה מטיטולים, כל הזמן אני שואלת אותה אם צריכה לפיפי,
יושבת ועושה בסיר לפעמים גם מודיעה לפני ומושיבים בסיר ועושה פיפי.

עד היום אולי פיספה 4 פעמים בהתחלה קצת בכתה, אבל הסברתי לה שזה לא נורא, פעם הבא ננסה שוב ונצליח...

קקי קשה לה לעשות בסיר, ושאני קולטת שהיא בתנוחת כריעה לעשות קקי, שואלת אותה אם היא רוצה לעשות בסיר, אני מושיבה אותה אבל אני רואה שקשה לה. אז אני שמה לה טיטול ומסבירה לה שבנתיים נעשה קקי בטיטול ,עד שתלמד לעשות בסיר...
בסך הכל מאוד מתלהבת ומשתפת פעולה, כל הזמן אני נותנת לה חיזוקים שהיא כבר גדולה, ומקבלת ממני הפתעות קטנות לעידוד....

דרך אגב בלילה היא בלי טיטול וקמה יבשה (גם עם טיטול היתה קמה יבשה, כי לא שותה הרבה לפני השינה או במהלכה)

השאלה
האם התהליך שהתחלתי בסדר אנחנו בדרך הנכונה?
איך מלמדים אותה לעשות קקי בסיר? (כי הבנתי שזה האתגר...) כי שהיא עם טיטול היא אוהבת לעשות קקי בכריעה ובסיר לא כ"כ נוח לה... (יש גם ישבנון אבל עליו לשבת היא קצת מפחדת...)
יש לציין שאני צריכה ללדת באוגוסט ואני רוצה שעד אז תהיה גמולה לחלוטין...

מצטערת על האורך....
מחכה לתשובתכם המקצועית

שלום לכם,
אני לא יודעת האם להיות מודאגת מהתנהגותה של בתי בת ה-5. בזמן האחרון, היא פוחדת ממפלצות בלילה ומדווחת על הרבה חלומות רעים. לא התרגשתי מזה ואני יודעת מה לעשות. אולם לאחרונה בלבד שמתי לב לתופעות נוספות: היא מגרדת את הגוף יותר מדי ואפילו שורטת, טוענת שמגרד לה, אומרת לפעמים שמגרד לה מתחת לציפורני הידיים והרגליים למרות שאיני רואה כל אדמומיות או סיבה גופנית. היא גם לא סובלת שדביק לה בידיים ושוטפת את הידיים הרבה אפילו עד מעבר למפרק היד. אני מתחילה לדאוג שזו התחלה של התנהגות כפייתית אבל לא יודעת האם אני מגזימה בגלל המודעות שלי בעניין.
היא ילדה מתפקדת כמו שצריך בכל המובנים ומאד חכמה . אין סימנים של מצוקה מלבד מה שציינתי. חשוב לציין שאנחנו גרושים ומאז היותה בת שנה וחצי אנחנו פרודים. היחסים בינינו קשים אולם הילדה מתראה עם אביה בקביעות. לאחרונה לנה אצל אביה ארבעה ימים, ואני לא הצלחתי לגרום לכך שאראה אותה באמצע אפילו לשעה. אורך הימים בלעדיי נראה לי ארוך מדי לגילה אולם זוהי המציאות. בימים אלה הילדה התמודדה עם מוות של כלב ששיך לחברתו של אביה, ואביה לקח אותה ואת אחותה לקבור אותו בשדה. לדעתי זה טראומתי מדי אולם לא ביכולתי למנוע דברים כאלה מחוסר תקשורת עם האב. אתמול לפני השינה התקשתה להרדם ואמרה לי שכל הזמן יש לה מחשבות שלאחים שלה יקרה משהו רע (שיפלו לתוך מקומות עמוקים וכו'). אמרה שלא יכולה להפסיק לחשוב על כך. הרגעתי אותה באופן שאני יודעת איך (גם אני במקצוע טיפולי).
האם זה נראה לכם משהו מדאיג? מה לעשות?

גיליתי שביתי בת ה-16 גנבה מאיתנו כמה אלפי שקלים וקנתה לעצמה דברים שונים כגון בגדים, נעליים , קוסמטיקה וכד'. הילדה הודתה במעשה, אך לא נתנה הסבר למעשיה. היא מסרבת לענות על כל שאלה בנושא. מה עושים?

ברצוני לשאול ממה נובע שילד בן שנה וחצי מרביץ לאמא ולכול אחד.
בני בגן מגיל 3 חודשים .האם הוא מחקה את הילדים בגן ולומד מהם להרביץ?
בעניין אחר .
כאשר אני מבקשת מילדי לא לגעת בדברים מסוימים הוא לוקח מסתכל עליי וצוחק .
וחוזר שוב ולוקח איך אני מציבה לו גבולות על מנת שלא יחזור ויקח דברים אלו שאינני רוצה שייקח.

איך אוכל להביע דעה מבלי שיסתמו לי את הפה? או שיענו לי "אל תגידי לי מה לעשות"?
למה אי אפשר לתקשר תוך מתן כבוד הדדי.
גיל ההתבגרות כנראה החל כבר בגיל 12?

היי,
יש לי שני בנים בוגרים 15, 17.5. מה שמותר לאחד לא תמיד מותר לשני.
האם זה בסדר לאפשר לאחד לצאת למסיבה ולשני לא?
הבעיה אינה רק בהפרש בגיל אלא בכך שבאחד אני יותר בוטחת מאשר בשני. שניהם מעשנים ושותים- בוודאות. גם אני הייתי כך בגילם.

מתי אני צריכה לומר כן ומתי לא, באיזה תדירות לאפשר את הבילויים?

היו חוקים ברורים בבית לפני כן, אבל נראה לי שבגיל זה אנו ההורים צריכים לשנות את קו המחשבה, לא?

שלום רב,
בתי בת שלוש וחמישה חודשים, ילדה מקסימה וחכמה רק שבזמן האחרון היא מתעצבנת מהר מאד מכל דבר שאומרים לה, אם זה בבוקר היא עושה סיפור עם הבגדים של מה ללבוש ולפעמים היא לא נותנת שיעזרו לה להתלבש היא רוצה לבד ואז פתאום מתעצבנת שהיא לא מסתדרת, אני יודעת שזה הגיל שרוצים לנסות לבד ולהיות עצמאיים אבל העניין הוא שזה לפעמים נגרר לבכי, צרחות וכעסים ואם זה קורה בבקרים אז זה קצת בעייתי כי אנחנו מאחרים לעבודה, השאלה איך להתנהג איתה במצבים של כעס וצעקות... מה לעשות ומה להגיד, לפעמים אנחנו ממש במצב של חוסר אונים... מה אתם אומרים איך להתנהג במצבים כאילו??? חשוב לי לציין שיש לי בת (אחותה) בת שנה וחודשיים שאני מרגישה שיש לה תקופות של קינאה השאלה גם פה מה אפשר לעשות כדי שתרגיש הכי טוב שיכול להיות ועם פחות קינאה???

שלום רב,

בני בן השבע וחצי (כתה ב) הוא ילד מאד נבון ומאד רגיש. רגישות זו מתאפיינת בין היתר בהפגנת חשש (שנראה לי יתר על המידה) מדברים שונים (הדבר בא לידי ביטוי החל מאמצע כיתה א בערך), כגון: מאז שבשעורי מדעים בביה"ס הילדים למדו על נקיון, חיידקים, תזונה ועוד (והמורה אף נהגה לתת דוגמאות לא נעימות ומפחידות כמו, מחלות, תגובה אלרגית חמורה לצבעי מאכל וכ"ו). מאז אם נפל אוכל על הריצפה בבית או אפילו מהצלחת לשולחן הוא שואל אם ניתן לאכול זאת או שאינו שואל ופשוט לא אוכל זאת. קרה שלפני הארוחה הכין את שעורי הבית על השולחן ונשארו שאריות של המחק לאחר מחיקה. בזמן הארוחה נרתע מכך שישנם שאריות של המחק ואמר שזה רעל ולא טוב שהאוכל יגע בזה. מקרים אלו חזרו מספר פעמים וכשהסברתי שלא יכול לקרות כלום ושזה בסדר, הוא הבין והמשיך לאכול כרגיל.
לאחרונה (בשבועיים האחרונים) הוא החל לירוק לפתע (כשהוא מחוץ לבית) וכן לנגב את פיו בשרוולים של החולצה (השרוולים נרטבים מעט מהרוק). ככשאלתי למה הוא עושה זאת, ענה שהמדריכה בצהרון סיפרה שפעם נכנס לה זבוב לפה והוא מנגב את הפה כדי לוודא שאין זבוב או שלא נכנס משהו. לפעמים אני רואה שהוא מחזיק את פיו סגור כאילו שומר שלא יכנס דבר.
הסברתי לו מספר פעמים שאם זבובים היו נכנסים כל-כך בקלות לפה, כל האנשים היו יורקים כל הזמן ומנגבים את הפה בשרוולים. מכיוון שזה לא כך, הרי שזה לא דבר נפוץ ואם זה קורה, מוציאים אותו או שהוא יוצא בקקי. מה גם שיריקות זה דבר מאד מגעיל . הוא הבין זאת, אך ממשיך בהתנהגותו.
כששאלתי למה אינו מפסיק זאת לאחר שהסברתי שאין צורך לנהוג כך, אמר שאינו יודע למה.

אודה מאד לעצה כיצד לנהוג עם יחסו זה לסיטואציות כנ"ל.

תודה מראש,

אורית

יש לי ילדת בת שנתיים שעד עכשיו אמא שלי שמרה עליה בזמן שאני בעבודה מאז גיל ארבעה חודשים ולכן מן הסתם היחסים בייהם מאוד קרובים והיא מאוד אוהבת אותה(אמא שלי היא דמות מאו דומיננטית בחיי ותמיד שם). אני תמיד מרגישה הרגשה של קנאה ומעין תחרותיות מול אמא שלי כי הבת שלי ברגע שאנחנו ביחד היא תמיד מעדיפה אותה על פני ובזמן האחרון דבר זה מופיע גם מול אבא שלה(מעדיפה אותו עלי)

לכן אני מתחילה לתהות מה לא בסדר מי? שכן אני כל היום מפרגנת מנשקת מחבת ומבטלת את עצמי בשבילה ועדין תמיד מרגישה במקום השני

מה אני יכולה לעשות עם הרגשת התסכול הזו????

שלום רב,
בתי בת שלוש ושבעה חודשים ילדה אנרגטית ונבונה מאוד. היום בצהריים לקחנו אותה לקולנוע לצפות בסרט המצויר "מפלצות וחייזרים" (יש לציין שהיא היתה כבר מספר פעמים בקולנוע ונהנתה מאוד).
הסרט הוא מצויר והדמויות בו יחסית ידידותיות לילדים. בתחילת הסרט היא שתפה פעולה ומאוד נהנתה ,אך ברגע מסוים היא החלה לפחד ולבכות וביקשה לצאת. כמובן שהוצאנו אותה החוצה והכל היה בסדר אך לאחר שעתיים היא החלה לבכות ואמרה שהיא מפחדת מהסרט, כך ןעד כתיבת שורות אלה מדי שעה או שעתיים היא נזכרת ומתחילה לבכות. יש לציין שלעולם לא נתקלנו בהתנהגות כזאת אצל בתי כמו כן אין לה תיאבון לאכול ואני לא יודעת האם יש קשר.
אני ממש מודאגת ומבקשת את עזרתכם אינני יודעת איך להתנהג ומה עלי לעשות.
תודה וחג שמח

בתי בת שנה ותשעה חודשים (כמעט) נמצאת במסגרת גן, מאוד חברתית, עדינה ושמחה מאוד. וכשמגיעים אליה קרובות משפחה מגילה ויותר גדולים היא קופצת מרוב שמחה ומתחילה להציע את המשחקים שלה אבל לאחרונה היא מקשה עליהם לשחק במשחקים וכל משחק שהם משחקים היא תרצה אותו. כמו כן בגן היא עושה את זה לאחרונה והגננת אומרת לי שהיא מסבירה לה שהמשחקים הם לכל הילדים וכל אחד משחק כמה דקות בכל דבר (כמו הבימבות).
היא בוכה לי ומעדיפה להחזיק במספר משחקים מאשר לתת לחברה/קרובה לשחק.
מה עלי לעשות תודה וחג שמח.