פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום לכל מי שיכול לעזור לי:
רציתי לקבל עזרה בנושא מוות.
לפני כחודש נפטרה בת דודה שלי אחרי לידתה של הבן החמישי ולצערי רשלנות רופאים, לאותה אישה יש ילדה קטנה בגן בת 5 שנים , הבת עכשיו יושנת אצל דודתה כבר שבועיים , לא נמצאת עם ההורה או שאר האחים בבית , כי האב אין ביכולתו לדעת מה היא צריכה , זאת ועוד שהילדה עכשיו מסרבת אפילו לכנס ולהישאר בבית המשפחה ורוצה תמיד לצאת, . אפילו היא לפעמים מדברת בצורה לא יפה , רציתי רק להזכיר כי אותה אם שנפטרה היתה בקשר כל כך חזק עם הבת שלה , רציתי לדעת האם יציאת הבת מהבית היא בסדר ועשויה לתרום לה בצורה חיובית או שצריך להשאירה בבית של ההורים עם האחים .
נקודה שניה איך אפשר לדבר עם הילדה , איך אפשר להסביר לה על מוות וכי האם לא תחזור , ומה היא הגישה הכי נכונה לעשות .
תודה , אם אפשר לעזור לי בנושא דחוף כי ברצוני לעזור להם

שלום.

לבני יש לקוי למידה קל ולאחרונה הוא מנצל את חולשתו של המורה לחשבון ומפריע בכיתה ז"א מדבר עם חבריו במהלך השעור .

המורה הזהיר אותו מספר פעמים ואף קרב אותו לשורה ראשונה וזה לא עזר .

אנו ההורים שוחחנו איתו והייתה רגיעה לזמן מה והסיפור חוזר.

המורה הטיל עליו כתוצאה ממספר פעמים שהוא הפריע עבודת בית נוספת בחשבון כעונש להפרעות והילד לא יידע אותנו וגם לא הכין את העבודות .

אנו ההורים מבינים שזו בעיית גבולות שכנראה אנחנו לא מצליחים להציב אותם או לעמוד בהם בגלל ההקלות וההבנה שיש לו בלמידה ולא רוצים להוסיף שמן .

אני שואל כיצד לפעול :

1. האם להגביר את הגבולות בענישה בשטחים כגון שימוש באינטרנט ומשחקי מחשב או צפייה בטלווזיה נושאים שברוב היום הילד מתעסק בהם .

2. לקרוא לילד לסדר ולהתעלם מבעיית קשי הלימוד שיש לו כי זו בעיית משמעת ולא לימודית (ס"ה הילד מבחינת חשבון ברמה טובה נמצא בהקבצה 5 בכיתה ז' בחטיבה ).

3. הילד מנצל את חולשתנו בכך שאנחנו לא מענישים אותו ומאיים שבאם נסגור לו את המחשב הוא לא ילמד או יעשה שעורי בית .

מה המלצתך הנקודתית בהפרעת משמעת זו וכיצד לפעול לדעתך .

תודה

אני בשבוע השמיני ומתלבטת מתי לספר לילדה על ההריון.
הילדה מאוד פיקחית ומקשיבה לשיחות אני חוששת שיוודע לה מימשהו אחר(עדיין לא סיפרנו לאף אחד) או מהקשבה לשיחה שלי האם מןמלץ לספר קודם לה?

תודה מראש

אני אמא לילד בן 8.5 יש לו ירידה בציונים שזה ירידה חדה מאוד בהשוואה לסמימסטר ראשון
בשיחה איתו הוא אמר שברגע שנכנס למבחן הוא שוכח את החומר . האם זה פחד מבחנים ? ומה עושים עם הבעיה הזאת אני ממש מודאגת אנא יעצו לי מה לעשות תודה

אני לא יודעת מה לעשות עם ילדה שלי היא לא עוזרת בבית .. כל היום ישנה ולומדת מריאשון עד רבעי
(בית ספר אקסטרני)בשאר השבוע היא לא עושה כלום אני מתלבטת מה לעשות איתה האמת שיש בלגן נורא גדול בבית מבחינה משפחתית אני ובעלי עמדנו להיתגרש ובסוף החלטנו לתת עוד צאנ'ס לזוגיות הזאת .. אך לעומת זאת הבת שלי לא מוכנה להיסתדר איתו מרוב שהוא סוגר אותה לא נותן לה לצאת ומגביל אותה גם לדבר בפלאפון גם עם זה עם חברה היא לא עובדת ובקושי יוצאת כי אנחנו גרים במושב וזה סוגר אוותהה מצד אחד אני מבינה אותה כי היא בת 17 אך מצד שני היא גם לא עושה כלום בבית .. ולמרות את מקבלת כל חודש 400 שח דמי כיס ..

יש לי ילדה בת 4.5. הגננת מתלוננת שבזמן האחרון היא מאד מפריעה, עושה דווקא, לא יושבת במפגשים, נכנס בא כאילו רוח שטות. דיברתי איתה והסברתי לה כמה חשוב להתנהג יפה אבל היא בשלה. הגננת מבחינתה מענישה אותה (היא לא נותנת לה לצאת לחצר ועוד ). האם יכול להיות שיש לה בעיה של קשב וריכוז(לא היה לה כל בעיה בעבר בנושא זה),היא אפילו היתה מאד שקטה ובישנית. תודה רבה.

צהריים טובים.
יש לי ילדה בת 7 בכיתה א'.
לאחרונה הילדה החלה לתנהג באלימות כלפי החברים.
אתמול לאחר משחק עם הכלב של המשפחה היא לקחה קרש והחלה להרביץ לכלב לאחר מכן העלימה את הקרש וטענה כי אינה יודעת מה קרה לכלב.
רק לאחר שהובטח לה כי לא תקבל עונש אם תספר מה קרה היא סיפרה שהכתה את הכלב בראש והשליכה את הקרש.

אודה לעזרה,
רינת

שלום רב,
בני הבכור, בן שלוש, נגמל מחיתולים בגיל שנתיים וחצי. הגמילה הייתה יחסית מהירה (שבוע), גם בלילה, אך רק מפיפי. בכל פעם שיש לו קקי הוא מבקש שנשים לו חיתול ואנחנו זורמים איתו, למרות שמידי פעם שואלים אם הוא רוצה לעשות בשירותים והתשובה היא לא.
מאז עברנו הרבה שינויים שברור לי שהשפיעו עליו גם בנושא זה - עברנו דירה ליישוב אחר ונולד לו אח קטן - אחרי המעבר הוא התחיל להרטיב בלילה, אבל הכל עבר בסופו של דבר עם המון הבנה מצידנו ובעיקר בלי לעשות מזה סיפור. הבעיה היחידה שנשארה בעינה היא עשיית הקקי בחיתול. אנחנו יודעים שהוא שולט לחלוטין בעשיית הקקי וגם בנו באמצעות זה, למרות שלא חסרה לו תשומת לב, זה פשוט הפך להיות קשה ובלתי נסבל כשהוא מבקש חיתול לקקי ברגעים הכי לא מתאימים: לפני שהולך לגן ואנחנו לעבודה, לפני שצריך ללכת לישון, במקומות ציבוריים וכו'
מה עושים?

שלום,
הילד שלי בן 11 חודש. לפני חודש ילדתי תינוקת.
הילד הבכור לא מפסיק ליהות עצבני הוא רוב הזמן ביום בוכה מרביץ לאצמו, מושך בשיער שלו, חובט את הראש שלו בקיר בריצפה בריהוט שיש בבית הוא אגרסבי מאוד מרביץ לי ולבעלי.
הוא נרדם רק בכוח או בחדר לבד בריצפה.
אני לא יודעת מה לעשות איתו בבקשה עזרה דחוף.
תודה מראש

שלום בני הוא ילד בן שנתיים וחצי מאוד מפותח לגילו אך יש דבר אחד שמאוד מקשה עליינו את החיים כול פעם שאנחנו רוצים לצאת אם הילד אם זה לאירועים משפחתיים או קניונים או סופר דברים שיגרתיים הוא כול פעם בורח ואנחנו מוצאים את עצמנו תמיד סביבו ומחפשים אותו זה יוצא מצב שאנחנו לא יושבים לרגע כי הוא אף פעם לא נמצא בתווך ראייה תמיד רוצה להסתובב והוא גם לא מחפש אותנו האם זו התנהגות נורמלית ? האם יש דרכים לטפל בהתנהגות שכזו?

שלום
יש לי ילד בן שלוש וחצי שמסרב לעשות קקי לחלוטין. מטופל בעצת רופא על בסיס קבוע, בשמן פרפין. מה שניראה לי פתרון ריגעי בלבד, רופא הילדים אמר שאין מה לעשות - ילד עקשן. אני מתקשה להאמין. המצב מאוד קשה ולא ניראה שזה משתפר, כמות האנרגיה שמבוזבזת על העצירה הזאת "משגעת" את כולנו.
אשמח מאוד להפנייה לפסיכולוג באזור המרכז שיוכל לעזור לנו.
תודה
ענבל

שלום רב,
בני בן ה-4 וחודשיים גמול מגיל שנתיים, לפני כחודשיים החל להרטיב במיטה לא כל יום, אבל היו כמה ימים ברציפות.הוא סיפר כי מטפלת בגן שלו צועקת ומושיבה אותו בצד והוא לא עושה כלום,לטענתו. יזמנו פגישה בעלי ואני עם הגננת והמטפלת ואמרנו כל אשר על ליבנו, לאחר השיחה בני הפסיק להרטיב במיטה בערך כחודשיים. כעת הוא מרבה לספר שהוא מפחד מהחושך וחיות מסוימות ואף החל בימים האחרונים שוב להרטיב במיטה,
אשמח לקבל תגובה, כי עניין ההרטבה והפחדים מטרידים אותנו מאוד.

בתודה, ההורים המודאגים.

ילדי בן שנה וחצי לפני כחודשיים החל להרביץ לילדים בגן.
התופעה קוירת גם כאשר אחד ההורים מגיע לאסוף את ילדו , בני רץ לעבר הילד ופשוט מרביץ לו.
לעיתים אף מרביץ לי ובעלי ואף לסביבה המשפחתית.
התופעה אינה נעימה , כל שכן ההורים של ילדי הגן מתלוננים כי עצם זה שילדי מרביץ להם ולפעמים מושך בשערותיהם , גורם להם לטראומה בבית ולפעמים אף קמים בבכי ובצעקות
אינני יודעת אם זה קשר ישיר או עקיף להתנהגות בני.
דיברתי עם המנהלת , וכיום אנו נוקטים בפסיכולוגיה הפוכה ז"א ברגע שהוא מרביץ מחבקים אותו ומסבירים לו שזה לא נעים ,וזה כואב .
קרוב ל-3 שבועות אנו בתהליך הזה אך אין שיפור.
אינני יודעת מה לעשות ואיך אוכל למגר את התופעה כמה שיותר מהר
אודה על תגובה מהירה

שלום רב!
היום יותר מתמיד ברור לי שלבני יש קושי בהשתלבות בחברה כל שהיא.
בני בן 9 , לומד בכיתה ג עם אותם התלמידים מכיתה א.ילד יפה עם מראה קולי ועדין מראה, ונפש.
בהפסקות הוא בודד,הוא מתלונן שמשעמם לו . לא מתייחסיםאליו.
שלא משתפים אותו במשחקים. שהוא מציק מטריד ילדים וזה נגרר לאלימות {למרות שהוא נחשב לילד עדין ביותר}גם מצד בני עקב תסכול של קושי ברכישת חברים. אף אחד לא רוצה לשבת לידו בכיתה. הוא מתלונן שהוא לא מקובל ושהוא שונא את הכיתה שלו.
זה גורם לו ירידה בלימודים וחוסר ריכוז . כי הוא כל הזמן עסוק איך להתחבר עם ילדים.
אנו ההורים מתמודדים קשה מאוד זה גורם לכולנו דכדוך עמוק כעס ותסכול.
השאלה שלנו: איך אפשר לטפל בבעיה ? איזה טיפול זה מצריך? אנחנו רוצים את הטיפול הטוב ביותר לבנינו. תודה מראש שיר

ביתי בת 4 ילדה חמודה וחברותית אם כי מפונקת מאוד ודי קשה לה להתמודד עם מצבים חברתיים , אם ילד יגיד לה את קטנה היא תתחיל לריב איתו לוא תתעלם. קרוב משפחה בן 6 הוא ילד שאוהב להציק מאז שהיה קטן ( אבל ברמות אובססיביות אפילו מבוגרים הוא מעצבן) היא נפגשת איתו המון והוא מציק לה בלי הפסקה. זאת אומרת שאין דקה (ואני לא מגזימה) של שקט הוא עושה את זה הרבה פעמים בדרך ערמומית ובשקט. והיא בוכה מכל מילה שהוא אומר לה וזה כמובן מושך אותו להתגרות בה עוד. המצב בלתי נסבל אני מתחמקת כדי לא להפגיש בניהם למרות שהקשר שלנו עם הוריו הוא מאוד קרוב.אני יוצאת כל כך עצבנית מכל מפגש איתו עד שיום אחד אמרתי לאימא שלו לילד שלך יש בעיה הוא פשוט ילד מעצבן ומציק , היא לא ענתה היא מודעת לבעיה שלו.

אך הבעיה שלי היא שאני רואה את תגובותיה של ילדתי זה עוד יותר מכניס אותי למצוקה. יש ילדים שמתרחקים ממנו או שמשתפים איתו פעולה ואז הוא רואה שאין תגובה אז הוא יורד מהם אבל אם הוא מריח שהדבר מעצבן מישהו הוא ממשיך בכל המרץ.

אני על סף ריב עם ההורים שלו כי אני בסוף אתפרץ עליו ועלים(שכבר בתיאשו ממנו וכמעט ולא מעירים לו ואני זאת שכל הזמן צריכה להעיר לו ולגונן על ביתי)

האם זה בסדר שאני מרחיקה בניהם. זה בלתי נסבל וכולם אומרים לי הם ילדים עזבי אותם .
זה נראה כמו שהוא נהנה להתעלל ויש בו התנהגות וערמומיות שלא מביישת אפילו מבוגר ולא התנהגות של ילד .
שאני מעמידה אותו במקום ואומרת לו שראיתי טוב מאוד מה שניסה לעדות אז הוא מחייך חיוך מעצבן ויושב עד הפעם הבאה.

מה את מציעה לי לעשות?