פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

יש לי ילדה בת 4 , מאוד אוהבת חברה , פיקחית ומקסימה.

אני מבחינה (הבחנתי מזמן אבל זה הולך ונהיה ברור) שהיא לא יודעת איך להתמודד עם מצבים חברתים, או שהיא בוכה על כל פיפס שאומרים לה או שהיא נורא אגרסיבית. לדוגמא ילד/ה אומר/ת לה משהו(וזה קורה המון) לפעמים סתם משהו סתמי כמו איך קוראים לך? במקום להגיד את השם ולשחק יחד. היא עונה תשובה תוקפנית שגוררת תגובות שליליות מהילדים.אני נורא רגישה אליה וקשה לי לראות אותה לא ממש מצליחה להתחבר (לפעמים היא מצליחה לזמן קצר מאוד ומיד זה נעלם) בגן הגננת אומרת שהיא ילדה חברותית ויש לה חברים והיא פעילה ומשתתפת בכל פעילות כלשהי.

הבעיה כשאני מבחינה בקושי שלה או שהיא בוכה אני מסוגלת לקחת אותה מאותו מקום וללכת או להימנע מהלפגיש אותה עם ילדים מסוימים שהיא ממש אבל ממש לא מסתדרת איתם(זה אומר ויכוחים ובכי בלתי פוסקים)
אני לא אומרת שהיא טלית שכולה תכלת , היא חלק מהבעיה.

אני לא יודעת איך להתמודד עם המצב . זה לא מהיום , אני לוקחת ללב יותר ממנה.עם אחותי כבר התווכחתי בגלל הילדים , עם אחי גם. ואני פחות ניפגשת שיש ארוחות ערב המוניות כי אני לא יכולה להינות אפילו דקה. זה או שמציקים לה או שהיא בוכה ומחילה להתפרע.

בבקשה כווני אותי , איך להתנהג , אני מרגישה שזהאת לא הדרך להתרחק מכולם

הבת שלי בת 5 וחצי כבר גמולה יפה יום ולילה בערך מגיל 3. לפעמים בלילות קרים היתה קצת מפספת אבל בגדול גמולה יפה.
עכשיו כבר שלושה שבועות שהילדה מפספסת ערב ערב.
שבוע אחד לקחתי אותה תוך כדי שינה לשרותים ממש בתחילת הלילה ואז היא קמה יבשה. אבל כאשר הפסקתי היא חזרה לפספס.
עשינו בדיקת שתן ויצא תקין. אמרו לי לחפש ארוע. אז אולי כן מצאתי משהו. בצהרון שוטפים את השרותים ואז הילדים לא יכולים להכנס. אולי לא אסרו להכנס אבל הבת שלי אמרה שלא נעים לה להפריע להם. אז אני אדבר עם הגננת בצהרון. אבל נניח שזאת הבעיה - מה הקשר בין זה ובין הלילה ואיך אני פותרת את זה???? מה אני צריכה לעשות מבחינה פסיכולוגית כדי לשחרר אותה מזה בהנחה שזאת הבעיה

שלום,
בני בן 8 וחצי , בתקופה האחרונה (לא חל שום שינוי בסיסי במהות חיינו) החל לנהוג באלימות חוזרת ונשנית הדבר מתרחש בתחומי הצהרון שלאחר ביה"ס. נפגשנו עם צוות הצהרון ואחר כך גם הוא זומן לפגישה משותפת איתנו ההורים והצוות החינוכי. הגענו איתו להסכם על דרך התנהגות ולמרות זאת ולמרות שכולנו עקביים הוא ממשיך להתנהג כאילו לא סיכמנו דבר. אנחנו וצוות הצהרון מטילים עליו עונשים (לא לראות טלויזיה, לא לשחק במחשב,והם-לא לשחק בכדור-אם זה המשחק בו הוא נהג באלימות). הוא משתמש במכות, ובקללות ( אני מעולם לא שמעתי אותו מקלל )ומפריע להתנהלות השוטפת.
אני לא מבינה למה הוא לא מקיים את ההסכם שהוא הציע בעצמו באותה פגישה? מה גורם לו להמשיך להיות כ"כ אלים? אני חייבת לציין שבבית מלבד עונשים חינוכיים (איסור על צפיית טלויזיה או משחק במחשב) איננו נוקטים באלימות או צעקות והחיים מתנהלים באופן רגוע ושקט? מה הבעיה שלו?
אני צריכה לציין שהוא חכם יותר משאר כיתתו וגם אובחן כבעל ררמת משכל גבוהה.
תודה על עזרתך.

לפני כחודש פניתי בנושא פחדים לילדה בת 5. קיבלתי את תשובתם כי עליי לפנות לייעוץ.
ולכן אני פונה אליכם שוב.

אודה לכם על המלצה של פסיכולוג ילדים טוב שאוכל לפנות אליו במגרת קופת חולים מכבי.
אולי במקרה אתם מכירים פסיכולוגים שמקבלים שם ?
ביררתי אופן פרטי והמחירים נעים בין 250-350 ש"ח, קצת יקר מדי עבורי
אבל אני ממש רוצה לפנות לעזרה. המצב מחמיר !!!!

אודה לכם על תשובתכם

בני בן 4 עבר הטרדה ע"י ילדה אחרת שחשפה את חלקו התחתון ונגעה בו. הוא אמר שלא רצה אך היא שכנעה אותו שיהיה לו כיף ועשתה זאת והוא אמר שזה היה מדגדג.
ששאלתי למה לא התנגד כי בבית אנחנו תמיד מודעים לענין ואני כן מסבירה לו על האיברים הצנועים אז אמר שלא רצה אך היו ילדים מסביב והוא לא ידע איך לעבור בינהם וללכת.
ממה שהבנתי הוא לא לקח את זה קשה מדי אך יודע שזה דבר שאסור.

אני לגמרי מזועזעת וכואב לי עד מאוד על שלא הצליח למנוע זאת.
כל זה קרה היום והגננת כמובן שמודעת ואמרה שתטפל בענין.

שאלתי האם עלי להזכיר לו שוב את המקרה? האם לדבר איתו שוב?
ואיך כן לעודד אותו לא להסכים ולעמוד על שלו

תודה

שאלתי היא האם נטילת ריטלין גורם לזעם והתפרצויות בני בן 11נוטל ריטלין 5 MG בבוקר ו-5 MG
בצהריים. יש לו קשיים בביה"ס מבחינה לימודית ומבחינה חברתית הוא מגיע הביתה מאוד אגרסיבי ועצבני לפני הריטלין הוא היה כזה אך נראה לי שהמצב ממש החריף בזמן האחרון.
אקווה שתענו לשאלתי

בני בן 7 חודשים, ומגיל 5.5 חודשים נמצא במסגרת מעון עד 16:00. בחודש האחרון חל שינוי בהתנהגותו - בעיקר בבית. מילד שידע להעסיק את עצמו לבד על מזרון הפעילות ובלול הוא הפך לילד תלותי מאד. דורש נוכחות של מישהו שישב לידו על המזרון, וברגע שאנו מתרחקים ולו מעט, וגם אם אנו במרחק ראיה ושמיעה, הוא מתחיל לבכות.
באופן כללי הוא איננו "בכיין" ובסביבת ילדים הוא רגוע יותר.
הוא ישן בלילה באופן רציף ואוכל ארוחות מסודרות ומלאות.

מדוע חל שינוי בהתנהגות?
מה אפשר לעשות?
האם לתת לו לבכות ולהירגע לבד או להמשיך ולהרגיע אותו בכל פעם שהוא דורש יחס?

תודה!

שלום, הבת שלי בת שנתיים נמצאת שנה שנייה באותו הגן ועדיין מתקשה להיפרד בבוקר הפרידה מלווה בבכי וכיום יודעת לדבר ומבקשת ללכת הביתה ניסינו את כל האפשרויות - פרידה קצרה, פרידה ארוכה, חטיף וכו' נולד לה אך לפני כחצי שנה, עברנו דירה לפני חודש, הגן עבר למיקום אחר לפני כשבועיים והמטפלת שמאוד אהבה עזבה. אני יודעת המון שינויים לילדה המתוקה שלי , מה לעשות? איך להקל עליה? התחלתי לחשוב שלא טוב לה בגן אך נאמר לי על ידי הורים אחרים שהיא משחקת ומחייכת כל הזמן. אני יודעת שהיא מפונקת- היא מקבלת המון אהבה, חיבוקים....מאיתנו ההורים אשמח לקבל את דעתכם המקצועית תודה

שלוםו רב, אני אמא לילדי בן 6, (ילדה בת 4 וילדה בת 8 חודשים), אני רוצה להתייעץ לגבי בני בן ה-6. בני ילד מאוד פעלתן, מלא אנרגיה, שמח , מאוד אוהב את כל הדמויות של ב ן 10, צבי נינג'ה, אתלט, אוהב משחקי חרבות, מאוד מקובל ואהוב על כולם. הבעיה היא שהוא מאוד רגיש באויפיו ובחצי שנה האחרונה הוא מלא בפחדים לא מוכן ללכת לישון לבד, מתעורר באמצע הלילה ורוצה שישנו לידו, לא מוכן לסגור דלת בשירותצים, לא עולה לקומה העליונה לבד וכ"ו. הוא מלא דמיון (מכשפות, רוח רפאים, איש שיוצא מהקיר, מחבלים, טילים וכ"ו. הוא ראה (בטעות) חדשות אצל סבו וסבתו ודיווחו על רצח, במשך חודש הוא היה מבוהל וחשב שירצחו אותו בלילה. אנחנו מבלים שעות בלנסות להסביר לו בהגיון איך דברים פועלים (שלא באים ורוצחים ילדים קטנים) ושהוא טוב ואין סיבה שמישהו ירע לו, ושאנחנו תמיד שומרים עליו, ניסינו פשוט הכל. כל כיוון בתהחלה בחוסר סבלנות, אח"כ במלוא הסבלנות, אנחנו פשוט כבר לא יודעים כיצד לפעול. אנחנו רוצים לראות אם יש אפשרות לפתור את זה לפני הליכה לפסיכולוג (למעט הפחדים שמופיעים בעיקר בחושך, הוא ילד פעלתן, מעורב, מקובל, ספורטאי, בעל יכולות פיזיות גבוהות מאוד, עם הרבה מאוד חברים והרבה מאוד דימיון). מה לעשות? האם להסכים לכל גחמה (בעלי כבר חצי שנה ישן על מזרון בחדר שלו ושל אחותו), האם להיות לידו כשהולך לישון, לאפשר ללכת לשירותים עם דלת פתוחה, ללכת איתו למקלחת וכ"ו? או להיות קצת יותר קשוחים ולאפשר לו להתמודד? סליחה על המכתב הארוך אבל אנחנו באמת כבר מיואשים, תודה מאותגרת

שלום הבת שלי היא בת 5 וחודש היא תמיד מתלוננת שהילדים בגן לא רוצים לשחק איתה, והבנים נותנים לה מכות, היא מאוד רגשנית ואפילו אם מישהו מזיק לה היא לא בוכת אלא אני רואה שהיא מתגברת על הבכיאבל נשאר הפעות פנים שאני רואה שמאוד קשה לה ואני שואלת אותה מה יש ומי הזיק לך? כלכך קשה לה לדבר ואם ילד נותן לה מכה היא לו אומרת לגננת ואפילו אני הייתי איתה ביום האם והיא רצתה לשחק במשק מסוים אז אמרתי לה תבקשי מהגננת היא הלכה והסתובבה והסתכלה מרחוק על הגננת ולא דברה כלום ואז לקחתי אותה אל הגננת ואמרתי אם את רוצה לשחק אז תדרשי מהגננת, באותו רגע הרגשתי באמת שיש לה בעייה רצינית בגן מתביישת ודחויה מצד הילדים ויש לה עוד בעייה שהיא צואה כמעט כל יום אם זה בבית וגם בגן ואני חוזרת עוד פעם ועושה לה בדיקות ומחכה לתשובה למרות שפפעם הראשונה נשללה בעיה רפואים. אני מדברת איתה כמעט כל יום ומנסה לחזק אותה ודברתי עם הגננת גם אבל ללא כל התקדמות מבקשת מכם עזרה דחופה ודרכים לעזור לבת שלי. תודה מכול הלב

שלום, כתבתי לכם בעבר וסייעתם לי. בני בן 2.5, חמוד ומתוק. יש לו פחדים כבר כמה חודשים, מחושך מרעשים חזקים מאוד (רעמים למשל). הפחדים התגברו בחודש האחרון והוא מפחד מלא מעט דברים. הוא מאוד ורבלי ואומר שהוא מפחד. האם זה מתאים לשלב הגיל בו הוא נמצא? תודה

שלום, יש לי תינוק בם 10 חודשים, ילד מקסים וחיוני בשבועות האחרונים התחלתי לזהות אצלו פחדים לרעשים שלא היו קודם לכן, כמו כן ישנם ימים שהוא פשוט לא מתנתק לנו מהרגל או מהידים וכל הזמן מקטר (לא מדובר בכאבים או מחלה). במהלך השבוע הוא נמצא אצל הסבתות יום אחד אצל סבתא אחת ובימים האחרים אצל השניה. האם יש קשר בין זה שאין לו מסגרת קבועה? או דמות אחת? תודה מראש

שלום.. יש לי 2 בנות האחת בת ארבע והשנייה בת 3 ..עד לאחרונה התחלתי להרגיש מההתנהגות של הילדה הגדולה שאני לא נותנת לה מספיק תשומת לב כמו לקטנה ...היא נהייתה אנוכית רוצה כל דבר לעצמה .. בכיינית ..תלותית .. וזה התחיל להקשות עליי את המלאכה ..אני אוהבת אותן מאוד אני אמא אוהבת ומהסוג שאוהב להסביר להן אודות דברים ..ומשחקת איתם ומבלה איתם ואחרי הליומדים אני אוספת אותן מהגן וכל היום איתן אני מוותרת על חברות כי אני רוצה בטובתן ולהיות תמיד שם בשבילן. ..לא יודעת יכול להיות שאני מתייחסת אליהם כאל יישות אחת והן באותו כיתה בגן .הקטנה מאוד חברתית משחקת עם כולם הגדולה אני רואה שהיא יותר מופנמת או שפשוט אין לה כישורים חברתיים ..? אני לא יודעת מה לעשות ... אני רוצה לגדל אותם נכון ובצורה הכי טובה ומושלמת ... מה תמליצו לי .. מה אני צריכה לעשות? תודה רבה מאיה

שלום רב, אני ממש מרגישה חסרת אונים בכך שבני לעיתים נזרק על חבריו באופן פתאומי ללא סיבה .כיום הוא בן 4 ותמיד הסבירו לי שכיוון שקשה לו לבטא את עצמו מתנהג כך מגיל שנתיים אפילו (הוא מטופל אצל קלינאית תקשרות) אך כיום מאוד השתפר ביכולת התיקשור עם חבריו ובכל זאת לעיתים קופץ אל חבריו. הרבה הורים מתלוננים אליו ואני ממש חסרת אונים ולא יודעת מה לעשות. אודה מאוד באם תוכלו לייעץ לי. תודה רבה .

שלום רב, אני אמא לילד בן בכור שנתיים וחודשיים, לפני כחודשיים התחלנו תהליך גמילה בהמלצת הגננות במעון, אני חשבתי שהילד אינו מוכן מאחר ובבית ביקש לשירותים רק כאשר היה צריך צואה ווהגננות טענו שבגן הוא מבקש לשירותים גם למתן שתן ואם לא אתחיל בהליך גמילה תהיה לו רגרסיה. מאחר והגננות מנוסות ממני שמעתי בעצתן והתחלנו בהליך גמילה. היום אחרי כחודשיים הילד מפספס כמעט כל יום ואף מספר פעמים ביום , אינו מוכן ללכת לשירותים למתן שתן גם כאשר אני שואלת אותו, הוא הפסיק לבקש לגשת לשירותים כמעט בכלל וגם בגן אינו מבקש יותר. מה עליי לעשות ? האם להחזירו לחיתולים ? אני פוחדת שמא גרמתי לו נזק וטראומה מכל עיניין השירותים אני רוצה לציין כי אני בהריון בחודש תשיעי, האם יכול להיות שזה גורם מפריע ? האם הילד יכול להבין את ההשלכות של ההריון ? לעיתים נראה כי הוא עושה דווקא מבקשת עצה דחופה מה לעשות בתודה