פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

sasasasa

ענת, המאמר אכן תורם רבות להתמודדות עם ילד בגיל מבוגר יותר. מה עושים כאשר הילד אינו מבין עדיין את השפה? כאשר הוא עצמו עוד נחשב לתינוק...

ילדי (תינוקי) בן תשעה חודשים וחצי. אני הרה ואמורה ללדת בעוד ארבעה חודשים בע"ה. האם וכיצד ניתן להכין פעוט בגיל זה להגעת תינוק נוסף? כיצד מתמודדים איתו לאחר הלידה? (אציין כי כעת אני בחל"ת וילדי ישהה עימ בבית עד כחודש לאחר הלידה. תודה, אורית

שלום, בני בן שנתיים ו 11 חודשים ילד נבון ביותר, אנרגטי ותקשורתי יחד עם זאת, מגיל צעיר הוא דוחף ילדים ללא סיבה ולעיתים לועס את המוצץ שלו בחוזקה- כאילו עושה סובלימציה דרך המוצץ. בנוסף, לפני מ"ס שבועות כששאלתי אותו איך היה לו בגן השיב ששיחק לבד ושאין לו חברים, שהילדים לא רוצים לשחק איתו. פניתי למטפלות ולגננת בגן וביקשתי מהן לשים לב לעניין. אחת המטפלות שיתפה אותי שכשילד ניגש לשחק עמו הוא אומר דברים כמו "אתה קטן" ובכך מעליב את הילד, והילד הולך.... מה אני יכולה לעשות בכדי לעזור לו להבין שההתנהגות שלו היא הגורם לדחיה שחש? אני אציין שוב שמדובר בילד נבון ביותר, כששאלתי אותו למה ילדים לא משחקים איתו בגן אמר כי הילדים בגן קטנים, כמו כן הוא יודע להסביר באופן מאוד ברור מיהם חבריו. אוסיף כי כשמשחק עם ילדים מחוץ לשעות הגן הוא משחק עם ילדים גדולים ממנו ומצליח להשתלב עמם במשחק. מה לעשות? אני ממש מוטרדת מהעניין תודה

שלום רב,בני בן שנה וחודשיים ואני פרודה מזה שנה.השבוע קיבל האב הסדרי לינה הכוללים לינה כל שבוע.פעם אחת באמצע השבוע כאשר הוא לוקח את הילד מהגן ומחזיר אותו לגן ובשבוע השני בסופש.השבוע כאשר הוא החזיר אותו לגן היה לילד קשה ,הוא בכה ולא היה רגוע והאב פשוט עזב והשאיר אותו ככה לידי הגננות.אחכ בצהריים היה לו קשה להירדם ובלילה היה נסער.הוא קם פעמיים באמצע הלילה בבכי היסטרי וקם נורא מוקדם.השאלה היא מה לעשות??מה הם הסדרי הראיה המקובלים והממולצים לטובת הילד? שלא יפגע מכל העניין של הגירושים והסדרי הראיה כי המצב כרגע הוא לא לטובת הילד??????????????

בתי כמעט בת שנה ושמונה חודשים. לאחרונה אני שמה לב תוך כדי משחק עם קרובות משפחה/חברים / או בגן שהם מגילה ויותר גדולות קצת, היא בוכה אם לוקחים לה את המשחק ולא מגיבה אלא מגיעה אלי להתלונן בבכי. כמו כן אם בטעות דחפו אותה גם בוכה ומתעצבנת עליהם. ולכן אני מרגישה שהיא לא מגיבה ולא מנסה להגן על עצמה אלא בוכה. והתגובה שלי תמיד היא: תבקשי את המשחק בחזרה בלי בכי, או שהוא/היא לא התכוונן להציק לך את לא צריכה לבכות. נא תגובתך ותודה מראש

אני אמא לילד בן 4 וחצי שאוהב מאוד לראות טלויזיה הוא אוהב גם לראות תוכניות של גדולים לפני שהוא הולך לישון - מסתכל בחדשות ושואל ומתעניין אמנם לא מבין אבל מראה עניין גדול הבעיה מתחילה ברגע שמתחילות הפרסומות בין התוכניות, כל פרסומת שהוא רואה הוא רוצה פתאום רואה פרסומת לשוקולד רוצה שנקנה לו שוקולד רואה פרסומת לנייר טואלט עם כלבים רוצה שנקנה לו כלב השיא הגיע שיום אחד חזרתי הביתה והוא אמר שהוא רוצה מחשב נייד!!!! מסתבר שהשמטרפית אמרה שהוא ראה פרסומת של בזק וממש ממש התרגש למרות שהוא בכלל לא מבין מה זה הוא רוצה! מה עושים כדי להרגיע את הצרכן הצעיר?

שלום , יש לי 3 בנות (10,6,1.5 ) השאלה שלי לגבי הבת הגדולה יש לה חברה מאוד מאוד טובה כיף להן ביחד וכו , יש לה עוד חברות אבל איתה יש לה שפה משותפת וממש כיף להן ביחד ,הבעיה היא כשהן רבות זה כל כך טעון רגשית , אני נוטה להרגיע להקשיב אבל לא להתערב מעבר לכך , מה שקרה הפעם החברה רבה עם ביתי צעקה עליה ואמרה לכמה בנות לא לדבר עם ביתי , חלקן הסכמו(היא ילדה בעלת השפעה) , ביתי באה מבית הספר עצובה לאחר מכן שוב השלימה עם החברה והייתה מאושרת , מה שהפריעה לי ששמעתי על המריבה מגורם אחר (ביתי בדר"כ מספרת לי הכל) רק לאחרונה הפסיקה לספר לי על המריבות כלומר ידעתי שהיא רבה אבל לא ידעתי כמה חמור אז הפעם (פעם ראשונה ) החלטתי להתערב ולאמר לביתי שאני יודעת מה החברה עשתה לה , ביתי החלה לבכות (מרוב שנפגעה לא שמה לב שהחברה עשתה עליה חרם וששחזרה את המריבה הבינה למה רק חלק מהבנות ניסו לעודד אותה ) , ואז הרגשתי שאולי לא הייתי צריכה להתערב מצד שני יש קווים אדומים שחברות (גם בנות 10 ) לדעתי לא עוברות , אני החלטתי להתערב כי קדמו לזה סיפורים שלא מצאו חן בעיני אבל כל הזמן חשבתי שאולי הילדה רואה ומרגישה את הדברים אחרת ואם זה הבחירה שלה זה בסדר ואני כאן כדי לתמוך , להקשיב אבל לא לבחור לה את החברות , כשהן רבות החברה תמיד עושה מעשים שאני לא מצפה מחברה טובה מה דעתך ? אולי אני לוקחת את זה קשה מדי ? חשבתי לקבל ייעוץ ובכלל שגם הילדה תדבר עם משהו כי היא תמיד נמשכת לבנות כאלה ואחר כך נפגעת וכולם אמרו לי שאני מגזימה, האם הייתי צריכה להתערב?ביתי בכתה ואמרה שהיא לא הייתה עושה דבר כזה לחברה ולכן היא תתעמת איתה אבל אני (מפחד / טפשות ממריבה) אמרתי לא להיות פזיזה ולא לריב ושנחשוב כיצד לפתור , האם הייתי צריכה לתת לה להתעמת ? סליחה על האורך פשוט ניסיתי לתאר את הסיטואציה , תודה מראש ליאת

קראתי את תשובותייך וברצוני להוסיף - בהקשר לפעילויות השונות שיש בצהרון עליהם דווקא אני שומעת ממנו ללא שאלות ממני בעניין ותגובות חיוביות יש מצידו והרבה התלהבות . יש לציין שגם על שאר ילדי הצהרון בני מדבר עליהם ודי בחיוב כמובן שיש פה ושם מריבות אבל די לגיטימי . הדגש הוא על האחראי . רשמת לי לא לשאול במכוון , אשמח אם תוכלי לתת לי כלים כיצד כן לגשת ולשאול שלא במכוון . העניין להגיע באמצע הוא די בעייתי מאחר והעבודה שלי ומקום מגוריי הן בשתי ערים שונות במרחק ייחסית רב . שוב תודה על התייחסותך .

שלום רב ביתי בת השנתיים מתעוררת מאז ומתמיד בשעה 5 לפנות בוקר כל יום. היא עייפה מאוד אבל לא רוצה לחזור לישון לפעמים בשבתות אנחנו לוקחים אותה למיטה שלנו, ואז היא יכולה לישון עד 6:30 ואפילו יותר. היא לא קמה בגלל שהיא רעבה (היא אוכלת ב-6:30). אין רעש בעייתי בבניין בשעה 5 בבוקר. ניסינו ללמד אותה לשחק במיטה, אבל כשעברנו ממיטת הלול, היא יורדת מהמיטה בבוקר מדליקה את האור ובאה אלינו להגיד בוקר טוב. לא ניתן להחזיר אותה למיטה שלה בזמן הזה. מה עושים?

שלום. אני פונה אליכם בעניין בתי בת השנתיים וארבעה חודשים. עד לפני כשבועיים, הילדה שלי הייתה חייכנית, מאושרת, שמחה להיות בחברת ילדים אחרים, משחקת, משתפת, חולקת.... לפני כשבועיים היא חלתה באבעבועות רוח, באופן יחסי בצורה קלה מאחר והיא מחוסנת, הקושי העיקרי היה חולשה כללית ועייפות. אך יחד עם זאת חל גם שינוי במצב הרוח ובהתנהגות בצורה די קיצונית, היא לא רצתה לשחק, הייתה עצובה רוב הזמן, שום דבר לא הצליח לנחם אותה. בכל פעם שילד או מבוגר התקרבו היא בכתה ונלחצה {נכון שזה נשמע הגיוני בגלל המחלה, אך בתחושה זה היה יותר מזה}. ביום ד' לפני שבוע ניסינו לחזור לגן, אך זה היה בלתי אפשרי, החזרה הייתה מלווה בצרחות, ולאחר כשעה הגננת התקשרה שיש לילדה חום, כשהגענו הביתה כאילו כלום לא קרה, היא "התעוררה" וביקשה לשחק וכך כבר שבוע ביום א' האחרון חזרנו לגן, אך כל בוקר, היא צורחת ובוכה שאינה רוצה להיכנס, היא לא מוכנה לשחק עם הילדים ונראה שהיא בחרדה...מאוד קשה לי להשאיר אותה כך בבוקר וגם בשיחלות עם הגננת במהלך היום אני מבינה שמאוד קשה לה, היא מעדיפה להיות לבד, כשמשהו לא נראה לה היא מייד פורצת בבכי, כשילדים מנסים להתקרב היא הודפת.. חשוב לציין שהשינוי ההתנהגותי הוא גם בבית וגם עם בני המשפחה המורחבת. בתחושה שלי, אני מרגישה שהמחלה מאוד החלישה את בתי פיזית ובעיקר רגשית. אך עדיין, אני מאוד מוטרדת מאחר וכאילו נראה ששמחת החיים, והאושר התמידי בעיניים מעט נעלם... אני די אובדת עצות, אשמח לשמוע חוות דעתכם.... תודה רבה!!

שלום. בני בן השנתיים ושלושה חודשים התחיל לאחרונה להתעורר בלילה בבכי וקשה מאד להרגיע אותו.(יכול להגיע גם לשעה וחצי של בכי עד שהוא חוזר לישון). ניסינו בהתחלה להתייחס בסבלנות, כשראינו שהוא ממשיך להתעורר התחלנו להגיב בכעס, אח"כ הבטחנו פרסים אם יישן כל הלילה וזה אכן עזר למספר לילות (למדנו מזה שאכן הדבר בשליטתו ושזה לא משהו שמפריע לו לישון...) אך בימים האחרונים הוא חזר שוב להתעורר. התחלנו לעשות לו שיחות במהלך היום כמה לא נעים לנו להתעורר בלילה, וכמה יותר נעים לישון כל הלילה ובבוקר אפשר לשחק ולהנות וכו', ונראה שהוא מבין, אך בכל זאת מתעורר (אמנם פחות, אבל עדיין...) כיצד אנחנו אמורים להגיב במקרה כזה?

בתי עוד מעט בת שנה ושומנה חודשים, לאחרונה אני שמה לב שהיא לא מצליחה להגן על עצמה תוך כדי משחק אם לוקחים לה את המשחק או שהיא רוצה משחק מסוים ולא נותנים לה. מתחילה לבכות ולבקש ממני עזרה. וגם אם מישהו מהילדים מרביץ לה קל או דוחף אותה, היא לא נותנת בחזרה כי אני לימדתי אותה שלא לא נעים להרביץ או להציק. היא ילדה מאוד עדינה וחברתית ואוהבת ילדים מאוד ושמחה כשמגיעים אליה או כשהיא הולכת אליהם. אבל לא מתמודדת עם מצבים רגישים. מה עלי לעשות כשהיא פונה אלי אחרי שהיא חוטפת מכה או דוחפים אותה או דברים דומים. תודה מראש

בני עוד חודש בן 5 נמצא בגן טרום חובה ולאחר מכן בצהרון . הבעיה שלי היא דווקא הצהרון בה הוא שוהה כל יום שעתיים וחצי לפחות . באופן כללי לא משתף במה שעובר עליו רק אם אני שואלת וגם אז הוא צריך להיכנס לאיזשהו "טרנס" על מנת לספר . כן הצלחתי לפני יומיים לדלות ממנו פרטים לגבי האחראי על הצהרון (איתי) בני אמר לי שהוא לא אוהב אותו והוא גורם לו לבכות ולא ידע לפרט לי בעניין . שחזרתי שוב על שאלתי למה הוא לא אוהב אותו אז תשובתו הייתה מס' פעמים "לא יודע" אני יודעת בוודאות שעובר משהו לאו דווקא משהו חריג אבל אני הייתי רוצה לדעת יותר ממנו . איך אפשר לגרום לילד לדבר יותר? לפנות לצהרון לא אפנה . אודה לחוות דעתכם מאוד חשוב לי וגם מדאיג אותי .

הבכור שלי כרגע מבין 2 הוא בן 3.5 יש לי בעיה של נשיכות בהתחלה חשבנו זה צומת לב למרות שממש לא חסר לו ואז ניסינו לתת לו יותר. ואז חשבנו שזה יתר צומת לב כי באמת השתדלנו.. והוא עדיין המשיך ולי תמיד היה חשד שיש לו בעיה אולי בתחושה בפה כי הוא לרוב עושה את זה כשהוא שמח או מתרגש. ולאחרונה הוא קצת הפסיק לנשוך אבל נושך בתירוף את החולצה שלו... אולי תוכלו לכוון אותי מה זה או התופעה הזאת או אם יש מצב כזה של חוסר תחושה בפה שהוא צריך לנשוך משהו ...??? אשמח לתשובה בהקדם.