פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,בתי כיום בת 3.10 נכנסה השנה בגיל 3 לגן עיריה ,אחרי כשנתיים בגן רגיל .ההשתלבות היתה מאוד קשה ,לאחרונה שמתי לב שיותר נוח לה בגן היא יותר פתוחה ושמחה אחר הצהרים . אבל, היום הסתכלנו ביחד על התמונה המשותפת של הילדים בגן שכוללת את הגננת והסייעת ואת ילדי הגן ופתאם היא אמרה שהיא לא סובלת את הסייעת שהיא רוצה למחוק לה את התמונה וביקשה ממני רשות לשים לה מדבקה על הפנים . אני כמובן מאוד נרתעתי ונבהלתי אבל לא הראתי לה את המצוקה שלי . פשוט לקחתי שתי בובות ושיחקנו משחק תפקידים בין הבובות (הסייעת והיא ) . ואז היא פשוט לקחת את בובת הסייעת ואמרה לי שהיא זורקת אותה לים. לא היתה לה שום דבר שלילי להגיד לגננת . מה שכן היא עדיין מתקשה להיפרד ממני בבוקר אבל לאחרונה הרבה יותר פשוט (בעקבות התערבות של הגננת) מתחילת השנה . היא כוססת ציפרונים כמעט כחצי שנה , ולעיתים חוזרת הביתה ופולטת משפטים שנשמעים בעניי תמוהים (סוג של העלבות מילוליות שהיא לא מבינה את המשמעות אבל אני כבוגרת כן) האם העניין נובע מכעס ריגעי או מתמשך , איך בודקים את הנושא ?
העניין מאוד דחוף עבורי וכמובן איך אני עוזרת לה!!
האם לפנות לאבחון למי -אני צריכה תשובה גם על מנת לקבל עכשיו החלטה לגבי שנה הבאה כוון שההרשמה הסתיימה לפני כחודשיים) .

שלום רב
בתי בת שנתיים.שמתי לב כבר מזמן שכאשר היא עם חבריה בגינה, כאשר מישהו מכה אותה היא ממשיכה הלאה.לא מחזירה.לא בוכה.רק מסתכלת.אני מתערבת כשצריך ואומרת לילד:"זה לא נעים לה, לא מכים".גם כאשר היא נופלת, רוב הפעמים שהיא ממשיכה הלאה ולא בוכה אלא אם כן זאת מכה מאוד כואבת.חשבתי לעצמי שזה קשור בסף כאב גבוה, או אפילו באופי נוח שאינו עושה עניין ובכל זאת רוצה אני לשאול.ביום ההולדת האחרונה שבה בילינו עם ילדים גדולים ממנה, ראינו שהיא נותנת לילדים סביבה לעשות בה מה שהם רוצים:לשחק, לנקות לה את הפנים, להרים לה ידיים, להשכיב אותה, להגיד לה מה לעשות ומה לא וכו'.ראינו שהיא לא מתלוננת.שהיא נוחה אולי מידי, שהיא לא מגיבה(נעים לי או לא נעים לי), נראה שהיא נהנית ולכן לא מצאנו לנכון להתערב יותר מידי אך האם יכול להיות שזה משהו אישיותי שאנו צריכים לבדוק אותו?אני לא יודעת לשים את האצבע אך אנו חוששים שמה תהיה טובה מידי ושיעשו בה מה שירצו ושהיא תהיה מן נגררת.ייתכן שזה גיל וזה קשור לעצם היותם גדולים ממנה ובכל זאת נשמח לשמוע את דעתכם.איך זה נשמע לכם?כיצד מתפתח אופי ניגרר? האם זה יכול להיות זה או משהו אחר?פסיביות?לא יודעת...האם יד דרך שניתן למנוע או שמה זה לא צריך להטריד אותנו כעת?
נשמח אם תפנו אותנו לקרוא בנושא (אם יש משהו הקשור לכך, איננו יודעים כיצד לקרוא לזה)
תודה רבה וחג שמח.
יעל


תודה רבה.

אני אמא גרושה לילדים בגילאי 12, 14,17 שיתפתי את ילדי בניתוח קוסמטי אותו אני מתכוונת לבצע בקרוב ולאכזבתי התקבל הרעיון בחוסר פירגון ואף בכעס.
הם הביעו מורת רוח מכך שהניתוח לא הכרחי ואף יעלה כסף והדבר יבוא על חשבונם. הבן הקטן אף איים לספר לאבא, או אף לעבור לגור איתו...כיצד ניתן להתמודד עם סיטואציה זאת? יש לציין שהאב מסיט את הילדים ללא הפסקה נגדי ובטוח שכשהנושא יובא מתישהו לידיעתו הדבר יגרום לכעס, ועוד כל מיני רגשות.

שלום
יש לי ילד בן 6 שהוא מאוד מאוד תחרותי (ואין לי מושג איך יש לו את התכונה הזו לא אני כזו וגם לא בעלי). הוא חייב להיות ראשון בכל דבר, בתור למעלית ,בעלייה במדרגות בריצה לאוטו כל פעילות טרויאלית הוא הופך לתחרות.כמו כן אם משחקים איתו והוא לא מנצח (מה שאני עושה בכוונה) הוא ממש לוקח את זה קשה , בוכה מתאכזב מאוד ורוצה להמשיך במשחק עד שהוא ינצח...אני מנסה להסביר לו שלא תמיד מנצחים ושככה זה בחיים לפעמים מנצחים ולפעמים לא אבל אני לא יודעת אם זה ממש עוזר. ואני חוששת לקראת שנה הבאה שהוא יהיה בכתה א' ויהיו ילדים שהם יהיו יותר טובים ממנו הוא ממש יהיה מתוסכל. איך אני מביאה אותו להכרה והבנה שזה בסדר גם להפסיד מדי פעם ?
תודה
יפעת

בתי בת חמש משחקת אך ורק במשחקי בנים האם יש סיבה לדאגה?

אני לא יודעת האם זה המקום הנכון לשאול, אבל אנסה. אנו הורים לילד בן 5 ובת 2.5.
בני הוא ילד חכם,גם לדברי הגננת. יש לו קליטה טובה מבחינה ורבלית והוא מרחיב את אוצר המילים שלו בצורה מדהימה. אך יש בעיה. מבחינת משחק עם חברים הוא מאוד לא תחרותי ונמנע לשחק משחקים כאלו עם חבריו. בבית הוא משחק איתנו טאקי. היום ניסינו ללמד אותו משחק איקס עיגול ופשוט לא היתה קליטה, נראה שהוא לא יכול או לא רוצה לקלוט, הוא בכה ולא רצה לשוב לנסות לשחק (גם עם משחק חתחתול שילדים מאוד אוהבים בגילו זה אותו הסיפור). שוב, בגן הוא משתתף ויודע את החומר הנלמד.
מה דעתכם האם הוא קשה הבנה? וכיצד יש לגשת אליו בתחום זה? למי לפנות על מנת לאבחן אותו לפני שיהיה מאוחר מדי? (בכל זאת בשנה הבאה גן חובה)

שלום.
אנחנו זוג עם 2 ילדים שנתקלים בהמון חילוקי דעות בגידול וחינוך אחד מהם וחילוקי הדעות גורמים למריבות בנינו ואף להחמרת היחסים והכול סביב גישות שונות בחינוך הבן (13)
ברור לי שיש גישות שונות בחינוך אבל אצלנו המצב הגיע לכך שאשתי רואה שהדרך בה היא פועלת אינה פותרת בעיות ומשפרת את ההתנהגות של הבן וממשיכה להתעקש כי דרכה היא הנכונה וכך יש לפעול ואתן מספר דוגמאות ואבקש לקבל את דעתך מהי הדרך הנכונה בכל מקרה :
1. החלטנו שנינו כי יש לשים גבול לילד בשעות צפיה ב:TV לפני השינה עד השעה 10 בלילה , כשמגיעה השעה מתחיל המשא ומתן בין אשתי לבני לכיבוי המכשיר , אשתי : ירון כבה את המכשיר ולישון , ירו: עוד מעט , וכך היא פונה אליו מספר רב של פעמים והוא לא מתייחס אליה והסיפור נגרר עד לשעה 11 , אשתי לבסוף מתיאשת ומניחה לסיפור ,
לפעמים אני מתערב ובדרישה קשוחה יותר הסיפור נסגר מייד
מהי הדרך הנכונה לפעול כאן לאחר 3-4 בקשת לגשת ולכבות את המכשיר או להמשיך במשא ומתן ?
2. הילד הפריע בכיתה במהלך שעור מספר פעמים עד למצב שהמורה קר לנו לסדר , בפגישה שבה נוכחו ההורים הילד והמורה מי צריך להתחייב במילים לפני המורה לא להפריע יותר הילד או האם שתתחיב בשמו של הילד שלא יפריע יותר ?
3. לילד מחשב בחדרו והוא מעלה למחשב תוכנות משחקים רבים מהאינטרנט עד שהמחשב קורס , פועל לאט ולא מסוגל לפעול וכבה באמצע המשחק , כשזה קורה הילד מבצע RESET כשהמחשב פועל וזה קורה הרבה פעמים במהלך היום , הסברנו לילד מספר פעמים כי עליו להפסיק עם פעולות הכיבוי וההדלקה אחרת המחשב יפסיק לפעול ותוכנת ההפעלה תקרוס והמחשב לא יפעל , עליו לנקות משחקים קודמים , לשחרר נפח למשחקים החדשים ולבצע ניקוי וירוסים כל מספר ימים ואף לימדנו אותו לעשות זאת , לצערי הילד לא עושה זאת וממשיך לכבות ולהדלק באופן אגרסיבי את המחשב ועונה לנו " אז מה אם אני מכבה בצורה כזו" , בזמנו הסברתי לילד כי המחשב שלו ובאם ימשיך כך והמחשב יתקלקל בגלל הסיבה הזו לא אתקן ולא אקנה לו חדש . אשתי טוענת שעלי להיות בטוח שהמחשב התקלקל בגלל ON/OFF (להוכיח זאת) כי מחשבים מתקלקלים בכל מיני צורות ואף טענה לפני הילד כי גם המחשב שלי התקלקל , והילד במקרה הזה קיבל תמיכה שלילית לדעתי במקרה זה מצד האם .
מה עלינו ההורים לעשות עכשיו מבחינה חינוכית , להמתין שבוע ואח"כ לתקן את המחשב ? או להניח ולהתעלם מהמצב ?או להביא מומחה שיתן חוות דעת לסיבת הקלקול ?או לתקן מייד ותת לילד להמשיך בדרכו ללא גבולות ?
תודה

אני בתהליכי גירושים ויש לי ילד בן שלוש וחצי , אני עזבתי את הבית עם הילד להורים שלי ורשמתי אותו לגן באזור מגורי הורי
בחצי שנה אחרונה כל סוף שבוע אנחנו אצל הורי ועכשיו הילד חושב שאנחנו שוב בחופש אצל הורי
ניסיתי להסביר לו שאמא ואבא לא גרים ביחד ולאמא ולו יהיה בית חדש והראתי לו את הבית שאנחנו אמורים לעבור אליו עוד חודש אבל הוא לא ניראה לי מבין
מה לעשות?

בני באוגוסט יהיה בן 5. בעבר היינו נוסעים ליד עיריית תל אביב כי הוא היה רוצה תמיד לראות את הברווז, בלון ענק בצורת ברווז שהיה נמצא על גג העירייה. עכשיו כשאין כבר את הברווז, הילד ממש מבועט כל פעם שרק מזכירים את העירייה או את המילה ברווז, הוא לא מוכן לנסוע דרך העיריה שלא לאמר כל מקום ברדיוס כזה שאפשר אפילו להציץ על העיריה. אם במקרה רואים תמונה של העיריה במחשב הוא ממש נכנס להיסטריה. איך אנחנו פותרים את זה? האם פשוט לקחת אותו פעם אחת לעירייה ולעשות לו מה שנקרא טיפול בהלם, או להמשיך ולהתרחק ולהעלים כל ראיות שקשורות לעירייה ולברווז. זה ממש פוגע בחיי היום יום כי אנחנו גרים בתל אביב, וכמעט לכל מקום יש איזו הצצה כזו או אחרת לעיריה.

ישנה עוד בעיה, הוא גם פוחד להיות לבד באיזור מסויים בבית, למשל הוא לא מוכן להיות לבד בחדר או לבד בסלון, אפילו לא עם אחותו שגדולה ממנו בשנה, רק שאני יהיה במרחק ראיה. אני משתפת איתו פעולה, כי אחרת הוא פשוט קורא לי או בא אחרי. איך מתגברים על זה?

תודה רבה ורד

שלום רב!
בני בן החמש מסרב להשתתף במסיבות הגן שמתקיימות מחוץ לשעות הרגילות של הגן, בחוגים, קייטנות, ומסיבות יום הולדת.
הוא מתכונן בבית ומגיע איתי עד למקום האירוע ואז הוא לא מוכן להכנס. קרה שניסינו להכנס איתו ולתת לו ל"הפשיר " בפנים, אך הוא סוגר עיניים או מתחבא מתחת לשולחן.
יש לו שני חברים ממש טובים והוא מסתדר איתם מעולה, אך באירוע חברתי גם הם לא מצליחים לשכנע אותו להצטרף. בגן יש מקרים שאין לו חשק להשתתף בפעילויות מסוימות והוא מתעקש ויושב במטבח-שזה מקום ההירגעות בגן.הגננת מנסה כל מיני טכניקות כדי לשכנע אותו ולפעמים לוקח לה המון זמן להביא אותו לעשות פעילות מסוימת או עבודה מסוימת. היא אומרת שהוא חכם מאוד- מעל הממוצע. יש לו הרבה ימים של השתתפות והוא גם אוהב לעזור בגן ובבית.
התשובות שלו ל"למה אתה לא רוצה להכנס ל...?" הן : " אני מתבייש" או " אני לא מכיר את המדריכה"
או שפשוט אין לו הסבר. האם זה מרמז על בעיה כלשהיא? האם כדאי לטפל בזה? האם זה שלב שיעבור? מה אני יכולה לעשות במצבים אלו?
תודה , שירלי

בתי בת כמעט 5,(ילידת חודש יוני 2004) מבקרת בגן ממלכתי רגיל , שנה הבאה אמורה להיות בגן חובה של העיריה.
היא אומצה על ידי מאוקראינה לפני כשנתיים בגיל כמעט 3, לא ידוע לי כלום על האימא הביולוגית וכן לא על האב.
השתלבה יפה מאוד מבחינת השפה, השיגה פערים (נאמר לנו בעת שאימצנו אותה שיש לה עיכוב התפתחותי קל אולם לא מסרו שהדבר אינו הפיך), היא גדלה בבית ילדים מרגע שהיא נולדה ועד שאימצתי אותה.
מזה כשנה וחצי מטופלת על ידי המרכז להתפתחות הילד של קופת חולים, קיבלה טיפולי קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, נבדקה על ידי רופא התפתחותי פעמיים, בבדיקתו הוא לא מצא כל בעייה מיוחדת, לדבריו הילדה מפותחת מאוד לגילה ואף הצליחה לעמוד במשימות שמתאימות לילדים בגיל 6. היא יודעת את כל האותיות, כותבת מילים, מספרים עד 20, מודעת למושגים ובעלת סקרנות מאוד גדולה, אוהבת לשמוע סיפורים שאני נוהגת לספר לה בעקביות. אולם במשך החצי השנה האחרונה, חלה נסיגה במצבה.
החלו להופיע בעיות התנהגות כגון היא משתוללת כאשר לא ניתן לה מבוקשה, מסרבת לקבל גבולות, חסרת ריכוז והקשבה, מתנדנת בכסא כאשר היא צופה בטלויזיה שמתי לב שזה קורה כאשר יש מוסיקה ולא כאשר יש תוכניות עם מלל בלבד, לא אוהבת לצייר בגן, מפריעה בזמן הריכוז . הגננת בעיקר מתלוננת על הפרעה בזמן הריכוז, ובעיה בקבלת גבולות , בבית אני מצליחה להפעיל אותה במשחקים ובציור וכן בכתיבה, אולם היא לא רוצה לעשות דברים לבד, רק אם אני אשב איתה ואעשה איתה ביחד ציורים ומשחקים שונים. אני מאוד משתדלת להקנות לה גבולות יש לה יחסית סדר יום קבוע, אולם לאחרונה החלו בעיות שינה בלילה, היא נרדמת בקושי , קמה מספר פעמים מהמיטה, נרדמת רק בסביבות השעה 23:00 לערך, בבוקר קשה לה לקום עקב כך, כמו כן היא מאוד רגישה לרעשים חזקים ולריחות, גם אם הם נעימים וגם אם לאו.
התלונות על חוסר הריכוז שלה וההפרעה בזמן הריכוז הופיעו גם במסגרות הקודמות שהיתה.
אציין כי היא החלה לבקר בגן ילדים שבועיים לאחר שחזרנו ארצה, זאת כדי שתוכל להתרגל לשפה כמה שיותר מהר והיא אכן מדברת מצוין, אוצר מילים מאוד גדול, דימיון מאוד מפותח. ילדה מאוד חכמה לפי כל מי שפגש אותה.
אני מחכה לאבחונים כדי לבדוק באם יש לה הפרעת קשב וריכוז באופן פרטי אולם נמסר לי כי יש תור של כחצי שנה, כלומר לפי הצפי היא אמורה לעבור את האבחונים כשכבר ימלאו לה 5, אולם רציתי לדעת מה עלי לעשות כדי לעבור את התקופה עד לאבחון.
האם לפי כל התיאורים שנתתי אכן מדובר בהפרעת קשב וריכוז, האם יש הפרעות קשב וריכוז על רקע נפשי .האם ניתן לפנות לרופא פסיכאטר בגיל כזה כדי לבדוק ולשפר את המצב?
בתודה מראש וסליחה על אורכה של השאלה

אני אם גרושה כבר 6 שנים ולי שלושה ילדים, הכנסתי ממוצעת ואני מקבלת מזונות מינימלים מגרושי.
פעם בשבוע או שבועיים ביתי כמעט בת 15 דורשת ללכת לקניון לקנות בגד תמיד זה לא נגמר בבגד אחד ולפעמים אני קונה לה כמה פריטים בדרך כלל היא נשארת אחרי הקניות בתחושת קיפוח ובכללי היא באןפן תמידי בתחושה שאני לא נותת לה מספיק.
אתמול הייתי בקניון איתה וקניתי לה שתי חולצות לקיץ ומכנס קצר - הקיץ רק התחיל וזה פעם שניה שאני קונה לה לעונה הקרובה.
היא ביקשה בגסות גם גופיה ואני סירבתי מאחר שיש לה עוד שלושה בבית וגם כי היא ביקשה בצורה לא יפה.
אומנם היא הודתה על הקניה אך כשהגענו הביתה היא התנפלה עלי בצעקות "איזה מין אמא אני ושאלך ממנה" וכו' .
יש לציין שהגרוש שלי מסיט כל הזמן את ילדי נגדי ואומר להם שאני דואגת רק לעצמי ומוציאה רק עלי ןעןד כל מיני...
חדרה מבולגן כל הזמן והיא נוהגת לזרוק בגדיה על הריצפה - גם החדשים.
עוד אציין שיש לה הרבה יותר בגדים ממני למרות שהיא כל הזמן טוענת שזה הפוך וכן שמפריע לה שאני קונה לי משהו יקר כי לטענתה הכסף הזה יכול להיות מיועד עבורה.
שני אחיה צנועים ומסתפקים במועט.
אנא עצתכם כיצד להתמודד עם מצב זה שכן אני חשה שמאמצי גדולים ואני לא זוכה להכרת תודה אלא להיפך רק לאכזבה תמידית. בבקשה עצה מאחר ועניין זה מטריד אותי כל הזמן.

שלום, יש לי שתי שאלות. בני בן השנתיים וחצי, מתוק מאוד ונח מאוד. בימים האחרונים הוא לא נינוח, קצת בהיפר, מאוד לא נענה לבקשותי ומתעקש על מה שהוא רוצה עד כי קשה מאוד להתנהל איתו (מה שגורר עצבנות מצידי). היום דיווחה לנו הגננת כי הוא נראה לה עצוב (לרוב הוא מאוד שמח) ובכה בקלות מספר פעמים ואף חיפש אותי ואת בעלי. האם הדבר שגרתי או שיש סיבות לחשוש למצוקה אצלו. קשה להבין מה מציק לו כי הוא אינו מסוגל להגיד.
בנוסף ובאותו הקשר רציתי לשאול לגבי קושי שיש לי לגרום לבני ללכת לאן שאנו צריכים להגיע בסיטואציות מסוימות. הוא מאוד אוהב שאני מרימה אותו (אני מנסה לגמול אותו מההרגל הזה) ולחלופין בסיטוצאיות מסוימות הוא מתעכב מאוד ונמרח ואינו רוצה לבוא לאן שצריך. זה מתסכל במצבים בהם יש לחץ זמן ואז הפיתרון הוא להרים אותו וזה לא פיתרון נכון בעיני. כיצד אני גורמת לו לבוא לאן שצריך בלא להרים אותו? תודה.

הבת שלי בת החמש חזרה לעשות פיפי בלילה במיטה כנראה שזה קשור למעבר לכיתה א'.
היא מדברת על כיתה א', האם היא יכולה לעלות? מה יעשו שם וכו'..
מה אני יכולה לעשות?

בהתחלה אני מאוד מודה לך שענית לי , הבת שאני דואגת לה כבר אצל הדודה שלה כלומר גרה שם , כי היא זו שדואגת לגן , והיא יותר דואגת לצרכים שלה מאשר ההורה, לכן הוא העדיף שתהיה אצלה לפחות לתקופת הגן. אבל האב אומר שהבת שלו כאשר היא באה לראות שאר האחים , היא פשוט לא רוצה להיות בבית , היא רוצה שהכל יהיה מחוץ לגדרי הבית.ולא נראה לי חשוב לה איפה , העיקר לא הבית. נקודה חשובה , היא שבזמן ימי האבל המון אנשים היו באים לבקר והשתתף בצער המשפחה , אולי מאז זה מכניס אותה ללחץ , אולי הבית מזכיר לה את האם , את ימי האבל , אני לא יודעת , אולי תוכלי להסביר לי את זה אודה לך מאוד , והאם זה בסדר ובריא לשהות מחוץ לבית רחוק משאר האחים אפילו אם זה היה לתקופה קצרה ? יש להזכיר שהיא היתה בקשר כלכך חזק עם האם , האב ושאר האחים . איך אנחנו יכולים להתמודד עם זה , ומה צריך תמיד לומר לה .
תודה , מחקה לתשובה בהקדם האפשרי