פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

היי אני אמא לשני פעוטות האחד בן שנה וחודש והשני בן שנתיים וחצי. הגדול, בן השנתיים וחצי מתנהג באלימות כלפי אחיו הקטן ולעיתים גם כלפיי וכלפי בעלי. אנחנו כמובן מסבירים לו ומחנכים אך זה לא עוזר, הבנו שהתפרצויות האלימות האלו נובעות מקנאה לקטן וגם ניתן לראות זאת בבירור לאור כך שהגדול מחקה את הקטן במצבים מסוימים וכדי לזכות בעוד יחס. השאלה היא מה עושים? כיצד ניתן להתנהג איתו? כיצד ניתן לתת לו להרגיש שהוא חשוב מאוד עבורנו בדיוק כמו הקטן אך עם זאת לא לגרוע מהקטן יחס...? המצב הזה קשה לנו מאוד לאור העובדה שהאלימות שלו כלפי הקטן מאוד רצינית, אם אנחנו לא מסתכלים לרגע הוא עלול לפגוע בו באמת בצורה רצינית.... אז... מה ניתן לעשות? מה מומלץ לעשות? והאם זה תקין ?

שלום, בזמן האחרון בני בן השנתיים ו 7 התחיל מנהג מוזר - מושך את שיערו מוציא שיער ומלפף סביב המוצץ שלו ומכניס לפה....הוא עושה את זה המון
מה שקורה שהמוצץ מתמלא בשיער ואני מודאגת מההתנהגות הזו
על מה זה מעיד? יש ממה לדאוג?? איך מטפלים בעניין?
בזמן האחרון הוא אומר לי שיש שיער על המוצץ שאנקה לו אבל עדיין ממשיך למשוך שיער מראשו...

שלום , יש לי ילד בן 2.2 שנה הילדה לא מדבר ולא מוציא מילה אחת מהפה חוץ מאבא וכמה צלילים שיוצאים לו מהפה. מעבר לזה הוא מעוכב בשאר הדברים גם בגן ..רוב הזמן לבד עם עצמו... לא עושה רוב הפעילויות בגן וגם אם עושה זה בדיוק לדקה וזהו.
בבית הילד רואה המון טלוויזיה משוחרר צוחק ומשחק עם צעצועים כמו מכוניות וקוביות, בנוסף משחק בחיבוקים ובתופסת עם אחותו בת ה-4.5. כמו כן הילדה מחוץ לבית צמוד לאמא ואבא ולא מוכן ללכת ס"מ בלי שיחזיקו אותו על הידיים או בעגלה, אין שום בעיות התפתחותיות מבחינת הליכה הולך תקין ורגיל. פשוט אוהב כל הזמן עלי הידיים ,במידה ומורידים אותו נתפס על הרגליים של אמא או אבא ולא זז ס"מ ובוכה עד שמרימים אותו.
בקרוב יש לי אבחון התפתחותי שלו קלינאית תקשורת+ריפוי בעיסוק.
שאלתי היא מה אני יכולה בנתיים לעשות איתו בבית עד שיתחיל טיפולים. איך אני יכולה לחזק את הבטחון העצמי שלו ולהתחיל לעשות איתו פעולות בסיסיות כמו צביעה וציורים וללוש בצק וכדומה? איך אני יכולה לגרום לו להתחיל ללכת על הרגליים גם מחוץ לבית?

שלום רב,

זה מספר ימים (כמעט שבועיים) שבתי בת ה-9 לא מצליחה להירדם בלילות ופשוט יושבת ובוכה כששואלים אותה מה פשר הבכי ומדוע היא לא נרדמת התשובה שלה היא "לא יודעת".
היא טוענת כי היא לא פוחדת משום דבר וכי לכאורה רק קשה לה להירדם.
הבכי ממשיך למשך שעות או עד שאנו אומרים לה לבוא לישון איתנו או עם אחיה בחדר שלו ואז היא נרדמת תוך מספר דקות.

שוב - לטענתה היא לא בוכה כי היא רוצה לישון עם מישהו אלא פשוט קשה לה להירדם.
עליי לציין כי היא ילדה בוגרת מאוד לגילה וכי תופעה זו החלה רק לאחרונה וללא שום שינוי סביבתי או הסבר "הגיוני".
אשמח לפיתרון
ממני הלא ישנה בלילות.

שלום רב,
הבן שלנו הוא בן שנתיים וחמישה חודשים.
בשנה שעברה הוא היה המשפחתון עם 7 ילדים נוספים. הוא היה בין הצעירים.
השנה הוא ממשיך באותו משפחתון, אך 5 ילדים גדולים עזבו לגן עירייה ובמקומם באו קטנים- בין גיל חצי שנה לשנה ותשע חודשים.

הוא הילד הכי גדול בגן!

יש רק ילדה אחת בגילו.

אודה מאוד להמלצה- מה לעשות.
מצד אחד הגננת מעולה, אחראית ואוהבת
מצד שני , הילד שלנו מאוד מפותח שכלית, שר, מדבר, מרכיב פאזלים.
אנו חוששים שזה יפגע בהתפתחותו.
ממש נשמח לשמוע את חוות דעתם של איש/ת מקצוע:
האם כדאי להעביר אותו לגן אחר איפה שיש יותר ילדים בגילו?

בת 9 שמתעניינת ברפואה
בערוץ לוגי בטלויזיה יש סדרה בשם אאוץ על פציעות ניתוחים ועוד כל מיני נושאים של אנטומיה או תפקוד. היא מקליטה ורואה כל פרק כמה פעמים - עניין של שעות לא מעטות במהלך היום
כל מה שקשור ברפואה בחדר מיון או בית חולים מעניין אותה.
את הידונים (צמיד ליד שמצמידים במהלך אשפוז) היא שומרת לבובות שלה שמאושפזות אבל יש הסכמה ביננו שזה בגלל שעכשיו נולדו ולא בגלל מחלה,
לפני חודש לפני אשפוז כשהחדירו לה פרפרית היא הסתכלה בדיוק מה הרופא עושה וגם העירה לו תוך כדי שהוא לחופר לה ביד וכנראה לא מצליח למצוא וריד.
ועכשיו היא השאירה את המחשב באמצע סרט "סיפור סרטן המוח שלי" לפי מה שראיתי זה ספורטאי שחלה ותיעדו את כל המחלה והניתוחים שלו.
בשנה הבאה היא רוצה להשתתף בחוג רפואה (בשנה שעברה השתתפה בחוג ביוטכנולוגיה אבל לא היה משהו אובססיבי)
צריך לציין שהיא סוכרתית סוג 1 וגם אמורה לעבור בקרוב ניתוח באוזן
כשהיא משחקת עם חברות או עם האחים שלה זה לרוב לא בנושא בית חולים.

כל העניין קצת מתחיל להדאיג.
האם יש סיבה להתערב ולרסן/לטפל בהתעניינות הזו?

בני בן ה 8 אומר מילים לא טובות סתם מהפה ללא קשר לכלום,
הסברנו לו ואינו מפסיק
מה לעשות

שלום רב.
בתי בת 4 ועולה לגן ט. חובה. בין הגנים באזורנו יש 2 גנים שהם ט. חובה וחובה יחד, וגן נוסף שהוא ט.ט חובה עם ט. חובה. נרשמנו לשני גני החובה ואילו שובצנו בגן שהוא ט. ט. עם ט.
לאחר מלחמות קשות על השיבוץ, הוא נותר בעינו, ואני מרגישה כי תהיינה לכך השלכות על בתי ועל כן בירורי זה.
היא ילדה מאד מפותחת, הן רגשית והן התפתחותית, מוטורית ושפתית. בכל מעגל חברתי היא נוטה להתחבר עם גדולים ממנה בהרבה ואף עם מבוגרים. ניכר כי היא מתקשרת הרבה יותר טוב עם בוגרים ממנה. בנסיונות להפגישה עם בני גילה, תמיד החברים קופצים מדבר לדבר, ואילו היא סוג של מנסה להתאים עצמה לסביבה שהיא פחות בוגרת. למשל, היא יושבת על פאזלים של 100 חלקים בעניין רב ותשומת לב, צביעה לפי מספרים, כותבת את שמה וכו', הכל מתוך יוזמה שלה בלבד, להתקדם ולרצות לדעת וללמוד.
שאלתי היא מה עלולות להיות ההשלכות על שהייה במחיצת צעירים ממנה, גם בקבוצת הגיל שלה - היא תהיה מבוגרת יחסית.
האין יוביל הדבר לרגרסיות מעכבות התפתחות? אני שואלת זאת כדי לדעת אם להילחם את המלחמה האחרונה והקשה אל מול השיבוץ שקיבלנו, תוך שאני יודעת שמה שאני אחזיק בראשי ישפיע רבות על אופן התאקלמותה והתפתחותה. אני מדברת מאינטואיציה בלבד, והייתי רוצה כאן עיצה פדגוגית שתסבר את אוזני.
בתודה מראש,
מירי

ביתי בת 6 ילדה חכמה ומאוד דואגת לאחותה בת השנתיים וחצי.בדרך כלל הן משחקות מאוד יפה מתחבקות וכמובן רבות על צעצועים..
מה שקורה ביתי כבר הולכת לכיתה א כבר 3 שבועות וכל יום היא חוזרת עם מכתב להורים שבו כתוב שהיא לא שומעת למורה ולא מוכנה לשבת
ושאלנו את ביתי היא אומרת שהיום לימודים יותר מידי ארוך והמורה מחליטה הכל ואפילו צועקת עליהם והיא לא נהנת ולא רוצה ללכת יותר
ועוד דבר בבית היא מתנהגת כמו תינוקת כלומר שאנחנו לא מסכימים למשהו והיא לא מקשיבה ויוצא שהעלינו את הטון היא ישר בוכה ואומרת שכואב לה ובוכה בצורה מחרידה
כמובן שאנחנו לא מתיחסים וכשהיא מפסיקה לבכות אנחנו ישר מסבירים לה את הסיבה למה אמרנו לא ושהיא קודם צריכה להקשיב ולהגיד לנו מה היא חושבת לפני שהיא מתחילה לבכות
היא לא מוכנה להקשיב ובימים האחרונים התחלנו להעניש שזה בלי טלוויזיה בלי מחשב
והעונש ממש פוגע בה היא לא מפסיקה מלהציק ולהתכנן.כמובן שאנחנו לא נשברים
מה הייתם מצעים לנו לעשות גם בבית הספר וגם בבית ?
תודה מראש הודליה

אנו הורים בהורות משותפת אשר רואים עין בעין את טובת הילד מעל הכול.אנו רוצים לברר מה הגיל המומלץ והרצוי ללינת תינוק אצל האב כאשר בני הזוג גרים בסמיכות אך בנפרד כאשר הקשר בין השותפים להבאת ילד לעולם הוא איכותי וראוי . תודה על התשובה המפורטת

הבן שלי בן 3, לאחרונה הוא סקרן מתעניין ושואל את כולם האם את בת או בן
הוא לפחות פעמיים ביום מריץ שמות ושואל אותי האם היא בן או בת
והאם יש לה בובול(הוא תמיד שואל אותי על בנות שהוא מכיר-רינה בת?דנה בת?מורן בת? למה?? ידשלה בולבול? למה אין לה?ואומר אוף והוא נורא מתוסכל מזה שאני אומרת לו שלבנות אין בולבול ורק לבנים יש
האם זו התשובה הנכונה לתת להם? האם להגיד מה יש לבנות? אני תמיד משנה נושא ומרגישה שהוא מתוסכל מחוסר הבנה למה אמא בת ואין לה בולבול
חשוב לי לציין שהוא לא שואל על הבני דודים וחברים בנים רק על הבנות/נשים שהוא מכיר
מה עונים לו? והאם זה מראה מהו על המיניות שלו?
תודה רבה על ההתייחסות

שלום,
רציתי לקבל עזרה בנוגע לבתי,כשאנחנו ברחוב היא יכולה להיעצר בלי שום סיבה ובמשך חצי שעה יש מסע שיכנועים כדי שהיא תבוא איתי,אם אגיד לה שאני הולכת היא לא תבוא אחריי,
בחורף כשירד גשם היא נעצרה ובשום אופן לא רצתה ללכת ,קשה לי לקחת אותה כל הזמן על הידיים ואנחנו הפסקנו עם העגלה לפני כמה חודשים.
כשאני רוצה לצחצח לה שיניים בוקר ערב לוקח לי המון זמן עד שהיא מוכנה
היא לא מקשיבה בכלל,יכולה להעלם לי בפארק וכמה שאני כועסת זה לא עוזר
היא לא מקשיבה לי בכלל ואני מתוסכלת מאוד,היא יכולה במשך חצי שעה לעמוד ברחוב ולא לזוז.מה לעשות?????
עונשים זה לא פיתרון כי זה לא עוזר.
ואם אומרים לה שהיא לא תקבל לדוגמא גבינית ביום שישי אז לא איכפת לה.
איך להתמודד איתה?
בנוסף,כשהולכים איתה לג'ימבורי היא לא משתפת פעולה ולא נהנית כמו ילדים בגיל שלה,
כשאנחנו בגינה עם ילדים מהגן שלה זה אחרת וכיף לה.
יש לה עיקוב התפתחותי של כחצי שנה והיא במעקב
אבל מבחינת הצבת גבולות,זה פשוט לא הולך לי
היא לא מקשיבה בכלל,לא בטון רגוע ולא בטון כועס
לאמא שלה במיוחד ולסבתא
מחכה לתשובות
תודה

שלום
ביתי בת 7 חרדה מאוד לאח שלה הקטן ומהרגע שהם מגיעים הבייתה מהמסגרות החינוכיות היא לא עוזבת אותו לרגע וגם כשיוצאים יחד מהבית היא לא מתפנה להנאות שלה ורק רוצה לשמור עליו.
יש לציין שלפני כשנה האח הקטן הלך לאיבוד לשעה וחצי באזור הבית והילדה ראתה אותי בהיסטריה...
עם זאת בזמן שהיא בהית ספר או אצל חברה היא לא מתעסקת בחרדה לאחיה...
איזה טיפול מומלץ בנושא???

שלום
הבת שלי בת ה 4 בכמה שבועות האחרונים אומרת לי המון שהיא אוהבת אותי ובאמת הרבה פעמים באופן כבר מטריד
מה אני אמורה לעשות במצב כזה; מה זה אומר ואיך להגיב ?

שלום,
בני בן 5, הוא ילד נינוח חכם ושמח. ללא סימני חרדה נראים לעין וגם מאוד תקשורתי ומפותח רגשית (אם משהו ספציפי מטריד אותו הוא מתמלל ומדבר על זה).
לפני בערך שנה היתה לו תקופה שהיה הולך בתדירות גבוהה ביותר לשירותים. שללנו כל בעיה רפואית, ולבסוף לאחר תקופה זה הפסיק לבד. ביומיים האחרונים (ללא ארוע חריג ברקע) הוא החל לשטוף ידיים בתדירות גבוהה מחשש שנגע במשהו מלוכלך (זה ילד שבשגרה לא מוטרד מלכלוך, שמשחק ונוגע בכל דבר ואוכל עם הידיים..).
האם עלינו לעשות משהו בנידון? או שהתנהגות ספורדית כזו היא סבירה בגיל הזה?
איך עלינו להתיחס (או לא להתיחס) לזה מולו?
תודה