פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום פז
נכנסתי לפורום שאת מנהלת והתרשמתי מתשובותייך
יש לי ילד מקסים בן 10 ילד עם נשמה טובה הוא משתף אותי בכל דבר כולל כל המחשבות שהוא חושב הוא כועס על עצמו שיש לו מחשבות של קללות בראש ולעיתים משהו בראש אומר לו לעשות דברים בכוונה מיד לאחר מכן הוא משתף אותי ואומר אמא עשיתי משהו לא יפה בכוונה ועכשיו אני מצטער כל הזמן בראש משהו אומר לי לעשות את זה ואני רוצה להוציא את הדבר הזה אציין כי אין איתו בעיות מיוחדות בבית הספר איך אני יכולה לעזור לו ? אנחנו גרים בפתח תקווה האם תוכלי להמליץ לי על משהו שיכול לעזור או שיטת טיפול מומלצת אציין כי אמר לי אמא אני רוצה ללכת למישהו שיוציא לי את המחשבות המציקות האלה תודה והמשך יום נפלא

היי
יש לי ילד אוטיסט בן 2.5 לא מדבר ולא יוזם משחק עם חברים(איתנו בבית יוזם).
הוא אוהב מגון גדול של משחקים...
באחד המשחקים יש 120 קלפים שאנחנו משחקים בלי בעיה, בזמן האחרון תמיד הוא מביא לי 2 קלפים עם תמונות של ילדים, מה זה יכול להעיד? הוא תמיד מחפש את ה 2 הספציפים האלה ולא למטרת המשחק המקורי פשוט מגיש לי אותם או סתם מסתובב איתם בבית, למקלחת, למיטה וכו
אשמח להתיחסותך

הנכדה שלי בת 4.5 מפחדת בצורה הסטרית מחפיפת שיער זאת למרות שחופפים לה בזהירות בלי להרטיב את הפנים חופפים לה יום כן יום לא לתת לה מנוחה אבל ביום שחופפים היא קמה בבוקר ושואלת אמא היום חופפים ואם עונים לה כן כל היום היא צורחת שלא בא לה לחפוף מנדנדת ולא מרפה וגם אם אומרים לה טוב לא נחפוף היום היא ממשיכה שמא כן יחפפו לה קנינו לה מצחיה מיוחדת שלא יטפטף לעיניים או לפנים היא מצמידה מגבת לפנים ועדין הצרחות זה משהו שאין לתאר. מה עושים?

בני בן ה 8 לפני שבוע סיפר לי שרשם במחשב את המילה ערומות ונבהל מעצמו ומאז הוא אומר לי שיש לו מחשבות רעות שהוא מדמיין אותנו ערומים ואומר על עצמו שהוא סוטה
יש לציין שהוא גדל בבית עם 3 בנות
אני ו 2 אחיות שלו
אנחנו בקשר טוב מאוד עם האבא
זה שכיח מחשבות כאלה בגילו?
ומה לומר לילד

שלום,


הגננת של ביתי בת ה-5 יצאה לחופשת לידה והגיעה גננת אחרת במקומה (הייתה בגן עוד קודם כגננת משלימה)

לאחרונה ביתי לא רוצה ללכת לגן, היא אומרת שמשעמם לה שם ושהגננת לא נחמדה, היא רוצה ללכת לגן אחר

בנוסף אבא שלה נמצא בחו"ל ואח שלה התחיל כיתה א' וגם הוא מסתגל לשינוי שקרה לו

מצב הרוח שלה השתנה מילדה שמחה היא בוכה ומצוברחת

אני מנסה להקל עלה ומוציאה אותה מהגן בשעות יותר מוקדמות במקום להשאיר אותה עד סוף היום בגן/צהרון אך לא אוכל לעשות זאת עוד הרבה זמן

איך עליי לנהוג מול הגננת החדשה על מנת להקל על ביתי את השהייה בגן?

תודה

שלום,

ביתי בת ה-5 ממציאה לפעמים דברים ומספרת לאנשים שונים כולל לי ובגן לחברות ולגננת כל מיני דברים. בהתחלה האמנתי לה עד שעליתי על זה שלפעמים היא ממציאה.

האם חלק מההתפתחות בגיל זה ?

איך כדאי להגיב כשהיא מספרת סיפור שלא בטוח באמת קרה כאילו קרה באמת ?


תודה

שלום,
בני בן ה-4 (אחרי בת 6) הוא ילד מאוד נבון ומאוד רגיש לאנשים אחרים, שמח ונעים עם לב רחב מאוד. הבעיה היא שכאשר צריך לעשות דברים (לצחצח שיניים/ לנעול נעלים/ לשבת לאכול/ להתרחץ וכו), הוא קודם גל יגיד לא, או ימצא תירוץ שהוא צריך לעשות קודם משהו אחר ורק אחר כך יעשה את מה שהתבקש. זה קורה המון בבקרים ובערבים כאשר יש לו "מטלות".
ניסינו במשחקים, ניסינו עם תחרויות, ניסינו עם הסברים (צריך לצחצח שינים כי אחרת יבואו קריוס ובקטוס וכן הלאה). שום דבר לא עוזר. על כל דבר שאנחנו מבקשים הוא מתווכח למה הוא לא צריך לעשות או למה עליו לעשות משהו אחר, או בדרך אחרת (דוגמא קטנה: אני: בוא תיכנס לאוטו צריך ליסוע, הוא: לא רוצה, אני רוצה ליסוע אחר כך/ אני רוצה קודם לראות טלביזיה ואז ליסוע וכן הלאה). כמובן שכהוא מתחיל עם זה אני אומרת בצורה אסרטיבית שעכשיו צריך לעשות מה שצריך לעשות וכשיסתימו הדברים שצריך לעשות יוכל לבחור מה לעשות. רק לעיתים רחוקות זה עובד.
מה עוד אפשר לעשות?? אני כבר עובדת עצות וחסרת סבלנות
תודה

שלום,
יש לי ילדה בת 4.5 וילד בן 6.5. אופיה של הילדה שונה מאוד מהילד והיא נוטה יותר לכעוס ולהתעצבן וכך גם "פותרת" בעיות מול אחיה - באלימות. הילד לא מחזיר לה חזרה כי הוא מודע לכוחו ולכן נאלץ לסבול את האלימות הלא נעימה ואף לבכות.
וכך יוצא שתמיד הוא "המסכן" והיא "הרעה והאלימה". תמיד היא נענשת וכל הכעס מופנה אליה, אל ללא הועיל. היא חוזרת על כך שוב ושוב.
יש להם רגעי משחק משותפים לרגעים קצרים מאוד שמסתיימים תמיד במכות מצידה של הילדה ובכי מצידו של הילד וכמובן גם של הילדה בגלל הכעס והעונש שמקבלת.
אלה סיטואציות החוזרות על עצמן על בסיס יום יומי ופשוט בלתי נסבלות יותר!
אני מוצאת את עצמי חסרת אונים מולה, וממש לא יודעת כבר איך נכון לנהוג כלפיה.
העונשים הם ישיבה בחדר מיד לאחר מעשה ולא מקבלת מה שהילד מקבל (ארטיק, תוכנית טלויזיה, ביקור אצל סבתא).
יש לציין שכשהילדה נמצאת לבד ללא אחיה היא פשוט מלאך, ילדה מקסימה, מקשיבה להורים, ונעים להיות בחברתה. אך בדקה שאחיה מצטרף הכל פשוט נעלם, והיא נכנסת לעמדת מגננה, יכול להיות מקנאה.
אשמח מאוד מאוד לקבל הכוונה קצרה איך למנוע כמה שיותר את הסיטואציות האלה וגם איך לקרב יותר בין האחים שנראה שממש לא סובלים אחד את השני, לצערי.

תודה,
אודליה.

שלום
יש לי בת מקסימה בת שנה ו4. ילדה שמחה, חייכנית, חברותית. לא בוכה הרבה ולא מתלוננת הרבה. מקבלת המון תשומת לב, חום ואהבה בבית וגם יודעת להיות עצמאית ולהעסיק את עצמה. לאחרונה היא התחילה להרביץ לי (לאמא), ורק לי. היא לא מרביצה מכעס או מתוך תסכול אלא רק כי היא חושבת שזה משחק (נראה לי)- היא מרביצה וצוחקת אחר כך. כשהיא עושה את זה אני מסתכלת עליה במבט כועס ואומרת ״אסור״ או ״אני לא מרשה להרביץ״ בטון כועס, אבל לא צועקת כמובן. לרוב אחרי זה היא ממשיכה להרביץ ולחפש את התגובה שלי
מה לעשות?

שלום רב
החלטנו לנסוע ליעד בו לא היינו מאז נישואינו(10 שנים) ובטרם כניסה לתקופה בה לא נוכל לנסוע
ילדינו בגיל 3.5 ו6. אנו משאירים אותם עם סבא וסבתא עמם הם בקשר הדוק,וישנו אצלם המון כולל שבוע בחופשה אחרת

האם מדובר בעוול?אשמח למילות הרגעה...

שלום רב
ביתי בת 7 ילדה מקסימה 7נבונה לפני כחודשיים בערך היתה חולה בוירוסים שונים של שילשולים הקאות ולאחר מכן היתה לה ברונכיט שזה טופל באנטביןטיקה וזה גרם לה לבחילות הייתי אצל הרופא אמר שזה הגיוני ולא להפסיק את הטיפול לאחר הטיפול זה עבר קצת ומאז התחילה אחת לשבוע לומר לי אמא יש לי בחילה בהתחלה נלחצתי מזה והיא ראתה וככה זה המשך עד היום מתלוננת אחת לשבוע על בחילה שעוברת אחרי 10 דקות הייתי כמה פעמים אצל הרופא גם עשה בדיקות הכל תקין אמר לעזוב בנתיים את זה יש לציין ששאלתי אותה מה היא מרגישה שיש ןה בחילה היא לא יודעת ןהגיד והאם זה יכול להיות פסיכולוגי מה אפשר לעשות עם זה אודה לתשובה

שלום רב,
בני בן ה-6 הוא ילד יחיד, בן להורים גרושים המתגורר עימי. היות והינו ילד יחיד זוכה למלוא תשומת הלב. יש לציין כי הינו ילד חכם, דעתן, עקשן ומגיב לכל דבר. שום דבר לא יכול לחלוף מולו מבלי שיגיב. הוא אוהב מאוד שהכל יעשה כרצונו, בעימותים או במחלוקת אפילו עם חברים מתקשה לוותר, אוהב מאוד להתחרות ולנצח. לאחרונה נתקלתי בקושי רב מולו, כאשר מבקשת ממנו לעשות דבר מה והוא אינו מקשיב, כל רגע מבקש עוד זמן ועוד זמן ואינו מבצע את אשר מבקשת מייד ובנוסף כאשר רוצה או מבקש משהו ואני אומרת לו לא, הוא פוצח בבכי ומתחיל לצרוח בקולי קולות זמן ממושך כאשר הוא חוזר על אותה מילה עשרות פעמים בצעקות רמות. בזמן התקף אני מעלה אותו לחדרו מנסה להרגיעו ע"י חיבוק ואמפתיה שמבינה שכועס אך מאידך כאשר קצת נרגע חוזרת ואומרת לו אילו היה מקשיב ומשתף פעולה כל הכעס לא היה קורה. מבקשת עיצה כיצד לנהוג נכון בזמן התקף כעס מצידו, בגין אי היענות לרצונו ומה נכון לעשות או להגיד כדי שזה לא יחזור על עצמו שוב ושוב?

שלום בני בן ה5וחצי בזמן האחרון "מתנהג בצורה מאד שובבית,, זה בסדר עם טרמופילה, אבל לוקח כדור זורק באוויר פוגע במנורה בטלפון האלחוטי, בלי סיבה מרביץ לאחיו בן השנתיים ו10, אם אני קוראת לו לבוא לאכול זה יקח רבע שעה, אם ביקשתי משהו לא אקבל (אציין שכמעט הכל מקבל ומצידו זה ממש לא מעריך, את זה,, אוכל ארטיק את העטיפה זורק על הריצפה,(אבל אני מתעקשת שירים ויזרוק לפח) עונש? שולחת לחדר שום דבר לא יוצא מז,, אצל הסבא והסבתא קופץ משתולל על הספה, ואחיו הכל לומד ממנו, לפני חצי שנה רופאה ניאורולוגית ראתה אותו אמרה כנראה יש לו קשב וריכוז,, ואני חושבת שגם היפראקטיביות, אני גרושה כמעט שנה זה גם משליך כי האבא לא מגיע בימים הקבועים,, לגבי האח הקטן אם לא מקבל משהו צורח מרביץ, בצורה מוגזמת אשמח לדעת מה עושים?
הדרכת הורים או??.

שלום,
בתי הבכורה בת שלוש, ילדה נבונה פקחית מאוד ובוגרת, (מדברת מגיל 10 חודשים, מתקדמת עם החומר יודעת צבעים וחיות מספרים וכו' באנגלית ובעברית).
החל מגיל שנה היא היא היתה בגן פרטי קטן ואינטימי עם כמות קטנה של ילדים. שם היתה לדברי הגננות " מלכת הגן" ואהובה על כולם.
בתחילת החודש היא עברה לגן חדש "גן עייריה" טרום טרום חובה.
היום זהו היום הרביעי שלה בגן.
היא כמובן בוכה וקשה לה.
אבל אני רואה שהיא מתנהגת בצורה קיצונית, עוד מהלילה מתחילה בבכי שלא רוצה את הגן.
צועקת לא מוכנה שאני לא אהיה איתה בקשר עין, קמה בבכי בבוקר, לא אכלה בגן ובקושי אוכלת בבית.
הבוקר השתוללה וצרחה ( דבר שבגדול לא אופייני לה)
אני מבינה שככה זה בתחילת שנה ויש ילדים שלוקחים קצת קשה את המעבר ולוקח להם זמן הסתגלות. אבל האם הילדה שלי מתנהגת בצורה קיצונית ובמצוקה? קשה לי נורא אני מגיעה לעבודה עם דמעות ולא מרוכזת בגלל מחשבות.
מה עליי לעשות? איך עליי להתמודד? מה עליי להגיד לגננת, היא מצידה אומרת לי להירגע. ושזה יחלוף לילדה. אשמח לחוות דעת. תודה מראש ליז

אדם בן 3 הקטן במשפחה , אדם ילד מאוד חכם , יש לו יכולת ריכוז גבוהה מבין כל מה שמסתובב סבבו , הוא מרבה להתרגז על כל דבר וכאשר אנחנו מסרבים לתת לו הוא מתחיל לצעוק ולהרביץ לסגור דלתות ולבכות בלי הפסקה , עונש כמו החרמת דברים שהוא אוהב לא מעניין אותו לסגור עליו חדר לא משנה לו הוא ממשך בשלו בעצבים ובבכי , הוא קם בלילה מבקש דברים בצעוק ולא מוכן לחכות עד שמכנים לו את מבוקשו ,הוא לא מעניין אותו שהאחים שלו ישנים הוא מתחיל לצעוק ולהתרגז ולסגור דלתות חדרים בחוזקה בלי מפריע ושמבקשים ממנו הוא גם מתחיל להרביץ לעצמו ,אנחנו חסרי אונים אל מול ההתנהגות המוזרה שלו כי הוא היחיד במשפחה שעושה זאת האחים שלו לא עשו זאת בעבר , הוא כרגע נכנס לגן ועדיין הדברים לא השתנו
מה ניתן לעשות אתו ? ואך ניתן להתנהג איתו כדי שיפסיק עם כל זה ?