פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

ילד בן שנה וחצי (אח של ילד בן 4), נושך, נושך את אבא, נושך את אמא, נושך את הגננות. לא/אסור/נו נו נו לא עוזרים.
להפך, הוא מנסה לנשוך ואומר "נו נו נו" כאילו זה המשחק הכי כייפי בעולם.
גם "עונש" של להחזיק לו את הידיים שגורם לו לבכות בתסכול לא מרפה את שיניו הנשכניות.
רעיונות?

האבא הנשוך

יש לי תינוק בן חמישה חודשים וחשבתי לחזור לעבוד עוד חודש. יתכן ויהיה לי סידור בו יום אחד אמי שומרת עליו, יום נוסף חמותי, ועוד יומיים מטפלת שמצאנו ובשלושה הנוספים אני / בעלי.
רציתי לשאול האם זה יכול ליצור בלבול אצל הילד או קשיים בattachment כשיש מספר כזה של מטפלים מתחלפים כל יום לאורך השבוע..

הי
ביתי בת 3 וחודשעיים עדיין מבקשת בקבוק ליפני שינה(עוזר מרגיע מרדים) ובבוקר
אני מאוד רוצה לסיים עם הבקבוק כי:היא כבר ילדה גדולה וגם ביגלל החשש מנזק לשיניים (מצחצחצת ליפני שינה ואז שותה בקבוק)ברור שאין שום צורך לבקבוק תזונתיתי (אוכלת טוב)
מיתלבטת איך לגמול בבת אחת או בהדרגה .
לאחרונה אנחנו מדברים על כך היא אומרת מידי פעם שהיא לא רוצה בקבוק ותזרוק לפח אך בלילה/בוקר מבקשת שוב וממש בוכה
מה עלי לעשות "לחתוך"? בבת אחת או בהדרגה או לוותר ולהמשיך איתו
תודה

שלום
בתי אוטוטו תהיה בת 5, ועדיין לא גמולה בלילה.
גמילת יום התרחשה בגיל מתאים, ללא בריחות כלל במהלך היום.
כרגע ישנה עם "תחתון גמילה", ומתעוררת איתו בדר"כ ספוג, ובכל מקרה תמיד רטוב.
אנחנוו יודעים כי שנתה מאוד חזקה, אבל אין לנו מושג אם זו, או רק זו, הבעיה.
שאלנו אותה פעם אחת, והבנו ממנה שאינה מודעת לזה שעושה פיפי בשינה.
רוצים לפנות לטיפול אך לפני כן, מתלבטים כיצד לגשת עם זה אליה.
הילדה מאוד חכמה, עם אינטלגנציה רגשית גבוהה כלפי הסביבה וכלפי עצמה, ויחד עם זאת עדינה וחסרת ביטחון בחברה.
ברור לנו שסדרת האבחון והבדיקות לא "יעברו לידה", והיא תבין שמשהו פה לא תקין.
כיצד מומלץ להסביר לה את הנושא ?
אנו לא רוצים שנושא ההרטבה שיעלה עקב האבחון והבדיקות, יגרמו אצלה לחוסר ביטחון, יותר ממה שקיים כרגע, ואף עניינים של דימוי עצמי נמוך וכו'.
אודה לעזרה.

ילדה בת שנה בוכה רק כאשר האבא מגיע לגן לקחת אותה, לא רוצה ללכת מהגן בוכה אצל האבא על הידיים, הכל משתנה כשיוצאים מהגן, נמשך רק בשבועיים האחרונים.

שלום,
בני בן שנתיים וחצי . מעוניינת לשאול 2 שאלות. אתמול קילחתי אותו והוא בכה ואמר אמא לא רוצה להתקלח והסברתי לו תוך כדי מקלחת שחייב וצריך להיות נקייים. (מאז הקור כבר לא אוהב מקלחות) הוא החל למשוך לי בשיער דיי בעדינות, ידע שמה שעושה הוא אסור. לקחתי אותו למיטה והוא בכה ונתן לי מכות ביד ומשך לי את החולצה. כשכעסתי עליו ואמרתי לו אף אחד לא ירביץ לי גם האבא הצטרף וצעק עליו אסור להרביץ. הרגשתי ששנינו עושים עליו אמובש ,2 דמויות חשובות מעירות לו. אני מרגישה שאני צריכה להסביר לבעלי שברגע שאני עם הקטן בכעס מסווים אסור לו להתערב כי זה כאילו התנפלות של שנינו על הקטן גם אם זה הכי כעס "רגוע" עצם זה שכועסים עליו. מה דעתך?
גם בעלי צחק קצת על ההתנהגות של הקטן , דבר זה גורם לילד שמזלזלים בו וברגשותיו.
מה דעתך ומה ההכוונה כשהוא כועס וכו.....

דבר שני, עם המשפחה הקרובה כמו אמא שלי שאנחנו באים הוא ישר אומר"דיייי, לא רוצה"
וגם הסבתא השניה אנחנו מגיחעים ולא רוצה אף אחד.
הוא ילד ממש עדין ויש לו ביטחון במקום הטיבעי שלו בחוץ ביישן.
מה דעתך?

ביתי (יחד עם אחיה התאום )בגן עירייה לראשונה השנה , בחודש הראשון היו קצת קשיי הסתגלות (לעיתים רק הפרידות בבוקר )אך כבר חודשיים שהכל בסדר והיא שמחה ללכת לגן ואין כלל קושי למעט העקשנות והדעתנות שמלווה אותה רוב הזמן גם בשעות הבית, בגן לפעמים לא משתתפת באיסוף המשחקים ולעתים גם מסרבת לסיים משחק/ציור, זה בעיקר הקושי שהגננת ציינה בפניי. לפני יומיים לצערי עודכנתי שביתי נשכה חזק ילדה שאמרה לה לאסוף וזו לא רצתה. לא הפסקנו לדבר על זה בבית שלא נושכים ולא מרביצים ואנו מאוד כועסים ובמידה ולא תעשה מעשים טובים בגן לא תקבל הפתעות ולא ישחקו איתה חברים. היא מבטיחה ומצטערת שוב ושוב ואף בוכה כיוון שיודעת שאנו כועסים מאוד וגם אומרת שהיא לא רוצה שנכעס עליה ושתעשה רק מעשים טובים ושוב לצערי היום עשתה זאת שוב לילדה אחרת. אני אציין אף שישנה קבוצת ילדים גדולה בגן בגילאי 4 + שלרוב נעשה לי הרושם שאיתם היא יותר מתקשה בתקשור/במשחק, אני שומעת ממנה הרבה שהילדות האלה משחקות לבד והן צוחקות עליה או אומרות כל מיני דברים, לטענת הגננת היא דווקא כן רואה שהן משחקות ביחד ולפעמים יש את ההתגרות אחת בשנייה , כיצד עליי לנהוג איתה על מנת למנוע התנהגות קיצונית זו .

שלום

בני בן 6.5 רגיש, בכיתה א. אוהב את בית הספר יש לו הרבה חברים שעברו איתו מהגן,
מקובל חברתית , מצויין בלימודים, הכל בסדר עד לפני 3 שבועות.

זה התחיל שיש 2 ילדים שמציקים לו בצהרון. יש לו גם צהרון בבית ספר.
כבר בלילה הוא אומר שהוא לא רוצה ללכת לבית הספר.
אומר שהוא מתגעגע לאבא ואמא, רוצה הרבה פעמים חיבוק ממני, דואג מה יקרה שהוא יהיה חייל (אם ימות או לא). (לא נחשף לחדשות וכו').
לפני שנכנס לבית ספר הוא בוכה ואומר שהוא לא רוצה להכנס, אבל אחרי שהוא נכנס
מתפקד והכל בסדר כאילו לא קרה כלום.

כשאני שואל איך היה אומר שהיה כיף.
גם היועצת והמורה אומרים שהוא מתפקד מצויין משתתף ומספיק להכין שיעורים עוד בכיתה, ומשחק עם חברים בהפסקות. (מסתכלים ועוקבים אחריו).
יש לו מעין חרדה או מסויימת שאני לא יודע להסביר אותה.
מה יכולה להיות הסיבה?

תודה

יצא לי לקרוא כמה מחקרים אמריקאים ובריטים על כך שגילו שהכנסת תינוקות מתחת לגיל שנה לפעוטון יכולה להגדיל את הנטייה לאגריסביות ואלימות בגיל מבוגר יותר בשל העובדה שלא מקבלים את היחס האישי והרגשי כמו בטיפול אחד על אחד.
מה דעתך על כך? האם זה נכון? יש לי תינוק בן חצי שנה ואני מתלבטת אם כדאי להכניס לפעוטון בשלב זה.

אשמח לעזרתכם. אני אמא לתאומות בנות שנתיים ותשעה חודשים. הן נמצאות במסגר תכנית מגיל חצי שנה. (נולדו בשבוע 35) שני ריחו כל אחת. מבחינת האופי, המראה וההתנהגות הן שונות לחלוטין. האחת מאוד ורבלית, דומיננטית, מנהיגה, פקחית מאוד לגילה, רצינית וגבוהה פיזית, היא גמולה בלילה וביום כבר חמישה חודשים. השנייה, עם קושי בדיבור (מדברת לא כל כל ברור) , שטוניקית, מלאת שמחת חיים, אוכלת כל פעם קצת, קוצים בטוסיק, עקשנית, מאוד אוהבת לעשות לבד וללמוד בעצמה, חייכנית, אוהבת חיות, לא מתבלטת, מגיל צעיר משחקת הרבה עם עצמה (גם בגן), מבינה כשמסבירים לה אבל לא מרבה לבטא את עצמה. כשלא מסתדר היא בוכה ונהיית מתוסכלת. קטנה פיזית לגילה ולא גמולה בכלל.

מה מטריד אותי? הילדה המצוקה השנייה שציינתי בזמן מאוד קצר השתנתה לנו. היא נהייתה עצובה, כבר כמעט ולא מחייכת, רוצה הרבה ידיים, פתאום היא אוכלת המון (עד שהיא לא מסיימת את הצלחת היא לא קמה) ״כאילו היא בורחת לאוכל״. גם אם כולם כבר סיימו היא נשארת לשבת. כמ שהוא לא מסתדר לה (משהו שהיא רצתה ולא קיבלה, רצתה לשחק ודחו אותה, מריבה עם אחותה או עם חבר טוב מהגן) היא מבקשת את החיתול והמוצץ, בוכה המון- לוקח לה זמן להירגע, היא מתבודדת עם עצמה ושום דבר לא משכנע אותה לחזור לשחק. רק כעבור חצי שעה היא משתחררת וחוזרת לשגרה. נראה שגם מבחינה חברתית הכישורים שלה לא מפותחים.

אנחנו מאוד מודאגים, חוששים שאנחנו מפספסים משהו ושי פספסו אותה. שנה הבאה היא אמורה להיות בגן עירייה.

כיצד אנחנו יכולים לעזור לה, מה נכון לעשות? אודה לעזרתכם!

שלום
יש לי ילד בן 4 שגמול מגיל שנתיים ללא בעיות של בריחת שתן
לאחרונה יש תופעה מוזרה שהוא חוזר מהגן עם פיפי במכנסיים כששאלתי אותו מדוע לא הלך לשירותים ענה לי שהיה עסוק בעבודה בגן
חשוב לי לציין שבבית הוא לא מפספס
מה עלי לעשות כדי להפסיק את התופעה ?
האם יכול להיות שקורה משהוא בגן ואני לא מצליחה לגלות ?

תודה מראש

שלום
הבת שלי בת שלוש וחצי צובטת ילדה אחת בגן,אני ובעלי אומרים לה לא לצבוט ולא לגעת בילדים ,והיא ממשיכה,אנחנו אומרים שהיא תתן חיבוק במקום,אז היום היא צבטה ילדה בגן ואחרי זה חיבקה אותה ושאלה, את חברה שלי,הילדה לא ענתה,
הבת שלי מחפשת תשומת לב היא אמנם מדברת יפה אבל התקשורת עם הילדים עדיין קשה לה,הילדה הזו הוזמנה אליינו פעם אחת והבת שלי שחקה אתה אבל גם נגעה בה ולילדה זה לא היה נעים,הבת שלי לא מרביצה אבל עדיין זה סוג של הצקה,הבת שלי גם הוזמנה אל הילדה וההצקה המשיכה וגם במסיבת יום הולדת,אני רואה בזה לא משהו חמור עד כדי כך כי הם ילדים וגם בבת שלי אני מאמינה שנוגעים בגן,הגננת שלה אמרה היום שזה מאהבה ולא התיחסה לזה ברצינות,האמא של הילדה לא ממש מדברת איתי בגלל זה והיא אמרה לבת שלה להתרחק מהבת שלי וזה עצוב לי,היום אנחנו לא ממש מדברות בגלל זה.
מה לעשות,אמרתי לבת שלי שאם היא תמשיך כך לא יהיו לה חברות והיא כן מחפשת את הקרבה,אמא של הילדה כן ראתה שאני מעירה לה. אבל העדיפה להתרחק ולא לדבר איתי.
לבת שלי זו שנה ראשונה שבאים ילדים מהגן
מחכה לתשובה
תודה

שלום

הבן שלי בן 8 בכיתה ג', ילד מקסים חכם ( הוא לומד בתוכנית מצטיינים של משרד החינוך ) ילד רגיש חברותי וסהכ אהוב על חבריו,סה"כ ילד מאוד מוצלח . מאז הגן הוא נמצא עם ילד מסוים שנטפל אליו בכל הזדמנות אפשרית, כשהוא היה בגן זה היה יותר הרבצות ומאז תחילת הבי"ס זה יותר אלימות מילולת שכוללת הצקות, קללות, צחוקים ע ליו ליד כולם. עם ההורים של אותו ילד אין מה לדבר, , מאז שעירבנו את המורים שלו חל שיפור אך עדיין זה קיים. אני פונה אליכם כי אני מרגישה שאני אובדת עצות לגבי זה. אני מודעת לעניין הזה שהוא רגיש יותר. ...אך סה"כ הוא מתמודד יפה מאוד מבחינה חברתית, לא ילד דחוי, הוא מוזמן לחברים וחברים באים אליו....אך גפיציפית עם הילד הזה אני מרגישה שהוא פיתח כלפיו מן רגישות יתר וזה הפך את זה למצב שכל מילה שלא במקום שהוא יגיד או בכלל גם דברים מכוונים שיגיד יישתיקו את הבן שלי והוא לא מצליח להתמודד איתו, הוא הופף לידו לדג , לא יודע מה לעשות ולא מצליח להתגבר על זה, הוא לןקח אותו מאוד קשה ומוציא את העצבים שלו על זה בבית. קרו כמה מקרים בעבר שאותו ילד עשה נגדו חרמות וכו'.....בקיצשלום

הבן שלי בן 8 בכיתה ג', ילד מקסים חכם ( הוא לומד בתוכנית מצטיינים של משרד החינוך ) ילד רגיש חברותי וסהכ אהוב על חבריו,סה"כ ילד מאוד מוצלח . מאז הגן הוא נמצא עם ילד מסוים שנטפל אליו בכל הזדמנות אפשרית, כשהוא היה בגן זה היה יותר הרבצות ומאז תחילת הבי"ס זה יותר אלימות מילולת שכוללת הצקות, קללות, צחוקים ע ליו ליד כולם. עם ההורים של אותו ילד אין מה לדבר, , מאז שעירבנו את המורים שלו חל שיפור אך עדיין זה קיים. אני פונה אליכם כי אני מרגישה שאני אובדת עצות לגבי זה. אני מודעת לעניין הזה שהוא רגיש יותר. ...אך סה"כ הוא מתמודד יפה מאוד מבחינה חברתית, לא ילד דחוי, הוא מוזין לחברים וחברים באים אליו....אך גפיציפית עם הילד הזה אני מרגישה שהוא פיתח כלפיו מן רגישות יתר וזה הפך את זה למצב שכל מילה שלא במקום שהוא יגיד או בכלל גם דברים מכוונים שיגידור, מה שהייתי רוצה לקבל מכם זה עיצה איך לגרום לילד שלי לא להתייחס לילד הז ה בכלל ברמה שדברים שהוא יגיד לו לא יזיז ו לו בכלל, ואיך בכלל להעצים אותו גאופן כללי. אקמח לעזרתכם, תודה מראש. עמית

שלום רב,
הבן שלי בן 8 , מעברו בעיות חרדה לפני הכניסה לבהס בבקרים , וחלפו עם טיפול הידרותרפיה וטיפול מקביל של מרפאה בשיטות טבעיות
לציין שמאז ומעולם לא נכנס לשרותי הגן או בהס מכל מיני סיבות... תרוצים וכ..
נכנס איתנו לשרותי ציבוריים או אצל חברים בנוכחותנו.
לאחרונה מתעכב זמן ממושך עד שעה לעיתים בשרותים אחרי יציאה עם ניגובים חוזרים ונשנים תחילה עם נייר... איכות מגבון ולעיתים כשזה לא מספק אותו נכנס להתקלח.
שוחחנו ארוכות אך ללא הועיל...
לטעמי קיימת הגזמה בנושא ואינני יודעת אם עלי להרפות ולשחרר או לטפל.. אם בכלל קיימת בעייה....כמו כן מתאר שלפעמים בורח לו מעט פיפי ושקשה לו עם זה.. אל עדיין נמנע להכנס בבית הספר.
מבקשת עצה...
תודה מראש .. ענת

יש לי ילד בן 5.5 בגן חובה,הילדים שאתו בגן מלווים אותו כבר מגיל 3 הגננת הקודמת בשנתיים האחרונות יצרה מצב שהעדיפה באופן מופגן ילדים מסוימים שהפכו להיות המנהיגים בגן והילד שלי אף פעם לא היה אחד מהחברה שלהם ותמיד היו לו השניים שלושה ילדים שאתם אהב לשחק ולדעתי זה היה בסדר ולא דרש התערבות. כרגע אותם הילדים המנהיגים נתנו הוראה לילדים שהם חברים של הבן שלי שלא ישחקו אתו יקראו לו חמור שקרן כך כל הגן מכנה אותו ואותם ילדים שהיו חברים של הבן שלי צוותו לחבר'ה והילד שלי נשאר לבד מוחרם .כך סיפר לי הילד שלי ובשיחה עם האמא של החבר היא אישרה לי שזה גם מה שהבן שלה סיפר לה שאסור לדבר עם נועם וצריך לקרוא לו חמור שקרן. עירבתי את הגננת ואני חסרת אונים ולא יודעת מה לעשות. אותם ילדים יעלו אתו לכיתה א ואם לא נטפל בזה כמו שצריך החרם רק יתגבר וכרגע אני מרגישה שאנו בצומת דרכים ושעתידו של הילד שלי תלוי בתגובה שלנו לחרם הזה. בבקשה תעזרי לי תעזרי לילד שלי איך יוצאים מזה?