פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

מדובר בתינוק בן שנה וחצי שמכה את עצמו בראש ללא כל סיבה נראית לעין ולפעמים כתגובה להערות. אשמח לקבל עצות. תודה מראש. (:

בני בן השלוש וחצי זרק את המוצץ לפני כשבוע בערך לאחר הכנה ממושכת ומאז שאין מוצץ הוא התחיל להתחצף לא מוכן להקשיב לי או לאבא שלו , ובמשך הזמן שהוא בבית ולא במשפחתון הידיים שלו בתוך הפה . אנחנו משתדלים מאד לדבר איתו ולא לכעוס . רציתי לדעת האם התנהגות זו קשורה למוצץ . מה עלינו לעשות כדי לסייע לו. תודה

שלום, רציתי לדעת היכן יכולה למצוא יעוץ ולא פסיכולוגית כי הרי הבנתי שפסיכולוגית רק מקשיבה ולא מייעצת ואני צריכה יותר עזרה בייעוץ. אני גורשה + 3 וגרה עם בן זוג גרוש + 2 ורציתי להתייעץ בקשר לילדים. אתן אולי יכולות לעזור לי?

שלום, ילדי בן 3, הינו ילד חכם מאוד בעל ידע רב בהרבה תחומים, מדבר היטב, חברותי. לאחרונה שמתי לב לכך הוא עושה הכל בחפזון לדוגמא: אנו הולכים לחוג ספורט, הוא אמור לעבור מתחנה לתחנה לפי סדר, הוא ניגש לתחנות ורוצה לעשות הכל מהר מאוד ואין לו סבלנות לחכות בתור, כמו כן במידה ויש תור ארוך בתחנה אחת הוא מדלג לתחנה הבאה (יש לציין שהוא חוזר לאותה תחנה אותה דילג ומבצע את המשימה). בשבוע שעבר היה לו יום הולדת הגננת הדליקה את הנרות והוא היה אמור להמתין עד שיסיימו את השיר ורק אח"כ לכבות את הנרות ולא היתה לו סבלנות. שאלתי את הגננת בקשר לכך היא אומרת שאין לו בעיה של איפרקטיביות כי הוא יושב יפה בריכוז וסה"כ עושה את כל הנדרש ובצורה יפה אך אני עדיין לא שקטה הוא די קופצני ולא מרוכז מה את מציעה ולאן אפשר לפנות אני מאוד רוצה לטפל בכך תודה יעל

שלום רב, אנו הורים לבן שנה ו- 7 חודשים. הוא נמצא במסגרת גן כבר 4 חודשים. אנו, ההורים, נתקלנו בקשיים תקשורתיים עם מנהלת הגן, ואחת הגננות - שלא תמשיך עם בני לשנה הבאה. אנו בפתחה של שנה חדשה. חיפשנו מסגרת חדשה, ואף מצאנו. עכשיו לעניין הילד: הילד מקבל בגן עולם ומלואו, ובהחלט ניתן לומר שמשקיעים בו והוא פורח בגן. אנו חוששים מ- 3 סיבות: האחת, שנעביר לילד את תחושותינו. שתיים, שאם תהיה בעיה לא יהיה לנו עם מי לדבר על כך. (זהו מצב התקשורת נכון להיום) ושלוש, הסתגלות חדשה והחלפת דמויות טיפוליות. אנו מודעים לבילבול הרב שיש בפנייתינו. אנו עוברים תקופה לא נעימה שמלווה בתחושה שרימו אותנו (הובטחו הבטחות אינסוף ולא קויימו), וקשה לנו להגיע בבוקר לגן. הילד נכנס לגן מאושר ומחוייך - ואחה"צ לא רוצה לצאת משם... אנא עצתכם.

בני בן ה 6.5 עבר איבחון פסיכודידקטי בו נאמר כי הוא בעל יכולת נורמלית גבוהה. מה המשמעות והאם מדובר בציון ה IQ שלו?

יש לי ילדה בת שלוש וחצי ותינוק בן 3 חודשים בתקופה האחרונה בתי מתחצפת לא מקשיבה וכל דבר שאני מבקשת ממנה לעשות היא אומרת לא, לא רוצה, והיא ממש לא מוכנה שנציב לה גבולות אני מנסה לא לכעוס ולא תמיד מצליחה אני ממש אובדת עצות. שמך לקבל עזרה

שלום, אני אמא לתינוקת שנכנסה לגן לפני שבועיים ההסתגלות היתה בסדר והילדה כבר לא בוכה אבל מאז הגן ובעיקר לאחרונה הילדה מרגע שלוקחים אותה מהגן לא רגועה ובוכה מכל דבר -פשוט לא מרוצה ללא כל סיבה הילדה נבדקה אצל רופא מחשש שכואב לה משהו אך לא נמצא כלום.

בתי בת 5.5 מאוד בוגרת לגילה. בבית היא שופעת ביטחון ופורקת עול, אך בחברה היא מאוד שקטה עסוקה בלהתנהג הכי יפה ולרצות את החברה. כמו כן, כושר ההתמודדות שלה מול ילדים הוא לא גבוה, לדוגמה בסיטואציה של ילדה שהתקשרה טלפונית כדי להיפגש בחצר - לאחר שבתי הסבירה כי אינה יכולה, הילדה ענתה לה "אני אומר לכל החברים שאת לא טובה" וניתקה. בתי היתה על סף דמעות ולא יכלה להכיל את האימרה. ההתחבטות שלי כאמא איך לתת לה את הביטחון הפנימי בעצמה ולהפסיק את הלחץ שלה לרצות את הסביבה, לעמוד על שלה ולשפר את ההתמודדות שלה מול ילדים

הבן שלי בן שנתיים וחצי. הוא לא מפסיק לנשוך את ילדי הגן. לעיתים אף ללא כל סיבה. אני לא יודעת כיצד להפסיק זאת וגם הצוות כבר חסר אונים. אני פוחדת שהילדים יבודדו אותו וההורים כל הזמן כועסים עליי כי הילדים מספרים בבית שזה הוא. בבקשה תגידו לי כיצד למנוע זאת.

שלום רב, ביתי בכורתי הנה לקראת דרך חדשה- מעבר מגן לביה"ס . לביתי חברה טובה אשר גרה בסמוך אלינו והן היו יחד בגן חובה , הן מתראות לעיתים קרובות ולאחר שעות הגן הן מסתדרות יפה, אך עיקר הבעיות נוצרות כאשר יש איתן חברות נוספות , אז חברתה של ביתי לא נותנת לה לשחק עם אף אחת ואף גם לא לצרף אותה למשחק , היא מעליבה אותה ומסלקת אותה ורק כשהיא חוזרת הבייתה ומשעמם לה אז היא מגיעה לביתנו ומבקשת לשחק איתה , ביתי מאוד נהנית לשחק איתה ולעיתים אף אני תוהה שמא פשוט היא מוכנה לספוג את יחסה המעליב של חברתה רק כדי שיהיה לה עם מי לשחק , למרות שאני מאוד משתדלת למצוא לה תעסוקה, אך כנראה שלא תמיד מספיקה. בעקבות כך באמצע השנה ביתי חוותה משברון- היא התנהגה באופן אימפולסיבי, בכתה על כל דבר קטן והייתה נתונה למצבי רוח . כשדובבתי אותה היא סיפרה לי בקושי רב ובעצב על מה שקורה בגן ושהיא מעדיפה להשאר בתוך הגן עם הגננת בזמן היציאה של כולם לחצר, ניסיתי להזמין מס' פעמים חברות הבייתה אך הקשר לא התחזק בשעות הגן . ביתי סיפרה לאמא של אותה החברה על המצוקה שלה וגם אני ניסיתי שהן לא ישחקו מעבר לשעות הגן על מנת שביתי תנסה לפתח קשרים אחרים , אך הדבר לא צלח- ביתי המשיכה לבקש ללכת אליה וגם היא המשיכה לבוא , ומה גם שהיא המשיכה להצטרף אלינו בבוקר - בנסיעה אל הגן . כעת אני בהתלבטות לגבי כיתה א' ,שתיהן רשומות לאותו ביה"ס וסביר להניח שיהיו גם באותה הכיתה - מהסיבה שביה"ס מאגד את כל הילדים מאותו הגן בכיתה אחת, כך שלהפריד את ביתי משאר ילדיי הכיתה יקשה עליה אך מצד שני עלול הקשר להתחזק יותר(הכנת שעורי בית / הליכה לביה"ס / התכוננות למבחנים וכד'). שוחחתי עם ביתי בנושא והיא כמובן רוצה להיות בכיתה עם שאר ילדי הגן אך מסרבת להיות עם החברה וכשסיפרתי לה (בעדינות רבה) שהן כנראה יהיו יחד באותה הכיתה היא אמרה לי "אמא יש לי פיפי" ואז הפיפי יצא לה בתחתונים - דבר שלא קרה אף פעם (מאז הגמילה מחיתולים בגיל שנתיים) . האם נכון שהן יהיו יחד באותה הכיתה ולתת לביתי להתמודד עם כל הקושי ואולי כך היא תתחשל ?! אודה לתשובתכם המהירה .

בתי בת 3 וחודשיים, סיפרה לי אתמול משהו שמאוד מטריד אותי. היא סיפרה ש"איש אחד קשר לי את הידיים והייתי בעונש". כשניסיתי לדלות ממנה פרטים נוספים : הוא לה נגע באיברים מוצנעים, הוא אמר לה לא לבכות,והיא לא בכתה ("כי אני ילדה טובה"),והוא היכה אותה בגב. יש לציין שהיא מעולם לא היתה בסיטאציות אלימות כאלו בבית או בגן, וגם לא חשופה לתכנים אלימים בטלויזיה.היא בד"כ מספרת מה באמת קורה בגן, מי מכה אותה מהילדים, מה היא לומדת וכו'. אני ממש מודאגת , אולי בגן לא השגיחו עליה כמו שצריך (הם הרי לא יודו בכך), האם עלי להמשיך לתחקר אותה או להניח לה? מבחינת מצב רוח היא בשבועות האחרונים קצת מתפנקת ובכינית, אך עדין קופצנית ועם מרץ כרגיל. האם יש עוד אינדיקציות שעלי לשים לב אלהם? אני מאוד מאוד מודאגת

אני אם לשתי בנות, האחת בת ארבע והשנייה בת שנה. עד כה גילויי הקנאה הגדולה לקטנה היו מתרחשים לעיתים רחוקות יחסית וברמה נמוכה מאוד. יש בינהן כימיה נהדרת הגדולה מצחיקה מאוד את הקטנה ושואלת תמיד מתי היא תגדל ע"מ שיוכלו לשחק יחדיו ולישון באותה מיטה. בחודש האחרון הגדולה מגלה סימני קנאה עזים יותר והיא מגיבה בתוקפנות כלפי הקטנה גם ללא סיבה (מכאיבה לה גם שאיננו רואים, נושקת לה בחוזקה וכו') מבקשת לאכול אוכל טחון כאחותה, להיכנס ללול, לשבת בעגלה ועוד כל מיני התנהגויות תינוקיות כשל הקטנה. לכל דבר ועניין היא מגיבה בבכי וייללות, תוקפנית יותר מאיימת להכות. השיא הגיע השבוע כאשר ירקה על אביה. אני מוצאת גי אנו כועסים ומעירים לרוב (דיי מתיש) גם באופן סלחני וגם באסרטיביות. זו כלל לא התנהגות אופיינית לה! היא נבונה ומקסימה. כיצד לנהוג עימה (להעניש כל הזמן?) האם לדבר על הקנאה? מהי הדרך הכי נכונה ע"מ להחזיר אותה למסלול ? אודה מאוד לעצותיכן. יעל

שלום. בתי בת 4 וחודשיים. אני מתלבטת לגבי שני גנים. האחד- גן פרטי שבו היא נמצאת כיום מזה כשנה. אני מאוד מרוצה מהגן. יש בו 36 ילדים, גננת ושתי סייעות. הגן עשיר בגירויים, ומנוהל כהלכה. הבעייה: בשנה הקרובה יישארו רק 9 ילדים "בוגרים", ילידי שנתון 2004, ביניהם בתי שתהיה הגדולה מכולם (בספטמבר תהיה בת4 ו4 חודשים). יצטרפו ל-9 הנותרים 27 ילדים חדשים מקבוצת הצעירים בני שנתון 2005, בטווח גילאים של 2.10-3.8. הגן השני- גן עירוני, עם גננת וסייעת נחמדות, 35 ילדים(אותם אינני מכירה). בני היה בגן הזה. הגן "בסדר", לא יותר מכך. מבחינת גילאי הילדים: כולם יהיו בני 4, כלומר בני אותו שנתון של בתי-2004. התלבטותי: איזה גן עדיף? הגן הפרטי המצויין, אך עם גילאי ילדים שלא כל כך תואמים את גיל בתי, או גן בינוני\ "בסדר" שכל הילדים בו בני גילה של בתי? תודה על תשובתכם.

שלום, רציתי עזרה בפתרון לוויכוח שאני ואשתי מנהלים: האם נכון להכין לילדים ארוחה נפרדת בכל פעם שהמשפחה אוכלת? או להכריח אותם לאכול מה שכל המשפחה אוכלת- את האוכל שאשתי הכינה? לדוגמא אתמול היא הכינה עוף בגריל הילדים לא רצו לטעום אז הכנתי להם סלט וחביתה, אשתי אומרת שהם לא ילמדו להעריך גיוון באוכל ויגדלו להיות מפונקים, לי זה נראה נורמלי שילדים אוכלים אוכל של ילדים ומבוגרים אוכל של מבוגרים. מה דעתך?