פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

לא' שלום,
איני מכירה ספרות מקצועית בנושא הגבלת או אי הגבלת מספר הילדות המשחקות יחד באותה עת.
טוב מאוד שאת מעורבת במתרחש בגן ומביעה את דעתך, וחשוב שתיפגשי עם הגננת והמפקחת ותבטאי את עמדתך ותפיסותייך.
בהצלחה,

אורית שלום,
חשוב להחזיר לבתך את יכולת ההירדמות והתנתקות מהמחשבות והמראות המטרידים. נסי להיות בסביבתה לקראת שעות השינה, להקפיד שתאכל ארוחת ערב טובה ותעשה מקלחת מרגיעה. דאגי שבתך לא תצפה לקראת השינה בתוכניות/סרטים מעוררים או עם תכנים בעייתיים/לא לגילה.
כדאי שתבדקי בקונטקסט רחב יותר באיזו מידה בתך נחשפת לתכנים מפחידים או שאינם תואמים את גילה.
במידה והחרדות נמשכות, כדאי שתפני לפסיכולוג המתמחה בטיפול בחרדות, לשם הדרכת הורים או טיפול ממוקד לילדה.
בהצלחה ולילה רגוע,

לגלית שלום,
את מתארת את קשיי בנך בהיבטים רגשיים ולימודיים, באופן שאינו תואם את האינטיליגנציה שאובחנה לו. אני ממליצה להתייעץ עם פסיכולוגית בית הספר, לפנות להערכה אצל רופא המתמחה בהפרעות קשב וריכוז (נוירולוג/פסיכיאטר ילדים) ולפעול בהתאם לממצאי הבדיקה.
באופן כללי, ילדים אשר סובלים מקשיי קשב וריכוז יכולים להרוויח רבות מהוראה מתקנת, טיפול פסיכולוגי ותרופות במידת הצורך.
בהצלחה,

מעיין שלום,
ילדה בת שנה וחודשיים אמורה לישון כל הלילה ללא אוכל. בתך זקוקה לעזרה על מנת לפתח שגרת שינה תקינה. רחצי את בתך לפני השינה באמבטיה ממושכת אשר תעייף אותה, והרדימי אותה בצורה נינוחה באופן שמתאים לכן ולשגרת חייכן. ייתכן כי בתך מתעוררת בתום כל מחזור שינה, ומתקשה להירדם ללא עזרת הבקבוק. במהלך הלילה, עזרו לה לחזור לישון על-ידי הרגעה וליטוף ושימוש במים או תחליף חלב מדולל במים. במהלך היום, דאגי שבתך תשתה הרבה, שכן ייתכן והיא מתעוררת גם מצמא.
שימי לב כי בתקופה הקרובה, כשאת ובן זוגך (במידה וישנו) עוזרים לה לפתח הרגלי שינה תקינים, תזדקקו לכוחות רבים לקראת המאבקים בלילה. השתדלו להיות עקביים ככל האפשר.
בהצלחה וליל מנוחה,

לאמא לארבעה,
ארבעה ילדים אכן עשויים להקים רעש ומהומה גדולים. ילדייך נמצאים בגילאים שונים, ורצוי להתייחס לכל אחד ולצפות ממנו להתנהגות אחרת, בהתאם לגילו.
עם הבנות הגדולות ובן השבע, רצוי לערוך "ישיבה משפחתית" יחד עם בן הזוג (במידה וישנו), ולקבוע את כללי הבית - כאשר המבוגרים מנצחים על הקביעות, אך הילדים יכולים להביע את דעתם. רצוי לקבוע, לפחות בתחילה, מערכת של תגמולים ושל סנקציות על התנהגות לא מקובלת. נסי להנהיג סדר יום מתוכנן מראש, למשל אוכלים וצופים מעט בטלוויזיה עד שעה מסוימת, מכינים שיעורים עד שעה מסוימת וממנה והלאה חופשיים לפעילויות השונות. אם באפשרותך להזמין בשעות הצהריים בן משפחה שיעסיק גם הוא את הילדים ויסייע להם בהכנת שיעורי הבית, כדאי להיעזר בו.
לגבי בנך הקטן, ייתכן שהוא אכן מחקה את דפוסי התקשורת שהוא קולט בבית. בנוסף, הילד הרביעי תכופות צריך להתאמץ מאוד לבלוט ביחס לשלושה אחים מבוגרים יותר, ואפשר ובנך פיתח דרך בעייתית כדי לזכות בתשומת לב. השתדלי להקדיש לו זמן בלעדי לו, והסבירי לו במקביל כי את תתעלמי מצעקות והוא יזכה במבוקשו רק אם ידבר בווליום רגוע.
בהצלחה,

שלום,
בתך מפגינה את ההתנהגות הנורמלית והצפויה עם לידת אח. עבור בתך, התינוק חדר לטריטוריה שלה וגוזל את תשומת לב המבוגרים. היא מבוהלת וחוששת שמא תאהבו אותו ותשקיעו בו בלבד, והיא תישאר זנוחה. בנוסף, התינוק מכניס מתח לבית - ההורים עייפים יותר, ייתכן ויש לה פחות מקום למשחק, כשהתינוק ישן עליה להיות בשקט וכדומה.
תגובה זו להולדת האח היא כאמור נורמטיבית, ותחלוף עם הזמן. עזרו לבתכם להתמודד עם ההסתגלות למבנה החדש של המשפחה, באמצעות הקדשת זמן בלעדי לה ככל שניתן וסבלנות רבה למצבי הרוח המשתנים. יחד עם זאת, מנעו מיד כל הפניה של אלימות כלפי התינוק. ניתן לסייע לבתכם גם באמצעות קריאת ספרים על הולדת אחים.
בהצלחה,

אני לא יודעת איך להתנהג איתה כשהיא מתחילה לבכות. היא נכנסת להסטריית בכי ולא נרגעת היא צועקת ומשתוללת ואני מנסה להתעלם אבל לשמוע אותה במשך רבע שעה ואפילו יותר צורחת זה מוציא אותי מדעתי ואז אני מתחילה להתרגז. אני מנסה לשתפף אותה בכל דבר בבית אם זה קשור לתינוק או לכל דבר אחר בהתחלה הכל בסדר ואז היא נתקפת זעםומתחילה להשתולל.

שלום,
כשבתך צועקת ומשתוללת, נסי להרגיע אותה באמצעות חיבוק אוהב ממושך. צרי עימה קשר עין, אמרי לה מלים מרגיעות בטון שקט ושלו וקראי לה בשמות החיבה שלה. לאור ההסתגלות של בתך להולדת אחיה, תגובה זו עדיפה בתקופה הקרובה על-פני התעלמות או רוגז.
התאזרי בסבלנות, בתך תסתגל בקרוב להתרחבות המשפחה ותוכלו לחזור לשגרה.
בהצלחה ושנה טובה,

לבתיה שלום,
היות ובנך כבר ישן לילה שלם, תוכלו להחזיר אותו במהרה לשגרת שינה תקינה שתהיה טובה וחשובה לו וגם לכם.
לא ציינת האם חלו שינויים בסביבתו של הילד ובאופן גידולו לאחרונה, מלבד הגמילה מההנקה. אם, למשל, את חזרת לעבוד והנך נמצאת עמו פחות שעות מבעבר, ייתכן שהילד מתעורר ומנסה לשחק עמך על מנת להשלים את הזמן החסר.
עליכם לעזור לבנכם לחזור להירדם - להרגיע אותו, לתת לו מוצץ או בקבוק מים שירגיעו אותו, ולומר בעדינות ובשקט אך בתקיפות שעליו לחזור לישון. השתדלו לא להדליק אור חזק בחדרו, לא להוציא אותו מהמיטה, לא להביאו לחדרכם וכדומה, שכן התנהגויות אלו עלולות לעורר אותו או ליצור הרגלי שינה שקשה יהיה לגמול אותו מהם אחכ. חשוב מאוד שאת ובן זוגך תהיו שותפים להחזרת הילד לשגרה. פעמים רבות דווקא בן הזוג מצליח להרגיע את הילד יותר טוב בלילות, וכדאי לנסות זאת. קחו בחשבון שהילד עלול להתנגד לחזרה לשגרה, ועליכם להיות עקביים במאמציכם.
בנוסף, כדאי לשלול בעיות רפואיות העשויות לפגוע באיכות השינה: צמיחת שיניים, כאבי אזניים, תולעים וכדומה, ולטפל בהן במקרה הצורך.
בהצלחה,

לאמא שלום,
הסתגלות לגן בתחילת השנה אינה קלה עבור כל הילדים, גם אלו שחוזרים לאותה המסגרת ובמיוחד ילדים שהתחילו גן חדש. בנך מגיב לעובדה שבגן החדש אין לו חברים רבים בינתיים, בהישענות עלייך כמקור תמיכה ואהבה שיש ברשותו. תגובה זו היא נורמטיבית ותקינה.
הרגיעי את בנך והרעיפי עליו תשומת לב וחיבה רבים בזמן הקרוב, עד שיסתגל לגן. הבטיחי לו כי גם את אוהבת אותו, וכי כשהילדים יכירו אותו הם גם יאהבו אותו ויהיו לו חברים רבים.
חשוב שתעזרי לבנך גם בחיזוק הקשרים עם חברים מהגן - צרי קשר עם אמהות וקבעי איתן בילוי אחר הצהריים.
בהצלחה,

לאמא שלום
מתאורך נשמע שאת חרדה ודואגת לביתך , ובמקביל נמצאת בתקופה מאד מתוחה וחשה את עצמך לא פנויה להבין מה קורה לביתך. בשלב ראשון לא הייתי ממליצה לשלוח את הילדה לייעוץ אלא אם את יכולה לקבוע פגישה שמטרתה לעזור לך להרגע כך שתוכלי לראות יותר את הקשיים לנסות להבין את מקורותיהם ומשם לגזור את דרכי ההתערבות שלך. יתכן מאד שהילדה חווה את המתח בבית ולא רוצה להוסיף עלייך מהמתח שלה , יכול להיות שהיא חשה שאת לא פנויה באמת להקשיב ולהבין אלא בעיקר רוצה שיהיה שם רגוע כדי שלא יתווספו עלייך עוד עומסים רגשיים על אלו שכבר קיימים. ולכן בשלב הראשון צריך לעזור לך לשחרר את המתח הנפשי שאת סובלת ממנו

לא ברור למה את מתכוונת באומרך הגיל הנכון לחשיפה לסיפורי מכשפות. המכשפות היו קודם בתודעה האנושית הילדית ורק מצאו הד בסיפורים. ועל כן ילדים כל כך אוהבים סיפורים כאלו כיוון שהם מבטאים ומתארים חוויות המתרחשות בעולמם הפנימי אשר מקבלים הכרה דרך הסיפור. אם ילדך כבר החל להתבטא בנושא סימן שהוא כבר עסוק בזה ואז כדאי ולנסות מהם הדימויים שנוצרו אצלו בנושא . לא בהכרח הם מעוררים פחד לעיתים הם מעוררים סקרנות, התרגשות, הזדהות.
אם מה שדומיננטי הוא רגש הפחד יש ספרים בנושא גם של שולה מודן המכשפה של ליאור וגם צייד החלומות של איתמר , אם אינני טועה של דוד גרוסמן . ספרים על המפגש עם המכשפות שבדמיון.יש גם ספרים מצחיקים על מכשפות של סדרת מילות הקסם של רינת חכם

בני בן 2 וחודשיים ואינו מדבר כלל על מכשפות או מפלצות. השבוע במפגש בגן הקריאו סיפור על מכשפה ורציתי לדעת האם הדבר תואם לגיל התפתחותי זה ,מבחינה ריגשית? בנוסף לכך השבוע הוא התעורר 3 לילותבצעקות אולי יש קשר?? חלק מהספרים שציינת נמצאים על המדף מאחותו הבכורה אך חשבתי שמוקדם מדי לחשוף אותם לפניו -אני טועה??

סביב גיל שנתיים וחצי שלוש ילדים מתחילים לחלום חלומות שמפחידים אותם בין השאר על חיות טרף וגם על מפלצות ומכשפות. מכיוון שההגבולות בין מציאות לדמיון עדיין מטושטשים חלומות אלו מעוררים פחד וסיוט לעיתים כיוון שהם נחווים לילד כממשיים ומציאותיים. אפשר לשאול את הגננת מדוע בחרה סיפור זה ומה היו המסרים החינוכיים בסיפור , איך בנך חווה אותו . קשה לומר אם הארועים בלילה קשורים לסיפור או לא.

אני מתעקשת ושואלת האם נכון לקרוא סיפור כזה בגן לילדים בגיל שנתיים וקצת?? 2 אמהות נוספות מרגישות שקצת הקדימו את הנושא בקרב הילדים ולכן לפני הפנייה לגננת אני מנסה להבין אם זה רק חשש שלנו ההורים..... נראה כי הסיפור נקרא באופן שרירותי כמו כל סיפור אחר בשעת רגיעה שלפני שעת המנוחה

יש לי הרגשה תמי משאלתך שאנו מדברות פה על סוגיה אחרת והיא מידת המעורבות או ההתערבות שלנו כהורים אל מול הגננת. יכול להיות שהגננת עשתה טעות והיה אפשר לספר סיפור אחר הולם יותר, כשם שאנו עושים טעויות כהורים ומגלים זאת רק בדיעבד לאור תגובת הילד. יתכן שמשרע הגילאים בגן הוא גדול והיא כיוונה את הסיפור לגדולים יותר. נצא מנקודת הנחה שאת חשה שזהו חומר שמוקדם מידי לחשוף מול ילדים בגילאים הללו. כיצד את עורכת שיחה כזו עם הגננת שחשה שהטרטוריה החינוכית פדגוגית היא שלה ועלולה לחוש מאויימת, מותקפת ולפרש את תגובתך כפולשנית וחודרנית. זכורה לי סיטואציה דומה שבה גיליתי שבגן של ביתי ביום השואה סיפרו להם את שהתרחש והיא רק בת 3.5 . אם ברצונך לשוחח עם הגננת בנושא. נסחי לעצמך את מה שחשוב לך לומר, כיצד את מנסחת זאת בצורה שתאפשר פתח לדיאלוג אמיתי ופתוח ולחשיבה משותפת על התכנים ההולמים לגיל זה ודרכי ההעברה. חישבי לעצמך האם במקום זה את רוצה להכנס לסוגיה עם הגננת או שהיית מעדיפה לשמור דיאלוג זה לסוגיות אחרות שיותר מהותיות בפניך (זיכרי שאם תמצאי את עצמך מעירה שוב ושוב לגננת את עלולה להחוות כלא סומכת וכמי שלא נותנת אמון בצוות). בכל מקרה קשה לי להאמין שלסיפור אחד שהילד שמע על מכשפות, גם אם אינו הולם את גילו, יכולה להיות השפעה דרמטית .
בהצלחה.

ביקשתי תגובה ,מפסיכולוג התפתחותי לילדים ,לשאלה פשוטה.... למה תמיד חייבים לנתח אותנו ההורים??

לתמי שוב שלום

ייתכן שחרגתי מגבולות המנדט שניתן לי בתשובתי הקודם ולכן אנסה להיות עניינית . החל מגיל שנתיים ואילך מתחיל הילד להבין את המושג כאילו. הוא מתחיל לשחק בהעמדת פנים ולהכנס למשחקי תפקידים שונים. יכולת זו מקנה לו את האפשרות לשחק ולשמוע סיפורי מכשפות ומפלצות ועל אף החרדה יש גם ריגוש כיוון שהוא מבין שמדובר בעולם של דמיון. יחד עם זאת יש טווח של התפתחות של יכולת זו והיא נעה בין שנתיים לשלוש (לרוב אצל בנות היא מתפתחת קודם לכן).
כדי לבחון אם גיל של בנך מתאים לסיפורים מסוג זה, עלייך לבדוק את יכולתו להכנס למשחק של דמיון, של העמדת פנים ושל משחקי תפקידים. מקווה שהפעם הצלחתי לעזור.

לפסיכולוגית שלום שמחתי מאוד לקרוא את תגובתך הקודמת בנוגע למידת המעורבות/התערבות של ההורים במעשה איש הצוות החינוכי. חשוב לבנות מחדש יחסי אמון בין הצוות החינוכי להורים ובתשובתך אני רואה ניסיון שכזה. המורים/ הגננות למדו את מקצוען 4 שנים תמימות כולל שנת הכשרה מעשית במסגרת הסטאז' ומן הראוי שיזכו ולו למעט קרדיט על היכולת שלהם להפעיל שיקול דעת במעשה ההוראה שלהם. כמובן שחשוב לקיים דיאלוג בין הורים ומורים/וגננות אך יחד עם זאת אין לשכוח כי העומד מול ההורה הינו מקצוען בתחומו. שנה טובה שנה של אמון בין הורים מורים וגננות מאחלת ד"ר אורהרבר

אם מה שמעלה הגננת הוא נכון יתכן ומדובר כאן בקשיים נרחבים המצריכים התערבות רב מקצועית. ילדי גן חובה זכאים לאבחון ע"י פסיכולוגים מהשירות הפסיכולוגי החינוכי של העיריה ללא תשלום, ורק על פי אבחון זה מחליטים באמצעות ועדת השמה מיוחדת על שנה נוספת בגן חובה או החלטות אחרות (כגון כתה א' קטנה ועד בתי ספר לחינוך מיוחד). עליכם לפנות באמצעות הגננת ואפילו באופן עצמאי אל השירות הפסיכולוגי החינוכי במקום מגוריכם ולבקש אבחון פסיכולוגי. במקביל, פנו בדחיפות אל רופא הילדים שיתן לכם הפניה למכון להתפתחות הילד של קופת החולים שלכם, עליכם למלא שאלונים (שניתן להשיגם בכל קופת חולים במקום אחר- דרך האתר של הקופה או אצל רופא הילדים או במכון להתפתחות הילד עצמו) ולתת לגננת למלא שאלון ולאחר שתגישו הכל למכון תוזמנו לאבחונים ע"י מרפאה בעיסוק ו/או קלינאית תקשורת ו/או רופא התפתחותי ו/או פיזיותרפיה, בהתאם לקשיים שיעלו מהשאלונים. במקביל, כדי לחסוך זמן, יחד עם הבקשה מרופא הילדים להפניה להתפתחות הילד, תגשו כבר לעשות בדיקות ראיה ושמיעה, במילא יפנו אתכם אז שכבר יהיו לכם תוצאות. בהצלחה

לבתי אין בעיית ראיה או שמיעה כלל. אנו מבקשים לערוך אבחון מיידי ע"י מאבחנת מקצועית מחוץ לשרותי העירייה על חשבוננו. במקביל נתחיל במסלול שהצעת. עדין מבקש לקבל שם של מאבחנת פרטית מקצועית ברמה גבוהה כדי לחסוך בזמן. רצוי באזור ירושלים. תודה על התייחסותך המהירה. שנה טובה

יש במכון "אמירים" במכבים, צמוד לעיר מודיעין, פסיכולוגים חינוכיים ופסיכולוג התפתחותי הכי מעולים שיש. תקבל שם אבחון פסיכולוגי /פסיכו-דידקטי פרטי ברמה הגבוהה ביותר. איני מכירה מקומות אחרים, אולי כדאי לך להכנס לפורומים של ילדי גן, של גננות או של לקויי למידה ולקבל שם המלצות אחרות, של ירושלמים. לו הייתי צריכה אבחון לילדי- הייתי הולכת לאמירים. יש להם אתר, חפשו בגוגל. בהצלחה.

האם עשיתם?? זו בדיקה כחלק מהשגרה בתהליך אבחון בהתפתחות הילד, במיוחד כשאתה מתאר איחור במספר תחומים (לפי הגננת). כיוון שבמילא יבקשו מכם לעשות כשתפנו להתפתחות הילד, חבל שתבזבזו זמן ותעשו מעכשיו, גם כך תצטרכו להמתין לאבחון ואח"כ לטיפול ועד שתגיעו למרפאה בעיסוק/קלינאית תקשורת דרך קופת חולים זה יכול לקחת גם עד חצי שנה.

תודה על הסיוע שנה טובה ומאושרת לכולם.

אחד הגורמים הראשונים שמחבלים בגמילה הוא לחץ , ציפיות גבוהות וחוסר סובלנות לתהליך מצד המבוגרים הסובבים את הילד ועל כן העמדה שנקלעת אליה עקב לחציה של הגננת יקשו עליך לעזור לבנך. ראשית את צריכה להרגע להבין שבאמת במעבר חדש וכל כך משמעותי נסיגה כזו היא דבר טבעי. צריך להעלות את השאלה איך השתלבותו בגן במדדים האחרים ולא רק סביב עשיית הצרכים. מה קורה בבית סביב הגמילה. אם כל הראייה תצטמצם דרך הגמילה שלו , בנך יחוש בלחץ ויסרב לשתף עם כך פעולה או שיביא את עצמו למצב של התאפקויות כל היום בגן ועצירויות. אני מתארת לעצמי שהגננת מתקשה בהחלפה לילד האם אפשר לדאוג לאיזה סידור של מישהי או מישהו שקרוב לגן והגננת בעת הצורך מזעיקה אותו לעזור בהחלפה ובניקיון(לא קרוב משפחה שכן אז הילד עלול לחבר זאת וכל פעם שירצה לראות מישהו מבני משפחתו פשוט ירטיב). במקביל כדאי לעשות בדיקות רפואיות שישללו בעיה אורולוגית או בשרירים הטבעתיים. ברגע שאת תהיי רגועה ותאמיני בבנך תחושה זו תעבור לגננת ולילד והוא יצליח לשלוט יותר טוב בצרכיו.

יכול להיות ש המעבר לגן גדול קצת קשה לו, אבל יש מספיק סימני שאלה בתוך מכתבך כדי להצדיק אבחון ( הוא עדיין לא גמול, היה בורך הרבה) . במידה שהתור ארוך לאבחון כדאי לפנות ליעוץ של פסיכולוג בינתיים לעבוד על ענין הגבולות בינתיים. ד"ר דוד

הייתי מדבר עם הגננת על סימני המצוגה שאת רואה ולבקש שהיא תשים לב עליו. תנסי להשאר כמה דקות בבוקר ולתווך קשר עם עוד ילד לפני שאת הולכת. הייתי מנסה להזמין ילדים מהגן ( כל םעם אחד) ושוב לדאוג שהמפגש הולך חלק כדגי שהוא יפתח הברויות עם ילדים מהגן. ( אפשר להתיעץ עם הגגנת לגבי מועמדים מתאימים. גם הייתי מנסה שיהיה לו פעילות פיזית אחרי הצהריים כל יום כדי לעזור לפרוק מתח מהבוקר. במידה ואין שיפור אחרי חודש כדאי להיעץ. ד"ר דוד

לאפרת שלום

הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות למען בנך הוא לחבור למורה ולהתחיל ולנסות להבין את מקורות הקושי, דרך תצפית שאולי המורה תעשה עליו יום שלם או יועצת בית הספר אם יש פונקציה כזו בבית הספר. מידע נוסף אפשר לקבל מהתנהגות שלו בעבר במסגרות אחרות. יתכן שזה קשור לשפה, יתכן שזה קשור לקשיים לימודיים, ויכולים להיות עוד מקורות נוספים לקושי. בעיני בעיות ההתנהגות הן דרכו של הבן לספר שמשהו קשה לו.