פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF - יש לך שאלה?

אחרי אוביטרל הביוץ יהיה אחרי 36-40 שעות וכדאי לעשות הזרעה.
לגבי טיפולים , זה תלוי בבדיקות ההורמונליות שלך האם להמשיך או לא.

גם אני חוויתי אתמול כעס ורוגז עצבים פשוט הוציאו אותי מדעתי עד כדי צעקות . עברתי החזרה ביום שישי 2 עוברים בני 3 ימים.
מאחלת לך ולי בהצלחה רבה

קודם כל עליך לדעת שכעס הוא הענשה עצמית ומשרת רק את הגורם המכעיס.
אז באופן כללי לא לכעוס כדי לגרום נחת למכעיס.
לגבי ההשרשה, אז אני חושב שזה לא יפגע.
מצח ורוגז לאורך זמן וכדומה יתכן ופוגע בסיכויים.

אבל לצערי אנחנו בסך הכל בנות אדם ולא די בזאת, עם כמות אדירה של הורמונים בגופינו בתהליך הזה שלצערי מנהלים אותנו פעמים רבות, כך שאין באפשרותנו להחליט אם לכעוס או לא. לגבי סטרס ואנדורפינים והקשר להשתרשות, יש המון זבל ברשת, אשמח אם תפנה אותי למאמר בנושא.

תסתכלי באתר שלנו lbivfclinic , כתבתי בנושא.
תבדקי באתר מאמרים.

מצאתי באתר רק מאמר על נשים בדכאון שמצריך תרופות ssri, לא משהו על מתחים יומיומיים ושקשורים בתהליך ivf. מצב של דכאון זה נושא אחר לגמרי

תחפשי במאמרים
יש הרבה ואחד מהם על הנושא שלך

שבגלל המצב שהייתי בו אתמול הסיכוי להצלחה הוא קטן.

אני לא חושב כך.
השרשה לא תיפגע בגלל רוגז כזה.
יש, בודאי, נשים רבות שהרו ספונטנית ,וגם חוו רגעי כעס כאלה.

אני מבינה אותך היטב. ואני מרגישה שאנחנו נמצאות בסיטואציה פשוט בלתי אפשרית: מצד אחד אומרים לנו שסטרס עשוי לחבל בתהליך, אבל מצד שני אנחנו מוצפות בהורמונים שרק מעצימים כל רגש שלנו, וגם דברים שלא היו יוצרים מתח באופן רגיל עכשיו כן מייצרים, ומצד שלישי, מתווסף עוד נדבך של מתח מפני שאנחנו נלחצות שהמתח שחווינו חיבל לנו בתהליך, וזה מעגל בלתי אפשרי ופשוט קשה כל כך.
הדבר היחיד שלפעמים מרגיע אותי הוא שנשים מכל ספקטרום אישיותי ובכל סיטואציית חיים נכנסו להריון מאז ומעולם, בין אם אלה נשים רגועות מטבען או לחוצות מטבען, בין אם תחת איום טילים, או בשואה לצורך הענין..
בהצלחה לשתינו.

כשאנחנו מאשימות את מצבנו הנפשי, או כל מיני נסיבות שאינן בשליטתנו, בכישלון הטיפול, אנחנו רק מגבירות את המתח הנפשי ומכניסות את עצמנו למעגל קסמים של כעס עצמי.
עולות פה הרבה שאלות על נפילות אחרי החזרה, הרמת קניות, אירועים של כעס ומתח, וכל מיני דברים שבאמת לא בשליטתנו.
אני אישית יכולה לשתף שלא נקלטתי בשתי החזרות "מושלמות" מבחינת כל המסביב - הייתי רגועה מאוד, אופטימית מאוד ולא נקלט כלום.
אח"כ היו שתי החזרות שאת שתיהן הספדתי מכל מיני סיבות - אחת מהן הייתה מלווה בהמון מתח נפשי על רקע נסיבות משפחתיות ויומיים אחרי ההחזרה גם נפלתי נפילה מאוד קשה וכואבת ברחוב, אבל ההחזרה נקלטה.
ההחזרה השנייה הייתה בחודש בו הייתי מאוד מאוד חולה - מתחילת מעקב הזקיקים ועד בדיקת הבטא, סינוסיטיס שלא נגמר, אנטיביוטיקה ומשככי כאבים והרבה כעס עצמי על כך שגופי "בגד בי" וההחזרה נכשלה, אבל היום אני בהריון מאותה החזרה.
אי אפשר לגמרי להימנע למחת ומחשבות שליליות אבל אפשר לזהות ולנסות לסנן מחשבות לא מועילות. לחשוב מחשבות חיוביות יכול רק להועיל, ולו רק לבריאות הנפשית שלך. לחשוב שהטיפול נכשל כי כעסת לא יכול להועיל לכלום.

כולי תפילה ותקווה להצלחה

אני חושב שעניתי כבר.
בכל אופן , ברור שבתרומה סיכוייך טובים מאוד אך עדיין יש סיכויים גם בהפריה.כמובן כן תלוי בבדיקות ההורמונליות שלך ובתוצאות ההפריה.
עצם העובדה שהיית בהריון, יש לדעתי להמשיך עוד לפני תרומה.
תרומה בגילך היא דרך יותר קלה ומהירה להשגת הריון.
היה אפשר לומר לך יותר אם היית כותבת את הפרופיל ההורמונלי כולל ANG.

אין טעם בעוד בדיקה אלא לבצע מי שפיר.

.
אין צורך בהלוספרם.
צריך להמשיך טיפולים כי צריכה להיקלט.

לא פוגע.

תודה על התשובה.
אך האם זה אפשרי להכנס להריון עם תוצאות כאלו?

באוטלרסאונד נמצא כי הרחם נקי ובבדיקת דם- הבטא התאפסה.
בינתיים יש דימומים שאינם מחזור ( לפי ערכים של בדיקות דם זה לא מחזור)). מה נדרש לעשות כעת במידה והמחזור לא מגיע ועדיין יש דימומים?

אז אתמול בקרתי אצל הרופא. הציטטה קטנה ל3 סמ אבל בינתיים אין מחזור. קיבלתי כדורי דופסטון למשך שבוע ימים. תוךכ כמה זמן אמור להגיע המחזור המיוחל? הרופא אמר שבמידה והצי סטה לא תעלם הוא יתן לי גלולות למניעת הריון למשך שבועיים. מה הסיכוי שהציטטה תעלם עם קבלת המחזור?

הבטא התאפסה. לא כל כך הבנתי את התשובה. האם הדופסטון שניתן לי לא מספיק טוב? על איזה טיפול הורמונלי חליפי אתה הית ממליץ?

בהמשך לעניין הציסטה.. היום החל דימום קל (בינתיים לוקחת את הדופסטון) להלן תוצאות בדיקת דם מהיום:
אסטרדיול 162
פרוגסטרון 9.5

האסטרדיול אמור להיות גבוה יותר לאור הציסטה?
בבדיקת דם מיום 30.4 היה אסטרדיול 500 ופרוגסטרון 19.
אשמח אם תוכל לומר לי מה זה אומר? תודה.

תודה רבה על המענה והתמיכה. אתם עושים עבודת קודש.