האם זה הדבר הנכון?

תודה על התגובה.

יש לציין שהוא אמר הרבה פעמים שקשיים שהוא נתקל בהם הוא נוטה להוציא את הבאסה הזו עליי ושזה לא פייר.

אני חושבת שסיבת הפרידה הייתה כי הוא היה כל כך מבולבל ולא יודע ואני די הלחצתי אותו (ובצדק לדעתי) שייתן לי תשובות על איפה אני עומדת עד שהוא פשוט החליט שהכי טוב יהיה כן לסיים ולא נלחם על זה.


להגיד לו שאני מצטערת שהלחצתי אותו ושאני מבינה שהוא בתקופה מבולבלת ושאני אשים לב לזה (התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית אז אני יכולה לשים את האצבע על איפה אני הייתי יכולה לעשות דברים קצת אחרת).

או שיש דברים שהם פשוט חסרי סיכוי?

המון תודה

היי

אם תקראי את כל התגובות כולם רשמו לך שאת צריכה להמשיך הלאה, את מן הסתם בסערת רגשות ואני מבין אותך את אוהבת אותו הוא חשוב לך ואת לא רוצה לאבד אותו אז את מנסה להאחז בכל דבר.

אבל אם את כל כך רוצה לכי על זה, את צריכה רק להבין שאת לוקחת סיכון מאוד גדול, כי רוב הסיכויים שהקשר לא יוביל לאן שאת רוצה ואז הפגיעה תהיה יותר קשה, החבר שלך הוא כמו מניה לא בטוחה שאם תשקעי בו כסף סיכוי גדול שתפסידי כמובן שיש סיכוי שתרוויחי אבל הוא סיכוי קטן.

אני מציע לך להמשיך הלאה, אבל אם את כל כך רוצה קחי אותו לשיחה בארבע עיניים בלי לחץ, תגידי לו מה שאת רוצה להגיד לגבי הדברים שהיו וכל הלחץ שהיה ושאת רוצה לתת לכם הזדמנות נוספת, שאת רוצה לתמוך בו בתקופה הקשה ולהסביר לו שדברים מסתדרים בחיים ומחר הוא ימצא עבודה.(יש גם את השאלה את כמה את יכולה להשתנות).
ותשאלי אותו שאלה פשוטה, האם הוא רואה בך בת זוג לחיים לחתונה.
כל תשובה שהיא לא כן מלא זו תשובה לא מספקת וגם אז את צריכה להיות זהירה

הכל שאלה שאם את רוצה לקחת את הסיכון הזה.

קודם כל תודה על התגובה.. מזמן לא פתחתי את המיילים ורק עכשיו ראיתי תגובה.:)
הוא אמר שהוא אוהב אותי ורואה אותי לחתונה ...... אבל שהבעיה היא אצלו ושהוא לא התנסה מספיק (!!!) עם אחרות ... ברגע הזה פשוט נדהמתי שהוא זורק ככה קשר מדהים לפח רק בגלל שהוא לא התנסה. שילחתי אותו לשלום וביקשתי ממנו שלא ייצור איתי קשר.

היה לו קשה עם זה אבל כרגע הוא עומד בזה יפה מאוד אז כנראה שבכל זאת זו איזושהיא הקלה עבורו לא להיות איתי יותר. אני מבחינתי לא מחכה לו ולא רוצה גם שהוא יצור איתי קשר או יבקש לחזור. רציתי, וויתרתי על התענוג. לא רוצה לשמוע ממנו או שהוא ישמע אותי. החלטתי להתנתק לחלוטין.
פתאום חודש אחר כך אני מבינה כמה שמגיע לי יותר (אני יודעת שזה נשמע פטתי להגיד את זה). אבל באמת. אם הוא לא בטוח ולא סגור ולא יודע- שימצא מישהי שהוא כן יהיה סגור עליה. אני יודעת שעשיתי כל מה שיכולתי כדי שהקשר הצליח אבל יש דברים שפשוט לא מתאימים לאחד הצדדים וזה קורה הרבה. זה הכי קשה המצב הזה אך הוא קורה.

אני רוצה שהוא יהיה מאושר, גם אם זה לא יהיה איתי (ופה האגו מונח לו בצד). ואני באמת מאחלת לו את כל ההצלחה שבעולם. אני לא כועסת עליו ולא חושבת שהוא לא בסדר כי הוא נפרד ממני. זה סתם היה לי חבל כי באמת שהיה לי טוב איתו. אבל אין שום דבר רע בלהיות רווקה:) ואני יודעת שיגיע מישהו שיעשה לי טוב, ואני מניחה שזו לא תהיה הפעם האחרונה שאבקש עצה בפורום הזה,:)) כי אף אחד לא בטוח וגם אם הבא שיהיה לי זה לא יצליח איתו מה שאולי יקרה, יבוא מישהו אחר שאיתו זה לא יקרה ובאמת אמצא את אהבת חיי ולא אבין למה ביזבזתי כמעט חודש מהחיים שלי על התאבלות על החבר הקודם..:)

דלית יקרה,

אני לא חושבת שזה חסר סיכוי כמו שזה חסר טעם, לפחות כעת.
הוא צריך את הזמן שלו ל"סדר לעצמו את הראש" שלא על "חשבונך". את התחלת איזשהו תהליך ונראה לי נכון לתת לו זמן ולחכות מעט שהתובנות מהתהליך הזה "תיפולנה", תטמענה ותתבססנה אצלך, כמו גם לבחון, לאור התובנות הנ"ל, האם קשר זוגי עם אדם כמוהו, שלא "סגור על עצמו" הוא הקשר הנכון עבורך.

היי דלית

רשמת כמה דברים סמויים "המשפחה שלו לא מקבלת אותו כמו שהוא", "העניינים הלא פתורים שלו עם עצמו "

אני לא יודע איזה דברים יש לו לפתור עם עצמו, מה שכן אני יודע שהוא נפרד ממך והוא לא רוצה כרגע קשר זוגי איתך. אני מבין שיש לך רגשות כלפיו ואם את רוצה לעזור לו את יכולה אבל זה לא יביא לך את הזוגיות המיוחלת. אולי את תהפכי להיות הידידה שלו לא מעבר.

לדעתי מה שאת צריכה לעשות זה לנתק כל קשר איתו ולא לענות לו לסמסים ולטלפונים, רק אם תקפדי על ניתוק הקשר יהיה סיכוי שתחזרו להיות בזוגיות. ככל שתנתקי איתו מגע החלל והצורך הרגשי שלו להיות איתך רק יגדלו. כרגע את ממלאת לו את החלל הזה ואין לו רצון ולא צורך לחזור. רק אם תקפדי על הניתוק. זה יגרום לו "לסדר את העניינים הלא פתורים עם עצמו" ואולי גם רצון לחזור לזוגיות איתך.
השאלה אם זה יקרה ומתי, תלויה מאוד בו ובסיבות שלו לפרידה, אבל אם הוא יחזור, הוא יחזור בצורה יותר מחוייבת לקשר. את מצידך צריכה להתנתק רגשית ולהמשיך הלאה בחייך ואם זה אמור לקרות זה יקרה.

אלדר יקירי וואלקום טו דקלאב!
אני מקווה שבאת לעזור כאן לטווח ארוך, התשובות שלך מאוד מעניינות,
-
אני רוצה להוסיף שייתכן והקשר הגיע למבוי סתום בגלל שהוא לוקח אותך כמובן מאיליו,
ולכן גם מרגיש לו נכון להמשיך להתייעץ איתך ולא לראות את הצד הבעייתי שלך בעניין,
הבשורות הטובות שהוא זה שביקש לעשות חושבים, והפחות טובות שקשה לו להחזיק את הפרידה מאחר והוא זקוק לסיוע כל שהוא,
שימי לב על כך >>> שאת מייחסת לעצמך את העובדה שהוא זקוק לעצותייך, תבדקי שוב האם הוא ממש פנה אלייך שתעזרי לו בכל מה שעובר עליו, או שהוא רק סיפר לך לפי תומו, ואת זו שכבר רצת עם זה הלאה,,, (קורה לנו הרבה...)
כי מאוד ייתכן שהוא רק שטח בפנייך את הקשיים שלו כפי שהוא היה מורגל עד כה לעשות אבל לא מתוך כוונה שתייעצי לו,
א"כ תתנתקי ממנו באלגנטיות, תחיי את חייך כאילו הוא לא קיים, ותנסי ליצור קשר או לעשות כל דבר אחר שימלא את ראשך,
אם בכל זאת הוא מבקש להתייעץ איתך, אז עלייך לקבל החלטה האם את מעוניינת לתת לו מזמנך הפרטי ייעוץ חינם, או שאת דורשת תשלום עבור זה, אני מניח שלא תרגישי בנוח לקחת ממנו כסף,,, או אז לא נשאר לך ברירה ולומר לו חד משמעית, יקירי אני עדיין מאוד אוהבת אותך ונורא קשה לי,,, אבל אתה זה שבחרת להפרד ואני מכבדת את החלטתך, ולכן אני מבקשת ממך שתכבד גם את בחירתי שהיא לטובת העניין > לא להיות עימך בקשר בתקופה הנוכחית עד שנחליט שנינו לאן פנינו מועדות,
פשוט,ברור, וקל לביצוע,
בהצלחה

דלית יקרה,

מסכימה עם כל מילה שאלדר ובני כתבו לך.
שמרי על עצמך כעת, דאגי לעצמך.
הרצון שלך לעזור נובע, כנראה מאישיותך ומהרגשות העזים שיש לך כלפיו, אולם אם תהיי על תקן "מקשיבה ויועצת" בלבד, יכאב ויכאיב לך הרבה יותר מאשר לנתק מגע לזמן הקרוב, בבחינת רחוק מהעין רחוק מהלב.
כאשר לא תהיי איתו בקשר גם לא תדעי מה עובר עליו וגם זה יקל עלייך ועל הצורך להיות שם למענו.
במידה והוא יחפש את קרבתך לצורך שיחה בלבד, אמרי לו בכנות, כפי שבני הציע, שזה פשוט קשה לך מידי ולכן היית שמחה אם הוא היה מכבד את רצונך ומניח לך.

כן כולם צודקים.. הוא לא פנה ישירות וביקש. כשידברנו הוא אמר הרבה פעמים שהוא מרגיש צורך הרבה פעמים להתקשר ולהתייעץ (לוא דווקא על הקשיים שנובעים מהפרידה) אלא דברים כמו לעזור לו למצוא עבודה חדשה וכו'..

הוא לא ביקש מפורשות שאעזור לו אלא הוא באמת הציג בפניי את מה שעובר עליו כרגע.

אני בטוחה שלא נפרדנו כי הוא לא אוהב אותי יותר. גם כשדיברנו אתמול הוא אמר שממש אכפת לו ממני . "את יודעת שממש אכפת לי ממך עדיין נכון"? והוא לא יגיד מה שהוא לא מרגיש. למזלי הוא בחור מאוד אמיתי.

הוא נפרד כי הוא הרגיש לא פייר שהביטחון שלו כ"כ נמוך ושהוא חושב שמגיע לי יותר טוב כי אני כביכול "חכמה" ממנו ויותר "חיה" ממנו.. אני ממש לא מרגישה ככה ולא חושבת שזו סיבה מספיק טובה כדי להיפרד.. גם לא דיברנו הרבה על הדברים האלה- או בכלל על דברים שמפריעים..

האם לא כדאי לשבת איתו לשיחה פנים מול פנים ולפתוח את כל הדברים איתו?

הייתי בהרבה קשרים, נפרדתי ונפרדו ממני.

עם כל הקשרים האלה הרגשתי שלמה עם הפרידה (לא משנה מי נפרד ממי) ובקשר הזה איתו זה לא ככה. זו הפעם הראשונה שאני באמת מרגישה שאני רוצה "להילחם" על זה ולראות שהדברים שמפריעים הם דברים שאפשר לעבוד עליהם (עם פסיכולוג כמובן).

אני לא חושבת שפרידה זה הדבר הנכון. הסיפור הוא שהוא התחיל עם תהיות ומחשבות כבר כמה זמן. ולא רצה להיפרד. אמר שהוא ממש לא חושב בכיוון הזה של פרידה ושהוא מת מפחד לאבד אותי. אז נתתי לו הזדמנות.
עד שבוקר אחד שוב הוא היה עם התהיות האלה ושוב אמר שהוא לא רוצה לאבד (מסרים כפולים?) עד שלי נמאס ואמרתי לו בוקר אחר שיסיע אותי הביתה כי אני לא יכולה יותר עם התהיות האלה, וכך זה נגמר.

הוא רצה פסק זמן להבין את הדברים ואני אמרתי לו שלא מתאים לי פסק זמן. ולאט לאט אני מבינה שכן אפשר לתת ושאפשר לנסות ולפתור את הדבירם ביחד.

האם לשתף אותו ולהגיד לו שאני מבינה מהיכן נובעים הדברים? האם יש סיכוי לתקן דבר כזה? כי אני כן חשובה לו והוא לי. האם כדאי "להילחם" או לתת לו לחזור? למרות שכמו שאני מכירה אותו הוא לא יחזור.. כי הוא יפחד מהדחייה שלי כנראה ויעדיף לא לעשות צעד.

דלית יקרה,

אני מבינה לליבך. את מתקשה לקבל את הפרידה שלכם כדבר מוגמר וסופי ולא רק בגלל הרגשות העזים שיש לך כלפיו אלא גם, ואולי בעיקר, מפני שאת יודעת בוודאות שלו יש רגשות כלפייך, רגשות משמעותיים. בנוסף, במהלך התקופה בה הייתם יחד נרקם ביניכם קשר מיוחד המבוסס על שותפות, שיתוף, כנות ופתיחות, תמיכה וסיוע נפשי ואמיתי. מה שהיה ביניכם היה באמת אותנטי וקשה לך לסיים זאת כך ללא סיבה אמיתית, בראייה שלך.
יחד עם זאת, ציינת שאת היא זו אשר יזמה את הפרידה מאחר ולא יכולת להמשיך ולהתנהל בתוך חוסר ההחלטיות וחוסר היציבות המחשבתית והתחושתית בה הוא נמצא.
עלייך להביא בחשבון, שלמרות הרגשות העזים, המצב בבסיסו לא השתנה וקיימת אפשרות מציאותית מאוד שהמצב יחזור להיות כפי שהיה לפני הפרידה. לכן, למרות שיש בך רצון מאוד גדול ונכונות עצומה להיות איתו ועבורו עלייך לחשוב גם על עצמך.
שאלי את עצמך האם את מוכנה להיות שם, בהמתנה, עד אשר הוא ייקח החלטה, עד אשר הוא יגיע למסקנות חד משמעיות בנוגע לכל התהיות והמחשבות אשר מתרוצצות בראשו. אם התשובה הכנה ביותר שלך תהיה "כן", תוכלי לבדוק אופציה של חזרה לזוגיות והתנהלות זוגית. במידה ואת לא בטוחה שתוכלי לשאת את המצב הקודם שוב, אולי כדאי שתיקחי פסק זמן, התנתקות מסוימת. אולי יהיה זה בריא ונכון גם לך להיות במאה אחוז עבורך.

רוצה לעדכן שהיום, קצת מעל לחודש אחרי הפרידה, יש ימים שבהם אני לא חושבת עליו..ולא רוצה שיתקשר אלי. להיפך אם אני אראה את המספר שלו על הצג זה יעיק עליי יותר מאשר יחמיא לי.
לא מחכה כבר לאיזו שיחה ממנו. אחרי שאמרתי לו שאני רוצה שנתנתק לחלוטין, עד כמה שהייתי בטוחה שזה יהיה לי קשה- זה פשוט נתן לי הקלה שלא שיערתי לעצמי:) אין דבר כזה של "אולי מחר הוא יתקשר כי אמרתי לו שהוא יכול" ואז הוא לא מתקשר ואז אני מתבאסת ואז אחרי יומיים מתקשר ואז מקפיץ לי את הלב ואז בסיום השיחה אני מבינה שאנחנו לא ביחד...

אין, הכי טוב זה שאחרי פרידה, עם כל הקושי- ויש המוןןןן קושי, זה פשוט ל ה ת נ ת ק עד כמה שזה נראה בלתי אפשרי... אם כבר רוצים שמישהו יחזור, הדרך היחידה שאם זה בכלל יקרה, אז זה יקרה רק אם תתנתקו מהאקס. רק ככה יש סיכוי שיחזור ורק ככה יש סיכוי שאתם תבינו- שאולי אתם לא רוצים לחזור.

תודה לכולם!:):)