חוסר איזון

שלום אני בת 25 ונשואה פחות משנה, כבר לפני החתונה היו לי ספקות האם ליתחתן כי הרגשתי שהרגשות שלי לא מספיק חזקים בשביל להקים מישפחה. ביקשתי מבעלי לדחות את החתונה אך הוא סרב מחשש לאבד אותי לדעתי ובתירוץ שלדעתו אני סתם בלחץ חתונה שיעבור ואני כן אוהבת כך הוא מרגיש. אני מאוד רחמנית ולא יכלתי לסבול את המחשבה שאני יפגע בו אז יתחתנו. מאז לא חזרתי לעצמי נהייתי בן אדם חרדתי ובלי מצב רוח ועם המון סימני שאלה לגבי הרגשות הלא ברורים שלי. שיתפתי את בן זוגי הוא מאד נלחץ ונפגע קשות פשוט לא מוכן לאבד אותי ושיחק לי על המצפון ושוב ריחמתי. החלתנו ליפרד לתקופה הוא לא ויתר וחזרתי חשבתי גם קצת על עצמי לא רציתי להיות גרושה ובאיזה שהוא מקום גם לא רציתי לאבד אותו הוא נשמה טובה ממריך ואוהב אותי המון. הלכנו לייעוץ זוגי שמאוד עזר הקשר שינה תפנית שכרנו דירה למדנו להכיר אחד את השניה ולכבד. יש ביננו תיקשורת טובה וסקס לא רע שהוא כמעט יום יומי. אבל אני עדיין במחשבות קשות ומציקות אני בטוחה שאני אוהבת אבל לא מרגישה מאוהבת אין ריגושים ואין תשוקה אני מרגישה שאני מחריכה את עצמי להיות נשואה וגם לא מסוגלת לפגוע שוב ולחוות שוב את התקופה הנוראה גם קשה לי מאוד לוותר עליו כי ניקשרנו ויש לנו חיים משותפים(אין ילדים) אני מרגישה "תקועה" ושהחיים שלי לא זורמים כאילו אני נשואה 20 שנה הוא מצידו חושב שהכל יסתר ואני בסדר את הדיכאון והכאבים בחזה אני מתרצת כלחץ בעבודה אני ממש לא יודעת מה לעשות הוא מצידו נותן גז ואני נישארת בניוטרל זה לא עובד לדעתי אבל אולי אני סתם מרחמת על עצמי ומצפה ליותר מדי מחיי הנישואין הוא מת לילד ואני מתרצת למרות שאני מאד רוצה אך מפחדת איך אני אמורה להמשיך? בבקשה תייעצו לי הזמן האובד לא יחזור אני מפחדת לשבור אותו נפשית או לישבר בעצמי ואולי אני כן מאוהבת אך חסרים לי ריגושים? שאלת המיליון דולר.....