קשר..

שלום 'אני',

את בעצם מעלה את הפערים ביניכם, התחלת בנושא הגיל והמשכת בנושא האינטימי ובתכונות אופי של ביישנות, הססנות.

יתכן ודווקא היה לו ניסיון מסוים והוא נפגע או שלא צלח, יתכן ואכן לא היה לו. מה שחשוב הוא שאם זה מרתיע אותך, ברגע שאת יכולה, נסי לדבר איתו על כך. לא יהיה לך מה להפסיד, או שהוא ישתף ויפתח ויספר, או שהוא יתרחק ויתכנס, דבר שכנראה יחסום יותר את התקשורת ביניכם ותוכלי לקבל החלטה מעשית יותר מה עושים.

בכל מקרה, אם את מוצאת שהקשר הזה טוב לך בהרבה סיבות אחרות, חשוב שכן תעלי את זה, יחד עם מה שטוב, ותנסי לברר איתו למה הוא נרתע ומה גורם לו לחוסר ביטחון, אולי בכל זאת יש משהו שאת תוכלי לעשות לקראתו, ויוכל לקדם את הקשר.

בהצלחה רבה

אני אספר לך לעומק. הייתי נורא דלוקה עליו לפני שהכרתי אותו. ובסופו של דבר הצלחתי להשיג אותו. אחרי שאני מכירה אותו בתור בנאדם אני מבינה שיש בו ביישנות והססנות אבל כן אפשר לדבר על דברים.אני מרגישה שאני כן יכולה להעלות את הנושא בפניו ואני גם כן אקבל תשובה ממנו. הבעיה שלי היא אחרת - בפועל- איך אני אמורה להתמודד עם דבר כזה... אני בעצמי צעירה ולא כזאת מנוסה... ואין לי מושג איך להתמודד עם זה. עולה לי רק דבר אחד בראש. עם החיבוק שלו מלווה ברעד וחוסר ביטחון כזה אז מה יהיה הלאה? אני לא רוצה לוותר עליו ואני מרגישה שכן יכולה להוציא ממנו דברים טובים אבל זה נורא קשה! ונורא מאכזב... ואין לי שמץ מה לעשות ואיך להתקדם...

הי שוב 'אני' וערב טוב,

אני חושבת שיש השפעה רבה לכך שהיית דלוקה עליו והצלחת להשיג אותו. הציפיה שחווית כל הזמן הזה האדירה את המשאלות שלך לגבי הקשר ביניכם, ויתכן וכל בעיה אחרת שהיתה צצה היתה מקבלת יותר משקל- כי יש משהו שדמיינתי ורציתי כ"כ, ופיללתי לו, ובמציאות יש יותר קשיים והבעיות מקבלות פתאום מימד אחר, לעומת הציפיה להשיג אותו. אז זה משהו שאולי שווה לזכור "ולשים אותו בצד", כאשר את מודעת אליו לכל אורך הדרך, יתכן וזה קצת ירגיע אותך לקבל הסבר נוסף.

לגבי מה שכתבת- זה מצוין שאת מרגישה שאת יכולה לדבר איתו על זה,בישנות והססנות לאו דווקא הן תכונות שלא יכולות להשתנות, ועם בת זוג תומכת זה אפילו יכול להשתנות מאוד. חשוב מאוד לדעת מהי התגובה שלו, הוא יכול להגיב באופן כזה שיחסום את הדרך לפיתרון והוא יכול דווקא להקשיב, לקבל את הביקורת ולספר לך מה יעשה לו טוב ומה יכול להעלות לו את הביטחון. יתכן ומדובר סה"כ בצורך שלו ליותר פירגון שלך, מילים חמות, הזמנות להתקרבות מצידך, ועם הזמן הוא יחוש יותר טוב במגרש. כפי שציינתי לפני, יתכן והוא חווה קשר מסוים שסירס אותו, שהפחיד אותו, והיום הוא יותר חושש להיכנס למקום של קירבה. אם תצליחי להבין מה יעשה לו טוב וגם לפרגן לו- מה עושה לך טוב (שהוא עושה), אני בטוחה שהוא יתחיל לחוש נוח יותר. אולי היום הוא חווה אותך (ולא באשמתך) כבוחנת אותו מתי הוא יתקרב ואיך יעשה את זה, ובעצם כמישהי שעתידה "לתת לו ציון". להרבה גברים חשוב הציון הזה. אם תתני לו את הפידבק- יש סיכוי להמשך אופטימי.

את צודקת לגבי ההשוואה שאם בחיבוק הוא מהסס מה יהיה הלאה. אבל עד שלא תפתחי את זה ותלכי צעד צעד, זה לא יגיע. חשוב שתחשבי עם עצמך ותהיי כנה- האם אני יכולה לחכות לרגע בו יהיה בטוח יותר? האם אני רוצה לחכות לו? האם הוא "שווה" מספיק את ההמתנה? האם אני מסוגלת להתמודד עם האכזבה ברמה הפיזית ולתת יותרו להעניק ברמה הרגשית?

שימי לב שהרבה פעמים כשיש רגש מבוטא, חזק, נוכח, היכולת שלנו להתקרב היא גדולה יותר. וזה נכון לגבי קשרים שהם גם לא רומנטיים, כמו קשר עם אמא, עם תינוק, אחות או חברה. כשאת חשה שאת גלויה איתם, כנה, קרובה רגשית, החיבוק החזק והבטוח הוא תוצאה, הוא "ציון", הוא תופעה פיזית למה שמתחולל אצלך. בואי ננסה לברר אצלו, מה מתחולל אצלך בפנים, והאם יש קשר לחוסר הביטחון כלפי חוץ? הרי אנחנו מכלול אחד שלם, ואולי אם יפתח, יגלה לך דבר או שניים למה הוא זקוק בקשר.

אנא עדכני גם בהמשך :)

אני מודה לך מהלב באמת על התשובה שלך. טוב שיש אנשים כמוך. אני לא רוצה לוותר עליו. אני מוכנה להשקיע. אני מבינה שבחורה צריכה "לעצב, את הגבר שלה לאורך כל החיים. אני פשוט בעצמי יכולה להיות ביישנית ושוב לא מנוסה ופה אני צריכה להפגין יתר בגרות. הבחור הזה הסתכלתי עליו חודשים רבים עד שהצלחתי להשיג אותו בסופו של דבר. למעשה גיליתי בחור ביישן נורא לא כמו שחשבתי וזה מה שאולי ניפץ לי קצת את האשליה. כרגע אני מרגישה צורך עז להיות איתו הרבה זמן ולהבין בידיוק לאיפה זה עובר.אני חוששת נורא נורא נורא וזה המקום היחידי שאני יכולה לשפוך את הלב שלי. הבחור הזה סיפר לי כי לא היה לו שום קשר משום סוג. זה מרתיע אותי. אני מפחדת שאני לא יודעת למה אני נכנסת למרות שאני מרגישה שהוא בחור טוב והדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לפגוע בו. נורא נורא בא לי לנשק אותו ולחבק אותו. אבל אני לא יכולה להיות היוזמת כל הזמן. ולכאורה "הגבר" ולא רוצה גם להיות. אבל אני מוצאת את עצמי במצב הזה. אני בחורה ואני רוצה להיות נחשקת ונאהבת.... ובא לי שהוא יעשה את הצעד הזה בלי פחד...אני רוצה לנסות לגרום לו להרגיש טוב איתי ואני משתדלת להיות חיובית... אז מה את אומרת? לא לוותר?

שלום אני,

מתנצלת על העיכוב בתשובתי אלייך.

אני לא חושבת שאת צריכה לוותר. את מדברת על צורך עז להיות איתו, ולבדוק לאן זה הולך. קחי בחשבון 2 אפשרויות- או שתגלי שהוא רק היה זקוק לפירגון ענק ולפוש, והקשר יתקדם, אמנם לאט, אבל יתקדם. או שתגלי שהוא אכן בעייתי בקשרים והפחדים שלו מאוד חוסמים אותו, וחשבי מה לעשות הלאה.

הצורך שלך בחיזור ובלחכות שהוא גם יעשה צעד הוא מאוד מובן. לכל אחת יש את הצורך הזה, גם לכל אחד. אנחנו רוצים להרגיש נאהבים וש"רודפים" אחרינו. איתו לצערי זה פחות יבוא לידי ביטוי בפן הפיזי.

אני לא יודעת עד כמה את שמה את הנושא הזה לשיחה מולו , או יותר נכון- עד כמה את מתמקדת בפן הזה של הזוגיות. ככל שתעבדי על זה אני מניחה שזה יגיע יותר למודעות שלו, וכדי להישאר איתך, הוא ישתדל יותר. יש יעוצים שונים ומגוונים שיכולים לעזור לו בעינין של ביטחון עצמי.. אני לא יודעת האם הוא "שם" עדיין. אבל אם הוא יהיה- סימן שהתקדמנו.

העובדה שרצית אותו כ"כ הרבה זמן גם משאירה אותך בקשר, וזה בסדר, חשוב לבדוק לעומק. יתכן ולא כל הזהב נוצץ, מה שראית מהצד בתור מחזרת לא תמיד תופס תוקף במציאות, ז"א, אולי לא שיערת שהוא כ"כ סגור. ובכל זאת, באף קשר אין לנו ערובה שמה שנראה בהתחלה הוא מה שיראה לנו בהמשך.

לסיכום- תני לזה צ'אנס, היי סבלנית ואך תשווי לקשרים אחרים. זה הקשר שלכם בלבד, הוא קשר מיוחד, ותני לזה עוד קצת זמן, אבל אל תסתירי את מה שאת מרגישה. תמיד תנסי להבהיר שזה עינין שיש לעבוד עליו.