כמו בסרט אימה, טרגדיה, קומדיה או פ

שלום,
בן50 , מכיר את החברה שלי 3 שנים. גרתי איתה כשנה וחצי, לאחר מכן נפרדנו למספר חודשים אך שוב התחלנו להפגש בעיקר בסופי שבוע (בכל זאת אהבנו אחד את השני).
יום אחד החברה התקשרה ואמרה לי כי היא רוצה להגיע אלי בסביבות שעה 10 בלילה. קרוב לשעה 10 לקחתי טלפון נייד לחדר מקלחת למקרה שהיא תצלצל בדלת והתחלתי להתקלח. סברתי כי היא לא תגיע בדיוק בשעה 10 ואני אספיק להתקלח לפני שהיא באה. בדיוק בשעה 10 היא ציצלה בפעמון. כמובן שלא שמעתי את הצילצול. לאחר מכן היא התקשרה פעמיים לטלפון הקוי אך אני שוב לא שמעתי. לאחר כ-5 דקות היא התקשרה שוב לטלפון הקוי (כבר יצאתי מהמקלחת) ואמרה שהיא בדרך לביתה. הצעתי להחזיר אותה עם המכונית אך היא סירבה בטענה שאין לה מצב רוח...
יש לציין כי זו לא פעם הראשונה שהיא בורחת ללא שום נסיון לפתור את הבעיה ו/או אי הבנה כלשהי בדרך של הידברות...
באותו ערב כתבתי לה שחבל שזה מה שקרה ואני מאוד מצטער שלא שווה המתנה של 5 דקות אך בכל מקרה אני אוהב אותה.
היא כתבה שאפשר היה להתקלח לפני או אחרי שעה 10 והיא מאוד נפגעה מכך שכביכול לא חיכיתי לה, ספק אם מישהי אחרת היתה מחכה ליד הדלת הסגורה, שאני אוהב רק את עצמי וגבר נורמלי אחר היה מתנצל...
עניתי לה שאני מצטער שאני לא שווה המתנה של 5 דקות ואם הייתי במקומה באותו מצב אז הייתי מבין וממתין ללא שום טענות.
כתבתי כי בכל מקרה יהיה שמח לחזור ליחסים קודמים, הבנה, כבוד הדדי, חברות ואהבה.
בתגובה היא כתבה שאין שום גבר ששוה המתנה לייד דלת סגורה בזמן שהוא מנקה את הנוצות שלו. היא מודה לי על השיעור אך למרות שהדרדרה למצב הזה לא איבדה את הכבוד העצמי.

ברור שחיכיתי לה ולא רציתי לפגוע בה. חשבתי שאין מצב שהיא תגיע בדיוק בשעה 10 ואני אספיק להתקלח ואם בכל זאת היא תגיע בזמן שאני מתקלח אז אשמע צילצול בנייד ואפתח את הדלת .
אך קרה מה שקרה... הייתי מבקש ממנה סליחה אם היא הייתה בכל זאת ממתינה עוד מספר דקות בודדות (היה אפשר להמתין בצורה מכובדת על הספסל בפארק ממש בכניסה לבית) או מסכימה לחזור אך לא במקרה שהיה!
יש עוד המשך להתכתבות אך לדעתי רוח הדברים ברורה.
מה דעתך על המצב הזה?
מה המלצתך?
תודה רבה.