כעס של בן הזוג

טלי היקרה, את מציבה בקשה שבעצם אינני רוצה לעזור לך בה, כי מקומם אותי ללכת עם הכניעה הזאת שלך למצב ולתת לך רק טיפים איך לשמור על עצמך מתוך הנחת היסוד שההתקפים האלו יימשכו כאשר ברור שאת היא הקורבן.
אסביר את עצמי בצורה אחרת: אם אעזור לך לשמור על עצמך מפני הנזקים האלו - יש להניח שהתקפי הזעם שלו רק יימשכו ולא תהיה לו מוטיבציה לעשות עם זה משהו.
כיום - זה מטריד אותך מאוד ולא נותן לך מנוח.
אבל חישבי על כך שכך זה צריך להיות! לא יתכן שהוא יתעמר בך ויתעלל בך נפשית ואת תאפשרי לו לעשות זאת!
שנית - התקפי כעס הם אחד הגורמים העיקריים להריסת האהבה בין בני זוג. זה כמו "אדמה חרוכה" - הוא מבעיר שריפה שמזיקה וכואבת ו אחר כך מאוד קשה לאהוב את זה שגורם לשריפה.
אז ברצוני לשאול אותך קודם - האם גם אנשים אחרים בסביבתו אומרים שאלו התקפי זעם/כעס? או שאת היחידה שאומרת זאת? אני מנסה לברר האם זה מופנה רק נגדך, והאם זה באמת בעוצמה כזאת שהוא מאבד שליטה וצועק בקול או שובר חפצים מרוב כעס. כי אם זה רק שימוש במילים לא נעימות, גערות, ביקורתיות ואז שתיקה והתנתקות - זה לא ממש התקפי זעם. במקרה כזה אפשר ללמוד דרכים יעילות יותר לתקשורת ביניכם.
עכשו, אם זה באמת התקפי זעם - אז יש לי עוד שאלות:
עד כמה בעלך מכיר בבעייה? האם הוא מכיר בכך שיש לו בעייה כאשר הוא נכנס להתקף כעס כזה? או שהוא נוטה להמעיט ולהקטין את חלקו ולהצדיק את עצמו בכך שאת עשית משהו כל כך גרוע שמצדיק את תגובתו?
כי לדעתי הדבר הנכון הוא קודם כל להכיר שיש לו בעייה ואז להחליט שהוא מטפל בבעייה. אפשר לטפל בה ע"י טיפול פסיכולוגי - בעיקר בגישה ההתנהגותית קוגניטיבית, ואפשר להיעזר בתרופות מסויימות - בהתייעצות עם רופא המשפחה ועם פסיכיאטר - תרופות שממש עוזרות לא להיכנס להתקפים הללו.
מה שאת מבקשת כאן הוא בעצם להניח שהבעייה תימשך ולקבל זאת, ורק לחפש איך להרגיע את עצמך במצב הנתון.
אשמח לשמוע ממך תשובות.