חתונה

שלום שירן,

אכן הורייך לא אמורים להתערב בכלל בבחירותייך, ובכלל בקשר הזוגי שלכם. אני בטוחה שהכל מדאגה והם מאוד רוצים שתתקדמי, תתמסדי ותבני בית- הכל נכון וטוב. אבל, ברגע שההתערבות כבר נעשית קיצונית, זה הזמן שלך לדעת לשים להם גבולות.

אתם מאוד צעירים, חברך לא מרגיש בשל לחתונה, ואולי בצדק. הוא כנראה עוד לא לגמרי מבוסס, מרגיש צורך לחכות שיהיה בשל, כמו 95% מהגברים ואולי גם חלק יפה מהנשים בגיל הזה. אולי עבורך זה יותר נכון לקבל החלטה כזאת מבחינתך, אבל גם- צריך לשקול מה מניע אותך להרגיש כך- והאם ללחצים מסביב אין השפעה רבה מדי על הקשר.

חברך נלחץ מהורייך והצדק- מדובר בסיטואציה לא קלה בכלל. אין לי ספק שכל אחד היה מרגיש ככה.

העובדה כי הציבו לך אולטימטום מלמדת על הלחץ המאוד גדול שלהם לחתן אותך. מעבר לזה, מלמדת על חוסר היכולת (כרגע) שלהם לראות את צרכייך ולאפשר לך גם בחירה חופשית משלך, האם להישאר איתו למרות שאין באופק חתונה, או לא. אולי אם הנושא לא היה צץ בעוצמה כזאת מצידם- אולי כלל לא היית חושבת על מיסוד, או היית חושבת אבל מאוחר יותר? אולי זה לא היה "אישיו" עבורך. לכן מאוד חשוב מה את רוצה- האם הם "הקול" שלך, ומשקפים משהו שאת רוצה? האם את באמת מאוד לחוצה על חתונה והם פשוט "דובבו" את זה מולו החוצה? (בצורה לא נכונה, אבל נגיד).. או, שאת מרגישה שאת בהחלט יכולה לחכות עד שהקשר יבשיל ולבדוק מה הלאה. זה דבר אחד.

דבר שני, לגבי ההצעה להוציא אותך מהבית- אני במקומך הייתי יוצאת ובונה לי חיים בוגרים מחוץ לבית, בלי טינה ובלי יותר מדי דרמות. הייתי פשוט מוצאת לי את הפינה, את השקט, ושם ממשיכה לבסס את הקשר הזוגי ובודקת האם אכן אני מאוד לחוצה על חתונה, האם מי שמולי מתאים לי כפי שהוא כיום, ובכך מוצאת יותר תשובות. אולי כדאי שתסתכלי על "ההזמנה לצאת מהבית" כהזדמנות מצוינת עבורך באמת לבנות משהו בשביל עצמך, ובכל להפחית כל התערבות, כזאת שגם לא קשורה לקשר, של הורייך, בחייך. אולי גם אותם זה "ילמד" שהנה, את גדולה, ופחות תחת חסותם ושליטתם.

בהצלחה רבה