זוגיות לא שלמה

יפה שאת יודעת לתאר בדיוק את מצבכם דבר שיכול להוביל אתכם בהמשך (אם רק תרצו...) לפתרון,
-
פתחי היציאה שלו מהבית גורמים לך להרגיש שאת "לא בראש סדר העדיפויות שלו", וזה אכן מתסכל ולא משנה לאיזה חוג הוא יוצא, בשביל זה תצטרכו לחזק ולמנף את "הזמן שאתם כן ביחד" למשהו מיוחד במינו שתרגישי שהזוגיות שלכם חשובה לו לא פחות ממך,
בד בבד יהיה לך יותר קל לקבל את היציאות שלו ואפי' לעודד ולשמוח בשמחתו, לזוגיות כזו ניתן לקרוא מושלמת, אתם ביחד גם כשאת לבד! כי לך ולבן זוגך יהיה עניין שתהיו שם ושיהיה לכם טוב גם או למרות שאת או הוא נמצאים לבדכם,
כמובן שצריך להשקיע כדי להגיע לרמה כזו של זוגיות אבל זה משתלם ובונה את הקשר לרמות גבוהות יותר, כשתבינו את המשמעות של נתינת ספייס זה לזו בכך שהדבר עוזר לבנות את הקשר יהיה לכם יותר קל לפרגן, אלא הרגשה של נתינה מתוך רצון להיטיב עם השני ולגרום לו אושר,
-
את המינון צריך למדוד על סרגל של רצוי ומצוי, להתחשב בצרכים של הבית, שלך שלו, של הילדים, עבודה וכו' ולבדוק מפעם לפעם אם לא הופר האיזון, הכל בסבבה מתוך רצון להשיג שלווה בחווה,
-
תלכו לכמה שיחות עם אנשי מקצוע אם אתם לא מצליחים לעשות זאת בעצמכם.
בהצלחה

אומנם כל בני הזוג עוברים את חמשת השלבים בזוגיות. הרמה שאתה מדבר עליה, לא רמה גבוהה אלא ההפך הוא הנכון . להיות ולרצות להיות עם בן הזוג ולשמור על הרצון הזה לאורך כל החיים , זה משהו שכל זוג חולם עליו ואני מכירה לא מעט כאלה שכן מצליחים, לא עוזבים לשום בילוי לבד ומבלים כל דקה ביחד אפילו בהגיעם לגיל המופלג. אין להם צורך בריגושים נוספים כי בן זוג ממלא אותם ,זה אגב הרמה הכי גבוהה שרוב הזוגות במיוחד אצל הצעירים נגמר אחרי תקופה של שנתיים עד חמש מקסימום ואז יש משבר הראשון, אחרי שלב זה יש הרבה גירושים אגב.
אני בעד לשמור על הרמה הזאת ולשאוף אליה, הזוגיות כפי ששמה זה משהו שמתאים לשניים גם חילופי זוגות יכול להיות רעיון מצוין לזוג שזה מתאים לשניהם ומה שאני כתבתי שאם לאחד מתאים וטוב ולשני לא מתאים ורע ,לא משנה מה הם עושים ,זה העניין שיגרום למשבר ואם בן אדם בוחר בסופו של הדבר במשפחה ובכל זאת מנסה לשלב אותה עם עוד בילויים וזה נהפך לדבר החשוב מכל בסופו של הדבר, אז חבל על המשפחה שלא תצליח במצב כזה , זה כמו לשבת על שני כיסאות...
ועוד דבר , "הזמן שאתם כן ביחד", כנראה זה לא היה ברור ,כי אין לנו כל כך זמן ליחד , בעצם הזמן שהוא מעדיף לצאת לבילוי זה אמור להיות בזמן שלנו, זה יוצא על חשבון של בילוי משותף ולא אני לא מוכנה שזה יבוא על חשבון זמן זה, הרי אם אני אעשה את אותו בדבר הוא גם יפגע והוא כן מודה שאם אני אלך עם החברות מהחוג שלי, זה לא יהיה לו נעים בזמן שהוא ישב בבית. והבעיה שהוא עדיין מנסה בכל הכוח כן לצאת וכן לעשות דברים שלי לא ממש מתאימים וגם לו לא יתאים אם אני אעשה את אותו דבר בדיוק.

שלום ויויט,

אני מסכימה עם דבריו החכמים של בני, ואני אוסיף, שהדינמיקה בזוגיות שלכם היא לא על קו אחד ורצוף- היא משתנה, עם התקופות, עם הנסיבות. אז, לפני כמה שנים, אחרי המשבר- היו כל מיני נסיבות שגרמו לכם להתעלות מעל המשבר וצלחתם אותו. היתה תקופה אינטנסיבית של השקעה משני הצדדים בקשר, השקעה מאוד רצופה. יתכן ואחרי שהדברים נרגעו הוא רצה למצוא את עצמו יותר, בתוך הזוגיות, ומוכן לוותר על ערב משותף איתך לטובת האינדיבידואל שלו, וזה מה שבני התכוון- שסדר העדיפויות משתנה.

אני לא הייתי נלחצת מכך שיש פעמים שבן הזוג מעדיף לבד. הייתי מעדיפה שתבדקי בדיוק מה הרגשות שלו, האם היה יותר מדי ביחד? האם הוא זקוק ללבד? האם מסיבות של חוסר שביעות מהקשר, או מסיבות אישיות שלו? איך הוא יגדיר היום את הקשר מאז המשבר? שווה לבדוק את זה איתו. אם נעזרתם ביעוץ זוגי בעבר- זה הזמן לשוב אל המטפל. אם לא- אולי זה הזמן לחשוב על מטפל טוב. יש דברים שרואים מכאן ולא משם, ואולי כדי לנסות להציל אותך מהתסכול הזה- כדאי להתייעץ גם מעבר לפורום.

אני לא הרגשתי אותו לא רוצה אותך, לפי מה שתארת. אני מרגישה יותר מצוקה מסוימת שלו בתוך הקשר, והוא מחפש איך לבטא אותה. לפעמים המובן מאליו (לאחר המשבר כשהכל רגוע ואת שוב מאמינה בו) לא "טוב" לזוגיות, ומשברים גורמים לגלים מסוימים, שמביאים חזרה את האקשן. יתכן וזה הדפוס של הקשר ביניכם, וזו רק השערה. הכי חשוב שאת תבדקי בדיוק את הסיבות להתנהגות, לא בכעס, אלא מתוך הזמנה לבירור אמיתי מהבחינה הרגשית איתו. סה"כ עברתם המון יחד, צלחתם משברים, הזוגיות הוכיחה את עצמה, סיכוי טוב שגם את זה תצילחו לעבור יחד.