מפחדת מבגידה

היי
אמון מלשון "אימון"
אם הבעיה היחידה שלך היא בקטע של להאמין כן או לא, אז תצטרכו להתאמן לעבוד ולחזק את האמון ביניכם, עד שתרגישי בטוחה יותר בקשר,
-
תראי, לדבר זה תמיד טוב, לחפור כבר לא כ"כ!
-
אולם אם את חוששת מהתגובה שלו עד כדי כך שזה גורם לך לא למסד את הקשר שלכם, סימן שמשהו חמור יותר מונע ממך לראות בו כבן זוגך לעתיד, ובצדק,
זוגיות נכונה נבנית על בסיס איתן של סיפוק צרכים הדדי, תבדקי מה יש לך ומה חסר לך, יש דברים שאפשר להשלים אח"כ תוך כדי עבודה זוגית ואישית, אבל חשש מלפתוח ולדבר על דבר מהותי שמציק לך... זה כבר אומר דרשני...
בהצלחה

שירי יקרה, מעבר למה שבני כתב לך, שאני מסכימה עם דבריו לגמרי, הביאי אולי בחשבון שצורת ההתכתבות והסמסים עם הבחורה מן העבודה אינם בהכרח מה שאת פירשת. קורה שבמקום עבודה מתפתחים יחסים קרובים ומתקבע סגנון של קירבה בין אנשים. השאלה היא האם לייחס את מה שראית לרגשות אמיתיים כלפי אותה בחורה או האם אפשר להסביר זאת בהרגלים שהשתרשו במקום העבודה. יש מקומות שבהם כל בוקר באים ומתחבקים - סגנון אמריקאי כזה...מספיק שיש מישהו אחד שמחדיר את הקירבה הזאת - אנשים הרי מאוד נהנים מחיבוק, אז רובם זורמים עם זה.
כבר ראיתי שאנשים העוסקים במכירות, למשל, מפתחים סגנון מאוד מתקרב, ומשתמשים המון במילות חיבה כמו מאמי, מתוקה, יפה שלי, והם אפילו כבר לא מרגישים בכך - זה הופך להיות הסגנון האישי שלהם, כי זה עוזר להם למכור יותר טוב...

אם האפשרות של סגנון שהסברתי כאן אינה מתקבלת על דעתך, ואת בכל זאת מאמינה שיש משהו בינו לבין אותה בחורה מן העבודה - אז אינני אומרת לך להתעלם ממה שראית, אבל כמו שבני כתב לך - זה בסיס מאוד גרוע להתחתן כאשר יש לך חשד כזה, וכאשר אולי תרצי בעל כורחך להמשיך ולחטט לו כדי להפיג את חששותיך.

את צריכה גם לחשוב טוב טוב האם הוא האדם שמתאים לך? כתבת שהוא איש קשה. את חוששת להיות כנה וישירה איתו. אחרי שמתחתנים את עלולה לחשוש עוד יותר. כאשר יהיו ילדים את עלולה לחשוש אפילו עוד יותר, כי בכל פעם ייהה לך יותר מה לסכן אם תחשבי שאת עלולה לעורר את כעסו ותבליגי בגלל זה.
חשוב על כן לבחון בינך לבין עצמך - מהן התכונות שאת אוהבת ומעריכה בו, ועם מה קשה לך, ולעשות את חשבון הנפש שלך. (שימי לב: לא כתבת בהודעה שלך אף מילה טובה עליו)