להתגרש או לא?

אני בת 38 נשואה כבר 17 שנה. רוב הזמן הייתי עסוקה בגידול ילדים. אהבתי את בעלי אבל לא פיתחנו שום מערכת יחסים או תחביבים משותפים. לפני שנתיים בערך החל לשעמם לי. הקטן שלי בן 10, עצמאי ופחות זקוק לי. התחלתי להתלונן בפני בעלי על חוסר הקירבה בנינו והוא לא מבין אותי. הוא אומר שאני לא יכולה פתאום להשתנות ולצפות לקשר אחר בנינו. טוב לו עם השיגרה שהיתה שהקשרים חברתיים שלנו היו עם חברים ולא אחד עם השני והוא לא מבין מה פתאום אני מדברת במונחים של אהבה וקירבה. הוא אומר שאני חיה בפנטזיה וחוזרת לגיל 17. משעמם לי ורע לי. פתאום כשהוא יוצא לשבת עם חברים זה מפריע לי שהוא לא מעדיף להיות איתי, זה יצר ריחוק ואנחנו בקושי מדברים ואפילו בחופשה האחרונה ישנו בחדרים נפרדים. חשבתי להתגרש ואמרתי לו את זה שאני רוצה קשר, אהבה, בילוי משותף.הוא אומר שהוא ישתדל אבל לא עושה כלום והכל נשאר שגרתי. אני מתלבטת מאוד אם להתגרש רק בגלל שמשעמם לי ושבעלי לא מעוניין בקשר רומנטי איתי. יש לי ילדים מולצחים מאוד ולומדים בבתי ספר למחוננים מבחינה כלכלית יש לנו עסק ואנחנו מרוויחים די טוב. אני לא יודעת מה לעשות חשבתי לחזור לאוניברסיטה ולשכוח מבעלי אבל אני לא מצליחה לא להתעצבן כל פעם שהוא מעדיף להיות עם חברים ואני נשארת בבית משועממת.