אוף...

אני היקרה, ללא ספק יש אנשים שהינם פחות תיקשורתיים וזה לא התחום החזק שלהם. פתרון אחד הוא למצוא פרטנרים חלופיים לצורך שיחות נפש, כגון חברה טובה. אבל זה כמובן לא מספיק.
הדרך החכמה דורשת סבלנות איתו. להבין שבעיית התקשורת היא לא נגדך...להבין שהוא מתקשה בביטוי עצמי וחסר בטחון בתחום זה. זה אומר שתפקידך הוא לא לדחוק בו וללחוץ עליו . זה יעשה בדיוק את התגובה ההפוכה אצלו. מה שאת יכולה לעשות זה להחמיא לו בכל פעם שהוא קצת מבטא את עצמו. להגיב על כך רק ב"חיזוקים חיוביים" כמו - היה לי מאוד טוב כאשר סיפרת לי על החווייה הזאת בעבודה שלך - סתם לצורך הדוגמה...
כלומר - עלייך "לרדת" לרמה שלו של התקשורת ולעלות יחד איתו בדרך סבלנית ומעודדת במקום להגיד לו שיתעורר - כי את יכולה להגיד לו אתזה אלף פעמים והוא לא יתעורר וגם ירגיש באותו רגע שאת ביקורתית כלפיו וזה רק יחליש אותו ויעצבן אותו.
גם תבדקי מה את עושה כאשר הוא כן מגיב לך. האם את אומרת איזה משפט מחץ שמשאיר אותו ללא מענה? יתכן גם שהוא לא ממש מבין את המשפטים שלך ומרגיש שאם הוא יגיד משהו הוא עלול לחטוף ממך ביקורת? אז שווה להקשיב לעצמך ולראות שמא יש משהו בתגובת שלך שמדכא את התגובות שלו. איזה חשש מה תגידי, איך תגיבי לו.