צריכה דעה אחרת

אנונימית יקרה,

ראשית, הזמן הנכון ביותר להתמסד הוא כאשר שני בני-הזוג חשים שזה הזמן הנכון עבורם, כלומר כאשר הם מרגישים בשלים לנישואין והקמת משפחה.
חתונות של חברות/ים, מכרות/ים הנמצאים בזוגיות מספר שנים כזה או אחר אינם מהווים גורמים כלל בבואנו לקחת החלטה לגבי מיסוד הקשר כמו גם, "רצונם הטוב" של כל הסובבים להבין מדוע הדבר עדיין לא קרה. זאת ועוד, ציינת שאתם בדיוק בזמן שזה צריך לקרות. גם הגיל (למרות שהוא יכול להוות גורם מלחיץ לעיתים, בעיקר לבנות) אינו גורם משמעותי ובוודאי שלא בגילכם הצעיר, על אחת כמה וכמה אם אחד מכם לא חש בשל לחתונה.
נראה כי בן-זוגך נמצא "שם", הוא כנראה אינו חש שהוא בשל לחתונה והדבר בא לידי ביטוי בלחץ שהוא משדר בכל פעם שהנושא עולה על הפרק ובחוסר רצונו לדבר על הנושא כלל, לא כאשר את מנסה ליזום שיחה בנושא ובוודאי שהוא אינו יוזם דיון בנושא. זה קורה ודווקא בגיל הזה, שבאמת נראה הגיל המתאים, כמו שכתבת. הרבה בחורים חשים שעדיין אינם מסוגלים למסד את הקשר ולהקים משפחה למרות שבפועל הם חיים עם בנות זוגם בזוגיות הדומה לזוגיות של הנשואים.
העובדה שהא אינו מוכן לוותר עלייך מעידה על כך שהוא באמת אוהב אותך וכנראה רואה בך שותפתו לחיים. גם העובדה שהוא נמצא עמך בקשר זוגי לא מעט שנים מעידה גם היא על כך.
הדבר שלי הפריע בפנייתך הוא חוסר האמון שלך בו לאור מקרה כלשהו שאירע בעבר, עליו העדפת שלא לפרט. אם את חשה חוסר אמון כלפיו מדוע את רוצה למסד את הקשר איתו ולחלוק עימו את חייך?

הייי, המקרה היה לפני כמה שנים לא , בשירות הצבאי בצה"ל הוא אמר שהוא עולה לישון למחר ידידה שלו העלה תמונות שלהם יחד במסיבה הוט טוען שזה היה ספונטאני ,הידיה צינה כמה הערות לא לעניין ליד התמונה אני ציפיתי שישלח הודעה שיגיד שהוא יוצא מפני שאף פעם לא חסמתי אותו מזה תמיד איפשרתי לו לצאת כי האמנתי בו והמקרה הזה עירער בי את האמון בו, הייתי כנה ואמרתי לו את זה !!! בחזרה לנושא הנישואין אני מרגישה כבר שאני מוחנה ורוצה להתמסד מוכנה לחכות גג שנה כדי להתחתן ! הבעכייה שהוא לא מראה בגרות בנושא , זה עצוב מפני שקיבלתי כבר 4 הצעות נישאוין שאף הגיעו ישירות להורי מאנשים שהכירו את האישיות שלי אנשים טובים ומשכילים ! דחיתי את ההצעות האלו כי אני נאמנה לו .... מה שמציק זה העובדה שהאדם שממנו את מצפה להצעה ולבגרות הזאת את לא מקבלת !!!! מלבד זאת שהדבר מתחיל להפריע כבר להורים ,7 שנים זה לא צחוק אנשים תוך שנה שנתיים מתחתנים 4 שנים אבל כעבור תקופה כזאת ארוכה של הכרות חייב להיות משהו לא תקין אם הוא עדין חושש.....אני לרוה שמדברים איתי על הנ ושא מכרים שרואים אותנו כדי לא להלחיץ אותו הוא תמיד אומר יש זמן אני אומרת אני עדין צעירה כל דבר באיתצו ובזמנו אבל אני יודעת שזה לא ככה לכן אני שוקלת אם כדאי להמשיך או עדיף לחתוך אחת ולתמיד ..... כי במידה ואני מסיימת את הקשר אני לא יהיה מוכנה לחזור אליו ! גם אם הוא יבקש לאחר הפרידה להתחתן אני לא ירצה השאלה מה כדאי לעשות כי זה צעד גדול זה שינוי כיוון ....

אנונימית יקרה,

רק את יכולה לדעת מה הכי נכון עבורך. האם להישאר בזוגיות עם הבחור ולהמתין לשלב בו הוא יחוש מספיק בשל לנישואין או להודות לו על השנים היפות יחד, על החוויות הנפלאות ולהמשיך הלאה בחייך.
אולם, רגע לפני שאת לוקחת איזושהי החלטה, מאחר וזו החלטה מאוד משמעותית, כפי שציינת, אולי כדאי שתשאלי את עצמך מספר שאלות.
האם את אוהבת אותו?
האם לדעתך הוא האיש הנכון ביותר עבורך? האיש אשר יוכל להיות שותף ראוי לחייך?
האם את סומכת עליו לחלוטין (!)? האם את מאמינה בו בעיניים עצומות?
אם על כל השאלות הנ"ל ענית מייד "כן", בלי כל היסוס, סביר להניח שהוא האיש שלך, ה"אחד" שלך. אם את חשה כך דברי איתו בכנות, שתפי אותו בתחושותייך. הסבירי לו כי את בשלה לחתונה, אתם מכירים זה את זו היטב, כך שלא תהיינה הפתעות בשלב מאוחר יותר, שאת אוהבת אותו בכל ליבך ושהוא ה"אחד" שלך. אמרי לו שלא היית רוצה לוותר עליו ועל מה שיש לכם יחד ושהיית מאוד שמחה למסד את הקשר שלכם, לאחר כל-כך הרבה שנים.
תני לו מעט זמן לחשוב על כך, ל"התבשל" עם המידע. אולי תופתעי לטובה והוא יבין שהגיע הזמן ולמרות החששות שלו מהצעד הגדול הזה הוא לא מוכן לוותר עלייך.
במידה ועל השאלות הנ"ל לא ענית ב"כן" גורף ומיידי, אולי כדאי לקחת פסק-זמן כדי לחשוב על הדברים באופן שקול וללא לחץ. אולי תגיעי למסקנה שבלי קשר לחוסר הבגרות שלו, כפי שקראת לזה, הוא בכל זאת לא נועד לך.
אני מבינה לליבך, ההחלטה אשר עלייך לקחת אינה פשוטה כלל. לכן עשי כל שביכולתך על-מנת להרגיש הכי שלמה בעולם עם ההחלטה אשר בסופו של דבר תיקחי.

תודה על העצה ,אבל לצערי ההצעה שלך כבר נעשתה לפני כמספר חודשים הסברתי לו את הדבר והוא שוב חשש, היינו על סף פרידה והוא סירב לוותר אבל שוב דבר לא השתנה ניראה לי שהפסק זמן זאת התרופה להכל ....תודה מוניקה :)

מוניקה שלום העלתי איתו את נושא החתונה בצורה עדינה ונינוחה ונדהמתי מהתשובה שקיבלתי שאני מלחיצה אותו ושזה צריך לבוא מ 2 הצדדים הוט טוען שכלל לא הייתי צריכה להעלות את הנושא הזה ושריסקתי אותו שהעלתי את הנושא ......
הוא טוען שזה עדין לא הזמן אחרי 7 שנים יחד מבחינתו יש לו זמן ......הוא לא נותן סיבה לכך מלבד הלחץ ושזה לא בא ממנו , אני חייבת לציין שדייי נעלבתי .....
אני לא יכולה להסתכל לו בעיינים אני מרגישה נבוכה ודיי נעלבת ...
לא ציפיתי לתגובה כזאת , שיארתי שהוא יכול להגיד שהוא מעוניין בשלב יותר מתקדם הוא שיהיה כנה ויגיד לא מתאים לי בואי ניפרד אבל כלום הוא משליח עליי הכל !!!!
הדבר היסתיים בכך שרמזתי לו ללכת בדרך כלל אחרי ריב או בעייה הוא ישר מתקשר לנייד אם אני לא עונה הוא מתקשר לבית או שולח הודעות לא מפסיק!!! היום לא ......
אני מרגישה כאילו נתנו לי סטירה והיתעוררתי לסיוט .....
אני רוצה להיפרד ממנו אבל משהו ברגש מונע ממני .....
כי אני יודעת שאם אני נפרדת ממנו זה סופי ומצד שני אני לא יכולה לחכות לו אין לי ביטוח במיוחד אחרי ההתנהגות שלו היום לשום המשך איתו .....
בנוסף לכך מישהי שהוא מחשיב אותה כמשפחה אבל אין ביניהם שום קשר דם הם בילדות גדלו יחד היא אם חבר שלה 3 שנים .... היא רשמה לו בפייסבוק בצא'ט מה איתך לא מתכוון להתחתן אפשר לומר שייבשתה את המסכנה ..... הרגשתי כאילו שהיא לועגת לי ורבתי איתו על זה ......
מה יש עוד לעשות והאם בכלל שווה להתאמץ?!
אני מאוד מאוכזבת ממנו ......
אני ממש בשוק לא ציפיתי לתגובה גועלית כזאת ....

אנונימית יקרה,

צר לי על שנפגעת וצר לי על תגובתו. עלייך להבין כי תגובתו נובעת ממצוקה, מלחץ. נושא המחויבות הכרוך במיסוד קשר מלחיץ גברים רבים. חלקם מצליחים להגיב באופן יותר בוגר וחלקם פחות... עוד עלייך להביא בחשבון שהאיש לא מתמודד היטב עם לחץ. הוא נוטה לדחות את ה"טיפול" או ההתמודדות עם הנושא אשר מלחיץ אותו וברגע שעליו לעמוד מולו "פנים מול פנים" תגובותיו נראות כמו מתקפה הנובעת ממגננה, הוא פשוט אינו יודע כיצד להגיב באופן שקול ושכלתני, הוא מגיב באופן אמוציונאלי לחלוטין ואני מתכוונת לכל נושא ולאו דווקא לנושא החתונה (אני אמנם לא מכירה אותו אך תגובותיו והתנהלותו, במקרה זה, מעידים על דפוס פעולה מסוים).
זאת גם הסיבה שהוא לא יצר עמך קשר לאחר השיחה הזו. הוא חש כאילו התקפת אותו, הוא חש לא פחות פגוע ממך.
כעת, כאשר "נחשף" דפוס פעולה זה שלו וחוסר היכולת שלו, לפחות בשלב הזה בחייו, להתמודד באופן בוגר עם נושא מלחיץ וההתנתקות שלו לאחר שנאלץ להתמודד בכל זאת, עלייך לשקול האם זה האיש אשר תרצי לחלוק את חייך עמו, שהרי החיים מלאים אתגרים ובזוגיות יש לא מעט אתגרים אשר מצריכים חשיבה והתמודדות משותפת.
למרות שהייתם יחד תקופה ארוכה ואף בגרתם יחד, אולי עדיף, בשלב הזה, לקחת פסק זמן למחשבה, להירגע מהשיחה הזו והטעם המר שהיא השאירה אצל שניכם.
מה שחשוב בשלב הזה, זו את. לכן, קחי לך זמן, בלי לחץ, כמה שאת מרגישה שאת צריכה, וחשבי האם הוא האיש שלך, השותף הנכון ביותר לחלוק עמו את חייך.
במידה ותחליטי ש"כן", תוכלי להמתין לו מתוך בחירה ותחושת שלמות לגבי הבחירה שלך.
אולם במידה ותחליטי ש"לא", בסופו של דבר, סיימי זאת באופן הכי מכבד ומכובד שאפשר והמשיכי הלאה בחייך. את עוד צעירה וכל החיים לפנייך ואני סמוכה ובטוחה שאם זה לא הוא תדעי לבחור נכון את השותף הראוי והנכון ביותר עבורך.