חבר דומה לאבא וזה לא דבר טוב

שלום מבולבלת,

אכן ניכר הבלבול שלך וזה לא מצב כ"כ פשוט עבורך. מצד אחד החבר לא עשה לך כלום, ומצד שני הוא בעל תכונות מסוימות שגורמות לך לרתיעה. החשוב והחכם הוא שעלית על זה- למה זה מפריע לך, והצלחת להפריד בינו לבין המקור- לבין אבא שלך.

החשש שלי הוא שאם לא תטפלי בזה ותדעי להבחין יותר ביםן שני האנשים- את תשמרי טינה ותעתיקי את אותה התנהגות וסכסוכים שהיו לך עם אביך- בקשר הנוכחי (זה קורה הרבה ולפעמים זה יכול אכן להרוס זוגיות). לכן חשוב מאוד שתקבלי הכוונה יותר רצינית מהפורום כאן. זאת התחלה טובה לפנות אלינו, התחלה מצוינת, ומכאן את צריכה להמשיך ולחשוב- שגם את המערכת הזאת לא תצלח מסיבה זו או אחרת, סביר להניח שגם בן הזוג הבא יהיה דומה, אפילו במשהו, לאביך, או יזכיר לך אותו. הנטיה הטבעית של כולנו היא ללכת ולחפש בן זוג שמוכר לנו מפעם, לא משנה אם הוא טוב או רע, לחפש תכונות שדומות למשהו מוכר- כי עם המוכר אנחנו מסתדרים טוב מאשר עם השונה. לשונה צריך להתרגל, להסתגל. למשהו שמוכר לנו וידוע לנו אין צורך בהסתגלות ובאנרגיות.

אבל אם תעצרי את כדור השלג ותלכי לסוג של יעוץ ותמיכה- את תגלי שאת דווקא מצליחה להפריד ולקבל את הדמויות כפי שהן ולא להשליך מאחת לשניה. עצם כך שחווית הכל בגיל כה צעיר חשוב גם הוא כדי לעבד את זה. ללא קשר למערכת הזוגית אני מניחה שהיה מגיע היום הזה בו היה כדאי שתיגעי בפצעים האלו, כיוון שמטען כזה יכול להעיב עלייך בעוד תחומים, כמו ביטחון אישי, אמונה באנשים, קשרים אחרים עם גברים, קשרים עם דמויות סמכות ועוד. שוב, ללא קשר למערכת זוגית. לכן את תרוויחי מכל הכיוונים אם תלכי לטיפול (סדנה, קואוצ'ינג, מטפל קליני, התנהגותי) - גם תרוויחי תהליך אישי מול אבא שלך, תהליך חשוב שיקדם אותך, וגם שימור הזוגיות הקיימת שללא ספק יש בה הרבה מרכיבים טובים, וחבל להרוס אותה אם באפשרותך לשמר אותה. לא כל יום מוצאים בן זוג טוב.


בהצלחה רבה

תודה רבה לך על התגובה לפחות עכשיו אני יודעת שבאמת יש לי בעיה ואני צריכה לטפל בה.
בתגובה רשמת שאני צריכה לפנות לעזרה מקצועית. יש לך אולי הכוונה ספציפית באזור הקריות חיפה?

הי מבולבלת,

אני שמחה שאת רוצה לטפל בעינין- זה מאוד חשוב עבורך. מוניקה שלנו מאיזור חיפה, אני בטוחה שאת יכולה ליצור עמה קשר והיא תוכל לסייע או להפנות אותך למטפל קרוב למגורייך.

לגבי שיתוף החבר- פעלי לפי מה שאת מרגישה. אם כרגע זה עוד מוקדם לך ואת רוצה לדעת איפה את עומדת- את לא חייבת לשתף אותו מיד. אולי במהלך התהליך כאשר את תדעי במדויק יותר, תוכלי לספר לו ש"עלית" על בעיה אצלך, שקשורה לאביך ולדמויות שמזכירות אותו וזה תוקע ומעכב אותך. וחלק מהעיכוב את חשה אותו גם בזוגיות, שכאשר יש תכונה שמזכירה לך תכונה של אביך, את מתנהגת פתאום שונה (וזה משהו שהוא חווה ממך בזוגיות, החבר) ואת רוצה מאוד לשנות את זה. מה שחשוב הוא להבהיר לו שזה לא הוא, ז"א הוא לא "אשם" בתכונות שהוא רכש או בא איתן, אלא הסבירי לו שזה אלמנט בחייך שאת רוצה לפתור, שקשור בין השאר לילדות ולפצעים שנוצרו עם השנים שקשורים לאביך. אם את סבורה שהוא יצליח להבין ולתמוך- אין סיבה לא לשתף.

כך שהכל תלוי ברמת הכנות והגילוי שאת חשה מולו. אם את חשה שהוא יהיה שם ויתמוך בתהליך הזה (אני במקומו הייתי מסירה את הכובע, זה תהליך חשוב ואמיץ)- שתפי אותו.

אני אמורה לשתף את החבר בבעיה הקיימת?