זוגיות

קארינה יקרה,

נראה שאת חיה את חייך על-פי חסמייך, כלומר, את חיה מתוך ה"אין ברירה", כפי שאת רואה זאת. את לא חיה מתוך בחירה, מתוך אהבה, מתוך רצון ושמחת חיים. כל אלה נעדרים מחייך.
את לא מוצאת שפה משותפת עם בן-זוגך ובכל זאת בחרת לחזור אליו כי הרגשת שאין לך ברירה או אפשרות אחרת, לא הצלחת לחיות בשלום עם משפחתך אליה בחרת "לברוח" כאשר לא יכולת לשאת עוד את הזוגיות, אליה כאמור חזרת מאוחר יותר, כאשר חשת שאינך יכולה לשאת עוד את "עול משפחתך".
יחד עם זאת, נראה לי שכנות ויושר הינן שתי תכונות אשר חקוקות באישיותך. את מודעת לכך שההחלטות שאת לוקחת אינן המיטביות עבורך, בלשון המעטה, ומודה בכך ויותר מזה, את מספיק כנה עם עצמך כדי להודות שלמעשה חזרת לבן-זוגך לא למען הילד אלא כי לא ראית מוצא אחר.
בראייה שלי הכנות והיושרה שלך תעמודנה לזכותך כאשר תבחיני באור שבקצה המנהרה, שהרי לכל מנהרה, ארוכה וחשוכה ככל שתהייה, יש סוף ואור בקצה. אולם, מהמקום בו את נמצאת קשה לך לראות שאפשר גם אחרת, לכן, אני חושבת שאיש מקצוע יוכל לסייע לך רבות. בעזרתו תוכלי לראות בבירור את כל עוצמותייך אשר יסייעו לך למצוא את הדרכים המיטביות לצאת מהמנהרה החשוכה ולעלות על דרך המלך הנכונה עבורך.
הכל תלוי בך! חייך בידייך. קחי יוזמה, היעזרי באיש המקצוע המתאים ותני לעצמך הזדמנות לחיים אמיתיים, טובים, מאושרים. החיים הנכונים עבורך. כאשר תחושי שאת היא המנווטת את חייך מתוך בחירה ולא מתוך ה"אין ברירה" גם יחסייך עם ילדך יקבלו מימד אחר. את תהיי סבלנית יותר, סובלנית יותר, מסוגלת לקבל ולהכיל יותר, כך שגם ילדך יזכה בחיים רגועים ומאושרים.

אם את חשה שאוכל לסייע במשהו נוסף, יותר מאשמח.
בהצלחה!