לעדי -עובדת סוציאלית דחוף ביותר!!!!

שלום S,

אכן סיפור לא נעים.

אני לא יודעת לתת לך תשובה במונחים של "מה מותר להם ומה אסור להם" לשאול או לעשות. כמובן שמה שקרה לא נעים, קודם כל לכם כהורים ואני מניחה שכל ההשלכות של זה גם לא פשוטות עבורכם.

עינין המדריכה - מתשובה אחת של הילד ועד כדי להתקשר לרווחה ועד כדי להתקשר אליכם- הצעדים האלו מרחיקי לכת ביותר, ואני אמנם לא עובדת ברווחה, אבל לא שמעתי שממשפט אחד של ילד מציתים סיפור שלם. האם פנו אליכם לפני או אחרי הטלפון לרווחה? לפי הבנתי- אחרי.

כשילד אומר משפט כזה או מתנהג באופן מחשיד להתעללות- הדבר הראשון הוא לפנות אל ההורים ולברר. אני לא שמעתי על מקרה שרק על פי חו"ד של הילד הוחלט לפנות לרווחה, זה נשמע לי אבסורד.. כל שכן כשמדובר בגיל כה צעיר, ילדים יכולים לתת מגוון של תגובות על שאלה כזאת, ולא כל משפט שיש בו רמז לאלימות הוא אכן מפליל. אך כמובן יש להתייחס לדברים ברצינות ולברר לעומק- להזמין את ההורים, לערב איזשהו יעוץ יותר מקצועי מהמדריכה, ויותר מכך לברר לעומק עם הילד (ויש המון שיטות נינוחות לעשות את זה) למה בדיוק התכוון או מה יש מאחורי המשפט הזה- תשומת לב? משהו שנחשף אליו בטלויזיה? משהו ששמע בקייטנה?

הדברים הרחיקו לכת, ללא ספק.. בעיקר כשמדובר בסיפור כ"כ לא נעים לך כאמא ולכם כהורים. אני חושבת שמה שהכי חשוב זה לא לחפש אשמים או להמשיך בסערת הרגשות- זה היה וזה מאחורייך. מה שחשוב הוא לברר עם הילד ולא "לתשאל", אלא באמת לשבת איתו, לשחק איתו, לדבר איתו על אלימות ולשאול אותו לגבי החוויות בבית, אני בטוחה שתמצאי איזו סיטואציה לאחרונה שהוא הרגיז אותך- אפשר לשאול אותו בעדינות "ומה אמא אומרת כש(נגיד) יוסי לא מתנהג יפה?"... אמא צועקת? לא.. אמא מרביצה? לא, אסור להרביץ. אמא כועסת על ההתנהגות של יוסי? כן. ז"א גם להגדיר עבורו מה בדיוק קרה, אולי יהיה לו יותר קל להגדיר גם באוזנייך מה הוא מרגיש. ואני אומרת לעשות את זה לא כי חלילה את פוגעת בו, אלא כדי באמת לברר האם יש משהו מאחורי מה שאמר בקייטנה, האם כעס מתפרש אצלו כאלימות, וכו'. כי זה מקרה שיכול דווקא לגרום לך כאמא למצוא פתח רגשי אצל הילד ולדבר איתו באופן כללי על אלימות, מכות, ילדים מרביצים וכו'.

יש לך גם הזדמנות פז לסקור את הסביבה שלו, כולל סביבת מחשב, משחקי מחשב, טלויזיה ווידאו לסוגיהם- למה הוא בדיוק נחשף. לסיכום, לבדוק מה הוא מרגיש בסביבה שלו והאם הוא חש בטוח. לפעמים המילים "מרביצים לי" לא מדברות על אלימות, אלא משהו שיכול לספר על הביטחון שלו בסביבה הקרובה, ביטחון עצמי, הערכה של הסביבה כפי שהוא מפרש אותה, חוסר פידבק (אולי) שהוא חש מהסביבה. לכן השתדלי לא להתייחס ל"קונקרטי" (מרביצים) אלא למה עומד מאחורי זה באופן מופשט יותר שיכול לספר לנו יותר על החוויה שלו.

הי,תודה על תגובתך.
מה התנהגות מומלצת במקרים האלה(בשיחה עם עובד סוציאלי?)
והאם יכולים לקחת את הילד מהבית?
תודה.

הי S,

במקרים שיש חשד מסוים להתעללות יש לזמן את ההורים ולשוחח איתם. אם עו"ס מתרשם שאכן יש פגיעה, ע"י עדות הורים/ עדויות נוספות משכנים, סביבה ומהילד עצמו- אז מעבירים את הנושא לפקידת סעד ברווחה והיא אמורה להמשיך לטפל ולברר את הנושא, לרבות ביקורי בית וכו'.

לא יכולים לקחת את הילד מהבית, אלא רק לאחר בירור מקיף ומעמיק על טיב ההורות והתפקוד של ההורים והילד, או שאר הילדים. בד"כ יבדקו האם יש הזנחה, רשלנות, מצב נפשי וכו'. אני לא מאמינה שיש לך מה לדאוג, שהרי אם לא היה ולא נברא ואתם הורים לכל דבר- אין מה להפליג למחשבות מיותרות.

כך או כך, עד הוצאת הילד מהבית יש תהליך מאוד מאוד ארוך, מאוד סיזיפי, והיום המגמה היא להימנע מזה כמה שאפשר. יש הרבה תוכניות עוד לפני ההוצאה עצמה, ע"י שיחות, קיום פגישות משותפות עם המשפחה וכו'. רק אם החשד הופך למאוד מבוסס ורואים בפועל התעללות, פגיעה, הזנחה, חשד סביר לאלימות, עדויות מהסביבה- רק אז בכלל חושבים על הוצאת הילד.

אל תדאגי.. אני משוכנעת שזה לא המקרה.
בהצלחה רבה, ובאמת מה שחשוב זה לברר מה הילד מרגיש ו"מאיפה זה צץ". בלי כעס, רק להזמין אותו ולהקשיב לו. בכל מקרה אם הוא מרגיש תסכול מסיום כדאי שאת תדעי ממנו עכשיו ותוכלי לתת לו תחושה טובה יותר, ובכך מנעת תסכול ממושך לכולם.

הי עדי,סליחה על הבורות...
אני קראתי קצת בבלוגים,מוצאים ילדים סתם ככה,תופרים תיקים בכיף...
אולי צריך לחשוב על לעבור דירה?מה את אומרת?(כי רצינו לקנות באזור שאנו גרים פה,כל החברים של הילד כאן-יש לו בעיה חברתית קטנה..).
תודה..

הי שוב,

אני לא יודעת מה קראת, מי כתב ומאיזה טעמים. יש מקרים שמוציאים ילדים, אחוז מסוים מהם גם חוזר הביתה! שוב, המגמה היא דווקא לא להוציא ודווקא לטפל מול ההורים בבעיות.

עצם כך שלילד שלכם יש התמודדות עם בעיה- יכול לספר גם על המשפט שאמר.. אני לא מכירה אתכם, את הסיפור מאחור ולא את הילד. ויהיה קצת קשה לייעץ לך בשלט רחוק מה כדאי לעשות.
אני מרגישה לאורך הודעותייך שאת מאוד מאוד לחוצה. יכולות להיות לכך כמה סיבות, אחת מהן אולי היא שאת חשה אשמה או שאת חשה שאת לא מצליחה להתמודד היטב עם הבעיה של הילד? את חשה "לא מספיק טובה"? אני לא יודעת, זאת תחושה שעולה מתוך הלחץ וסערת הרגשות שלך. לחשוב על לעבור דירה בגלל מקרה כזה? למעשה את מבקשת לברוח מהסביבה (למשל המדריכה) שאמרה דבר אחד שנראה "יושב" לך על מקום רגיש. אם כן, נסי לגלות מהו אותו מקום רגיש? הרי את כותבת שלא היה ולא נברא. מה בכל זאת יש שמזין את הפחד שלך? אם את חשה שאתם מתקשים להתמודד עם בעיות מסוימות בהורות או אצל הילד- זה בדיוק הזמן לפעול, כשהוא קטן והוא יזכור את חוויית ה"איסוף והחיבוק" שלכם ובעיקר את הסיוע לאורך שנים. זה בדיוק הזמן לברר מה בדיוק הבעיה שלנו, שלו, מהו בדיוק המצב- ואולי באמת דרך המקרה הזה קיבלת מתנה- אולי כדאי לטפל באופן אחר בבעיות שפוקדות אתכם.

לא קל להיות הורה לילד שיש לו בעיות. אבל מה שמשמח אותי הוא שכל החברים של הילד נמצאים בקירבתו. את מודעת לעומק החשיבות של ילדים וחברים סביבו, כמה זה תורם לבטחונו ולפיתוחו האישי? צריך לשקול האם מעבר דירה לא יחריב לו את "מגדל החברים" שבנה לעצמו. אל תברחי מתוך בושה או מתוך פחד של מה יגידו. אם את אמא טובה (בעיני עצמך!! לא בעיני מדריכה) - היי כזאת ואפשרי לילד את הסביבה הכי טובה לו.

את זקוקה לרגיעה, ולחשוב על הטוב: למרות הבעיה החברתית, הילד שלי מוקף בחברים.. זה רק מעיד על האישיות שלו וגם על מה שהוא כן מקבל מכם בתור הורים.

הי עדי.
היינו היום בשיחה אצל עו"ס,הסברנו לו כל הדברים.כרגע הוחלט על פגישה עם יועצת ביה"ס לפני לימודים.ואולי גם טיפול המשך אצל פסיכולוגית התפתחותית....אמר שיהיה יד על הדופק...

הי ובוקר טוב,

אני שמחה לשמוע שהלכתם. זה גם נותן הרגשה טובה שיש אנשי תמיכה ואנשי מקצוע סביבכם, כך שאתם לא לבד עם הבעיה.

העובדה שהטיפול הוא מערכתי- עו"ס, פסיכולוגית התפתחותית, יועצת- מאוד מרגיע. לפעמים הולכים על מוקד טיפול אחד, למשל רק יועצת, ולמרות שהטיפול טוב, עלולים להתפספס הרבה אלמנטים חשובים- שדווקא פסיכולוג התפתחותי יכול לעלות עליהם.. ואז להשלים את התמונה. ולכן אני מאוד שמחה שהלכתם על הכיוון הזה.

הכי טוב שלא הפנתם גב לבעיה, ואתם עומדים מולה ומתמודדים מולה. כשאת מיואשת או כמעט מוותרת, נסי לדמיין את הראיה שלך דרך העיניים של הילד שלך. מה הוא חווה מהעולם? על מה הוא מסתכל? ממה הוא נרתע? איזה תכנים הוא מעלה? אם היית הילד הזה- מה היה לך טוב? איזה אנשים או ילדים היית רוצה סביבך? אני חושבת שזה יכול לעזור לך להתחבר יותר לכוחות שלו ולהתחזק ברגעים שקשים יותר.

שמחה שעידכנת אותי, זאת הדרך הנכונה.

הי שוב,
אני לומדת עכשיו לתואר ראשון,ויש לי זכרון גרוע...את חושבת שריטלין יכול לעזור לי?
יש לי גם הפרעה של קשב וריכוז,אבל לא חמור מידי...
תודה שוב.

ערב טוב,

אני לא מוסמכת לתת עצות לגבי תרופות. יש אגב שיטות שונות לזכור חומר לימודי וכו'- תוכלי לברר את זה במוסד שבו את לומדת, על סיוע של למידה לבחינות וכו'.

אצרף בנפרד קישור לפורום שיכול לסייע לך.

בהצלחה רבה גם בתואר.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_הפרעות_קשב_וריכוז_רפואה_משלימה' id=link]הפרעות קשב וריכוז, רפואה משלימה [/a].