זוגיות והסכם ממון

לדעתי יש צדק ברצונות שלו.......אבל את יכולה להכניס סעיפ שx כסף או אחוז מסוים מההון תקבלי אם חלילה יסתים מסגרת הנשואים......תביני אותו......ואת תהיא חכמה שמרי לעצמך הון שאחוז מסוים יהיה מבלי שאיש ידע ...יקח שנים ויהיה לך סכום לא מבוטל אם חלילה יסתים חיי הנשואים....יהיה לך כסף משלך........מקוה שהייתי ברור בהצלחה ציצו

שירי יקרה,

מחד, אני מבינה לליבך. יצרתם זוגיות, שותפות, אשר יכולה להתפתח ולהיהפך לשותפות לחיים. אם חולקים בכל ושותפים לכל, אז למה לא גם בעסק? למה לא לתת אמון מלא בבן-הזוג?
מאידך, אני יכולה להבין גם את בן-זוגך. הוא עמל, בוודאי קשה, על-מנת להקים את העסק שלו, הקדיש לו ימים ולילות, שלא לדבר על השקעה כספית, בנוסף לזו האישית והוא משתדל כמיטב יכולתו להבטיח שבמידה ונישואיכם לא יעלו יפה, הוא לא ייאלץ לוותר על עמל כפיו, שאת לא היית שותפה ביצירתו, גם אם לאורך שנות נישואיכם תמכת ועשית כמיטב יכולתך על-מנת לאפשר לו להיות נגיש וזמין לעבודתו, כפי שכתבת.
את בוחנת את הנושא מהפן הרגשי ובן-זוגך מתבונן על הדברים מהפן השכלתני וזו הסיבה לחוסר ההסכמה הבסיסית בניכם בנושא. נסי להעמיד את עצמך במקומו, האם היית מוכנה להעמיד בסימן שאלה את היצירה העצמית שלך? יצירה שרק את יצרת? האם היית מוכנה לחלוק ביצירה כזו במידה והקשר שלכם יעלה על שרטון?
מאחר ומעורב כאן פן משפטי, אולי תוכלו להתייעץ עם עו"ד בנושא? לבדוק אופציות להסכם ממון, לבדוק כיצד את תוכלי לקבל את המגיע לך בזכות לאור תמיכתך לאורך שנים, וכד'.

מרוב כל עניני הכספים יש גם פן נוסף .
אני מרגישה חרדה , לפני 10 חודישם נפרדנו לחודש לא אהבתי קשר שיש לו עם מישהי מהעבודה וטען שאני לוחצת ולכן נפרד.
אני מרגישה המון לחץ .. שהוא לא אוהב אותי כבעבר ... שאין לו זמן אלי ..
והלחץ הזה מתפרץ אצלי בקוטריות
אני מנדנדת לו כל הזמן מתי הוא וזר וכו ... כל הזמן שואלת שאלות ...
ונמאס לו מהלעשות אני רוצה לעמוד על מה שחשוב לי

שירי יקרה,

על-מנת שתוכלי לעמוד על מה שבאמת חשוב לך, עליך "לעשות סדר" בדברים החשובים לך. אז מה באמת חשוב לך?
לי נראה שאמון, אמינות ונאמנות מדורגים גבוה בסולם הערכים שלך. כאשר חשת שהקשר של בן-זוגך עם הקולגה שלו לא מתאים לך לא הצלחת להרפות (ובצדק, לדעתי, מנקודת המבט שלך) ובעיניו זה הצטייר כלחץ, איתו הוא לא הצליח להתמודד ולכן הוא עזב (אגב, איך חזרתם?)
כתוצאה מכך שכנראה משהו באמון שלך כלפיו נפגע, את חשה שהוא לא עוטף אותך בתשומת הלב לה היית רגילה, כפי שציינת, אין לו זמן אלייך, בתחושה שלך, עד כדי שאת חשה שאהבתו אלייך פחתה. גם כאן, כמו שהיה בעבר כאשר הקשר ביניהם לא היה לרוחך, את מתנהלת על-פי אותו דפוס פעולה ולא מרפה, כפי שכתבת, "אני מנדנדת לו כל הזמן". את משדרת חוסר ביטחון וחוסר שקט והוא, כאמור, לא מתמודד היטב עם "תשדורת הלחץ" שהוא מקבל ממך.
מכל הנ"ל אני מקבלת תחושה ששלווה ושקט נפשי הנובעים מביטחון גם הם ערכים חשובים לך. כדי לממש את הנ"ל בחייך את צריכה לקחת החלטה האם את מסוגלת לסמוך לחלוטין על הבחור.
במידה והתשובה הכנה ביותר שלך היא "כן", נסי להוריד את רמת הלחץ ממנו, שהרי התחושה הזו, הלחץ הזה, יוצר מריבות חוזרות ונשנות.
אולם במידה והתשובה היא "לא" יהיה עלייך לקחת החלטה אמיצה כדי להחזיר לחייך את השקט הנפשי, השלווה והביטחון העצמי, שכה חשובים לך.
עלייך להביא בחשבון שעבודתו מאוד חשובה לו וגם בעתיד הוא יקדיש לה לא מעט, בלשון המעטה. בנוסף, מאחר ועבודתו מדורגת גבוה בסדר החשיבות שלו הוא לא יוכל לחיות לאורך זמן עם לחץ מצידך, אשר עשוי להפריע לו בעבודתו (למשל, רצונך שהוא יחזור מוקדם יותר בתדירות גבוהה וכד') מה עוד שהוא נוטה לעזוב כאשר הוא חש בלחץ הזה, לא מתאים לו או שאינו מסוגל להתמודד עם תחושה כזו.
לכל זה אין קשר לרצונו לערוך הסכם ממון. בראייה שלי דווקא תחושת הלחץ בקשר הוא הגורם המשמעותי יותר לתחושותייך הלא נוחות ולכן יהיה עלייך ראשית לבחון האם את באמת סומכת עליו לגמרי, על כל המשתמע מכך.

תודה על תגובתך ..
אני אישית מרגישה שהוא ועבודתו בראש מעיניו .. אין מקום לזוגיות אם אני לא דוחפת את עצמי ומצטיירת כנודניקית...
אין לו זמן לשוחח תמיד ממהר ותמיד יש שיח מאוד בהולה...
בערב חוזר בשעות שעייףמדי עמ באמת לדבר...
ואני מרגישה שמשקיע בעסק וזונח אותי..
אתמול הוא היה בפגישה ליד מקום עבודתי ובמקום לפוץ ולהגיד שלום להפתיע הלך אחרי הפגישה .. דברים קטנים כאלו שגורמים לי לא להרגיש מיוחדת בעיניו ..
האם עלי להתרחק עמ שלא יביין שאני מובנת מאליה?
אני בת 30 ואין לי סבלנות למשחקים אבל אני רוצה לנער אותו בעיניו אני מצטיירת כמציקה אבל הדברים הללו חשובים לי

שירי יקרה,

כפי שכתבתי לך בתגובתי הקודמת, הוא מקדיש היום וימשיך להקדיש לעבודתו גם בעתיד זמן והרבה. חלק ניכר ממשאביו האישיים, מחשבותיו וכוחותיו מנותבים לעבודתו. עבודה זו חשובה לו מאוד, הוא השקיע הרבה, השקעה אישית ובוודאי כספית, על-מנת להקים את החברה הזו ולגרום לעסק הזה להצליח וכעת, כאשר ה"ילד התחיל ללכת" הוא חש שעליו להיות שם, כולו, על-מנת לוודא שזה מתקדם בקצב שהוא רוצה ולכיוון שהוא רוצה. כך יוצא שאת חשה מוזנחת. כאשר הוא חוזר מאוחר הוא עייף ובזמן שהוא פחות עייף הראש שלו וגם ליבו ומחשבותיו נמצאים, ברובם, במקום העבודה. כל זה לא מעיד על תחושותיו כלפייך. השקעתו במקום עבודה מעידה אך ורק על רצונו שהעסק הזה יצליח.
גם העובדה שהוא לא קפץ לומר שלום, למרות שהיה קרוב למקום עבודתך, אינה מעידה על דבר פרט לעומס הנפשי, הרגשי והמחשבתי שבו הוא נמצא. הוא בוודאי לא חשב על זה כלל. אם הוא היה "נזכר" שאת קרובה אני מניחה שהוא היה קופץ לומר "שלום", הראש שלו פשוט נמצא במקום אחר.
אפשר להסיק מכך על היותו איש רציני, עם חזון, עם מוטיבציה ועם יכולת להשקיע בדברים החשובים לו.
הוא נמצא בחייו, כעת, ב"מקום" בו התחום המקצועי חשוב לו עד מאוד וייתכן כי בשלב הזה בחייו התחום המשפחתי מעט נדחק הצידה, כפי שאת חשה.
אני חושבת שלא יהיה זה נכון לנער אותו, כפי שהצעת. בראייה שלי שיחה פתוחה, כנה ונינוחה עדיפה (ובוודאי לאור העובדה שהוא לא מגיב טוב ללחץ או לתגובות המשדרות לחץ). נסי לגרום לו להבין שכפי שעבודתו חשובה לו הקשר הזה חשוב לך ויהיה נחמד אם מידי פעם, נניח פעם בשבוע, כאשר מתאפשר, תוכלו לבלות קצת יחד זמן איכות. זה יכול לתרום לשניכם באותה המידה, זה יכול למלא אתכם באנרגיות חיוביות של אהבה ו"יחד". הסבירי לו (בזמן נוח לשניכם, כאשר הוא לא עייף או מוטרד ולחוץ בענייני עבודה) שאת אוהבת אותו וזקוקה לתשומת לב ולגילויי אהבה מצידו שלא נעים לך לחוש כאילו הוא "שוכח" אותך בתוך כל העומס.
אם הוא חשוב לך ואם את חשה שהוא עשוי להיות ה"איש שלך", שהוא הנכון עבורך, השקיעי בקשר כפי שהוא משקיע במקום העבודה. צאי מנקודת מוצא חיובית, בחשיבה של "כיצד אני מקדמת ומפתחת את הקשר למרות המצב הנוכחי". אני בטוחה שגם בעובדתו ישנם לא מעט קשיים/אתגרים ולמרות זאת הוא לא מרים ידיים.

לפי מה שאת טוענת ם הקשר חשוב לי אני צריכה להקדיש לו .
מה איתו?
הקשר לא חשוב לא?
הרי א היה משקיע כמו בעבודה הכול היה מושלם ...
זה קשה להשקיע בלי לקבל פידבק...
קשה לקבל שהוא מתחת לבניין ולא בא לו להגיד שלום...
ישבנו אתמול עם חברים ....וככה תוך כדי שיחה דיבר על זה שאני חייבת תמיד לדעת איפה הוא ... ושהוא כבן אדם צריך ספייס ...
מרגיש כאילו אני מקשה עליו במקום שירצה לבלות ולהקדיש לי ...

שירי יקרה,

אני חושבת שעלייך להתרכז בדברים שאת יכולה לעשות על-מנת להחיות את הקר שלכם ולהזרים אליו אהבה, תחושת "יחד" ואנרגיות חיוביות. אני מציעה שתתמקדי בכך ולא בהשוואות בין מה שאת תורמת לקשר למה שהוא תורם או בדברים שלעת עתה אינך יכולה לשנות כמו המיקוד שלו בעבודתו.
אני בטוחה שהפידבק שלך יגיע, בן-זוגך לא יוכל להישאר אדיש לתחושות החיוביות שיקבל ממך או למעשים שתבחרי לעשות למען הזוגיות שלכם, כפי שהוא לא נשאר אדיש להתנהלותך הנוכחית.
אולי הוא באמת צריך את המרחב שלו ואת לא מקלה עליו בלחץ שאת משדרת.
אני מבינה שהיית רוצה לקבל יותר. יותר תשומת לב, יותר אהבה, יותר מכולו אולם, לעת עתה הוא לא מסוגל להתפנות לכך רגשית, מחשבתית או מעשית. הוא לא מסוגל להשקיע בקשר כפי שהוא משקיע בעבודתו. לכן, אני מציעה שתגרמי לו ל"חזור" אלייך ב"טוב".
אני מאמינה שכאשר הוא יחוש שאת איתו, מבינה אותו ואת העומס שהוא נמצא בו, כאשר הוא יחוש שאת מאפשרת לו את המרחב שלו הוא זקוק הוא יטיב להבין עד כמה אתם מתאימים והוא "יבוא" אלייך.