התייעצות

שבוע שעבר החליט שרוצה פסק זמן ללכת חזרה לבית שלו וולחשוב על הקשר,אמרתי שאיני מוכנה יותר לפסק זמן עברתי מספיק חודש
אז כשרצה ואיני מוכנה לכך שוב,,אמר שלא סגור יש לו ספק רוצה להיות עם עצמו ולחשוב,זו גם תמיד היתה דרכו בקשרים אחרים להחליט.
אמרתי שאיני מוכנה לכך שוב ושאם זה מה שיעשה הקשר ייגמר.
אמר שהוא מרגיש מותש,צריך זמן עם עצמו ושאני יעשה מה שאני חושבת.
לפיכך אמרתי לו שהקשר נגמר.
זה מה שכתבתי אז ,מאז היה נסיון שלי כשבועיים לאחר שנפרדנו לרצות לחזור לפני שאני פונה לבנק הזרע על מנת להתחיל בתהליך של הבאת ילד לעולם ,אמרתי לו בפרוש שכך אני מתכוונת לעשות ואם מרגיש שיהיה חבל לנו לפספס את הקשר אני נותנת הזדמנות לנסות חודש כשבתום החודש במידה ודברים יהיו טובים יותר ביננו נתחיל בתהליך הקמת משפחה.
לא הגענו לשלב הנסיון הזה למרות שנפגשנו ושוחחנו אך הוא מאוד הקשה עלי בשיחה ולא היה שלם על לחזור כל כך מהר..ניתקתי קשר והתחלתי בתהליך.לצערי היתה לי הפלה טבעית כך שכרגע עדיין איני בהריון.
לאחר שהתחלתי בטיפול הרפואי בבנק הזרע ,ממש בהתחלה ניסה לבדוק אפשרות לחזרה אך מאחר והתחלתי וגם הרגשתי עוגמת נפש שלא בחר לנסות כשהצעתי לו לפני תחילת הטיפול אלא שוחח עימי בצורה קשוחה,הענין ירד מהפרק הן מבחינתו והן מבחינתי על אף שהרגשתי מאוד חצויה.
לפני מספר ימים קיבלתי ממנו הודעה לאחר שאנו חודש וחצי ללא קשר שהיה מעונין להיפגש
בחרתי להתעלם מהודעתו,גם מיום ההולדת שלו לפני כמה ימים .סה"כ הייתי מאוד מאוכזבת מהתנהלותו כלפי.
מאז יש לי הרהורים האם כדאי לשוחח איתו ,האם יש סיכוי שהבין מה הפסיד והרגיש געגועים,מצד אחד אני סולדת מאוד מאיך שהתנהל כלפי בשלב האחרון בקשר ומצד שני יש קצת חוסר מסוים ואיזשהו רצון שהלוואי ודברים היו מסתדרים..
אשמח לדעתך מה כדאי לעשות במצב זה והאם כדאי או לא.
תודה

לילך

לילך יקרה,

צר לי על שנאלצת לעבור חוויה של הפלה. אני מאחלת לך שזו תהייה ההפלה הטבעית האחרונה שתדעי וכי עניין הרחבת המשפחה, בכל דרך שתהייה נכונה עבורך, תתרחש בזמן הקרוב.
לשאלתך, למיטב הבנתי הקשר שלכם, לכל אורכו, ידע עליות ומורדות, עם דגש על המורדות. לא הגעתם לעמק השווה כמעט בשום מישור.
במישור האישי, בראייה שלו, את לא התנהלת בהתאם לציפיות שלו (לא התחברת לאימו מספיק, לא זרמת, לא צחקת מספיק) והוא עשה השוואות חוזרות ונשנות עם האקסיות שלו, דבר שכפי שציינת, היה "מחוץ לתחום" מבחינתך.
במישור הזוגי, במובן החלוקה בנטל, הוא חש שאת היא זו אשר אמורה לשאת בכל נטל המטלות בבית, ואת מאידך, רצית שותפות, חלוקת תפקידים וחלוקה באחריות ובעול הכרוך בטיפול ובתחזוקת בית.
במישור המיני, את היית היוזמת והפעילה יותר והוא מצידו לעיתים הסכים "להשתתף במשחק" ולעיתים לא.
בנוסף, כאשר הדברים הפכו קשים מנשוא, עבורו, הוא החליט לקחת פסק זמן למחשבה ולחזור לביתו עד אשר הדברים יתבהרו אצלו בראש. לקיחת פסק זמן הינו דפוס פעולה קבוע בהתנהלותו הזוגית, כפי שציינת, כך הוא התנהל גם כאשר הוא נתקל בקשיים/אתגרים בקשרים הקודמים שלו.
זוגיות הינה שותפות נפלאה, אולם, היא עומדת בפני לא מעט אתגרים הן מבית והן מחוץ מהות השותפות היא השותפות עצמה, השיתוף, כאשר שני בני-הזוג בוחנים יחד מהי הדרך הנכונה ביותר עבורם להתמודד עם האתגרים הנ"ל, ולא כפי שהוא נוהג לעשות, "לברוח".
עלייך להביא בחשבון כי גם במידה ותחליטו לחזור זה לזו ולנהל קשר זוגי ומשפחתי ראיית העולם שלו ודפוסי הפעולה שלו לא ישתנו. הוא יפקיד באחריותך הבלעדית את האחריות על המטלות בבית וכאשר הדברים יראו לו מאתגרים או קשים מידי, הוא יצטרך את זמן האיכות שלו עם עצמו.
זאת ועוד, את מעוניינת להרחיב את המשפחה בזמן הקרוב ואצלו הדברים מתנהלים בקצב אחר...בקצב שלו, הנכון והמתאים לו.
לאור כל זאת, ולאור האכזבה שאת חשה מהתנהלותו כלפייך, כפי שציינת, האם את חושבת שהוא האיש הנכון עבורך?
החוסר שאת חשה, כפי שציינת, נובע מהצורך שלך בזוגיות ובמשפחה ולאו דווקא בחוסר ממנו. בנוסף, למרות הקשיים שידעתם בקשר שלכם כנראה שבכל זאת התרגלתם זה לזו וגם לזה יש משמעות.
...ובכל זאת, אם את חשה שאינך שלמה עם פרידה סופית ממנו, תוכלי לתת לקשר הזדמנות נוספת על-מנת להחליט. פרידה תמיד תוכלי ליזום. מה שחשוב הוא שתהיי לגמרי שלמה עם כל החלטה שתיקחי ועם כל צעד שתעשי.

תודה על התשובה,
החשש שלי הוא שדברים לא ישתנו ושוב אמצא את עצמי לא מספיק מקבלת מה שמגיע לי רגשית ממנו ושלא אהיה מספיק מאושרת אם בכלל כפי שהייתי בתקופה האחרונה איתו במיוחד.
אמרת שתמיד אוכל להיפרד ,פה העניין -שלא.
קשה לי ליזום פרידה גם אם המצב סבוך ולא טוב אחרת זה משהו שהייתי צריכה מזמן לעשות כשהייתי איתו ולא הייתי מסוגלת,היתה לי חרדה מנטישה שלו וחוסר רצון
ליזום פרידה אלא כל הזמן להמשיך ולנסות ולרצות לשפר ושיהיה אחרת
אני לא סומכת על עצמי שאם נחזור ,אם אכן לא יהיה טוב אוכל ליזום פרידה ממנו
די בוודאות אני יודעת שלא אוכל,משהו יחזיק אותי שם ורצון לנסות לבנות משהו איתו ולהקים משפחה למרות הכל ואני יודעת שלא אהיה מאושרת אם זה כך.
אם הוא לא היה יוזם את ההפסקה כנראה שהייתי ממשיכה בקשר הזה איתו,
מאחר שזו כבר היתה הפסקה שניה הייתי החלטית לא לאפשר לו את ההתנהלות הזו ורק אז יכולתי לומר שהקשר נגמר מבחינתי,כי אני סולדת מהענין הזה של ללכת ולחזור רק לפי החלטה שלו וכשמתחשק לו,כמו עכשיו..
זו גם אחת הסיבות,ממש לא המרכזית אבל.. לכך שלא הגבתי לו שיבין עד כמה אני רצינית בקשר להחלטות שלי
שאיתי הוא לא ישחק בהלוך ושוב כפי שהיה עם אחרת וכפי שחשב שיכול גם איתי.

לילך יקרה,

מתשובתך אני מקבלת תחושה שהתשובה נמצאת אצלך ואת בוודאות ובבירור יודעת מהי ולמעשה פנייתך לפורום היא בבחינת חיזוק התחושה המקננת בך. הרי כתבת שגם בתקופה שהייתם יחד לא קבלת ממנו מספיק במישור הרגשי ובוודאי שלא במישור הגשמי, על כל המשתמע מכך, אם זה שיתוף במטלות השוטפות בבית ואם זה המגע הפיסי ביניכם. התנהלותו ה"בורחת" אינה מקובלת עלייך כמו גם זה שהוא עושה מה שמתאים לו בלבד.
לאור זאת נראה לי שברור ונהיר גם לך שמקומך לא איתו ושהוא לא האיש הנכון עבורך.
אם את חשה שלא יהיה בכוחך ליזום פרידה נוספת נצלי את הפרידה הנוכחית על-מנת להמשיך הלאה בחייך ולממש אותם כפי שאת חושבת שהכי נכון עבורך כאשר את פועלת מתוך ערכייך ומתוך הדברים החשובים לך ולא מתוך פחדים וחששות וניסיונות להחיות מערכת זוגית אשר לא גורמת לך אושר.

יש בי למרות הכל את טיפת החשק לרגע שבו נדבר והוא יאמר שרוצה להיפגש
ולחזור,את יודעת זו כנראה מן תקווה שאולי ,אולי נצליח..
לא יודעת אם נכון לחשוב כך,אם אני לא באיזה דמיון פרוע ולא מציאותי שאני מדמיינת אותנו יחד בטוב.
יש לי חששות ויש גם רצון מצד שני לראות מה יש לו לומר ולהיות פתאום במקום אחר איתו שבו לשנינו טוב.
ובשלב הזה אני עדיין תקועה,מתנדנדת..סקרנית וחוששת.
רוצה להעניש אותו שלא נהג כלפיי נכון ומצד שני באופן בלתי מוסבר מרגישה חמלה כלפיו - למה?
מה דעתך?

תודה

לילך

לילך יקרה,

זה טבעי לחלוטין שאת מקווה שהוא התקשר על-מנת לומר לך שהוא מעוניין לחזור לקשר הזוגי, על-מנת לנסות לעשות זאת אחרת והפעם, להשתדל כמיטב יכולתי שזה יצליח כך ששניכם תחושו מאושרים בתוך הקשר. גם המחשבות שלך, אשר משקפות את רצונותייך ומאווייך, מה שקראת "דמיון פרוע", הגורמות לך לדמיין אתכם בזוגיות טובה, טבעיות לחלוטין.
מעבר לרצון שלך להתמסד ולהקים משפחה השקעת בקשר שלכם לא מעט למשך פרק זמן לא מבוטל וחבל לך "לזרוק" את כל זה מתוך אמונה שזה היה לחינם, בסופו של דבר ולא קדם אותך לעבר מטרתך ואושרך.
יחד עם זאת, עלייך להבין, ובוודאי לאור ההיכרות שיש לך עמו ועם התנהלותו, שהוא לא האיש הראוי לך, האיש אשר יגרום לך אושר, האיש אשר יוכל להיות שותף אמיתי לחייך.
התמקדי בעצמך, חשבי מהן הדרכים המיטביות והנכונות ביותר עבורך בהן תקדמי את עצמך אל עבר מטרתך, התמקדי במה שאת יכולה לשנות עבורך ועבור עתידך, כך שיראה כמו שתמיד חלמת. אל "תבזבזי" מחשבות, תחושות ואנרגיות עליו, על "חינוכו" או על חמלה כלפיו.

היי שוב,
זקוקה לייעוץ ממך,
היה לי לא פשוט והחלטתי ביום חמישי האחרון כן להגיב להודעה ששלח שברצונו להיפגש.שלחתי לו מייל בו רשמתי שאם מדובר על רצון לחזור יש מספר דברים שחשובים לי כבסיס טוב לקשר ושאם יתקיימו אוכל לתת סיכוי ,פירטתי את הדברים.
בתשובה ענה לי שקרא את דבריי ומעונין להיפגש ולשים את הדברים על השולחן.
הסכמתי.
נפגשנו בשישי בערב העלנו דברים אודות גם מה קרה לכל אחד בחודשיים שלא היינו בקשר,הוא סיפר שהיה בקשר חזרה עם האקסית שלו,אותה אקסית שתמיד חזרה לחייו
ושהעיבה על הקשר כשהיינו יחד.בכל פעם היא שם בשבילו זה מדהים ולמרות שזה לא זה הוא חוזר אליה.
אמר שסיים להיפגש איתה יום לפני ששלחתי לו את המייל בטענה שוב שזה לא זה.
לדבריו לאחר הפגישה וגם כשנפגשנו ביום שאחרי אמר שרוצה אבל מרגיש בקצב אחר ממני,שהיה לו קשה לחזור כי גם בשבוע שלא עניתי להודעתו הבין שאיני רוצה ועשה ניתוק ממני,אמר שלא מרגיש את השמחה וההתלהבות שהיה רוצה להרגיש,שייקח לו זמן עד שיוכל לתת לי את ההרגשה שאני רוצה והביטחון בקשר.
נפגשנו 3 ימים בשישי,שבת ואתמול כאשר אתמול יצאנו לכבוד טו באב,הזמנתי לנו מקום במסעדה ואחר כך בא אלי לישון למרות שלא רצה שנישן בתחילה כרגע אחד אצל השני.היתה בסך הכל הרגשה חיובית במסעדה ושוחחנו על המון דברים ולא רק עלינו
אך עדיין הוא מרגיש כפי שתיארתי.
כשחזרנו אלי היה טלפון ממנה,מהאקסית שחיפשה אותו,הוא ירד ושוחח איתה ואמר
שברור לו שהיא כרוכה אחריו כיוון שגם נפרדו רק לפני פחות משבוע ושהוא יטפל בזה
כי כמובן זה לא היה במקום מבחינתי.
הוא לא רצה שנשכב למרות שחשבתי שברור שכן זה יהיה בשל חג האהבה עוד יותר..
אבל הוא אמר שלא מרגיש צורך לכך .אציין שבשישי לאחר פגישתנו לראשונה חזרנו אלי וכן התקרבנו ושכבנו אך למחרת אמר לי שזה לא תואם את הקצב שנמצא בו ולמרות שנמשך אלי ונהנה קצת יש בו חרטה על כך ושהוא לא רוצה לפגוע בי ולעשות דברים שלא מרגיש כדי שגם אני לא אפגע.
מובן שנפגעתי שלא רצה אותי וכך דיבר.בשבת אגב אמר לי על הקשר שהיה לנו שלא חדרתי לו מספיק ללב שהרגיש שאני קשה איתולמרות כל הדברים היפים שלי באופי ובכלל ושבגלל שאני באופיי איקס ויש לו קושי עם זה לא חדרתי לו מספיק עמוק ללב.
מובן שהיה לי לא טוב לשמוע את זה.
אתמול כשהבין שנפגעתי שלא רצה לשכב,אמר שאולי כדאי שיילך שהוא מרגיש שעושה לי לא טוב ופוגע בי בגלל שהוא במקום אחר ולא ב100 אחוז איתי בקשר כרגע,אמר שזה לא קשור אליה לאקסית שמבחינתו זה לא זה ולא מעונין בה.
הציע שמרגיש שיהיה לי קשה ללכת איתו בקצב שלו כי אני נפגעת ולכן שכדאי שייקח כמה ימים עם עצמו להחליט אם זה זה ולחזור ממקום אחר או לא.
אמרתי שאני מוכנה כן לנסות שנלך בקצב שלו ונראה אם זה יסתדר,לדבריו אני לא אצליח ,מכיר אותי שאפגע כי לא ייתן את כולו כפי שצריך כרגע ושהיה מעדיף את האופציה השניה של כמה ימים לבדו ולהחליט.
מוניקה, מה דעתך על כל הענין שהצגתי פה?
ומה עלי לעשות.

לילך יקרה,

לצערי, אין חדש תחת השמש. למרות שאת מוכנה, לכאורה ונכון לרגע זה (ובהמשך אסביר את כוונתי), ללכת בקצב שלו, "לספוג" את העלבונות הנובעים הן מהתנהלותו הרגילה והמאוד אופיינית לו, התנהלות אגואיסטית משהו (תמיד לפי הרגשותיו, רצונותיו, החלטותיו, ה"קצב שלו") והן מדבריו חסרי הטקט והלא נעימים (כמו זה שלא חדרת לו מספיק ללב), הוא חייב (באמת חייב) את השקט שלו, את הניתוק שלו, את "הלבד" שלו על-מנת לחשוב ולקחת את ההחלטות הנכונות עבורו (בלבד!), ואני שבה ומדגישה שהוא ממשיך להתחשב בעצמו בלבד, בעוד את מוכנה לעשות הרבה, לוותר על הרבה, אפילו להקריב וכל זאת על-מנת לנסות שוב.
בנוסף, בל נשכח את האקסית המיתולוגית שגם היא נמצאת שם, רוצה אותו, מתקשרת, מסרבת לוותר. הוא מוקף בנשים אשר מוכנות לעשות למען זוגיות עמו, כל שעליו לעשות הוא לקחת פסק זמן ולהחליט "מה בא לו".
מעבר לעובדה שבזוגיות ובמשפחה אין אפשרות לקחת פסק זמן לבד, אלא יש להחליט יחד מה הכי נכון עבור כולם מתוך התחשבות בכולם, זהו דפוס פעולה מוביל בהתנהלותו, ממנו לא תוכלי להתחמק. והיה ויהיה לכם ניסיון נוסף תמצאי את עצמך ממתינה לו, שיחזור מ"ההפסקה" או מתמודדת עם הדברים לבדך.
לגבי נכונותך ללכת בקצב לו, גם אם כעת נראה לך שתוכלי לעשות זאת, מהר מאוד תגלי שזהו אתגר גדול וקשה שהרי תאלצי לפעול בניגוד לתחושותייך, צרכייך, רצונותייך, שאיפותייך ומאווייך. במשך הזמן תצברי תסכולים וכעסים אשר עמם לא תוכלי לחיות, ובוודאי שלא לאורך זמן, מה עוד שמציאות כזו לא תקרב אותך אל אושרך.
שאלת לדעתי ואני מניחה שהייתי ברורה למדי גם עד כאן ובכל זאת אומר לך שאני מתרשמת שאת אישה איכותית, בעלת יכולת ביטוי גבוהה ויכולת אבחנה בריאה. אני מציעה לך להתקדם בחייך ולנסות ליצור זוגיות עם איש שבאמת ראוי לך ואשר יוכל לגרום לך אושר. אל תתעקשי לאחוז באיש זה אשר ירחיק אותך מאושרך ואשר אינו ראוי לך.