משיכה מינית לגבר אחר

שלום ד',

הסוגיה שאת מעלה מוכרת מאוד. אני שמחה ששיתפת כאן.

אני חושבת שכתבת את משפט המפתח: "עליי לציין שזה מאוד מוצא חן בעיניי כי בעלי לעולם לא מחמיא לי בנוגע למראה החיצוני שלי למרות שהוא יודע שזה מאוד חשוב לי".

מה שאת מקבלת מהגבר בעבודה הוא דבר בסיסי שחשוב מאוד לכל אשה ולכל זוגיות באופן כללי. למעשה אפשר לומר שהזוגיות לוקה בחסר בבחינה זו, והיא "לוקה" כיוון שההשלכות של זה מתחילות להיות "הרסניות" במידת מה לקשר. הרסניות כי את מאוד רוצה להתאפק, אבל האיפוק הזה קשה מאוד, כשמנגד אין רצון ו/או מאמצים מצד בעלך. בו זמנית את ממשיכה לקבל את מה שאת כ"כ צריכה מגברים אחרים- וזאת פצצה מתקתקת.. למרות המוסריות ולמרות הערכיות ותחושות האשמה, לפעמים, זה בלתי נשלט. זה בד"כ קורה כשהצד השני מאוד מאוד אדיש לצורך הזה, והצד שנורא צריך לא תמיד יודע איך להעלות את זה מבלי לפגוע..

חשוב לציין שגם אם נפליג רגע במחשבות ונגיד שיקרה משהו שאת תתחרטי עליו- את מהר מאוד תביני שזה לא פתר שום בעיה, לא את הבעיה הזוגית, לא את הבעיה האישית שלך (לא ממש בעיה, אלא מצב בו כמו כל אחד את זקוקה למילה טובה).. זה במקרה הטוב יספק לך רגע אחד של הנאה מהול בהרבה בושה ואשמה. רגע שכשתסתכלי עליו אח"כ את לא תביני מה קרה.

לכן, צריך לטפל בזוגיות שלך, ולא בזוגיות שעלולה חלילה להיות לך עם גבר שסה"כ ההיכרות שלך איתו לא מבוססת, וכזאת היא צריכה להישאר.

את מכירה את בעלך טוב, וסה"כ אתם אוהבים. אני לא חושבת שבסוף יום עבודה זה זמן טוב מבחינתו להשקיע או להקשיב באופן מלא. נראה כי אין לו כוחות בשלב הזה של היום. אני מציעה שתשכנעי אותו לקחת יום חופש, או , לדבר איתו בסוף שבוע, ביום בו הוא לא בעבודה והוא רגוע, אחרי ארוחה ביחד או חוויה מעצימה (אני בטוחה שיש כאלה). אז הוא רגוע להקשיב ובמצברוח מתאים לשיחה. השיחה הזאת לא צריכה לרדת מסדר היום עד שאת לא מבחינה בשינוי. אם את חשה מספיק כנה איתו, אני מניחה שכן, שתפי אותו ואל תהססי לספר לו שיש מצבים (את לא חייבת להגיד שזה בעבודה דווקא) שמפלרטטים איתך או נותנים לך לחוש מאוד אטרקטיבית. בד בבד ספרי לו שאת לא מעוניינת כלל שזה יגיע מגורמים אחרים פרט אליו. אבל- כשזה קורה- את מרגישה שזה בדיוק מה שאת זקוקה לו, ממנו, ואת לא מקבלת.. בהמשך ספרי לו עד כמה את חשה אשמה ובושה להרגיש "טוב" עם זה. נסי להבין מה הוא חש כלפי זה, והאם הוא מבין מה ההשלכות של זה מבחינת הזוגיות.

דבר נוסף- אולי יש משהו שאת יכולה לעשות כדי שהוא כן יחמיא לך? אולי שינוי, אולי בגדים חדשים? תספורת? משהו שהוא מאוד אוהב? במילים אחרות- נסי לברר איתו האם יש משהו שגם את יכולה לבוא לקראתו. אז הוא ירגיש שגם את מוכנה לעשות כברת דרך לקראתו. אולי תגלי בשיחה הזאת מה מונע ממנו להחמיא לך, והאם יש גורמים חיצוניים שמשפיעים עליו (עומס, מצב נפשי שעובר, משהו שקרה?).

בכל אופן מה שאמור להיות בראש מעיינייך הוא דבר אחד- הזוגיות ובעלך.

שיקפתם לי בצורה ברורה את המקום שאני נמצאת בו ועל כן אני מודה לכם מאוד...
האמת שלפני שהספקתי לקרוא את תגובותיכם בעבודה דיברתי עם אותו הבחור שניגש אלי שוב וגרם לי להתרגש מחדש...הוא ביקש ממני את מס' הטלפון ואז פשוט קיבלתי "בום" חזק והסברתי לו שזה לא נכון עבורי כל הסיטואציה הזו שאני נמצאת בה....נתתי לו להבין שלא יהיה בינינו שום דבר אבל הוא גרם לי להבין שעליי לעבוד על הזוגיות שלי עם בעלי.תחילה הוא ניסה לשכנע אותי בפיתוח הקשר בינינו,אך ככל שהשיחה המשיכה,להפתעתי גיליתי מצידו הבנה.כל כך הוקל לי שדיברתי אתו פתוח על המתח המיני שקיים בינינו,שגם אם יתממש,לא יצליח להשלים את מה שבאמת חסר לי בזוגיות עם בעלי וזו הקרבה הרגשית ולא הפיזית.
כאשר חזרתי הביתה חיבקתי את בעלי,בזמן שהוא כמו תמיד יושב במחשב וניסיתי להסביר לו שאני מרגישה שהתרחקנו.העלאת שיחות בנושא זה מאוד מרגיזות אותו,למרות שלא האשמתי אותו,אלא ניסיתי להבהיר לו את חשיבות האינטימיות של הקשר שלנו עבורי.זה הרגיז אותי,כי הבקשה שלינראית לי מאוד לגיטימית ואף מחמיאה,הלא מה שביקשתי זה לדבר אתו עליי ועליו ולקבל חיבוק ונשיקה,או אפילו מבט כשאני חוזרת הביתה.
לאחר קריאת תגובותיכם,הבנתי שאולי אני באמת לא עושה מספיק!עליי לדבר אתו על הדברים הללו כאשר הוא באמת פנוי לכך.אבל שוב פעם,המצבים האלה נדירים כי בסופי שבוע אננו אף פעם לא לבד ובעלי הוא מאוד עצלן וזה פשוט בעיה להוציא אותו מהבית.נכון שאפשר לעשות גם משהו בתוך הדירה,אבל אז הטלוויזיה והמחשב לא באמת מאפשרים לנו את היווצרות האינטימיות.אני מרגישה שאני מחפשת תירוצים,אבל אני יודעת שככל שאתעקש כך ארגיז את בעלי יותר וזה חבל לי,הוא פשוט לא מבין את מצוקתי וחושב שאני נטפלת עליו סתם.
בכל אופן אנסה לקחת את עצותיכם לתשומת ליבי,להתמקד בזוגיות שלי עם בעלי,הרי "הדשא של השכן תמיד יראה ירוק יותר"!
שוב פעם תודה רבה רבה על הזמן והמחשבה שפיניתם עבורי!
בתקווה שהזוגיות שלנו תלך ותייצב עם הזמן...

היי
מקסים לראות שבעקבות מה שכתבו לך עדי ואלדר ומורן היקרים, הגעת להבנות מרחיקות לכת ואת מוכנה להשקיע את כל כולך בחיזוק הקשר עם בעלך, חשוב שתדעי שכדי להגיע למינימום הצלחה את חייבת להיות עקבית ועם המון המון סבלנות,
לדעתי כדאי מאוד שתפני לאנשי מקצוע בתחום הייעוץ הזוגי כדי לקבל כלים נכונים שיכוונו אותך בדרך להצלחת המבצע,
את יכולה ללכת לבד ואם יהיה צורך לצרף אח"כ את בעלך בהסכמתו כמובן,
בהצלחה

היי

אני קורא שוב ושוב את מה שרשמת ולא מפסיק לחייך וגם קצת לקנא בך. ואני יסביר את עצמי.
לפי מה שאת מתארת, את בחורה צעירה מוקפת גברים שלא מפסיקים לפלרטט איתך, הם גורמים לך להרגיש פורחת ונחשקת, ואחד מהם אפילו הצליח לעורר בך רגשות ומשיכה מינית.(איזה כיף לך...:-))
מהצד השני נמצא בעלך המדהים כפי שציינת, שאותו את מאוד אוהבת, שעובד קשה ומגיע בשעות מאוחרות. (איזה בעל!!)
בגלל כל הצומת לב שאת זוכה...אני מקנא בך. אבל מה, את מרגישה שבעלך לא מחמיא לך מספיק למראה החיצוני והוא חוזר עייף מהעבודה.

יקירתי, נראה שאת יודעת לזכות בצומת לב, אבל את מחפשת את זה במקום הלא נכון, תעוררי לחיים את הקשר שלכם, תעשי מאמץ, תשקיעי, תשני, דיבורים זה לא מספיק.
תחשבי על דרכים שיגרמו לבעלך להתבלל כאשר הוא רואה אותך...תקבעי/תיצרי לכם ערב רומנטי..תעוררי את התשוקה שחסרה לך.

לגבי הבחור מהעבודה שאת כלכך דלוקה עליו, את יודעת שהלכת איתו רחוק מדי(אני מבין שזרמת כי היה לך מחסור, אבל נראה שזרמת מעבר כי אולי רצית/יצר בך עניין), ויש לי מן הרגשה שאת בסוף תלכי איתו עד הסוף. אך אני חושב שלא חשבת על ההשלכות העתידיות בגין הבגידה, ואם תוכלי להתמודד איתה בעתיד. שלא תביני אותי לא נכון, גם אני אוהב ריגושים ואם בעלך לא היה "מדהים" בעיניך והוא היה יותר כמו "אויר" בזוגיות אולי באמת הייתי אומר לך לכי על זה. אבל כרגע לדעתי יש לך הרבה יותר דברים להפסיד מלהרוויח.
השאלה באמת אם הריגוש הזה שווה את הסיכון?
והשאלה השניה היא, אם זה כל כך מפריע לך למה את לא מנסה/מתאמצת לפלפל את הקשר אם בעלך במקום לברוח למקומות אחרים?

אגב, אם בעלך מעריך רק את יופייך הפנימי. זה לא פחות חשוב ואפילו יותר מהערכת יופייך החיצוני.

מאחל לך זוגיות "חיה ובוערת"

הפוסט שלך הזכיר לי מאמר שקראתי באתר זוגיות של דורית כהן. שם המאמר:
"בגידה: אנטומיה של התאהבות ידועה מראש" - והוא מנתח את התהליכים שקורים לנו במוח בזמן התאהבות ובגידה.
חייבת להדביק כאן שני קטעים ממנו:

מדובר על גבר שמתכתב בפורום ומתייעץ, (בדיוק כמוך). הוא כותב בחודש יוני:
"אני גבר בגיל 45, אשר אוהב ומעריץ את אשתי, שני ילדים. אני כאן כי אני מתלבט, ממש זקוק לעזרתכם בפורום. פגשתי במקום עבודתי אישה צעירה ממני, הנמצאת בזוגיות אף היא, ואני מוצא עצמי מבלה בחברתה יותר ויותר. היא נמצאת בבעיות עם בן זוגה ומספרת לי ומתייעצת איתי, היותר מבוגר ומנוסה, מה כדאי לעשות. אני חושש שמתחיל להתרקם כאן משהו מעבר לידידות, כי אני לא מפסיק לחשוב עליה. למען הסר ספק – מעולם לא בגדתי, שלמות המשפחה היא ערך עליון בעיני, ולמרות שאני מרגיש משיכה אליה – ברור לי שאינני מתכוון לעשות עימה שום דבר פיזי. יש לי את הגבולות שלי. יש לכם עצה בשבילי?"
ולבסוף כעבור 3 חודשים:
חייב להתוודות: כבר כמה שבועות שיש בינינו יחסי מין. מצד אחד אני מרגיש על גג העולם. אף פעם לא היה לי סקס מדהים כזה. מצד שני – זהו – חציתי את הגבול. הידיעה מה אני מעולל לאשתי ולמשפחה שלי אוכלת אותי מבוקר עד ערב. אשתי קרובה לגלות משהו כי אני מתחמק להיות איתה באינטימיות ומת מפחד שלא יעמוד לי איתה. אני מרגיש במלכוד. ברור לי שגם אם אנסה עכשיו להתנתק - זה לא יחזיק מעמד. זה חזק ממני. זה רק עניין של זמן עד שאשתי תעלה על כך. יש לה את האינטואיציות שלה. עכשיו אני מבין למה אנשים בוגדים. יחד עם זה ברור לי שזאת רק פרשייה, שום דבר לא יגרום לי לרצות להרוס את המשפחה שלי.

וזה מתפתח וממשיך....