הפסקה ופרידה

מה הוא אומר בפייסבוק. בודק אם הוא מחובר במסנג'ר,ואני לא יודע מה לעשות, אני מרגיש תחושת ריקנות ובדידות גדולה,שכן הוא היווה את עמוד התווך שלי במהלך התקופה.
מאז הפרידה , הוא יזם איתי שיחה בפייסבוק, שאל לשלומי, איפה אני מבלה, .התעניין קצת, .מזה אומר., אני לא יודע מה לעשות..
אשמח לעזרה :(

בדוי יקר,

האהבה הגדולה שחשת ואתה עדיין חש כלפי מי שהיה במשך 5 חודשים בן-זוגך וחלק כה מרכזי בחייך, עדיין קיימת במלוא גודלה והדרה וכאבך נובע מכך שלמעשה, מנקודת המבט שלך, היא לו מומשה. היה לך עוד כל-כך הרבה להעניק וצורך כל-כך גדול לקבל ממנו והצורך הזה ממשיך לפעום בך, בדומה לאיבר שהיה ואיננו עוד אך התחושה היא שהוא עדיין שם...
לגביו, אני מאמינה שהוא באמת חש כלפיך רגש עז ולא בכדי הוא נהג לענות לשאלתך "האם אתה אוהב אותי" ב"כן" החלטי ומיידי. כמן כן, לדבריך התנהגותו תאמה את דבריו לאורך התקופה שהייתם יחד, למעט פרק הזמן שבו חשת אחרת ושיתפת אותו בכך. ייתכן כי במשך הזמן אהבתו דעכה וזה כלל לא קשור לכך שחשת יותר ביטחון בקשר וכתוצאה מכך יותר ביטחון בנוגע לעצמך. אך טבעי הוא שככל שהקשר מתהדק וככל שלומדים להכיר זה את זה חשים ביטחון גדול יותר בקשר וכתוצאה מכך ביטחון אישי/עצמי הולך וגדל.
התעניינותו בך ובמעשיך בפייסבוק אינה מעידה על דבר מעבר להתעניינות חברית. לא הייתי תולה בכך תקוות.
מפנייתך זו התרשמתי שאתה בחור איכותי בעל יכולת ביטוי גבוהה, יכולת נתינה ויכולת ליצור מערכת זוגית ולהיות חלק ממנה. אתה צעיר וכל החיים לפניך. למרות שהתקופה הקרובה לא תהייה קלה במיוחד, אפשר לעצמך להתקדם הלאה בחייך ולמצוא אהבה אחרת. טוב אתה עושה כאשר אתה יוצא ומנסה לבלות. לא רק שזו הדרך הנכונה להתקדם הלאה אלא שזו גם דרך נפלאה להיכרויות חדשות.

במהלך התקופה של בית הספר, ריכזתי את תשומת ליבי בלימודים, ולא יצאתי מהארון בפני אף אחד, אז גם לא יצרתי שום קשר חברתי, עד גיל 20 ,ובקשר זוגי רק בגיל 22 והבחור הזה היה הקשר הראשון הרציני שלי.שהתחיל באמת כמשהו סתמי, שחשבתי שלא יסתיים מיותר מדיבור במסנג'ר. אך עם היוזמה והעקשנות שלו, נוצר הקשר.
כרגע אני מרגיש שהוא היה המשלים שלי, להכל, עשינו יחד דברים שבחיים לא העלתי על דעתי שאעשה. אי פעם. מכיוון שאני לא טיפוס שמבלה ויוצא כל היום. גרמתי לעצמי לחיות באופוריה שהכל מושלם , בזכותו.
ועכשיו אני מרגיש שלעולם לא אשיג מישהו , שישלים אותי, וייתן לי את אותן התחושות , והחוויות. ממה נובעת ההרגשה הזאת? אולי בגלל שזה קשר ראשון?.., איך אפשר להעלים אותה?..
כמו כן, הוא רצה שנשמור על ידידות, ומכיוון שעדיין יש לי מטען רגשי אליו, אני לא יודע מה לעשות. מצד אחד , אני רוצה להתכתב איתו וליצור איתו ידידות אבל מפחד שאולי זה יהרוס את הסיכוי הקלוש, שהוא כן יתגעגע אם לא אדבר איתו ואתעלם ממנו.
ומצד שני , אם אני אתעלם ממנו, והוא לא יתגעגע , אז אני אאבד אותו כידיד, ואני מפחד לאבד אותו לחלוטין.
מה לעשות?..

בדוי יקר,

מדבריך עולה בי התחושה שאתה טיפוס רגיש ורגשן. נקשרת לבחור ההוא וזו הסיבה בעטיה אתה חש כעת, שלא תמצא שוב אהבה וזוגיות עם ה"חצי השני לך", המשלים שלך, כפי שניסחת זאת.
כדי ליצור את ה"שלם", תחושת השלמות שחווית, זקוקים למספר חלקים אשר תרומתם ליצירת השלם הזה זהה/שווה ואתה היית חצי מהשלם הזה. גם הכף שחוויתם יחד נוצר על-ידי שניכם, באותה מידה. כלומר, למרות שכעת אתה מתבונן על המציאות ממבט מתגעגע ומאוהב, ונראה לך כאילו התחושות שחשת לא יוכלו להתקיים שוב לעולם, עם אף אחד, אל תשכח שלך יש חלק משמעותי במה שנוצר ביניכם ובמה שהיה ביניכם וזה משהו שתמיד יהיה שלך ויעמוד לזכותך בכל קשר זוגי אחר, אשר בעתיד תרצה לקיים.
לא רק שהיה זה הקשר הזוגי הראשון לך אלא שהייתה זו גם הפעם הראשונה בה מימשת את רצונותיך ומאווייך הרומנטיים והזוגיים הנכונים עבורך. כפי שכתבת, לפני כן לא יצאת מהארון בפני איש.
לאהבה הראשונה יש מקום מיוחד בליבנו גם לאחר פרק זמן ארוך, שלא לדבר על פרק הזמן הקצר במקרה שלך וברגשות העזים אשר אתה עדיין חש כלפי אותו בחור.
לשאלתך, אי-אפשר, לצערי, ללחוץ על כפתור או לחילופין לומר איזה לחש קסמים כדי לגרום לתחושה הזו לעבור. אתה צריך לתת לזמן לעשות את שלו, כמו שאומרים.
לגבי ההתחבטות שלך, כיצד עליך לנהוג על-מנת לשמור על איזשהו קשר מולו למרות הרגשות שלך כלפיו, אני חושבת שהדבר הנכון ביותר יהיה לנהוג על-פי תחושותיך (ולא על פי המחשבה של "מה נכון לעשות"). פשוט עשה מה שמרגיש לך נכון, הכי נכון. אם נכון לך להתנתק לתקופת מה, עשה זאת, אם נכון לך לשמור עמו על קשר מינימאלי, זה מה שתעשה ואם נכון לך להיות עמו בקשר בתדירות גבוהה יותר, זה מה שתעשה. גם אם לעיתים תחוש שהתנהלות אחת נכונה עבורך יותר מאחרת, נהג על-פי תחושותיך השונות.
נסה להכיר בעובדה שייתכן כי עבורו הסוף הוא סופי, כלומר שאין בכוונתו לחזור לקשר זוגי איתך ולכן אל תצפה ליותר מידי מהידידות אשר בה הוא חפץ. במקביל, אתה עשוי לפגוש מישהו שיכול להתאים לך, מישהו שימצא חן בעיניך. במידה ותחוש שזה קורה אפשר לעצמך ליצור קשר חדש.

קשה לי לראות אותו מחובר בפייסבוק, במסנג'ר.., זה מרגיש לי טאבו לדבר איתו..
למה זה כל כך קשה...:S

הוא שלח לי הודעה במסנג'ר "מה קורה?", היום לא מזמן.
ולאחר התייעצות עם אמא וידידה, החלטתי להתעלם ממנה..
אני יוצא לחופשה של שבוע בערך, ואני לא מתכוון להתייחס אליו בזמן זה.בכלל..
אחרי החופשה, זה תלוי מה תהיה עוצמת הרגש.ולפי זה אדע אם אני רוצה להתייחס ולשלוח לו הודעה, או לא...
האם את חושבת שההודעות שלו, נובעות משעמום, ושהוא רואה אותי מחובר, ובגלל שאני לא שולח הודעה הוא שולח?..
כי זה כבר פעם שנייה אחרי שבוע שהוא זה ששולח הודעה..ואני התעלמתי ממנו לחלוטין בשבוע הזה..עד עכשיו.. האם הוא רוצה ידידות עד כדי כך שהוא יודע שהוא "מסכן" את האגו שלו , ויוזם הודעות ?..

האם היה נכון לדעתך,להתעלם ממנו.. לי זה היה מאוד קשה..,

בדוי יקר,

ראשית, אני שמחה שדווקא כעת אתה יוצא לחופשה. מקום חדש, חוויות אחרות, להיות עסוק זה בדיוק מה שהכי נכון עבורך כעת. תצא לחופשה במטרה ליהנות, למצות ולמלא את המצברים. לעולם אין לדעת מה צופן העתיד ואולי העתיד שלך צופן מפגש עם מישהו מתאים עבורך בחופשה הזו....
לגבי בן-זוגך לשעבר. אני חושבת שהוא מעריך אותך ואוהב אותך כאדם ולכן מידי פעם, בתדירות כזו או אחרת, הוא מתעניין בשלומך. לפי האופן בו תיארת אותו באחת מפניותיך (אחד כזה שיודע ליהנות מהחיים, לצאת ולבלות בכל מיני מקומות) אני מתרשמת שהוא טיפוס פתוח וחברותי. הקשר שלכם לא הסתיים באופן מכוער, למיטב הבנתי הקשר הסתיים במעין הבנה והסכמה הדדית, באופן מכבד ומכובד, כך שאין מניעה, בראייה שלו נטולת הרגשות העזים, לשמור איתך על קשר ברמה מסוימת.
אני שבה ומציעה לך, כפי שהצעתי לך בתגובתי הקודמת, עשה מה שאתה חש שיהיה הכי נכון לך ועבורך.
בתחושה שלי, גם אם בעתיד הקרוב תחוש שנכון יותר עבורך לא לענות לו זה לא ייזכר/יישמר לחובתך. כאשר תחליט לענות לו, אני מאמינה הוא ישמח לשמוע ממך.

חזרתי מהחופשה ,,. הייתי בצפון והוא שלח שוב הודעה אתמול כשחזרתי הבייתה בפייסבוק.
לא עניתי לו, למרות שהוא רואה שאני פעיל בפייסבוק וכותב הודעות וסטטוסים..
קשה לי כבן אדם להתעלם מבן אדם אחר,, בצורה כזאת. זה גורם לי להרגיש רע.
מצד שני, אני עוד לא התגברתי סופית עליו, למרות שעברו 3 שבועות. אפילו כשאני יוצא, ומבלה., אני מתחיל לחשוב לעצמי, .." אם היה לי אותו , לא הייתי צריך כל כך לחפש ולהתאמץ ולהשקיע, ולהיות בשוק הרווקים הזה" או שאני עדיין ממשיך להיזכר בו ובמה עשינו . למשל לפני שבוע, רציתי בכוונה תחילה ללכת לחוף ים שאני והוא טיילנו. הלכתי עם ידידים. והייתי חייב את זה לנפש, כאילו לזיכרון שלי, כדי שהוא ירגע .
כל הזמן אני מרגיש צורך להיזכר. אם אני עובר במקום שבו אני והוא עמדנו יחד, אני ישר אומר " היי כאן אני והוא היינו ".
האם זה יעלם מתישהו??...

בדוי יקר,

לשאלתך, הרגשות ידעכו לאט לאט ואיתם גם כאב הפרידה, אולם, לצערי, זה ייקח עוד זמן...ככל שעוצמת הרגשות גבוהה יותר כך דרוש יותר זמן להחלים מהם לאחר פרידה ובוודאי כאשר הפרידה מתרחשת לפני שהספקת לממש את הזוגיות הזו כפי שהיית רוצה.
החיים, בסופו של דבר, חזקים מהכל, כך שטוב אתה עושה כאשר אתה נמצא ונוכח במעגל החיים ויוצא ומבלה עם חברים וידידים.
לגבי תגובה/חוסר תגובה בפייסבוק, תנסה להתייחס לפנייה אחת שלו, אולי זה "יתיישב" לך טוב יותר ממה שאתה חושב וכך לא תרגיש רע שאתה לא מגיב שהרי, למיטב הבנתי, זה נוגד את התנהלותך הרגילה ואת ה"אני מאמין" שלך.

ואתמול שוב אחרי שהתעלמתי ממנו פעמיים הוא שוב שלח הודעה בפייסבוק והתעלמתי ממנה.., מזה אומר?

בדוי יקר,

ברור שרגשותיך כלפיו עדיין חיים לגמרי. כפי שכתבתי לך באחת מתגובותיי אין אפשרות להעלים אותם ברגע על-ידי לחיצה על כפתור או לחש קסמים. הרגשות דועכים לאט לאט, בסופו של דבר. מאחר ויש לכם אפשרות לתקשר זה עם זה באופן כלשהו, זה מעט מקשה על ה"החלמה" שלך.
למיטב הבנתי, מתוך תיאוריך את הבחור, הוא בעל ביטחון עצמי, חברותי ואכפתי. הקשר שלכם הסתיים באופן מכובד וחברי ולכן הוא חש בנוח לדרוש בשלומך ולשמור איתך על קשר בפייסבוק. הוא כנראה מחבב אותך כאדם ולכן הוא היה רוצה לשמור איתך על איזשהו קשר ידידותי. התנהלות זו תואמת את ה"אני מאמין" שלו, כפי שאני התרשמתי.
אם הוא היה רוצה לחזור לקשר זוגי איתך הוא היה עושה זאת, כנראה, בדרך אחרת. מרים טלפון, מגיע, מציין משהו על כך בפייסבוק וכד'. מאחר והודעותיו הן בעלות אופי שונה אני מניחה שלא מדובר ברצון שלו לנסות שוב קשר בעל אופי זוגי.
אולם, מאחר ונראה שהוא נחוש לקבל ממך תגובה כלשהי, אולי תשקול להגיב וכך תוכל לעמוד יותר על כוונותיו....

אתמול הוא שלח שוב הודעה :"מה קורה?" עניתי לו בקרירות.., והוא יזם את השיחה יותר.., והוא כתב "תודה שאתה שואל לשלומי".., "אתה יכול לשמור על קשר, לבדוק מה איתי מדי פעם"..
ראיתי אותו במועדון אתמול, אמרתי לו שלום, נשיקה בלחי..
ועכשיו כל הזכרונות, הכל צף, ואני מרגיש תחושת בדידות וריקנות שוב..
אתמול במועדון זה עוד יותר גרם לי להרגיש רע.., מתחושה של אינטימיות שהייתה עד לפני חודש, לתחושה שאנחנו זרים אחד לשני לגמרי אתמול..
:(

בדוי יקר,

עבור כמה שזה שווה, אני רוצה לומר לך שאני גאה בך!
גם ענית לו באתר וגם התנהלת מולו בכבוד ובקלילות במפגש ביניכם. אני מודעת לקושי שלך להתנהג כך, מולו, ולכן אני שמחה שעשית זאת, למרות הקושי.
לעיתים התחושות שלנו הן אלה המכתיבות את התנהלותנו. זה קורה כאשר אין בתוכנו עוצמה פנימית, כאשר אין בכוחנו להתעלות מעל ה"באסה" והאכזבה, ואין בכוחנו לפעול אחרת, לפעול נכון עבורנו.
לעומת זאת, כאשר העוצמות הפנימיות הנ"ל קיימות אנו מצליחים להתעלות מעל הקשיים הנפשיים ולפעול באופן בו היינו פועלים לו לא היינו נושאים עימנו את התחושות הקשות, ממש כפי שאת נהגת.
יש בך כוחות נפשיים חזקים אשר יעמדו לזכותך בכל צומת בחייך ויהיו לך לעזר בכל תקופה קשה.
אני סמוכה ובטוחה שתתגבר ותמצא את הדרך להעלות את חייך על הנתיב הנכון לך.

בהצלחה!

צר לי אך הבחור ממשיך לשחק בך.. תמשיך להיות חזק מולו. הוא בחר שלא להיות איתך אז הוא צריך לאפשר לך להמשיך ולחיות את חייך. הוא לא היה מעוניין להמשיך להיות בקשר זוגי עמך ולכן גם אתה צריך לא לאפשר לו להשתמש במניפולציות הרגשיות האלה נגדך.
אז לא, אתה לא מעוניין לדעת לשלומו. ולא, אתה לא מעוניין להמשיך לדבר איתו מכיוון שאתה רוצה להמשיך הלאה!

תמשיך להיות חזק ואל תיפול למניפולציות האלה. אם הוא היה רוצה אותך, הוא היה איתך. ייתכן והוא ממשיך לשמור איתך על קשר באמת כדי שלא תהיה כל כך פגוע ושתדע שהוא עדיין שם אבל בסופו של דבר מה שלדעתי יהיה לך הכי טוב זה פשוט להתנתק. אין טעם להישאר במקום שבו אנו לא רצויים. לא יעזרו כל המשחקים שמסביב. או שכן- או שלא. לצערי במקרים כמו פרידה, אין באמצע. לפחות לא לרובנו.

אני עדיין בשלב העיכול , לא יודע למה, ז"א, עדיין יש בי את הציפייה שהוא יפתח רגשות..
מקווה שזה יעבור בקרוב. וגם כל הזכרונות

אך הזכרונות יעלמו כאשר תהיה בן 80+ עם אלצהריימר... :)
הזכרונות לא נעלמים הם "נרגעים".. הם מפסיקים לצבוט.. ומה שאתה מתאר זה בריא לחלוטין.. :) מי מאיתנו שהאהבה הכי גדולה נפרדה ממנו לא ציפה שהוא יבין שעשה טעות ויחזור? כולם. למען האמת אני עד לפני כמה ימים חשבתי ככה והייתי בטוחה שזה יקרה. עד שבוקר אחד זה פשוט.. הפסיק להפריע לי! אל תאיץ ברגשות שלך זה פשוט עובר.. וכשזה עובר, זה קורה פתאום. אל תצפה לזה. זה באמת- יגיע לבד.

מנסיון של בחורה שנפגעה כבר פעמיים מאהבות נכזבות ונשארה בחיים לספר על כך! :)

לעולם, עם אף אחד..,