אשמח לשמוע את דעתכם הכנה. תודה !

שלום
זו רק דעתי, אבל תארי לך שזה היה הילד שלך ושלו..האם היית רוצה שלא יראה איך הילד נראה ולא יעזור לך בכלום ויתעלם מקיומו כיוון שהתגרשתם? אז מה אם את מרגישה נורא כשהוא מקבל ממנה מיילים ותמונות, את לא החשובה פה אלא הילד הקטן שזקוק לאבא שלו וזהו...להפך את צריכה לחשוב שאם הגבר שלך כ"כ בקלות מתעלם מהילד שלו זה יכול לקרות גם לך ולפחד מזה

צודקת...
רק אציין שדווקא כן ניסיתי לשכנע אותו להיות בקשר עם הילד... אבל נענתי בשלילה.

שבו את אומרת שאני לא החשובה, אלא הילד... זה ממה לא נכון...
שנינו חשובים !

אל תתערבי בנושא כלל.. הוא אחראי לילד לא פחות מהאימא שלו לכן יש לו אחריות כלפיו. זה בטוח לא נעים לדעת שיש לו ילד או שהאקסית שולחת לו תמונות. אבל פה זה ילד אז אין מקום להילחם, פשוט אל תשימי לב, הרי הוא עצמו לא רוצה שום קשר איתם. את צריכה לקחת בחשבון שיבוא היום והוא פתאום יחליט שהוא כן רוצה להכיר את הילד ומה תעשי אז? פשוט אל תתערבי, תהיי איתו בכל החלטה שהוא יקח, אם חלילה תגידי לו אל תהיה בקשר והוא יחליט ביום מן הימים להיות בקשר את תהיי האשמה בעיניו.אל תעלי את נושא הילד בכלל, אל תדברי על זה בכלל.
במצב כזה אל תקחי שום תפקיד כי הרי את העבר לא ניתן למחוק אף פעם.

ברור ששניכם חשובים, אבל בהודעה הראשונה שלך עלה אצלי הרושם שאת לא מעוניינת שהוא יראה את התמונות ויהיה בקשר עם הילד. אם דווקא את בעד--אז כנראה שלא הבנתי נכון, אבל אם את בעד אז למה בכלל מפריע לך שהוא מקבל תמונות וכו?תחשבי על זה... בהחלט הייתי חושבת שוב על האופי שלו שמתגלה לך, יש לבן הזוג שלך ממש אופי רע אם הוא מתעלם מהילד שלו! וזה לא קשור לכך שהוא כבר גרוש מהאמא של הילד.

מה שאני באמת לא מבינה זה העובדה שהוא בחר לנתק קשר עם האמא וילד, ובכל זאת היא שולחת לו כל מיני... הוא אמר שהוא יתמוך בילד מרחוק ויעזור, אבל לא רוצה קשר ריגשי וזה נראה כאילו היא מנסה בכוח, למרות שהיא יודעת שהוא לא מעוניין ושהוא בקשר אחר.
מה שאולי מפריע לי זו לא רק עובדת היותו אבא לתינוק, והמיילים שהיא שולחת לו בכל הזדמנות, אלא גם העובדה שאם אני לא הייתי מגלה את ההודעות והאימיילים האלה בעצמי, לא הייתי יודעת עליהם בכלל, כי הם היו נשמרים בסוד...
אני לא יודעת מה לעשות, אני מאד אוהבת אותו ויודעת שהוא אוהב אותי, אבל אני לא מצליחה להתמודד עם זה ולא נראה לי שיש לי יותר מידי ברירות חוץ מלעזוב אותו לנפשו... זה ממש עצוב לי לחשוב וכן, זה דגל אדום - היחס שלו אליהם.... אני רואה את כל הסימנים ועדיין בוחרת להישאר ולא מצליחה ללכת... רוצה ללכת, אבל לא מצליחה... :...((

אובדת עצות יקרה, מעבר ללכ הדברים שכתבו לך, יש גם את האספקט החוקי. גם אם הוא אינו מכיר בילד הזה - יש מצב שגרושתו בשלב מסויים תתבע ממנו מזונות, ואם הוא לא יכיר בילד - נדמה לי שהדרך היחידה להימנע ממזונות היא לעבור בדיקת רקמות על מנת לדעת בוודאות אם הוא האב או לא. הוא לא יכול סתם כך לא להכיר בילד.
האם חברך מודע להשלכות החוקיות האלו?
רצוי לדעת איפה הוא עומד על מנת שהדברים יהיו ברורים. אני מתרשמת שחברך מאוד מבולבל ולא יודע מה לעשות. ואולי בגלל הבלבול הרב הזה - כל כך קשה לו לשוחח איתך על הנושא. האם הוא חושד שזה לא הילד שלו? האם יש לו כעסים על גרושתו? כל המטענים הללו עדיין יושבים עליו בלתי פתורים כנראה, אחרת היה לו קצת יותר קל גם לדבר איתך על כך.
אני לא חושבת שאת יכולה להתעלם מן הנושא. בתור בת הזוג העכשווית שלו יש לנושא זיקה חזקה להווה ולעתיד של שניכם בתור זוג.
אולי רצוי שתפתחי איתו שיחה מתוכננת על הנושא. למה מתוכננת? על מנת שלא תתפרצי עם המחשבות שלך והדאגות שלך תוך כדי ריב על משהו אחר. זו שיחה חשובה וחייבים לעשות אותה שקולה ולא רגשית מדי, לא מתוך התפרצות.
בשיחה את יכולה להעלות את הממחשבות שלך בנושא. שחשוב לקבל החלטה האם הוא מכיר בילד או לא ומה ההשלכות אם כך או כך.
אגב, האם את בקשר עם ההורים שלו? האם הם מתייחסים לנושא הזה?
האם ההורים שלך יודעים על הבעייה הזאת?
זה מסוג הדברים שאסור להתעלם מהם כמו בת יענה, "אולי זה יעבור". אם הילד הוא אכן שלו - זוהי חובתו להיות אחראי עליו וזה משהו שעליך להביא בחשבון שאת נקשרת לגרוש עם ילד, שזה שונה מגרוש ללא ילד.
לגבי "מה זה אומר עליו" - זהו נושא מאוד רגיש ובעייתי כאשר מציבים גבר בפני עובדה כזאת בניגוד לרצונו ותכנונו וזה לא פשוט לבלוע את הגלולה המרה הזאת. מצד שני - כל עוד הדברים לא סגורים לכאן או לכאן - אי הוודאות ואי הבהירות גוזלות אנרגיה רבה מכולם! מבן זוגך, ממך,וכמובן מגרושתו וזה מקרין על התינוק. לכן חשוב להסיר את אי הוודאות ולייצב את הדברים.

ראשית, תודה רבה על התגובה !

שנית, הנושא המשפטי כאן מוסדר, ולא אמורה להיות איתו בעיה.
הוא אינו מכיר בילד הזה מסיבות שדווקא מובנות לי - ולמרות שהוא בטוח שזה אכן הילד שלו, עצם היותה בהריון נפל עליו כרעם ביום בהיר...
וכן, הוא מאד מבולבל, והוא אינו יודע איך להתמודד עם העובדה שאני לא יודעת להתמודד עם העובדה הזו ובוחר פשוט שלא לדבר איתי יותר מכמה מילים על הנושא ואומר לי שזה לא ייתן לכך להטריד את מחשבותי... למרות זאת, אם הוא מקבל מהאקסית שלו הודעות לעיתים כ"כ תכופות, זה אכן מטריד.. ולא משנה מה יגידו !
לגבי השיחה המתוכננת, את אכן צודקת, אבל מאוחר מידי, כיוון שכעת הדברים נאמרו ברוח קשה תוך כדי ריב על דברים אחרים ולא נראה לי שניתן להחזיר את הגלגל אחורה כעת.
נדמה לי שמוטב לי פשוט לפרוש וללכת, אני יודעת/מנחשת שאני לא מסוגלת אהיה להתמודד עם זה בעתיד, כי אם עכשיו אני לא מסוגלת אז וודאי שלא בעתיד.
אני בעצמי בת לאב שבחר שלא להיות עימי בקשר מסיבותיו שלו, ואולי לכן אני רואה זאת כדבר לגיטימי לא להיות בקשר עם הילד...
כנ"ל לגבי החבר שבא ממשפחה שהאמא לא היתה בקשר איתו כל השנים...
אולי זה בעצם ההסבר לכל.. ?! איך מתמודדים עם משקעי העבר ?!
אשמח לדעת את דעתך המקצועית בנושא.
תודה !

אובדת עצות יקרה,
מה שאת עכשו מוסיפה הוא אכן בעייתי עוד יותר. כל אחד מכם עבר טראומה נפשית בדיוק בנושא הרגיש הזה של נטישת ההורה! לא פלא ששניכם מגיבים בעוצמה ובלחץ מול המצב הזה שהונחת עליו. לדעת שהוא עושה לבן שלו בדיוק מה שאבא שלו עשה לו. ועבורך - למצא את עצמך משתפת פעולה עם מצב בו הורה מנתק מגע עם הילד שלו - לאחר מה שאת עברת עם אמא שלך!

לשניכם יש פצעים עמוקים בדיוק בנושא הזה.
לדעתי מאוד רצוי להגיע לייעוץ פסיכולוגי כדי לעזור לבן זוגך להתמודד עם הבעייה, כי לדעתי הוא עכשו מגיב ממקום רגשי, פגוע, כועס, ולא חושב עם כל היכולות השכליות שלו על כל התסריטים האפשריים בטווח הרחוק.
ואולי עבורך זו הזדמנות לעבד קצת את הטראומה שלך.
יש המגדירים בריאות נפשית בתור מצב בו אתה מרגיש שיש לך חופש בחירה בין אלטרנטיבות שונות.
אני קולטת ששניכם מאוד חסומים במקרה זה ורואים רק אופציה אחת - של לנתק קשר עם הילד.
האופציות האחרות של קשר מלא או חלקי לא מופיעות אצלכם, וגרוע מכך, אין לחבר שלך את האופציה של התייעצות איתך על נושא כה חשוב וכאוב, משום שהוא לא מרגיש חופש להעלות את הנושא איתך, בין היתר משום שהוא מזהה את התגובות הרגשיות החזקות שיש לך ואת הצלקות הפרטיות שלך.
לכן, בסיכום, המצב הוא אכן רגיש מדי, התיק הזה אכן כבד מדי בשבילך, ומאוד יתכן שללא עזרה מקצועית - יהיה לכם קשה להתגבר טוב על הבעייה בכוחות עצמכם.

אני מסכימה,

התיק הזה אכן כבד מידי בשבילי.
התינוק, האישה לשעבר... אני יודעת כמה זה פוגע לא להיות בקשר עם הילד - בייחוד לילד, אבל אני פשוט לא מסוגלת לחשוב מה יקרה אם... מבחינה נפשית אני יודעת שזה פשוט ישבור אותי !!! ואני לא בטוחה אם הוא יצור קשר עם הילד, האם זה יעזור לי להתגבר או להיפך ?!
ויש לנו המון בעיות בזוגיות פרט לנושאים הללו ואני לא מצליחה להבין אם זה כתוצאה מהנושא הזה, שלא עוזב אותי - כי כולם מסביבי מדברים על זה ויש תזכורות מגרושתו, או שזה פשוט הוא והאופי שלו, שאני לא מצליחה להסתדר איתו ולא הוא איתי.
בגדול, יוצא ששנינו מאמללים אחד את השני ואני באמת לא יודעת למה אני מתעקשת להישאר.
הצעתי ללכת ייעוץ זוגי, העלתי את הבעיה שיש לי עם הרקע של נטישת האב והבעיה שלו עם נטישת האם, אבל הוא לא חושב שהוא צריך עזרה... זה מרגיש כמו לדבר לקיר.
הלוואי ויכולתי לשנות משהו, אבל נדמה לי שבמצבנו אין ברירה והחלטתי לעזוב, לא בלב שלם, אבל אין מנוס. מודה לך מאד על תשובתך הכנה והמפורטת ! אם משהו ישתנה אני יותר מאשמח להגיע אליך לעזרה.