איך יודעים ?..

היי

פרידה זה אף פעם לא קל, בייחוד אם מדובר בקשר ארוך ורציני, לא צייינת כמה זמן הייתם ביחד, בני כמה אתם ולמה נפרדתם?

אני מניח שאם הוא נפרד ממך הייתה לו סיבה רצינית, ולמרות שחודשיים הייתם בקשר לא קשר החלטתם בסופו של דבר לממש את הפרידה ועל כן עדיף לא לנסות לחזור כרגע אלא לשמור על המצב הקיים לתת לבן זוגך זמן להיות שלם עם עצמו, זמן לבדוק דברים ואין טעם לחזור כרגע כאשר שני הצדדים לא החלטיים בדבר.

לדעתי את צריכה לנסות ולהמשיך הלאה, ולהשאיר פתח לבן זוגך אם יקרה הדבר והוא ינסה לחזור, אבל אין טעם לדחוק בו אם הוא לא שלם בעצמו.

אני מבין את הכאב, אבל לפעמים עדיף עכשיו מאשר יותר מאוחר
החלטה התקבלה, ויכול להיות שבעתיד תחזרו ויכול להיות שלא.
כרגע תהיי מרוכזת בעצמך, ותנסי להמשיך הלאה למרות הקושי
הזמן יעשה את שלו.

שיהיה בהצלחה

שנינו באמצע שנות העשרים והקשר נמשך קרוב לשנתיים
נגמר כי הרגיש לא מנוסה מספיק....... לפחות כך הוא אמר.. יש לי נטייה קלה לא להאמין... אבל אני לא זקוקה לתשובות שלו. הבנתי את הרצון שלו להיפרד וכך זה נגמר. סיבה ממשית? אין לי.. הלוואי והייתה..

שמש יקרה,

מקריאת פנייתך ותגובתך לאלדר אני מקבלת תחושה שאת בחורה מאוד החלטית אשר פועלת מתוך שלמות אישית ופנימית בלבד. כלומר, את צריכה לחוש שזה נכון עבורך על-מנת "לעשות את הצעד".
כאשר חשת שלא נכון לך ה"קשר לא קשר" שלאחר הפרידה, שמת לזה סוף וכעת כאשר את חשה לא שלמה בנוגע לפרידה את חשה שלא נכון לך להשאיר את הדברים פתוחים לכאורה.
לי נראה שאת החלטת. החלטת שאת רוצה להיות איתו, כפי שכתבת. את אוהבת אותו, מתגעגעת אליו וממש חשה בחסרונו בחייך. על-מנת שתוכלי לחוש שלמה עם עצמך, לחוש שאת עשית כל שביכולתך, נכון לנקודת זמן זו, תוכלי להרים לו טלפון, לדרוש בשלומו ואף להציע לו להיפגש. אולם, לפני שאת עושה איזשהו צעד, קחי את כל האפשרויות בחשבון. ייתכן שהוא יהיה נחמד ומאוד ישמח לשמוע את קולך וייתכן שלא. הכיני את עצמך לכל אפשרות כך שלא משנה כיצד הוא יגיב, הדבר לא ישבור את רוחך. והיה והוא ישמח לשמוע את קולך תוכלי להציע לו להיפגש ובפגישה זו לפרוש את רגשותייך כלפיו, בכל הכנות. גם כאן כדי שתיקחי את כל האפשרויות בחשבון על-מנת שלא תפגעי במידה והוא לא חש כמוך.
עד שלא תנסי לא תדעי ויותר מזה, בתחושה שלי, עד שלא תנסי לא תצליחי להמשיך הלאה בחייך, כפי שהציע לך אלדר.
במידה והדברים יסתדרו כרצונך, הצלחת ובמידה ולא...תוכלי לחוש "משוחררת" לחלוטין מהקשר ולהמשיך הלאה בחייך בידיעה שאת עושה למען עצמך כל שביכולתך ותמשיכי לעשות כן בכל צומת בחייך.

בהצלחה!

לדעתי הוא כן יהיה נחמד וישמח לשמוע את קולי כי הפרידה הזו הייתה קשה גם לו. הוא לא רצה עוד להתחייב אליי לפני שהוא "ניסה" גם להיות קצת עם אחרות.... אני יודעת שהוא יסכים להיפגש גם... גם אחרי שניפרדנו רציתי שניפרד לדבר על זה והוא הסכים עד שאני החלטתי שאין טעם כי זה רק יפגע יותר ואין משהו שהוא יכול להגיד לי שיגרום לי להרגיש יותר טוב ולכן ויתרתי על השיחה וביקשתי שננתק קשר. כמובן שהתנצלתי ששיגעתי אותו.. אבל כן הייתה לו נכונות להיפגש וגם כשביקשתי שננתק קשר הוא הבין.
אבל הנחמדות הזו קיימת מאחר ולא רבנו מעולם .. לא היו ויכוחים או חילוקי דעות בגלל זה נפרדנו יפה.
אם הוא היה חש כמוני הוא היה יוצר קשר לא? אם הייתי חסרה לו והוא היה כל כך מתגעגע הוא לא היה מנסה ליצור איתי קשר לראות אם יש עוד לאן לחזור? הוא זה שרצה לסיים את הקשר, לא אני. הוא רצה גם לסיים את הקשר הזוגי אבל שנמשיך בקשרי ידידות. ולזה לא הייתי מוכנה. לא יכולתי להישאר בקשר עם מישהו שהרגע נפרד ממני. ואני זו שצריכה ליצור קשר להגיד לו איך אני מרגישה? להגיד לו שאני מרגישה בחסרונו? אני בטוחה שהוא יודע את זה.

אני כן ממשיכה הלאה בחיי. יוצאת, מכירה אנשים, יוצאת לדייטים ויכולה להרגיש את עצמי מתאהבת שוב.
התחלתי טיפול פסיכולוגי ממש לאחר הפרידה כדי גם להסתכל על דפוסי ההתנהגות שלי בקשרים וכדי לא ליפול לדיכאון ולמחשבות שהרבה נכנסים אליהם.


אבל כל זה לא משנה את העובדה- שאני מתגעגעת אליו ויודעת שדבירם יכולים להסתדר במיוחד אחרי שהייתי בטיפול ואני רואה שעם קצת תקשורת הכל יכול להסתדר. השאלה היא אם הוא נפרד ממני סתם כי הוא לא נהנה יותר בקשר או כי הוא לא אהב אותי מספיק ע"מ להישאר איתי ולא לנסות עם אחרות.. אבל אני מניחה שהוא זה שיצטרך ליצור איתי קשר במידה והוא רוצה שנחזור- כי הוא זה שבחר לסיים.

אשמח לדעתכם..

אוף איזה בילבול......

גם אחרי שנפרדנו שאלתי אותו "הפסקת לאהוב אותי"? והוא אמר לי שלא. ושתמיד הוא יאהב אותי לא משנה מה. הוא ממש בכה והיה לו קשה.
המשכתי ושאלתי אם הוא הפסיק להימשך אליי? וגם לזה התשובה הייתה שלא. שהוא עדיין נמשך אליי בטירוף.
אז אני לא מבינה מה קורה פה ומה גרם לו לרצות לעזוב הכל. הצורך להתנסות??

נתתי לו את כל הספייס שהוא צריך. נתתי מקום להתלבטויות שלו עוד בתוך הקשר (!!) נתתי לו לצאת ולהיפגש עם מי שהוא רוצה כי היה לי אמון מלא בו.
לא נתתי מעצמי בצורה יוצאת דופן, וגם כשנתתי תמיד קיבלתי תמורה (לא שאני מתחשבנת על זה אבל להראות שלא רק אני נתתי בקשר אלא גם קיבלתי).

ובכל זאת- הבחירה שלו הייתה להיפרד. להיפרד ולהישאר ב"קשר לא קשר" כמו שאמרתם. ורק בגלל זה אני אמרתי לו שלא מתאים לי. הוא שאל אם אני מעוניינת שנדבר בעוד חודש? ואמרתי לו שאני לא יודעת. תלוי איך ארגיש. (הוא אמר שהוא לא רוצה להשלות אותי ושהוא לא רוצה שנחזור, בשיחה שניהלנו טלפונית שבוע אחרי הפרידה בערך ולכן הרגשתי שאם כך הוא מרגיש אז אין טעם שנמשיך להיות באיזשהוא סוג של קשר והוא הבין).

אני יודעת שהוא האחד בשבילי ושאיתו אני רוצה להיות. וזה כנראה לא הדדי. אין לי מושג אם הוא בכלל חושב על זה. אם חודש הוא לא יצר קשר בכלל אז אני מניחה שלא. ואני לא מרגישה שזה המקום שלי ליצור קשר. אני לא רוצה לרדוף אחריו. אני רוצה לכבד את ההחלטה שלו למרות שלדעתי היא לא נכונה שהכל אפשר לפתור. הבעיה היא שאני לא יודעת אם ה"לפתור" הזה זה מה שיעזור כי מעולם לא קיבלתי באמת סיבה לפרידה. אני הסקתי מסקנות עקב עבודה עצמית והסתכלות על ההתנהגות שלי בתוך הקשר. (מה אולי הייתי יכולה לעשות אחרת). אני בכלל לא יודעת אם זה רלוונטי. הרצון להתנסות, לדבריו, הוא רק חלק מהעניין. ולא ידע להגיד לי מה עוד.

ממש סליחה על כל החפירה אבל באמת שחשובה לי דעתכם ואני מניחה שתוכלו לעזור יותר אם תדעו יותר פרטים. המון תודה..

שמש יקרה,

למרות שציינת שאפשרת לו מרחב בתוך הקשר כדי שהוא יוכל להיפגש עם מי שהוא רוצה מתוך אמון מלא בו, את מתקשה לתת אמון בסיבה שהוא נתן לך כאשר הוא ביקש לסיים את הקשר. הוא ביקש להתנסות בקשרים זוגיים עם נשים אחרות וזאת למרות אהבתו ומשיכתו אלייך. כנראה שיש לו צורך לעשות מעין "וידוא הריגה" בתחום הזוגי. הוא חש שהוא חייב לבדוק כמה דברים במישור הזה והבדיקה הזו חייבת להיות באמצעות או דרך מספר מערכות זוגיות/קשרים זוגיים. זה הצורך הברור שלו, ושוב למרות הרגשות החזקים שיש לו כלפייך, ולכן הוא לא היה יכול להמשיך להיות איתך בזוגיות אולם הוא היה זקוק לקרבתך, בצורה זו או אחרת, ולכן הוא "משך" את הקשר איתך תחת ההגדרה "ידידות". למיטב הבנתי הוא מעולם לא הלין על התנהלות כזו או אחרת שלך בתוך הקשר. לכן, להערכתי, גם אם היית מתנהלת שונה, בעת שהייתם יחד, הוא היה מבקש להתנסות בקשרים אחרים.
אם את חשה שאת שלמה יותר עם עצמך בעקבות הטיפול שעברת, אז הרווחת בכל מקרה, אולם אין זה קשור אליו כלל.
אין לדעת כיצד הוא חש, האם הוא מתגעגע, האם הוא מעוניין לחזור או שמא הוא מצא זוגיות אחרת. בדומה אלייך, אשר גם לא יצרה קשר בתקופה שחלפה מאז הפרידה, ואת מגעגעת מאוד, ייתכן שהוא חש כמוך ובכל זאת, ממגוון סיבות/תירוצים לא יצר קשר. לכן, כפי שכתבתי לך בתשובתי הקודמת, עד שלא תתקשרי לא תדעי. אם את שלמה עם בחירתך בו, כפי שאת אומרת, לי והשיגי את יעדך. במידה והוא עדיין יהסס תדעי בדיוק היכן הדברים עומדים ולא תהיי במצב של אי-וודאות, כפי שאת חשה היום.
אמנם הבחירה שלו הייתה להיפרד, אולם, גם את חלק מהותי בקשר הזה וגם לך יש בחירות משלך והבחירה שלך היא בו. לכן, עשי למען בחירתך זו ואל תמתיני שהוא, אולי, יעשה עבורך.

היי

מכתיבתך אין ספק שאת רוצה לחזור, אבל נראה לי שאת יודעת את התשובה בעצמך.
בכל זוגיות יש קשיים שונים וזה שהחלטת לעבוד על דברים מסויימים אצלך רק הרווחת לקשר הבא שיהיה.
אני חושב שאין טעם לנסות ולחדש איתו את הקשר, נראה לי שהוא היה מספיק אמיתי להגיד לך שהוא לא "בשל" לקשר שיהפוך לחתונה.
ואם כבר יצאת אם גברים חדשיים ואת פנויה רגשית תמשיכי בזה ותתמידי, יכול להיות שתכירי מישהו שיהיה יותר מיוחד מהנוכחי.
אני כן חושב שהוא זה שצריך ליזום, הוא צריך לרצות את זה, זה צריך לבוא ממנו מבפנים, שירגיש שאת האחת, כאשר הוא יעשה צעד כזה את גם תרגישי יותר בטוחה בזוגיות שלכם ביחד, כי תדעי שהוא מרגיש כמוך.
ועד שהוא לא יעשה את הצעד, אני לא הייתי יוזם. אבל כן הייתי משאיר פתח בשבילו ולא סוגר את הדלת גם אם זה יהיה עוד חצי שנה.
אני יודע שאת חושבת שאתם מתאימים ביחד, משלימים אחד את השני ורואה בו אבא ואת לא כל כך מבינה למה הוא נפרד, אבל אין מה לעשות לכל אחד יש קצב שונה לבשלות ועבר שונה ואת זה את לא יכולה לשנות.
תמשיכי בחייך והזמן יעשה את שלו ויכול להיות תחזרו ויכול להיות שזה יהיה בר מזל אחר.

המון המון בהצלחה

דעותיכם מנוגדות מעט.. :)
היי

אלדר- אני לא תיכננתי קשר שיילך לחתונה. לפחות לא ב-5 אפילו 6 שנים הקרובות. בטח שלא היריון. גם אמרתי לו שאנחנו יחד אבל שלא ירגיש שהוא "כבול" ושאם רוצים אפשר לסיים את זה יפה כי אני אוהבת אותו מאוד ולא אפסיק לאהוב, גם אם הבחירה שלו היא לא בי. אני באמת חושבת שמגיע לו שיהיה לו טוב. רק שחשבתי שהטוב הזה כן איתי. וכמו שמוניקה מעליי אמרה- זה לא שהיה לו משהו שאני עשיתי שהיה לו טוב. זה פשוט הרצון שלו להתנסות עוד. אני יודעת ובטוחה שיבוא מישהו אחר- אולי אפילו יותר טוב. אבל אני לא כל הזמן מחפשת יותר ויותר. היה לי טוב. וברור שהיו לי עוד הצעות מגברים יותר טובים ממנו ושאפילו נראים יותר טוב ממנו אבל אני בסופו של יום המשכתי לבחור בו. כשהוא דיבר איתי על הנושא אמרתי לו שזה נורמלי לרצות גם להתנסות עוד. אבל השאלה היא אם זו רק מחשבה, לגיטימית, שיש לכל אחד- או שהוא באמת רוצה לעשות עם זה משהו. רוב הזמן היתה התשובה שזו רק מחשבה. אבל בסופו של דבר- המחשבה כנראה הייתה חזקה ממנו מאוד. אני לא יכולה לתאר לך כמה קשה הייתה לו הפרידה. ובכל זאת- זה מה שהוא בחר לעצמו. זה מה שהיה נכון לו.

סיימנו את הקשר יפה. אמרנו אחד לשני שאנחנו לא נעלמים ושאם מישהו צריך משהו תמיד נהיה שם אחד בשביל השני. הוא גם אמר שהאהבה שלו אליי גדולה ושבחיים הוא לא חשב שהוא יצליח לאהוב ככה מישהי. ואני פשוט לא יודעת אם הוא יעשה את הצעד הזה כי ביקשתי ממנו שננתק קשר כי לא יכולתי מן הסתם להישאר ידידה שלו.
והוא הבין. ככה שהוא יודע שניתוק הקשר מבחינתיהוא רק כדי להתגבר ולא כי לא אכפת לי ממנו או שהפסקתי לאהוב אותו. הדלת פתוחה לדעתי.. אבל אני לא יודעת כמה הוא יעז לעשות את הצעד הזה-גם אם הוא ירצה.הוא יפחד, בדיוק כמוני- אולי יש מישהו חדש? אולי אני אקבל ממנה דחייה? אני מעדיף להישאר עם המוכר והידוע- המצב הנוכחי של הפרידה, מאשר לקבל לא. אפשר להבין לא? והבעיה היא שגם אני מפחדת מזה ולכן גם אני מפחדת נורא ששנינו נישאר סתם מבואסים. (למרות שאני לא יודעת מה הולך אצלו .. הוא טען שהוא שלם עם הפרידה. מצד שני המשיך להתקשר וממש לבכות ולהגיד כמה שהוא מתגעגע ושאני חסרה לו אבל שהוא לא רוצה להשלות אותי...נו, יופי)...

אני לא יודעת אם כדאי לכתוב לו. בדיוק מה שאני מרגישה. ואז שהוא יעשה עם זה מה שהוא רוצה. אני לא רוצה שזה יישמע כאילו אני לא יכולה בלעדיו- כי אני כן. אני מסתגלת למצב דיי טוב. אבל זה מכורח הנסיבות. מן הסתם הייתי מעדיפה שהוא יהיה לידי מאשר שוב לצאת עם אחרים ולבחון ולראות.אני מרגישה שראיתי מספיק.. אני באמת מתגעגעת אליו. ואני לא עיוורת. כבר היה לי קשר, של שנתיים. הפרידה ממנו הייתה קשה. אחרי ריבים בלתי נגמרים על הכל. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי אבל לא ניסיתי לחזור או ליצור איתו קשר כי ידעתי שהקשר הזה לא טוב לי. אני לא רוצה שנפספס אחד השני בגלל הפחד מהדחייה:(