החתונה הזאת לא נכונה

נעה יקרה,

צר לי שכך את חשה לגבי עצמך. ואולי בגלל שכך את חשה הגעת כמעט עד לחופה מבלי לרצות להיות שם בכלל. בגלל שאת חשה "לא יוצלחית", כפי שכתבת, את מוותרת על רצונותייך האמיתיים, תחושותייך, מאווייך ובמילים אחרות, מוותרת על עצמך וכל זאת על-מנת "להביא קצת נחת" ולא "לאכזב אף אחד" כפי שכתבת.
אבל מה לגבייך? האם את לא מאכזבת את עצמך כאשר את חיה על-פי רצונותיהם של האחרים, קרובים ככל שהיו, ומספקת את רצונותיהם בלבד? האם סיפוק מאווייהם של האחרים גורם לך לחוש יותר טוב לגבי עצמך? יותר מוצלחת? או שאולי לא?
אם תחושותייך האמיתיים מאותתים לך כל-כך חזק שהוא לא האיש שלך ושהקשר הזה לא נועד להיות מאחר ואתם לא מתאימים, אל תינשאי לו. למרות שאת נמצאת שבוע אחד בלבד מהחופה ולמרות שכל ההכנות כבר נעשו וההזמנות כבר נשלחו וייתכן כי האולם יקנוס אתכם בגין הפרת החוזה מולם, בראייה שלי, עדיף לשאת בקנסות ובתקופה פחות נוחה של "מה יגידו" מאשר לדון את עצמך לתקופה נוספת של אומללות בתוך קשר ממוסד שאינו הולם את ציפיותייך, רצונותייך, תחושותייך ומאווייך.
קשר כזה, שלא נועד להיות, מסתיים לאחר תקופה, גם כאשר אחד מבני-הזוג נוטה לוותר על עצמו, כפי שאת עושה, שהרי הוויתור העצמי גורר אחריו כעסים ותסכולים אשר ילכו ויצטברו, ילכו ויטפחו, עד אשר לא תוכלי לשאת זאת עוד והקשר יסתיים ממילא.
כמאמנת את מנחה את מתאמניי לחיות על-פי מה שנכון להם ולא לאחרים, בכל תחום וזו, למעשה, הצעתי גם אלייך.

היי, תסמכי על האינטואיציה שלך, אל תתחתני אם כך את מרגישה והרגשת ככה עוד מהתחלה. חתונה, זה לא מה שיעשה אותך ליוצלחת. הכל אצליך בראש, את אדם בוגר ואת לא צריכה פידבקים מאחרים... מה יקרה כשתתגרשו, הרי לא תוכלי כל החיים לחיות בשקר עם עצמיך!!!! אז עוד יותר יחשבו שאת לא יוצלחת, שלא הצלחת בנישואים.
אל תוותרי על החיים שלך, את חיה פעם אחת!!! המפקדת שלי בצבא ביטלה חתונה שבוע לפני, בגלל שהבחור היה קמצן, היא היתה אז בת 33. היום היא נשואה באושר +2
חברה הכי טובה שלי לא נענתה למישהו שהיתה איתו 10 שנים, נפרדה ממנו שזה גם דורש המון אומץ. היתה ממש אומללה איתו. עברה לצפון, היום מאורסת לבחור חמוד ומאושרת מהחיים, כי התחילה לחיות בשביל עצמה. הם מטיילים המון, יוצאים וכו', הוא לא מפריע לה להגשים את עצמה ואת החלומות שלה, אז נכון, היא היתה שנה לבד עד שפגשה אותו, ואנשים דיברו, אבל לעזאזל עם כולם. תבטלי הכל, דורש המון אומץ, סעי לטיול כדי לא להתמודד עם ההשלחות!!!! תחיי בשביל עצמיך. כמובן, אם את ממש בטוחה שזה לא רגליים קרות, אלא לכל אורף הדרך עשית בחירות לא בלב שלם. שיהיה לך המון בהצלחה. תזכרי שאת רוקמת את אושרך וגורלך. תעדכני מה החלטת. את במצב לא פשוט.