משבר באמון לפני חתונה

מיי יקרה,

אני מבינה שלא הייתה לך כוונה להסתיר מבן-זוגך דבר וכי את משתפת בדברים אשר נראים לך חשובים ומהותיים. כמו כן, את בוחרת בעיתוי הנוח מבחינתך או לחילופין "נכנעת" למציאות ה"לוחצת" ומשתפת מעט אחרי "זמן האמת", אולם, בכל זאת משתפת, גם אם בדיעבד.
בן-זוגך רואה את הדברים אחרת. מבחינתו השיתוף צריך להיעשות בזמן אמת ויפה שעה אחת קודם. בנוסף, הוא חש ששיתוף ואמון פירושם שיתוף בהכל, כולל הכל, גם בדברים אשר נראים לך חסרי משמעות.
למיטב הבנתי זה בסדר מבחינתך. את אוהבת אותו, מתכננת להינשא לו, להיהפך לשותפה מלאה לחייו ובחייו כמו שהוא יהיה שותף מלא לחייך ובחייך. לכן, לשאלתך, מה לומר לו בשיחה מעבר לכך שאת מתנצלת, שתפי אותו בכך שאת "מתרגלת" עדיין את עניין השיתוף בהכל ובזמן אמת. אמרי לו, ממש כפי שכתבת בפנייתך, שמעבר לכך שאת עדיין לא רגילה לשתף בהכל או להתייעץ לפני (מה שכדאי שתשקלי לעשות מעתה, כי בזוגיות נהוג גם להתייעץ ולא רק לעדכן. חשוב לקבל החלטות משותפות, כמו נושא הסיגריות), יש דברים שנראים לך חסרי חשיבות ולכן את לא משתפת בהם וגם על זה את מתכוונת ל"עבוד" כי זה חשוב לו.
בנוסף, אני מציעה שתנסי לעמוד במילה שלך. אם הסכמתם על משהו, כמו מספר סיגריות לשבוע, אל "תשברי" את מילתך מולו. במידה ואת חשה שאת חייבת יותר, שתפי אותו בכך (ואל תשני את ההסכם שלכם על דעת עצמך ללא ידיעתו כי הוא חש לא בנוח עם זה, בלשון המעטה), אני מאמינה שהוא יעריך זאת.
אמון שנשבר הינו בר תיקון, במידה וכולם מעוניינים בכך, אולם זה לוקח זמן. דרושה נכונות, של כל הצדדים המעורבים כמו גם, התנהלות חד-חד ערכית, כלומר, להתחייב ולעמוד בהתחייבות.
אני מאמינה כי אם תאמצי התנהלות כזו, לאורך זמן תרכשי את אמונו של בן-זוגך מחדש.

בהצלחה!