שונאת את ההורים של בעלי

Didi יקרה,

צר לי על שנקלעתם למצב כל-כך לא נעים הכרוך במריבות בינך לבין בעלך ואיומים מצד ההורים שלך בעלך.
למיטב הבנתי גם את וגם בעלך אנשים עצמאיים. בחרתם לעזוב את הקן החם, את הבית ואת המדינה בניסיון למצוא את מזלכם בארה"ב. לא רק שהסתדרתם היטב כלכלית אלא שגם מצאתם זה את זו, גיליתם אהבה גדולה ואף החלטתם להינשא. נכון ששניכם נוטים לשתף את המשפחה/ההורים בקורות אתכם, יחד עם זה, אתם חיים רחוק מההורים, לוקחים את ההחלטות על חייכם בעצמכם ומנהלים את חייכם העצמאיים והזוגיים לבדכם. גם אם הייתם בארץ יכולתם להחליט עד כמה אתם משתפים את ההורים בחייכם, על אחת כמה וכמה כאשר אתם נמצאים כל-כך רחוק.
ה"קליק" ביניכם נוצר בזכותכם והגחלת תשמר, במלוא עוצמתה, הודות לכם. הכל בידיכם והכל נתון לבחירתכם.
באופן טבעי בעלך הושפע מעט מהשיחה הקשה אשר הייתה לו עם הוריו, אולם לאחר שהוא נרגע הוא אמר לך מפורשות שאת החשובה עבורו. את הבחירה שלו.
אני מבינה לליבך בעניין העלבונות. הוריו לא היו צריכים לכנות אותך בשמות גנאי, בראייה שלי זה לא מכובד ולא מכבד ובוודאי לא נעשה מתוך התחשבות ברגשות בנם לאותה "אסופית רחוב". ובכל זאת השתדלי שלא "להיכנס" בינו לבין הוריו, הם עושים עבורך "שירות נהדר". אם אני "קוראת נכון את המציאות" אם הוריו לא ישכילו להבין עד כמה הוא אוהב אותך ועד כמה את חשובה לו הם עשויים לאבד אותו.

תודה רבה לך התשובה שלך למקרה הכניסה לי שלווה לתוך כל הטירוף הזה.
אני מקווה שהכל יהיה בסדר וכמו שאמרת צדקת המשפחה שלו עושה לי שירות מעולה הם מחקו את דרך ההתקשרות אלינו שהייתה בעיקר בעמצעות הפייסבוק והסקייפ .
אני מנסה לחשוב מאיפה כל השנאה הזאת ואיך הורים מרגישים שהם יכולים כל כך לשלוט על החיים של הילדים שלהם עד כדי פגיעה בחייהם האישיים ומצד שני ממש גם לא רוצה לנבור בזה יותר מידי............