דעתכם לגבי ויכוח בין בני זוג

הי אלון
בת זוגתך בחרה להתעלם מבקשתך ובתגובה להתעקשותך הסבירה ש"זה לא הגיוני ולכן לא עושה".
לא נראה לי שכדאי לך לנבור בתגובה שלה ולהוכיח אם היא ראויה או לא, ולשפוט מי צודק בריב הזה. בסופו של דבר היא הגיבה (אולי לא בצורה אופטימלית) למשהו שהטריד אותה.

כמה רעיונות למה הטריד אותה -
1. אמנם כתבת ש"ביקשת שתשתדל" אך ע"פ התגובה שלך והציפיה שלך "שתעשה את זה" מסתבר שבעצם אמרת לה מה לעשות. אף אחד לא אוהב שמצווים עליו מה לעשות - ובטח לא בן הזוג. העלת משהו קטן שמפריע לך אך בו במקום גם "פתרת" את הבעיה מבלי לקחת את האוטונומיה שלה בחשבון - פשרה עושים בשניים.
2. יכול להיות שהיא מרגישה שהיא מתפשרת לכיוונך בלא מעט דברים אחרים (ובינהם גם כאלה שהיא יודעת טוב מאוד מה ההגיון מאחוריהם ובכל זאת מתפשרת) ולכן פתאום הדרישה שלך להתפשרות נראת לה שלא במקום.
3. יכול להיות שהיא לא מרגישה שלקחת חצי שניה כדי להתחשב בה ובהרגלים שלה. אולי היא לא אוהבת להסתובב יחפה באזור המיטה..

כנראה שאין ברירה אלא לדבר.

בהצלחה.

שלום אלון,

יובל היטיב לעשות ומנה לך אפשרויות מה ייתכן ועובר בצד שלה. בסוף הוא המליץ לך לפתח תקשורת בריאה ולברר איתה בדיוק מה קורה. אהבתי את התשובה היסודית שלו ואני מזמינה אותך לאמץ אותה.

אכן כשעוברים לגור יחד פתאום הכל יוצא החוצה- בעצם האישיות האמיתית צצה על כל צדדיה, ומגלים דברים מאוד חדשים. צריך זמן וסבלנות להתרגל לכל ה"שטיקים" האלה, ואמנם לא כתבת כמה זמן אתם יחד- אבל צריך סבלנות רבה.

לגבי "נוגד את ההיגיון שלה", אם תנסה לכוון יותר למידת הרגש, ז"א, להסביר לה מה אתה מרגיש כתוצאה מהתגובה הזאת, אולי יהיה "הגיוני" יותר מצידה לא לפגוע בך או יותר להתחשב- כי הגיוני שבזוגיות זה יקרה. אתה צודק לגבי פשרות אבל כפי שיובל כתב לך- יתכן והיא חווה עצמה מתפשרת על דברים אחרים. עצם כך שאין לך הסבר עמוק ל-למה זה מפריע לך, אולי היא מצידה- לא רואה היגיון כי גם אין הסבר...

בשורה התחתונה עינין הכפכפים הוא פרט שמייצג את הכלל, שנקרא אכן תקשורת על אותם דברים קטנים ואולי חסרי משמעות. אבל כשאלו יהיו ויכוחים על דברים שהם יותר בגדר "הרי גורל" שם בדיוק תצטרכו את התקשורת שבניתם עד אז. ככל ש"תתאמנו" על כך מוקדם יותר, ממש עכשיו על עינין הכפכפים, כך תוכלו להיות מאומנים ל"קרבות" קשים יותר שינסו את טיב וחוזק הזוגיות שלכם. לכן חשובה גמישות, מצידה, ומצידך, לבוא בנועם ולהסביר באופן רגשי יותר, ולא לבוא ב"אני מצפה", אלא בבקשה, בהזמנה להתחשבות מצידה. אולי אם תמצא משהו אחר, שאתה יודע שמפריע לה וטרם שינית- ותשנה אותו עבורה- זה יקדם את העינין ויגרום לה להרגיש מפויסת יותר ונינוחה יותר לבוא לקראתך.

מה שחשוב- אל תהפוך את זה לויכוח של אגו. לא הרגשתי שאתה עושה את זה כרגע, אבל בהמשך, אין מה להיכנס למקום של "מי מוותר ראשון". זה רק יעיב עליך יותר. מה שכן- לדבר על מה שזה מייצג, וזוהי התקשורת, הפשרות ,הגמישות לשינוי של מעבר דירה וכל מה שהוא מייצג. נסה להציג את זה כנושא שהזוגיות תלויה בו באיזשהו אופן, ולא כנושא פעוט וחסר משמעות. ככה גם ה"מקרה הקטן" ייצג עבורה משהו משמעותי יותר.