מתי לספר להורים

שלום TTYY,

קודם כל בהצלחה בזוגיות החדשה. נשמע שטוב לך איתה.

לאורך הודעתך את מביאה הרבה סיבות שמסבירות באופן הגיוני למה לא לספר למשפחה על הקשר החדש. את סבורה מתוך היכרות ארוכה שלך איתם כי זה יגרום להרבה לחץ, לציפיות, רצונות לראות עם מי הבת שלהם יוצאת, ואכן- אלו בדיוק מסוג הדברים שעושים בלב שלם, מתוך שיקול דעת ורק כשמוכנים. את לא לגמרי מוכנה, ולא בגלל שיש לך ספקות לגבי הקשר.. אלא יש עינין של תיזמון. את לגמרי צודקת שצריך לחשוב על הנקודה הזאת.

אז נורמלי זה לגמרי נורמלי. מעבר לזה זה היה נורמלי גם אם לא היית מספרת יותר מאוחר, מה שנורמלי צריך להיות תלוי במה שאת מרגישה. כשאת מרגישה לא לחוצה, בטוחה מספיק וש"הגיע הזמן" זה הכי טוב עבורך שאפשר. את מרגישה שזה הכיוון- לא להילחץ, לחכות, ובכל זאת את מרגישה אשמה מולם.

עינין האשמה כנראה נובע מכך שאת יודעת כמה הם רוצים שיהיה לך, רוצים בטובתך, מאידך, הרצון והאהבה הזאת לא פעם באמת גורמים להרבה בלבול. בקשר שהוא עדיין חדש זה יכול להכניס יותר "לכלוך" ובלאגן מאשר לחוות את הקשר "נקי". חוות הדעת שלהם אף הן יכולות להשפיע על הקשר. חגים זאת תקופה מלחיצה כשלעצמה להרבה אנשים, לא הייתי מכניסה עוד לחץ לשם.

עצם גילך והבגרות שבאה עם הגיל אמורים להשפיע עלייך לטובה ולתת לך תחושה של יותר שליטה ב-מתי לספר. אין סיבה שיהיה כעס על דבר שהוא רגשית לגמרי שלך ואת שולטת ומחליטה מתי כל דבר צריך לקרות. מעבר לזה אני מניחה שהם יבינו את השיקול למה המתנת, בעיקר לנוכח הקשר הקודם שהיה מזמן והיה מאוד ארוך. אם תסבירי להם את זה יתכן ומראש תימנעי עלבונות של "למה לא סיפרת קודם". את לא באמת מסתירה סוד כיוון שהם ידעו על זה בשלב מסוים, את סה"כ חיה את החיים שלך, את לא ילדה, מותר לך לשמור דברים לעצמך ואפילו בריא. אל תרגישי חייבת, גם לא להורים. כבודם במקומם- אבל חיי את חייך, עשי הכל בקצב (רק) שלך ולא לרקוד לפי חלילים אחרים..

אני בטוחה שתמצאי את הדרך לספר בזמן שלך, החשוב הוא שטוב לך איתו והפעם- שזה יהיה זה. אמן. :)