טיסה לחו"ל

אז ככה:או שהוא אגואיסט וחבל על זמנך,או שפשוט תסעי איתו.
בהצלחה.

שלום מעין,

מבינה מאוד את התסכול שלך. יתכן ויש ביניכם פערים לגבי הבנתכם ותפיסתכם את הקשר. בעוד לך הקשר יציב, מבוסס וכזה שאין אפשרות לחשוב עליו כקשר בשלט רחוק- אולי הוא חושב אחרת. אין זה אומר שאין לו רגשות אלייך או לא אוהב אותך, אך נראה שהטיול הזה הוא דבר שהחליט עליו ממזמן, אולי עוד לפנייך, ו"חייב את זה לעצמו". טיול של שנה הוא לא טיול בן חודש חודשיים, אותם טיולים בהם אפשר איכשהו להתנתק. טיול בן שנה, את צודקת, הוא לתקופה מאוד ארוכה, בה כל קשת הרגשות שלך ושלו- יכולה להשתנות מטבע הדברים. דווקא בגלל שאת יודעת מה זה שנה שלמה איתו, את יודעת או מנסה לשער מה זה שנה בלעדיו- וזה לא ריאלי גם לדעתי.

אני לא יודעת אם הוא הציע לך לצאת איתו לטיול או אם בכלל רואה בכך אופציה. התכנון הזה, לפי הבנתי, מיועד לאחר שיחרורו -וזה יקרה עוד שנה. ז"א זאת תוכנית לטווח הארוך כרגע. אני מציעה דבר כזה- לא לנפח את זה עכשיו ולא לתת לזה יותר מדי מקום כרגע. את יכולה להגיד לו שאת לא בטוחה שתוכלו להישאר בקשר רומנטי במשך שנה, בה לא מתראים, את רואה את הקשר הזה רציני יותר ומחייב יותר, ולכן- כשיגיע הזמן והוא יתכונן לטיול הזה אתם תקבלו החלטה יחד האם אתם תצאו לפסק זמן או שתיפרדו, וכשיחזור ארצה אתם תבררו איפה כל אחד נמצא רגשית והאם מוכן להמשיך לקיים את הקשר שפסק.

זאת ההצעה שאני חושבת שהיא הכי פרקטית, עבורך ועבורו. בכל אופן, שנה של ניתוק, היא אכן בעייתית לזוגיות צעירה. אני לא מאמינה שתוכלו להתמודד עם זה שנה שלמה, גם אם יהיה קשר רציף בסקייפ או במייל.. עבורך לפחות זה לא יספיק לפי מה שאני מבינה. את צריכה לעמוד על זה, ותמיד יש לו ברירה- לצרף אותך או להחליט שזו שנה של פסק זמן.

בהצלחה רבה והמשיכי לעדכן..

אני ממש מרגישה שאני לוקחת סיכון מאוד גדול, מצד אחד עוד שנה זה הרבה זמן ודברים יכולים להשתנות. מצד שני מאוד קשה לשנות בן אדם, הוא אינו יציב, רוצה לטייל לגור בעולם להסתובב לנדוד, אני טיפוס של בית של יציבות כי על זה גדלתי, הוא גדל על חוסר יציבות ובית ומשפחה כמו שקיים בביתי.

אני מבינה אותו מצד אחד כי הוא גדל ככה ובגלל זה הבלבול והנדידה, הסברתי לו את זה ואנחנו מדברים על הכל. עכשיו אני לא יודעת אם לקחת סיכון ולחכות שהו "ישתנה" או "שיופל האסימון" וכביכול "לבזבז" זמן על משהו שהוא חסר שינוי.
ואז תעבור שנה אני אקשר אליו יותר נעבור עוד הרבה חוויות ואז בום הנסיעה הגדולה ושברון לב גדול....

בוקר טוב מעין,

אני מכוונת אותך להסתכל דווקא על הסאב-טקסט שאת מביאה, מה מה מסתתר מאחורי המילים. הבחור הזה גדל בבית ללא יציבות כהגדרתך, הנדידה והעקירה ממקום למקום מאפשרת לו את החופש ואת החזרה למוכר והידוע שלו- בית הוריו.

העובדה שהוא בצבא, ומחכה לשיחרורו כנראה גם היא מספקת יותר דירבון לצאת לטיול, כמו להרבה אחרים אבל לו בפרט. השיחרור שהוא מבקש הוא לא רק ברמת ה"לטעום את העולם" אלא נשמע שזה דפוס מסוים, שעליו גדל, ורוצה להמשיך לקיים אותו.

וכשזה חזק- הזוגיות עלולה להידחק מעט לפינה. מאוד יכול להיות שעצם כך שבכלל מקיים זוגיות וחתם קבע בצבא מלמד שהוא בכל זאת מחפש משהו יציב שיהווה לו עוגן. אבל נכון לעכשיו הוא רואה את הזוגיות שלכם משתנה בשנה הבאה. עבורך זה פחות מתאים בגלל אופייך קודם כל. מדובר בשנה שלמה בה תהיי אכן לבד (אבל ביחד?), איך ניתן לשמר קשר כזה לדעתך? זה להיות עם ולהרגיש מאוד מאוד בלי. אם כאדם חופשי אבל שפוי, הוא רוצה להשאיר את הלהבה שלכם דולקת, ובמקביל לקיים את הדפוס עליו אנחנו מדברות.

אבל בזוגיות, יש גם ויתורים ופשרות. ויתור או פשרה יכולים להיות חצי שנה של טיול ולא שנה, או שתצטרפי אליו. אבל בפנים אני חושבת שגם את מרגישה שזה לא כ"כ אפשרי, רגשית, לקיים קשר כזה בשלט רחוק, זה יהיה מאוד קשה. אלא אם כן גם את כזאת- ואת לא. אכן, יתכן ויהיה שברון לב ולכן את צריכה לשים את הדברים האלו על השולחן- שיש לנסיעה הזאת השלכות, ואת, מטבעך, לא בטוחה שתוכלי לעמוד בהן. כך בעם הראשונה בחייו הוא יצטרך כן לבחור... ולא להנות מהכל.

חשוב לציין שבהמשך הקשר, אם זה מיסודו או מעבר למגורים יחד- אני לא בטוחה שלאור הדפוס הזה יהיה לו קל לבצע צעד כזה בזוגיות. נסי כל הזמן לשחזר את בית הוריו ותוכלי להבין גם למה. אבל- יש אותו ואת ההצדקות שנאפשר להתנהגות שלו, ויש אותך- ומה את צריכה בקשר. ולכן שמתי פוקוס על צרכייך.

היי .

הטיול שהוא מתכננן הוא עוד שנה ?? הבנתי נכון ??

לפי דעתי את פשוט צריכה לתת לדברים לקרות . תוך שנה המון דברים יכולים להשתנות ,אולי בכלל תפרדו במהלך השנה בגלל משהו אחר לגמרי ,ותחליטי שזה לא מתאים לך .או שאולי להפף . אין לדעת.
אני בהחלט מבינה שהמחשבה הזו מטרידה אותך יום יום , וזה נורמלי לגמרי .
עם המחשבה הזו את יכולה להרוס את הקשר שלך כבר עכשיו ,
לכן את צריכה להחליט מעכשיו שאת פשוט מנסה כמה שפחות להעמיק בנושא ולתת לדברים לזרום.
נכון שהמצב פה הוא די מתוסבך , ואני אישית הייתי משתגעת עם חבר שלי היה טס לשנה בלעדיי - אבל הכל עניין של אופי .
יש אנשים שיעשו הכל למען החלום שלהם ולא יהיו מוכנים לוותר עליהם בשום פנים , וזקוקים לחופש הזה ומבחינתם זה בסדר , אלו הם אנשים מסוג של חבר שלך .
לעצור אותו מלנסוע לטיול אינך יכולה , כי אז את תהרסי את החלום שלו והוא ישאים אותך למשך כל החיים שלו .
כמובן שהאופתיה הכי טובה היא להכניס אותך לחלום שלו ולטוס יחד , אבל כפי שאני מבינה הוא רוצה לטוס לבד . את היית מוכנה לוותר על הכל למשך שנה ולטוס ?

ההצעה הכי טובה שיש לי , למרות שזה נשמע פשוט , תצאי מהמחשבות תתני למה שצריך לקרות שיקרה , תדאגי בנתיים לבניית עתיד שלך , ותחשבי על עצמך .
אולי גם את תצאי לטיול.

אני מבינה את מה שאתן מציעות, דיברנו ל הדברים שמתי כבר הכל מולו על השולחן, הוא הבין היה לו קשה. הוא הבין את המצב ושהוא קרוע בין שני החלטות.
הוא לא ענה תשובה מה הוא מחליט עכשיו כי הוא לא יודע יש עוד שנה והנחנו את זה לעוד שנה, אבל המחשבות והתהיות לא פוסקות כי יש משהו שהוא לא סגור מן הרגש כזו של פחד.

אני מנסה להניח את זה בצד, אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני אבל כנראה ששנינו רואים את העולם ומזה זוגיות בצורה אחרת.
ואם לטוס איתו? מפתה מאוד, אני רוצה לשמור אותו אצלי ארצה לטוס איתו, התכנון שלו זה להיות לבד לעבור מן מסע חיפוש עצמי, ואיפה אני עומדת?

ברור שאני צריכה להגשים גם את החלומות שלי ואני אגשים, אבל אם אגשים אותן בצורה ובדרך שלו זה יהפוך אותנו לזוג שהוא לא זוג, כל אחד לעצמו בלי משהו משותף, וזה משהו לא בריא בעיני, אני חושבת שהו מתכון לזוגיות לא טובה כל אחד לעצמו.
אני חושבת שצריך לעבור כל דבר יחד ולנסות להגשים את חלום האחר יחד ולא לחוד...

עדיין מפחדת מנסה להניח את הדברים בצד אולי זה יתפתח לכיוון אחר,
אתן עוזרות לי מאוד תודה רבה
עדיין צריכה לחשוב איזה צעד לעשות, אני בטוחה שגם הוא בתהיות האלו.

קשה להיות במקום שלך ויחד עם זאת, אני גם מבינה אותו...
כמו שמישהי כאן כתבה- יש אנשים שיעשו הכל בשביל להגשים חלום- חברה, משפחה, קריירה.. שום דבר לא יעמוד בדרכם. וכן, זה מובן.

אבל את נמצאת במקום אחר, מיושב יותר, החלטי יותר..

אני יודעת שזה נורא קל לדבר מהצד, אבל אני בטוחה שאם הייתי במקומך הייתי דווקא מסיימת את הקשר עכשיו, ולא מחכה שיכאב לי אח"כ.
אם הוא היה אומר לי שזו עובדה שהוא נוסע, ששום דבר לא יעצור אותו- בשביל מה לי להפוך את הקשר לחזק יותר ולהפגע הרבה יותר?
כמו שאמרת- זו שנה שלמה.. זה הרבה זמן.

אם הוא סגור בהחלטתו- הוא לא במקום שלך.. וחבל שאת מוציאה אנרגיות ונותת לזה להטריד אותך.

חברה של אח שלי נסעה לטיול בן חודש ורצתה להמשיך אותו.. לא ידוע לכמה זמן.
לבסוף החליטה לחזור בגלל שלא רצתה לפרק את הקשר עם אח שלי.
חזרה ויחד הם קבעו לעשות עוד איזה טיול של חודש... זה אומר שהוא אכן במקום שלו, ולא החליטה לברוח אל החופש, אל החוסר מחוייבות והנאות.
להבדיל מזה יש לי דוגמא אחרת- זוג שאני מכירה, הם יוצאים מגיל 17. בגיל 25 הוא נסע לטיול במזרח למשך שנה.. הם נפרדו בידיעה שהם יחזרו כשהוא יחזור.
בפרק זמן הזה הוא היה עם אחרות והיא עם אחרים.. אבל כן, הם חזרו להיות יחד. היום הם נשואים עם ילד.
אז אי אפשר לדעת...

אני בכל מקרה לא הייתי מצליחה לסבול את זה.. לא הייתי מצליחה "למשוך שנה" עד לנסיעה.. הייתי רוצה משהו יציב יותר. וכן, הייתי דואגת שהלב שלי לא יכאב יותר מפרדה עכשווית. אם אני כל כך חשובה לו- הוא לא יסע.