זוגיות קשה מאוד

שלום לכולכן
אשמח מאוד אם דורית כהן תענה לי בלי לפגוע באף אחת. זה פשוט נשמע לי התחום שלה יותר.
אני כבר לא צעירה 32+ בן זוגי לחיים בן 36, הקשר שלנו לעולם לא היה ממש בריא אבל הוא התחיל לפני כ 12 שנים כאשר באמת חיפשתי את מה שהיה בבן זוגי שזה את הבילויים הצחוק והכיף וכך השנים חלפו והוא נהיה תלוטי ואובססיבי ואני הייתי חלשה ורחמנית והוא הגיעה עד הלום. היום יש לנו ילדה משותפת שתיהיה בריאה ובדרך עוד אחת , וכאן הבעיה בערך מתחילה. לפני שנכנסתי להריון כבר חשבתי על פרידה ממנו לא היתה כבר כימיה לא הבנה לא יחסים לא דיבור לא כלום. וטיפה אחרי נודע לי שאני בהריון . בשל גילי ואמונתי לא חשבתי על הפסקת הריון. מהיום שנודע לי כנראה גם בגלל ההורמונים אבל גם בגלל המצב לפני הקשר שלנו פשוט הפך לאסוני ביותר , אני יודעת מהיום שאיני סובלת אותו לא יכולה לקיים עימו יחסים ועם כן אז ממש במהירות בלי תחושה רק כדי ל"השתיק". אני לא מוכנה לעשות איתו שום דבר הכל אני עושה עם הילדה לבד לבד בבית אנחנו לא מסתדרים כמעט שעה בלי לריב לצערי הילדה שומעת הכל. אני כבר מתה נפשית ורגשית ועדיין נשארת איתו באותו בית.
א. כי זה בית שלנו ללא שכירות ומשכנתה וזה נוח
ב. אצל הורי אין ממש מקום בשבילי- למרות שאם ממש יהיה צורך אז יפנו לי מקום זה יהיה קשה אפילו כהתחלה וזה קצת מרתיע אותי.
ג. יש מצב שכמה שהוא אומר תעזבי את הבית הוא יציק לי אם כן.
ד. בגלל שהוא כל הזמן אומר תעזבי תעזבי אני עושה דווקא ואומרת לו תעזוב אתה (הבית של שנינו חצי חצי) אני זאת שצריכה לגדל ילדים אתה עוזב לבד, תסתדר .
בקיצור אני יודעת שאני טיפשה אני מאשימה את עצמי אבל רבות אני גם אומרת שהוא ממש טרם לפחדים וחששות שלי כל החיים מלעזוב אותו.
אודה לעזרה תןדה רבה וסליחה על האורך.