חסרת אונים

אני פשוט מתוסכלת מהיחסים איתו קשה לי כבר אבע שנים שזה כך הוא לדעתי נושא גנים של אביו וסבו ז"ל אשר חולים בנפשם לאחרונה הוא החל בטיפול לבריאות הנפש המשפחה שלי לא אוהבת אותו או את משפחתו וזה עוד בלשון המועטה קשה לי אם העובדה הזאת ואף יותר מזה העובדה שהוא מכור לסמים אגואיסט כפוי טובה שהכה אותי בעבר אף מקשה על שימור היחסים איתו הוא יושב מתוסכל ושואל :"למה אי אפשר להתקדם איתך, למה את לא מנסה לעשות כלום כדי לקדם את היחסים עם המשפחה שלך " מה עלי להגיד שזה נובע נוכח העובדה שהתעסקת עם אחותי בתחילת יחסינו או שמא העובדה שפגעת בי או באמוני כל כך חזק ,העובדה שאני לא מצליחה לשנות אצלך דברים שהם קריטים מבחינתי כמו השכלה נקיון קריירה ...נראה כי הוא לא חי במציאות שכח ממנה ,השיחות הללו מתסכלות אותי וגורמות לי לרצות לברוח קשה לי לדבר איתו ואף היום הצעתי שנתכתב כי הוא חוזר ושואל את אותם שאלות חוזרות ונשנות למרות שהוא מקבל עליהם מענה אך אין זה מונע ממנו לשאול אותן שוב ברגע מסויים הוא התייאש מהתכתבות כי שם לב שהוא חוזר על אותן שאלות אולי זה בא לנוכח העובדה שהתשובות שלי אינן מספקות אותו או שהוא לא מוכן לשמוע את האמת הכואבת על כל מקרה הוא פגע בי כאשר זרק את המשפט: "את רואה בי רק את החסרונות ויש הרבה שרואות את היתרונות" אז אם כל הרצון הטוב זה גם מה שסיפרת על האקסית שכביכול התעללה בך אך היום אני כבר השכלתי להבין שאתה זה שהתעללת בה לא סתם היא אמרה "אני מעדיפה לשכב עם גופה מאשר להיפגש איתך" בדיעבד לא הבנתי איך אפשר לומר דבר כו נורא אך היום אני מבינה...עכשיו בטח אני אמורה להסיק מסרקנות ולקבל החלטה אך משהו עוצר אותי מכך לא ברור למה אך אני לא מסוגלת לעזוב משאירה את שנינו במצב של הולד איך מתגברים איך עוזבים 4 שנים זו תקופה לא קצרה האם אני מסוגל להתחיל מהתחלה?...לא רוצה ללכת וגם לא רוצה להישאר ,הפתרון שלי תמיד היה לברוח מהארץ לחצי שנה להתנקות ואז לחזור למציאות חדשה רק שעכשיו הגעתי לשלב בחיים בו זה כבר לא אפשרי אני סטודנטית שכבר לא יכולה לעצור את החיים למען בריחה מזוגיות הבעיה שלי היא שתמיד ברחתי ועכשיו הזמן להתמודדד אבל איך באמת עושים את זה ,מה פשוט אומרים יפה שלום וקמים והולכים איך ?!?!? מה אח"כ לא תבוא השיחה הכואבת משבר הזמן שגורר שיחה שגומרת אותך???מי יהיה שם להחזיק אותי כשאפול ,מי יחכה ל ,מי ינגב לי את הדמעות